ההכנסות המצטברות של המדינה מהמיסוי על הפקת הגז הטבעי יגיעו ל-2.9 מיליארד דולר עד 2017 - כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, בדיון ראשון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנוסח החוק המוצע להקמת קרן לניהול הכנסות המדינה מרווחי היתר על הגז הטבעי.
הכנסות המדינה עד 2017 מהגז מורכבות מהתמלוגים המוטלים על מכירות גז (בגובה כ-11% נטו) וממיסוי החברות ומס הכנסה על רווחי המשקיעים במאגרים. המדינה אינה צפויה לקבל הכנסות כלשהן מהמיסוי לפי חוק ששינסקי על רווחי היתר של מפיקי הגז. ההכנסות מחוק ששינסקי יתחילו לזרום רק ב-2018 ויעמדו על 3.9 מיליארד דולר בשנים 2018-2022, בנוסף להכנסות כוללות בסך 6.9 מיליארד דולר. בשנים 2023-2027 יגיעו הכנסות המדינה מהגז ל-14.4 מיליארד דולר, וההכנסות ממס ששינסקי שיוזרמו לקרן יגיעו ל-10.9 מיליארד שקל.
לפי הצעת החוק הממשלתית, הנמצאת בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית, יופנו ההכנסות ממס ששינסקי לקרן ההשקעות הריבונית. פישר אמר כי יש שלוש סיבות להקמת קרן ההשקעות הריבונית או כהגדרתו "קרן העושר". הסיבה הראשונה היא צדק בין-דורי שתכליתו לשמור חלק מהעושר לטובת הדורות הבאים. הסיבה השנייה היא המחלה ההולנדית שגורמת לייסוף ריאלי של השקל ודחיקת תעשיות ייצוא אחרות.
"השקל התחיל להתחזק באפריל", אומר פישר, "וכששאלנו את אנשי השוק למה הייסוף הזה אמרו לנו שזה בגלל תחילת הפקת הגז. חשבנו שזה היה מוגזם אבל זה מה שקורה וכל עוד שיש ייסוף ריאלי של השקל - זו המחלה ההולנדית. שער החליפין מושפע כבר עכשיו מהציפיות לייסוף עתידי". הסיבה השלישית היא אפשרות להשתמש בקרן ככרית ביטחון שתוכל לשמש לקבלת הלוואות בעתות חירום ובמצבי קיצון חריגים כמו מלחמה, אסונות טבע ומיתון.
בעשר השנים הראשונות לפעילותה תוכל הקרן לחלק עד 3.5% מרווחיה למטרות חינוכיות ובנוסף תוכל הממשלה לפנות לקרן בבקשה להלוואה בנימוק של אירוע חריג. על-מנת להגביל את יכולת המדינה לקחת הלוואה מהקרן נקבעו בהצעת החוק סדרת דרישות ובהן דרישה לרוב של 65 ח"כים בכנסת.
