בפברואר 2012 הגיעו ההסתדרות ולשכת התיאום של ארגוני המעסיקים להסכם עקרונות היסטורי בעניינם של עובדי הקבלן במגזר הפרטי, שגולת הכותרת שלו היה העסקה ישירה של כל עובדי הניקיון כעובדים מן המניין ללא קבלנים - כל זמן שהם מועסקים לפחות ב-90% משרה במקום עבודה אחד.
היום (ג') אנו חושפים כי למרות שרוב ארגוני המעסיקים בלשכת התיאום אישרו באותם ימים את ההסכם, עסוקים כעת הצדדים בניסוח הסכם חדש שבו העסקתם הישירה של עובדי הניקיון נותרה כאופציה בלבד מתוך שלושה מודלים שונים, זאת אף על-פי שראשי ההסתדרות הצהירו בעבר כי לא יסכימו לשינוי מהותי בהסכם ויתעקשו על העסקה ישירה.
על-פי ההסכם המתגבש, כל מעסיק במגזר הפרטי יורשה לבחור בין החלופות הבאות: אימוץ ההסכם המקביל שנחתם במגזר הציבורי ולפיו שכר עובדי הניקיון והשמירה יעמוד על 4,600 שקל בחודש לפחות, בצד קרן השתלמות ומספר הטבות נוספות; השוואת התנאים של עובדי הניקיון והשמירה לתנאים הנמוכים ביותר שקיימים באותו מקום עבודה (למשל פקידת קבלה); או קליטת עובד הניקיון כעובד מן המניין.
הבנקים, למשל, צפויים להעדיף את אימוץ ההסכם במגזר הציבורי על פני האפשרות שהשומר או עובדת הניקיון יזכו להשוואת תנאים שתחייב אותם להעניק להם הלוואה בתנאים מיוחדים, או סבסוד לימודים אקדמיים לילדיהם. כך גם חברות ההיי-טק, שלא מעוניינות להעניק חבילת אופציות גם לעובדי הניקיון, וכך גם עסקים קטנים עם רווחיות נמוכה שעשויים להעדיף קליטה של עובדי הקבלן כדי שלא ייאלצו לאמץ מודלים שיגדילו את עלויות ההעסקה. עסקים רבים אחרים שבהם ישנם עובדים בשכר מינימום ללא תנאים נלווים מיוחדים, יעדיפו לאמץ את מודל השוואת התנאים.
"לברוש לא היה מנדט מוסרי"
הפער בין ההסכם המקורי לזה שצפוי להיחתם בסופו של דבר, נולד למעשה זמן קצר לאחר אישורו של ההסכם ההוא עם חילופי הגברא בראשות לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים. היו"ר הקודם של הלשכה, שרגא ברוש, חתם על הסכם העקרונות כשברקע איום בשביתה כללית מצד ההסתדרות ויחסים הדוקים עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. גורמים מקרב המעסיקים טוענים כי כבר אז רוב ארגוני המעסיקים התנגדו להסכם, אבל נאלצו "להתיישר" עם ברוש. לטענתם, לברוש לא היה מנדט מוסרי לחתום על הסכם כזה רגע לפני פרישתו.
ברוש מסר בתגובה כי "היות שהמו"מ שניהלתי התנהל בסוף הקדנציה שלי, הקפדתי לנהל את הדיונים בקצב של פעמיים בשבוע. כל ארגוני המעסיקים למעט איגוד הבנקים וחברות השמירה והניקיון אישרו את ההסכם ולא הביעו התנגדות".
עם כניסתו של צביקה אורן לראשות התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום, גם הארגונים שתמכו בהסכם המקורי חזרו בהם. בהסתדרות הבינו כי אין להם ברירה אלא לנהל מו"מ על מה שכינו "התאמות שונות בהסכם", אבל הבהירו שוב ושוב כי לא יסכימו ליותר מכך ובמיוחד לא לביטול הסעיף שמחייב העסקה ישירה של עובדי ניקיון. רק בחודש מארס האחרון אמר בשיחה עם "גלובס" יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן כי "אנחנו דורשים יישום מלא של ההסכמים ומצפים שלשכת התיאום של ארגוני המעסיקים תעמוד בהתחייבויות שלה".
בחודשים האחרונים הבינו בהסתדרות שייאלצו להסכים לפשרה בעניין קליטת העובדים אף שזה היה "הדגל" של המאבק, וזאת לאחר שבהסכם מול המדינה באשר למגזר הציבורי מראש נעשה ויתור דומה. גורמים בשוק העבודה ביקרו את העובדה שבעניין עובדי הקבלן ההסתדרות מסכימה להתפשר על הסכם שכבר גובש מבלי לנהל מאבק וללא סכסוך עבודה ושביתות, כפי שהיא ודאי הייתה נוהגת אם היה מדובר באחד ממה שמכונה "הוועדים החזקים".
מי שמתנגד ביתר שאת למתווה ההסכם המתגבש הוא יו"ר ארגון חברות הניקיון, עו"ד אילן שמעוני. לדבריו, אם נותנים לכל מעסיק לבחור בין שלושה מודלים שונים הדבר צפוי ליצור כאוס ובלבול שלא יאפשר אכיפה של תנאי ההעסקה. במכתב תקיף ששלח שמעוני לראשי המעסיקים וההסתדרות הוא כותב: "המתווה הרב-ערוצי מזמין מורכבות במקום פשטות, עמימות חוזית במקום בהירות, בלבול ואנדרלמוסיה לרוחב כל המשק... העבודה אינה מצרך ובוודאי אינו מצרך שניתן לרכוש אותו במסלולי מבצעים".
שמעוני כותב על מה שהוא מכנה 'מסלול השוואת תנאים', ושואל: "מי יהיה 'אחרון העובדים בשדרה' אליו יושוו התנאים? פקידת הקבלה/ השליח/ המחסנאי/ שוליית איש האחזקה/ הקופאית? האם נפלנו על הראש? אנו ניכנס להגדרות מגדריות? הגדרות מעמדיות? איפה צנעת הפרט? איפה חובת הסודיות כלפי העובד? הפרשנות תהיה כיד הדמיון וכזרוע השרירות והרשעות".
לפחות לחלק מהשאלות של שמעוני, ללשכת התיאום של ארגוני המעסיקים יש כבר תשובה - אך ספק אם התשובה הזו מנחמת אותו: כפי הנראה, כל מעסיק שיתקשר בחוזה עם קבלן ניקיון יחויב לחתום על נספח שבו יצהיר על המודל שבחר עבור תנאי העסקתו של העובד. אם מדובר בהשוואת תנאים, המעסיק (מזמין השירות) יצהיר לאיזה דרג תנאיו של העובד הושוו.
בימים הקרובים אמורה ההסתדרות להגיש את הערותיה האחרונות לקראת ניסוח סופי של ההסכם. במו"מ לוקחים חלק הגורמים הבכירים ביותר בשני הצדדים, מלבד צביקה אורן. מטעם ההסתדרות זה ניסנקורן, ומטעם המעסיקים זה אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר באוצר וכיום ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים. היחסים הטובים בין לוין לראשי ההסתדרות סייעו להפחתת המתח ששרר בין עיני לאורן, ולא רק בסוגיית עובדי הקבלן.
גורמים בהסתדרות מאשרים היום כי המו"מ נמצא בשלב מתקדם\, אך נוקטים בלשון זהירה כל זמן שההסכם אינו חתום. בארגון מודים כי לא ניתן היה להתעקש על העסקה ישירה כאפשרות יחידה לאור השינויים שחלו בצד של המעסיקים, וכי ממילא לא מעט מעסיקים צפויים להעדיף את החלופה של העסקה ישירה אף שאינם מחויבים לכך. הגורמים דוחים את הביקורת שנשמעה על כך שההסתדרות לא הכריזה על סכסוך עבודה בעניין, ומסבירים כי מאז פברואר אשתקד טובת עובדי הקבלן היא היחידה שעמדה לנגד עיניהם.
