האם חברת בטר פלייס זכאית להטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון שהיו עשויות להציל אותה מקריסה? ל"גלובס" נודע, כי החברה קיבלה חוות-דעת משפטיות מקצועיות הקובעת כי היא זכאית ליהנות ממענקים והטבות מס מכוח חוק עידוד השקעות הון בהיקף כלכלי משמעותי, אשר יכולים להגיע לעשרות מיליוני שקלים.
לידי "גלובס" הגיעו חוות-דעת שהזמינה בטר פלייס ב-2011 ממשרד עוה"ד דן ביין, ואשר הוגשו למדען הראשי, הקובעות כי החברה עומדת במבחנים שנקבעו בחוקי העידוד ונכנסת הן להגדרת "מפעל תעשייתי" והן להגדרת חברה "הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת", וזכאית ליהנות ממסלולי ההטבות או המס שהחוק מעניק לחברות.
עוד נודע ל"גלובס", כי בטר פלייס פנתה למדען הראשי באופן עצמאי, שלא באמצעות משרד עוה"ד דן ביין, בבקשה להכיר בה כחברה הזכאית להטבות מכוח חוקי העידוד - אך בקשתה נדחתה.
גורם שמכיר את פרטי התיק מסר ל"לגלובס" כי בטר פלייס יכולה לחזור למדען הראשי ולבקש את ההכרה היות והיא אכן עומדת בתנאים. משמעות הדבר היא שאם יהיה קונה לבטר פלייס במסגרת הליכי הפירוק, אשר ירכוש רק את פעילות החברה ללא החובות, הוא יוכל לפנות למדען הראשי וליהנות מהמענקים שמעניק החוק או לחלופין לבקש להיכנס למסלול של הטבות מס מופחתות.
חוק העידוד מעניק למפעלים ישראליים הטבות משמעותיות, ובין היתר קיימת אפשרות למפעל תעשייתי לקבל מענקים במסגרת תוכנית מאושרת; זכאות לניכוי פחת מואץ בשיעור של 200%-250% מהרגיל על ציוד ו-400% על מבנים; ויישום שיעורי נמוכים יותר של מס הכנסה (6% במקום 25% מס חברות ו-12% מס על דיבידנד).
מחוות הדעת שקיבלה חברת בטר פלייס עולה כי היא חברה ששמה לעצמה כמטרה להפחית את תלותה של מדינת ישראל בדלק פוסילי על ידי יצירת אפשרות להנעת רכבים בישראל באנרגיה חשמלית, ולאור אופייה המיוחד ואופן השימוש ברכבים ובסוללות החשמליות של החברה, היא עומדת בהגדרת "מפעל תעשייתי" הקבוע בחוק. מחוות הדעת עולה, כי גם העובדה שפעילותה של בטר פלייס פרוסה בכל רחבי ישראל אין בה כדי להוציא את פעילותה מכלל "מפעל תעשייתי", שכן החוק לעידוד השקעות הון מכיר גם במבנה פעילות שכזה כזכאי להטבות.
בחוות-דעת נוספת נקבע כי בטר פלייס היא חברה הפועלת "בתחום האנרגיה המתחדשת" כדרישות החוק לעידוד השקעות הון. בין היתר, צוין כי פעילות החברה פותחת פתח לשימוש באנרגיה מתחדשת במקום שלא ניתן היה לעשות כן בלעדיה, ופעילות אקטיבית שמובילה לחיסכון באנרגיה פוסילית או מפחיתה את התלות בו גם היא נחשבת פעילות בתחום האנרגיה המתחדשת.
משכך, נראה כי החברה הייתה והינה זכאית למספר תמריצים בשיעורים לא מבוטלים, בהיקף משוער של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, אשר היה בכוחם לחזק את מצבה הכלכלי של החברה ואולי אף למנוע את קריסתה.
לנוכח מצבה של החברה וחובותיה הגדולים, ייתכן שהתמריצים שהגיעו לה לא היו מספיקים, אך עם זאת הם היו יכולים להוות פקטור משמעותי במאזן המזומנים של החברה, ובוודאי שיש להם משמעות כעת בשלבי הפירוק, באטרקטיביות של החברה עבור רוכש פוטנציאלי.
בראשית השבוע הגישו ארבע חברות מקבוצת בטר פלייס בישראל לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לפירוקן ולמינוי דחוף של מפרק זמני, לאחר שהפכו חדלות פירעון. מהבקשה עולה כי חובן של החברות לספקים חיצוניים עומד על כ-40 מיליון דולר, ושווי הנכסים מסתכם בכ-9.5 מיליון דולר בלבד. עוד צוין בבקשה כי היקף הכנסות החברה ב-2012 עמד על 7 מיליון דולר בלבד, ויש לה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת. ב-2012 לבדה הפסידה החברה 454 מיליון דולר, ומאז הקמתה צברה הפסדים אדירים של 812 מיליון דולר.
אתמול (ג') מינה ביהמ"ש מפרקים זמניים, אשר אמורים להפעיל את החברה לתקופה קצרה, לפטר עובדים ולצמצם הוצאות עד לפירוקה.
ממשרד עוה"ד דן ביין נמסר: "מטעמי חיסיון עו"ד-לקוח איננו יכולים להגיב".
ממשרד המדען הראשי לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון.