הסיפור של חברת ישקר, הסינדרלה מצפון מדינת ישראל, שיתרת מניות משפחת ורטהיימר בה נרכשה החודש לפי שווי של 10 מיליארד דולר על-ידי המשקיע האגדי וורן באפט, מעורר לצד התפעלות מוצדקת תהיות מתבקשות: מדוע לא צומחות עוד ועוד חברות כמו ישקר בישראל?
סביר להניח כי התשובות לשאלה זו ולבעיות יסוד אחרות בכלכלת המדינה נובעות בין היתר מאסטרטגיה לאומית לא שלמה, בלשון המעטה, לקידום עסקים קטנים ובינוניים.
בתחילת שנת 2010 היו בישראל כ-450 אלף עסקים קטנים ובינוניים, ומספר זה גדל מדי שנה בקצב ממוצע של כ-3%. עסקים אלו מהווים כ-99% מן העסקים במדינה, מעסיקים כ-55% מהעובדים בסקטור הפרטי, ואחראים לכ-45% מהתוצר הלאומי. מדובר בעמוד-השדרה הכלכלי של ישראל שמוצא עצמו פעם אחר פעם בלי אבא ואימא, אל מול ההתפתחויות הכלכליות העולמיות.
עסקים קטנים ובינוניים הם בעלי סיכויי הישרדות נמוכים מהממוצע. מנגד, הם בעלי סיכויי צמיחה ורווחיות הגבוהים מהעסקים הגדולים. בשווקים משוכללים הבדלי מאפיינים אלו אמורים לבוא לידי ביטוי במחירי הון גבוהים לעסקים קטנים ובינוניים. אולם במדינות רבות ובכללן ישראל עסקים רבים חסומים מקבלת מימון בתנאים מניחים את הדעת.
עסקים קטנים ובינוניים, בניגוד לעסקים גדולים, יידרשו לרוב לנפק ביטחונות כנגד מתן אשראי, בעוד תאגידים גדולים יוכלו לממן את פעילותם על בסיס תזרים עתידי חזוי ותשואות חזויות להון. עסקים קטנים ובינוניים רבים נעדרי יכולת להעמיד את הביטחונות הנדרשים על-ידי המערכת המממנת, ומוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה.
בגוש האירו מבינים כיום כי הבעיה המרכזית בגוש אינה זמינות אשראי, אלא זמינות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. זאת, עקב חוסר הנכונות של המערכת הבנקאית להגדיל את היקפי האשראי לעסקים אלו, ולכן שוקלים עתה להקים קרנות סיוע ייעודיות לעסקים קטנים.
המאבק בריכוזיות העודפת במשק חייב לכלול תוכנית לאומית רחבת היקף שמטרתה עידוד עסקים קטנים ובינוניים. ממשלה ישראל יכולה וצריכה ללמוד מהנעשה בעולם, ולסייע לבניית מסגרות מימון מורחבות ומסובסדות לעסקים קטנים ובינוניים, וכן לסייע בהעמדת ביטחונות בהתאם לצורך.
הממשלה נדרשת למצוא את הדרכים הנכונות לפשט ולהגמיש את הסביבה הרגולטורית שבה הם פועלים, שכן עסקים אלו מתקשים להתמודד עם רף רגולוטורי גבוה. רעיונות סיוע למגזר עסקי זה לא חסרים. לשם דוגמה, הקמת לשכה לאומית, ללא כוונת רווח, שתטפל בליווי חשבונאי ובליווי משפטי של עסקים אלו במתכונת של סנגוריה ציבורית יכולה לסייע להם רבות.
יגוועו על ציר הזמן
ממשלת ישראל יכולה וצריכה לשקול הקלות מס ייעודיות לעסקים קטנים ובינוניים, על-חשבון מתן הטבות המס לתאגידי ענק. סוג נוסף של תמיכה יכול וצריך להיעשות באמצעות הפליה לטובה במכרזי מדינה.
המגבלה הבסיסית של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ענק היא כי אינם עומדים בתנאי-סף נוקשים. לכן, הם אינם יכולים בהגדרה למכור את מרכולתם למדינה ו/או לגופים עסקיים גדולים הפועלים על-פי קריטריונים אלו.
מדובר בסוגיה קלאסית של ביצה ותרנגולת, שכן אם העסקים הקטנים והבינוניים לא יוכלו לקפוץ מדרגה ולעבוד מול גופי ממשלה ותאגידים עסקיים גדולים, הם לעולם לא יהפכו בעצמם לעסקים גדולים, ורבים מהם יגוועו על ציר הזמן.
עידוד עסקים קטנים ובינוניים הוא המפתח להגברת התחרותיות במשק. טיפול ממוקד בהם יניב פירות יוצאי דופן בטיפול ביוקר המחיה, ביצירת מקומות עבודה איכותיים, ובעליית מדרגה בחדשנות של המשק המקומי. מדינה הרוצה עוד חברות כגון ישקר צריכה לפעול באינטנסיביות למען עסקיה הקטנים והבינוניים, אחרת הריכוזיות והביורוקרטיה לא יאפשרו התפתחות של חברות בסדר גודל של ישקר.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון