התמלילים המלאים של ועדת צמח פורסמו הערב (ג'), בהתאם להחלטת שר האנרגיה והמים סילבן שלום. זמן קצר לאחר פרסום התמלילים התחוללה תקרית מביכה לאחר שהתברר כי ניתן להסיר בקלות את ההשחרות שנעשו על גבי התמלילים. מדובר בהשחרות שנועדו להסתיר חלקים בפרוטוקולים שיש חשש כי יפגעו בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בפרטיותם של הדוברים.
לאחר שגולשים שנכנסו לקבצים הצליחו להסיר את ההשחרות הוסרו הקבצים מהרשת והוחזרו כמה שעות לאחר מכן בצורה מאובטחת יותר.
תמלילי הדיונים חשפו כי יש הבדלי גישות בין חברי הוועדה בכל הנוגע לשאלה מהי כמות הגז שתותר ליצוא. האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה הובילו גישה שגרסה כי הכמות המינימלית ליצוא גז לא תפחת מ-400 BCM. התחשיב המרכזי שעליו ביססה הוועדה את המלצותיה היה כמות הגז המינימלית הדרושה לצורך הקמת תשתיות שיאפשרו לייצא את הגז. התשתית שהוועדה הניחה הייתה מתקן LNG להנזלת גז טבעי בעל שני "טריינים" (קווי הנזלה) שעלות הקמתו מוערכת בכ-10 מיליארד דולר.
על פי תחשיב פשוט שערך ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר הוועדה יוג'ין קנדל, יש צורך ב-360 BCM על מנת להצדיק כלכלית הקמת מתקן כזה. נציג האוצר שאול מרידור תבע להגדיל את הכמות הזו ב-40 BCM כשולי ביטחון, שאותם הגדיר "שלייקס לטובת היצוא". חברי ועדה אחרים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט והיועצת המשפטית של משרד האנרגיה והמים עו"ד דרורה ליפשיץ יצאו נגד עמדתו של מרידור וטענו כי שולי הביטחון צריכים להיות לטובת כמות הגז שתישמר לצריכה המקומית של המשק.
סמנכ"לית משרד החוץ אירית בן אבא הזהירה כי גישת האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה תתפרש בציבור באור שלילי כהעדפת אינטרס היצוא על פני האינטרס של הבטחת הצר יכה המקומית.
בסופו של דבר המליצה הוועדה להגדיל את כמות הגז שתישמר לצורכי המשק המקומי מ-450 BCM בדוח הביניים ל-500 BCM בדוח הסופי. במקביל המליצה הוועדה להגדיל את כמות הגז ליצוא מ-400 BCM בדוח הביניים ל-450 BCM בדוח הסופי. הוועדה הניחה כי כמות הגז הכוללת שתהיה בידי ישראל תעמוד על 950 BCM לכל הפחות למרות שבעת הדיונים היו לישראל מאגרים בהיקף של כ-800 BCM בלבד. הוועדה הניחה כי קיימת סבירות של מעל 90% למציאת מאגרים נוספים בהיקף 150 BCM שימלאו את הכמות החסרה בתחשיבי הוועדה.
בנוסף לשאלת יצוא הגז התעוררה בוועדה מחלוקת בשאלה היכן יוקם מתקן ההנזלה. נציג משרד ראש הממשלה גבי גולן הוביל בוועדה גישה שקוראת לאפשר להקים את המתקן בקפריסין בעוד שנציג המועצה לביטחון לאומי אבריאל בר-יוסף התנגד לכך נחרצות. גולן נימק את הצעתו בכך שאין בישראל שטח קרקע העומד בדרישות להקמת המתקן ובכלל זה קרבה לים ומרווחי בטיחות של מעל קילומטר ממקום יישוב סמוך.
נושא נוסף שעורר עימות קשה בישיבת הוועדה האחרונה היה בשאלת מעורבות המדינה בהקמת תשתיות ההולכה של הגז ממאגרי הים ליבשה. הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ' התעמת בנושא עם מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח כשהתנגד לכך שהמדינה תממן את הקמת צינורות ההולכה.
