גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 חוקרים צעירים שעובדים על פיתוחים מדהימים

לקראת שבוע ITIA Biomed 2013, חמישה חוקרים בכירים בחרו עבור "גלובס" חמישה חוקרים צעירים ומבטיחים בתחומיהם ■ מפיתוח רשת תאים שמדמה את פעילות המוח ועד הטענה שקהילת חיידקים מתוחכמת יותר מהמוח האנושי

מוח על צ'יפ

המוסד: הטכניון

חוקר בכיר (וגם צעיר): פרופ' שי שהם מהמחלקה להנדסת הממשל הנוירולוגי בפקולטה לביו-הנדסה

חוקר צעיר: ד"ר ג'וזואה שניטמן

שהם: "אני מגיע מתחום ההנדסה העצבית, ועוסק בפיתוח של מערכות מלאכותיות שמדברות עם מערכת העצבים. כשג'וזוע הגיע לטכניון, הוא הביא איתו יכולות שלמד במוסדות המובילים בעולם, בתחום של בניית רשת תאים שחיה בתוך הידרוג'ל. בפרויקט משותף, פיתחנו רשת תאים כזו שממש מדמה את פעילות המוח.

"אני קורא לזה 'מוח על צ'יפ', כי יש ברקמה הזעירה הזו ממש את רוב התאים הדרושים להתפתחות של מוח, והיא רקמה חיה. כיום ניתן לבצע בה ניסויים בתרופות, במקום או בנוסף לבעלי חיים. בעתיד הרחוק, אולי היא תוכל להתממשק עם המוח המולד שלנו. זה עוד רחוק, אבל זה לא מדע בדיוני. אנחנו יודעים בערך איך להגיע מהיום לשם".

שמיטמן: "אני מגיע מהתחום של חקר הזרימה בתוך מיקרו-תעלות כשהן מכילות חומרים ביולוגיים. במעבדה שלי יש חדר נקי, שבו אני מדפיס על גבי צ'יפים מערכות של תעלות זעירות, ובתוכן אנחנו מגדלים תאים. תחום המחקר העיקרי שלי הוא דווקא הריאות - בנינו צ'יפ כזה שמדמה את זרימת האוויר בריאות, בסקאלה הנכונה ובמבנה הנכון ועם התנועה הנכונה - אפשר לומר שהצ'יפ ממש נושם, ממש זז.

"אנחנו משתמשים בו כדי לתכנן גודל של חלקיקים בתרופות הניתנות בשאיפה, כך שיגיעו בדיוק למקום הנכון בריאות, ויעשו שם את פעולת הריפוי בלי לפגוע ביתר הריאה. זה לא פשוט, משום שהתנועה של חלקיקים בריאות מושפעת ממגוון פרמטרים כמו גודלם, צורתם, הדיפוזיה שלהם באוויר וגם הכוח שמפעילה עליהם הנשימה. באותה טכנולוגיה שבה ייצרו את הריאה המלאכותית הזעירה על צ'יפ, ייצרנו גם את המוח על צ'יפ".

לב פועם בתוך המבחנה

חוקר בכיר: פרופ' סמדר כהן, פרופ' לביוכימיה ועד לאחרונה ראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, ממציאת מוצר BL-1040 של חברת ביוליין שמוסחר לחברת איקריה ונמצא בשלב האחרון של הניסויים הקליניים

חוקר צעיר: ד"ר טל דביר, אוניברסיטת תל אביב

כהן ממליצה על דביר כי: "ייתכן מאוד שרקמת הלב של טל תוכל לממש את החלום של תחום שיקום הלב ולשמש טלאי במקום רקמת לב פגומה. זאת, למשל אצל ילדים שנולדו עם פגם בלב או אצל אנשים שעברו התקף לב והרקמה ניזוקה כל כך, עד שלא ניתן היה לשקם אותה בעזרת תרופות או פקטורי גדילה, ויש להחליפה".

כהן מספרת כי דביר התבסס על מחקרים שנעשו כבר ב-2000, שבהם הצליחו החוקרים לייצר רקמה מלאכותית מתאי לב. ואולם כדי שהרקמה הזו תוכל לתפקד באמת כרקמת לב אמיתית, היא צריכה לעבור למעשה "עירור" כדי שתהפוך מצבר של תאים לרקמה חיה. "צריך לעשות לה גירוי חשמלי, לחשוף אותה לחומרים שונים, וזאת כדי שכל התאים יוכלו לתקשר ביניהם ולפעול בסנכרון ובצורה רציפה", אומרת כהן.

דביר שילב בתוך הרקמה ננו-חוטי זהב, שמעבירים דרך הרקמה זרם חשמלי. "הוא מצליח לקבל רקמת לב יפהפייה, שיש בה הולכה חשמלית רציפה. הננו-חוטים האלה כה קטנים, שהם לא יוצרים נזק לרקמה". רקמת הלב של דביר "פועמת" באופן עצמאי כשהיא מחוץ ללב. רקמת לב "חיה", כזו יכולה לעבור, בשאיפה, היטמעות מלאה בתוך רקמת הלב המקורית של המטופל.

דביר מספר כי מלבד פרויקט ננו-חוטי הזהב, הוא עובד על כמה מיזמים נוספים, שבמהלכם מחדירים לתוך רקמת הלב מערכת מיקרואלקטרוניקה זעירה, שמאפשרת מניפולציה של רקמת הלב המושתלת בכל מיני אופנים: ניתן לעשות קיצוב של הלב (במקום קוצב לב) דרך חוטי החשמל הזעירים שברקמה, ניתן לקבל דרכה שדרים לגבי מצבו הרפואי של הלב וכן ניתן לשלב בה מערכת הולכת תרופות, שניתן לשלוט בה מחוץ לגוף. "בעתיד הרקמה הזו תוכל גם לשמש לבדיקת תרופות, במקום ניסויים בבעלי חיים, שבנוסף לעניין האתי, הם גם פחות מדויקים לפיתוח תרופות לבני אדם", מוסיפה כהן.

חיסון מולד

המוסד: האוניברסיטה העברית

חוקר בכיר: פרופ' חיים סידר, פרופ' אמריטוס לביוכימיה

חוקר צעיר: ד"ר עופר מנדלבוים, ממרכז לאוטנברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן

ד"ר עופר מנדלבוים גילה ממשק מעניין בין מערכת החיסון לבין תמיכה בעובר בהיריון. מנדלבוים: "כיצד זה אנחנו מסוגלים לחיות עד גיל מבוגר למרות שאנחנו מוקפים בסביבה כה עוינת של חיידקים, פרזיטים, וירוסים ואפילו תאי 'עצמי' שלעתים חורגים מתפקידם ונהפכים סרטניים? כי יש לנו מערכת חיסון. יש לנו שני סוגים של מערכות כאלה: מערכת שנקראת נרכשת והשנייה מולדת. המערכת הנרכשת מתחילה לפעול אחרי הדבקה, ויודעת לפגוע בפולש או פוגע ספציפי, אבל אם היינו מחכים שהמערכת הזו תחל לפעול, היינו מתים בינתיים. לעומת זאת, המערכת השנייה מיד נכנסת לפעולה, ותוקפת כל דבר שאינו מזוהה כ'עצמי'.

"אני חוקר תאים על גבי המערכת הזו, שנקראים תאי הרג טבעיים. במחקר שלי גילינו מנגנונים חדשים, שבעזרתם תאי הווירוסים יודעים להתחמק מהתאים הללו, וגם גילינו מידע חדש לגבי האופן שבו הם יודעים להבחין בין אויב לידיד. אבל הדבר אולי הכי מפתיע שגילינו, הוא שיש להם תפקיד ייחודי במהלך ההיריון. התאים הללו, שביומיום מסתובבים במחזור הדם שלנו עם יצר הרג, מגיעים עם תחילת ההיריון לאזור המפגש בין האם לעובר, והופכים שם לתאים שוחרי שלום. הם מפרישים מגוון של פקטורי גידול ותורמים לרווחת העובר.

- מדוע דווקא התאים הללו מתאימים למשימה הזו?

"זה לא ידוע, אבל ייתכן שזה משום שהם מגוונים, יש סוגים רבים שלהם, ויש להם גם גמישות גבוהה, כלומר הם יודעים להשתנות. עוד שאלה ששאלנו היא 'מי בתקופה הזו מגן על העובר?' יכול מאוד להיות שאותם תאים. אבל איך הם עושים את זה? כנראה בדרך אחרת לגמרי ממה שהם עושים זאת במחזור הדם. כל השאלות הללו עדיין פתוחות".

הורמוני בלוטת התריס מזינים את הסרטן

חוקר בכיר: פרופ' אילנה גוזס, ראש הקתדרה ע"ש לילי ואברהם גילדור וראש מרכז-על אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב והממציאה מאחורי חברת אלון פרמצבטיקה לטיפול באלצהיימר

חוקר צעיר: ד"ר אסנת אשור-פביאן, מנהלת מעבדת מחקר המטו-אונקולוגי יישומי בבית החולים מאיר, המסונפת לאוניברסיטת תל אביב

אשור-פביאן: "כחוקרת צעירה עסקתי בחקר המוח, אך לאחר שסיימתי את הדוקטורט אצל פרופ' אילנה גוזס, החלטתי לעבור לתחום הסרטן".

- מיצית את המוח?

"רציתי שינוי. הייתי מאושרת בפוסט-דוקטורט בתחום הסרטן אצל פרופ' גידי רכבי בתל השומר, עד שקרה דבר: אבי, שהיה מצוללי הקישון, חלה בסרטן מוח מסוג שלא ניתן לנתח. הרופאים אמרו שאין מה לעשות, ודיברו איתנו על חודשים ספורים. החלטתי לחקור את הנושא בעצמי. במסגרת החיפושים, הוצגתי לרופא אמריקני, ד"ר אלק הרצברגס, שהייתה לו תצפית מעניינת. 20 וכמה שנה לפני כן, הגיע אליו חולה עם סרטן ריאות גרורתי שבלוטת התריס שלו קרסה. הוא אושפז, שוקם, יצא מאשפוז וסירב לקבל טיפולים. אחרי כמה חודשים חזר לביקורת כשהוא נקי מסרטן. הרופא חשב - 'אולי זה קשור לכך שרמות הורמוני בלוטת התריס בגופו היו נמוכות?'"

בהתחלה הרצברגס ביצע מחקר תצפיתי, כלומר בחן את רמות הורמוני בלוטת התריס ואת הקשר בינם לאגרסיביות הסרטן אצל החולים. רק לאחר 20 שנה, העז לדכא אצל החולים הכי קשים את הבלוטה באופן יזום. בשלב הזה פגשה אשור-פביאן את הרצברגס, השתכנעה והחלה לתת לאביה, בשילוב עם הכימותרפיה, תרופות לדיכוי בלוטת התריס. הסרטן נסוג והאב חי עוד חמש שנים באיכות חיים גבוהה. "אבא אמר לי שוב-ושוב שזה הייעוד שלי. החלטתי לפתוח מעבדת מחקר בביה"ח מאיר, שעוסקת בקשר בין סרטן להורמוני בלוטת התריס. יחד עם שותפיי למחקר מארה"ב, אנחנו חושבים שגילינו איך ההורמון עובד. במקביל קיבלתי מינוי אקדמי ומעבדת המחקר מסונפת לחוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. כבר כיום נהנים מהטיפול הניסיוני הזה חולים במרפאת מוסלי שהוקמה לזכרו של אביה, תא"ל אברהם (מוסלי) אשור.

הערים הסמויות מן העין

המוסד: מכון ויצמן

חוקר בכיר: פרופ' נעמה ברקאי, ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית וראש המרכז לגנטיקה מולקולרית על שם פוררשהיימר

חוקר צעיר: פרופ' משנה אילנה קולודקין-גל מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית

ברקאי עוסקת בקבלת החלטות אצל תאים חיים. היא ממליצה על קולודקין-גל כי: "אילנה תרמה תרומה משמעותית לחקר פעילותם של חיידקים כיצורים חברתיים, איך נוצר הקשר בין חיידקים ואיך ניתן להפר אותו. הגישה הזו יכולה לעזור להפרה של הסדר במושבות החיידקים, לשם טיפול בזיהומים עמידים לטיפולים הקיימים כיום".

חיידקים נחקרים זה מאות שנים, אך תמיד נחקר החיידק הבודד. התנהגות של חיידקים בקבוצות נחקרת רק ב-10-20 השנים האחרונות. חשבו מה היינו מפספסים לגבי המניעים וההתנהגות של בני אדם, לולא היינו מתייחסים בכלל לפן החברתי בחייהם. "החיידקים אינם מקבלים את ההחלטות שלהם לבד", אומרת פרופ' ברקאי. "למשל, חיידק כשהוא לבד, לא יכול להחליט לגרום למחלה, כי החומרים שהוא מפריש כה מעטים והאדם כל כך גדול באופן יחסי, שאין בזה טעם. כדי לגרום למחלה באופן אפקטיבי, חיידקים צריכים להיות בקבוצה גדולה מספיק".

- עד כמה מדובר באמת ב"להחליט"? האם החיידק יוצא באופן מכוון לגרום למחלה?

ד"ר קולודקין-גל: "הם לא אומרים: 'היום נגרום לאיש הזה כאב', אבל הם כן יודעים שהם צריכים לפנות תאים אנושיים כדי להגיע למשאב שהם צריכים, וכי צריכה להיות כמות שלהם כדי שזה יתבצע. כל חיידק יודע לספור כמה חיידקים נמצאים סביבו וגם כמה חיידקים בסביבתו הם מסוג מסוים, או מבצעים פעולה דומה, כדי להחליט אם כדאי לו בעצמו לבצע את אותה הפעולה".

מושבות של חיידקים, "ערי חיידקים" כפי שמכנה אותן קולודקין-גל, אינן רק ריכוז גבוה של חיידקים במקום אחד. "הם בונים כל מיני מבנים שמחזיקים אותם יחד. כל חיידק גר ב'דירה', אבל הדירות הללו מתחברות ל'בניין' ו'בניינים' כאלה מחוברים האחד לשני. ממש בשנים האחרונות אנחנו מגלים שהחיידקים יכולים למדוד את חוזק ה'בניין' שבו הם נמצאים, ולקבל החלטות שונות כתלות בשאלה אם הם נמצאים בתוך צריף רעוע או על יסודות מוצקים". המחקרים שהראו את הממצאים הללו חדשים, בני כמה שנים בלבד. יש חוקרים שמהססים ליצור אנלוגיות בין מושאי המחקר שלהם מתחום מדעי הטבע לבין תמונות מחיי היומיום האנושיים. קולודקין-גל שמחה לעשות זאת, אולי כי זו בעצם לא אנלוגיה....

- האם ניתן לומר שמושבת חיידקים מתוחכמת כמו מוח אנושי אחד?

"במכון קצת צוחקים על זה, אבל אני אומרת שקהילת חיידקים מתוחכמת יותר מהמוח האנושי. לבני אדם יש מוח שכל התאים בו נוצרו מגנום אחד ויחיד, ואילו חיידקים יכולים לתקשר עם חיידקים אחרים שהם מאוד שונים מהם גנטית. זו רמת התחכום שהיינו אנחנו, בני האדם, יכולים להגיע אליה לו היינו יכולים לתקשר עם כל החיות".

- בקהילת חיידקים יש מנהיג?

"זו שאלה מרתקת. התשובה שלי היא שלדעתי כן, אבל עוד לא הוכחנו את זה. לא בטוח שיש מנהיג יחיד, אבל מסתמן שקיימת בערי החיידקים קבוצה בכירה יותר ומחייבת את האחרים לעשות מה שהיא רוצה, ואין ספק שאלה ששולטים, רוצים ביציבות המבנה יותר מאשר אלה שמדכאים אותם. ידוע והוכח כי אלה שנתונים להרעבה, יש להם נטייה להרוס את המבנה".

- חלק מכל העושר הזה נמצא ממש על הגוף שלנו.

"על גוף האדם יש יותר חיידקים מתאי אדם, בשני סדרי גודל - יש הרבה יותר גנום חיידקי מגנום אנושי, והוא גם הרבה יותר מגוון. התנהגות שלנו היא כנראה תוצר של המוח שלנו, שאין בו הרבה חיידקים יחסית, אבל למשל משיכה מינית עשויה להיות קשורה בפעילות חיידקית, כי החיידקים בהחלט שולטים בפרומונים (מולקולות הנקלטות על ידי מערכת הריח ומעורבות במשיכה המינית - ג.ו) שאנחנו מפרישים.

"בזבובים, נמצא כי בחירת בני הזוג מושפעת מאוד מסוג החיידקים על הזבוב. אולי זה כך גם אצלנו? עם זאת, החיידקים מושפעים ממה שאנחנו אוכלים, ואנחנו יכולים לשלוט במה שאנחנו אוכלים עם המוח שלנו, אז במידה מסוימת אנחנו שולטים באוכלוסיית החיידקים - ולכן גם בבחירת בני הזוג. הממשק מורכב".

- מהן ההשלכות לריפוי מחלות?

"לא הגעתי לתחום כדי לחקור את ההשלכות הפרקטיות, אלא כדי ללמוד את המבנים החברתיים של החיידק שמרתקים אותי, והם קלים יותר למניפולציה וניסוי ממבנים חברתיים של בני אדם. ובכל זאת, העניין חשוב לרפואה כי חיידקים בתוך מבנים וערים הם הרבה היותר חזקים ועמידים לאנטיביוטיקה מאשר חיידקים בכאוס חברתי. למדנו ממש בשנים האחרונות כי הגורמים המדוכאים בחברת החיידקים הורסים את הבניין, ולכן אנחנו יכולים אולי ללמוד כיצד להשתמש בתכונה הזו כדי להרוס את הבניין, ואז להרוג את החיידקים".

עוד כתבות

דונלד טראמפ ומנכ"ל אפל טים קוק / צילום: רויטרס

טראמפ: טים קוק הציג טיעונים טובים לגבי הקושי של אפל להתחרות בסמסונג לאחר שיוטלו עליה מכסים

מנכ"ל אפל נפגש לארוחת ערב עם נשיא ארה"ב ואמר לו כי "יהיה קשה לאפל לשלם מכסים אם היא מתחרה בחברה טובה מאוד שלא משלמת מכס" ● לדברי טראמפ, קוק העלה "טיעונים טובים" ● על רוב מוצרי אפל צפוי להיות מוטל מכס יבוא של 10% בקרוב, והם צפויים להיות מושפעים מהמכסים יותר מסמסונג שמייצרת את מוצריה במספר מדינות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נתונים חלשים באירופה מעלים ציפיות להתערבות בשוק; תוכנית הממשל בסין הקפיצה את המדדים ביותר מ-2%

נתוני האינפלציה שפורסמו בגוש האירו הצביעו על שפל של יותר משנתיים ● המדדים באירופה קופצים סביב ה-1% ● התוכנית של סין להוזלת המימון לחברות דחפה את הבורסות: הבורסה בשנחאי זינקה ביותר מ-2%, הונג קונג טיפסה בשיעור דומה, והניקיי היפני עלה ב-0.7% ● החוזים בוול סטריט ירוקים

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

עליות בבורסה: ת"א 35 מטפס ב-0.8%, אינרום צונחת

מדד ת"א 90 מטפס ב-0.7%, ומדד הבנקים עולה ב-1.5% ● במהלך החודשים אפריל – יוני חלה ירידה של 4.6% ביצור התעשייתי בישראל, כך פרסמה הלמ"ס ● וואן טכנולוגיות מזנקת לשיא לאחר הדוחות ● חד אסף צפויה לצמצם את פעילות הייצור בשוק המקומי בשל פער בין מחירי היבוא לעלות הייצור של פלדה, וצפויה לפטר 45 עובדים

השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

החקירה הפלילית לא הסתיימה? עדיין אפשר לנהל נגזרת בנושא

השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש הכלכלי חידד את הסוגיה העקרונית בהחלטה הנוגעת לשתי בקשות לניהול תביעה נגזרת שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות, זאת בגין פרשת הסיוע שהעניקו עובדים בבנק ללקוחות בארה"ב להלבין הון ולהתחמק ממס

אירוע קריסת המרפסות בפרויקט של החברה בחדרה / צילום: גיל ארבל

אחרי קריסת המרפסות ואורתם סהר: האם משרד רו"ח דלויט והדירקטורים בחברה עומדים בפני תביעה?

דוח שהגישו נאמני הסדר החוב של אורתם סהר לבית המשפט כולל ממצאי חקירה לגבי נסיבות קריסתה ב–2016 • בין הממצאים: רשלנות של הדירקטורים ונושאי משרה בחברה ועיוותים בדוחות הכספיים שרואי החשבון החיצוניים לא התריעו לגביהם • דלויט בתגובה: איננו מתייחסים בתקשורת לנושאים הקשורים ללקוחותינו

רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס

השבוע שבו מתה האקרובטיקה הפוליטית: ישראל לא תהנה עוד מתמיכה דו-מפלגתית בארה"ב

במשך חצי מאה ישראל נהנתה מיחס מועדף שכמעט לא היה דוגמתו: תמיכה דו-מפלגתית גורפת בארה"ב ● כדי לקיים אותה היא הייתה זקוקה ללוליינות ● התנהלותה המגושמת בפרשת עומר-טלייב הביאה את התמיכה הזו סמוך מאוד אל קיצה ● ישראל מזוהה עכשיו עם צד פוליטי במחלוקת מרה, עם נשיא הלוחם על חייו ● פרשנות

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

חברת הפארמה החיפאית שעקפה את טבע: נובוקיור מחיפה נסחרת לפי שווי של יותר מ-9 מיליארד דולר

בחודשים האחרונים מניית נובוקיור נמצאת בנסיקה, ולא על בסיס חלום בלבד - המערכת שלה מטפלת בחולי סרטן ומאריכה חיים, ויש לה קבלות על כך ● המוצר המוביל של החברה הוא קסדת גירוי חשמלי, המיועדת להאטת התפתחות של סרטן מוח מסוג גליובלסטומה - מוצר שקיבל לפני כחודש שיפוי ביטוחי בארה"ב

מלחמת סחר בין ארה"ב לסין / שאטרסטוק

לקראת השבוע בשווקים: האם העליות צפויות להימשך

הפד יפרסם את פרוטוקול הישיבה האחרונה בה הוחלט להוריד את הריבית ● שוק האג"ח ימשיך לעמוד במוקד לאחר האיתות בשבוע החולף לקראת מיתון ● מחר יתפרסמו בשוק המקומי נתוני הייצור התעשייתי ופדיון בענפי המשק לחודש יוני ● ביום חמישי יפורסמו נתוני הייצור באירופה ובארה"ב ● התחזית השבועית של "גלובס"

מעדיפים דירות חדשות / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעדיפים מהניילונים: מה עומד מאחורי ההתחזקות במכירות הדירות החדשות, ואיפה היא הכי מורגשת

מכירות של דירות חדשות מקבלן היוו בדרך-כלל רבע ואפילו פחות מכלל העסקאות, אבל בתקופה האחרונה הגיעו ליותר משליש ● זוגות צעירים שנכנסו לשוק בגלל תוכנית מחיר למשתכן קונים יותר דירות חדשות - לא רק במסגרת התוכנית: "הקבלנים מתאימים את עצמם ובונים דירות שמתחרות במחיר למשתכן"

נתניהו וכחלון / צילום: אמיל סלמן-"הארץ"

כולם רוצים להיות חברתיים: ליברליזם הוא שמאלני או ימני?

שמאל - ליברלי, ימין - שמרן ● אלה סטיגמות שמלוות את הפוליטיקה הישראל ● האם אנחנו יודעים את ההגדרה הנכונה לליברליזם? ● מהו ליברליזם אמיתי? ● האזינו לפודקאסט "קטע כלכלי"

שכונת ברוקלין בניו יורק / צילום: shutterstock

חם בניו יורק: דמי השכירות במנהטן ובברוקלין מטפסים לשיאים חדשים

דמי השכירות למגורים במנהטן ובברוקלין עלו ביולי לשיא של לפחות עשר שנים ● בברוקלין עלתה השכירות החציונית ל-3,000 דולר לחודש, שיא חדש ● במנהטן היא עלתה ל-3,595 דולר לחודש, רק 100 דולר מתחת לשיא שנרשם בפברואר 2009 ● עליית השכירות משקפת ירידה במספר הדירות שזמינות בבניינים חדשים בתקופה של גידול חזק בתעסוקה

איתן פטיגרו / צילום: יח"צ יוסי זליגר

ראש מועצת שוהם: בעלי קרקע מעכבים בנייה? שישלמו ארנונה כאילו הכול בנוי

ראש המועצה איתן פטיגרו מציע להשית על המתעכבים בבנייה ארנונה בגובה שימוש בזכויות הבנייה במגרש: "לממש את פוטנציאל ההכנסות ולמנוע פילים לבנים"

בנק ירושלים / צילום: איל יצהר

בנק ירושלים לא מוותר: דורש מדקסיה לא להאריך את הבלעדיות של דיסקונט

במכתב שהעביר בנק ירושלים לדקסיה, הוא דורש מהדירקטוריון שלא להאריך בסוף החודש את תקופת הבלעדיות שניתנה לדיסקונט למיזוג עם הבנק ● המכתב כולל חוות-דעת משפטית לפיה פסילת הצעת בנק ירושלים היא בגדר אפליה לא ראויה

רפי רותם. גם העונש צומצם צילום: איל יצהר

רפי רותם - עד בפרשת רצח או גם חשוד?

שבועיים אחרי רצח של עבריין, חושף השחיתות רפי רותם נלקח לתחנת משטרה ונחקר על מעורבות כביכול בפרשה ● לפי הפרקליטות, רותם היה רק עד בפרשת הרצח; לפי המשטרה, הוא היה גם חשוד ● עו"ד פנחס פישלר המסייע לרותם: "אני דורש שהפרקליטות תעביר את התיק המלא לעיונו של נציב התלונות דוד רוזן"

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גנץ: "לא היה ולא יהיו פיצולים בתוך כחול לבן; יש לנו מטרה משותפת - לעשות כל מה שאנו יכולים למען ישראל"

יו"ר כחול לבן בני גנץ התייחס הערב לפרסומים על הפעלת מודיעין עסקי וחוקרים פרטיים לאיתור חפרפרת בתוך מפלגתו ● "יש גורמים במערכת הפוליטית שהיו רוצים לשבש את הפעילות שלנו, ואנחנו בסך-הכול עושים צעדים מאוד נורמליים שאין בהם שום סנסציות תקשורתיות" ● התייחס גם לנושאים ביטחוניים: "ההרתעה שנוצרה לאורך השנים מול חמאס כבר לא קיימת. ההרתעה לא נשחקה - היא נמחקה"

מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי צילום: תמר מצפי

התחרות על המהירויות הגבוהות הוצתה: פרטנר וסלקום מעכבות את השקת ה-500 מגה של הוט

שתי החברות מעכבות לעת עתה את השקת המהירות של הוט בשל התחרות שהיא מעמידה לקצב הגבוה על גבי הסיבים האופטיים שהן משווקות ● מקורבים להוט מציינים כי המדיניות של פרטנר וסלקום היא להסב נזק להוט, ולכן הן כל הזמן מייצרות תלונות-שווא למשרד התקשורת

צבי מרום,/ צילום: איל יצהר

באטמ מפרסמת דוח כספי ראשון לאחר חזרתה לבורסת ת"א: החברה עברה לרווח תפעולי ונקי

הכנסותיה של חברת הטכנולוגיה הסתכמו במחצית הראשונה של 2019 ב-56.2 מיליון דולר - ירידה של 3.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2018 ● עם זאת, בתחום הביו-רפואה נרשמה עלייה של 2% בהכנסות

מבחן הנאמנות / צילום: Shutterstock  א.ס.א.פ קרייטיב

המבחן של יועצי ההשקעות: אלה התשובות המנומקות

מה צופה עקום התשואות? מה משמעות מדד ה-TR? וכיצד יגיב השוק לעלייה במדד המחירים לצרכן? בחינה מקצועית א' של רשות ניירות ערך נערכה ב-4 ביולי למבקשים לעשות קריירה כיועצי השקעות ● הנה החלק השני של רשימת השאלות והתשובות לבחינה

טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יחצ

זה לא מקרי: הוט מובייל שוברת את השוק עם מבצע הסלולר של סאני, ומניות פרטנר וסלקום מגיבות בהתאם

הוט משתמשת בזרוע הסלולר שלה כדי לפגוע במתחרותיה בתחום תשתיות האינטרנט והטלוויזיה, פרטנר וסלקום ● תתחרה ישירות בחברת אקספון, המציעה היום את חבילות הסלולר הזולות בשוק ● פרשנות

זאב אבלס / צילום: איל יצהר

צומת הדרכים של בנק אגוד: היו"ר שנדבק לכיסא והבנק שנשאר מאחור

יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, סוגר בימים אלה 20 שנה בתפקיד - הישג מרשים במיוחד בבנק שסובל מיעילות ומרווחיות נמוכות ונסחר בשווי נמוך משמעותית מההון העצמי שלו • אגוד נמצא בימים אלה בצומת דרכים, כשהוא מחכה להחלטה על מיזוג עם מזרחי טפחות • כשבעלי השליטה מאבדים עניין בבנק, ועתידו תלוי בהחלטת ביהמ"ש על המיזוג, דבר אחד בטוח - זהות היו"ר לא תשתנה בקרוב ● ניתוח