"זו הייתה זכות עבורי שקיבלתי את ההזדמנות להיות נגיד בנק ישראל. זה לא היה ברור לגמרי לכולם, כי אני לא הייתי אזרח בכלל. אני ואשתי שמחנו על ההזדמנות היוצאת מן הכלל. אני לא מכיר הרבה דוגמאות אחרות לדבר כזה" - כך אמר נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, באירוע פרידה מוועדת הכספים של הכנסת.
פישר צפוי לעזוב את התפקיד ואת הארץ בעוד כ-3 שבועות בלבד. מדובר באירוע הפרידה הראשון מפישר, כאשר מתוכננים עוד שלושה לפחות.
לדברי פישר, "הצוות המקצועי של בנק ישראל תרם תרומה גדולה בכל הדברים שעשינו. הסיבה שהצלחנו לעבור את המשבר העולמי בהצלחה יחסית גדולה הייתה כי מצב המשק בתחילת המשבר היה במצב טוב. ב-2007 היה תקציב מאוזן (לא היה גירעון) והיה עודף בחשבון השוטף. היה אצלנו מיתון קטן, אבל של 6 חודשים ולא של 6 שנים".
פישר התגאה בנתוני הצמיחה בתקופתו ואמר: "הצמיחה הממוצעת בתקופה שלי עמדה על 4.3%, מעל הממוצע בקרב המדינות המפותחות, וב-2013 התחזית היא 3.8% אבל מכיוון ש-1% מהצמיחה נובעת מייצור הגז, הצמיחה הרלוונטית לתעסוקה היא רק 2.8%. זה כבר התחיל להשפיע על שער החליפין ואנו מנסים למתן את זה. השפעות החיוביות נראה כבר ב-2014 בצורה של ירידת עלויות מוצרי האנרגיה".
יוקר מחיה? "ממוצע האינפלציה עמד על 2.5% שזה בסדר"
בניגוד לביקורת בציבור על עליות מחירים ויוקר המחיה, פישר טען כי האינפלציה בתקופתו הייתה דווקא מרוסנת: "הממוצע של האינפלציה עמד על 2.5% שזה בסדר. לא הייתה בעיה של אינפלציה וגם הציפיות הממוצעת עומדות על 1.8%, קרי אין חשש להתפרצות אינפלציונית".
באשר לגירעון במשק אמר פישר כי "הצלחנו להוריד את יחס החוב-תוצר מכמעט 100% ל-73%. זה הישג אדיר כי כולם רק הגדילו את החוב. התקווה היא שנצליח לעמוד ביעד הגירעון של 3% ב-2014. אסור לנו לתת לגירעון לצאת משליטה כי אז נצטרך לנקוט צעדים כואבים כדי לעצור את עליית הגירעון. כולם אומרים שבארה"ב הגירעון הוא 7%. זה כבר לא 7% כי הם כבר החלו לטפל בזה, אפילו להפתעתם. מעבר לכך, אנו בתעסוקה מלאה והם לא. אנו לא נוכל לקבל יותר תקבולי מס - הם כן".
בעקבות שאלות הח"כים, פישר התייחס לראשונה ליצירת הגירעון העתק ב-2013 ואמר: "הייתה בעיה - הממשלה המשיכה להוריד את רמת המסים אך החלה להגדיל את רמת ההוצאה... תחזית הצמיחה של האוצר הייתה סביב 4% וזו הייתה תחזית סבירה. הבעיה הייתה שהם היו אופטימיים מדי לגבי הכנסות ממסים".
הנגיד התייחס למאזן התשלומים של ישראל ואמר שאין יותר בעיות במאזן התשלומים, מה שהיווה בעיה עבור המשק מזה כ-40 שנה. פישר הוסיף כי "יש לנו הישגים גדולים שלא לגמרי מובנים, בעיקר בכל מה שקשור לשיעור האבטלה ובעיקר בשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה. האבטלה שלנו היא מבין הנמוכות בעולם המערבי, אבל בניגוד ל-2005 שיעור התעסוקה שלנו מתקרב לרמות שבאירופה וזו היתה אחת החולשות הגדולות בשוק העבודה. יש לנו תקווה ששיעור התעסוקה בקרב החרדים והערבים גם יעלה ואולי יהפוך לגבוה".
יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' פנתה לפישר ואמרה לו: "הייתי מצפה ממך גם לשמוע על מה קרה למחירי הדיור, לרמת השכר, לרמת אי-השוויון ולרמת העוני - שהם חלק ממטרות בנק ישראל לפי החוק החדש; לרמת הריכוזיות במשק, לרמת הבירוקרטיה".
עם זאת, יחימוביץ' הגדירה את פישר כ"מנהיג הכלכלי" של ישראל ואמרה: "מבין כל הקפיטליסטים, אתה הקפיטליסט החביב עליי".
באשר לבעיית העוני ואי-השוויון בכלכלת ישראל, פישר הודה כי "אין שינוי גדול ברמת העוני - כמעט רבע האכולוסייה לפי ה-OECD. רמת אי-השוויון היא מבין הגבוהות בעולם".
"חייבים להגיע לשלום עם שכנינו"
פישר התייחס גם לתקציב הביטחון, שעומד על 6% מהתמ"ג: "זה השיעור הכי נמוך מהתמ"ג מאז 1964. ישנן הוצאות ביטחוניות אחרות חוץ מתקציב הביטחון כלומר זה עוד 1.7% מהתמ''ג כך שזה מגיע לכ-7.7% מהתמ''ג. אז זה הגורם הכי משמעותי בתקציב וזה הגורם גם הכי חשוב כי אין אפשרות לקיים משק בלי יכולת להגן על האזרחים. אז אפשר להגיד שזה בסדר והשיעור הוא טוב. במצב הנוכחי, אין ברירה אלא תקציבי ביטחון גדולים".
לדבריו, "התקציב הביטחוני הוא נטל על המשק, על התקציב ועל רמת החיים שלנו - אי-אפשר להוציא 7.5% תמ"ג מבלי להשפיע על איכות החיים של האזרחים. אם היינו כמו שבדיה שמשקיעה רק 2% תמ"ג בביטחון, היינו יכולים להשקיע כ-5% בצרכים אחרים. להוציא יותר כסף על הביטחון זה לא הפתרון היחיד".
בהקשר זה חרג פישר ממנהגו ודיבר על הנושא המדיני: "עלינו להגיע להסכמים עם השכנים שלנו, כולל עם הפלסטינים. המשפט 'אין פרטנר לשלום' לא מקובל עליי. אם אתה אומר את המשפט הזה - זה אומר שגם אתה לא מוכן לעשות שלום. אנו חייבים לחפש את הפרטנר ואת השותף. תהליך כזה יתרום הרבה גם למשק ולאיכות החיים. משקיעים לא מגיעים לארץ גם כי הם מפחדים אחרי מה שהם רואים בטלויזיה. אנו חייבים לשנות את המצב באופן יותר אקטיבי".