בתחילת השבוע טיפס המע"מ ל-18% וספק אם מישהו בישראל החמיץ את החדשה הכואבת. מי שבכל זאת אבדה בדרך הייתה השאלה מי מהפוליטיקאים שלנו תמך, מי התנגד ומי סתם ברח.
העלאת המע"מ - הצעד הבעייתי ואולי גם החשוב ביותר בתוכנית הכלכלית - אושרה בוועדת הכספים בשבוע שעבר ברוב של תשעה נגד חמישה. לאיפה נעלמו עוד שלושה ח"כים? ובכן, מתברר כי אנשי מפלגת השלטון "הליכוד ביתנו" - גילה גמליאל (שהיא גם רכזת הקואליציה בוועדה), רוברט אילטוב וחמד עמאר - לא מצאו לנכון להשתתף בהצבעה החשובה. עלה התאנה היחיד מטעם אותה מפלגת השלטון באותה הצבעה היה ח"כ רובי ריבלין, שספק אם הוא מייצג כרגע את הלך הרוח במפלגה.
מרכזת הקואליציה בוועדה, גמליאל, מסרה בתגובה (גם בשם חבריה) שדרשה דיון מעמיק בהשתתפות בכירי האוצר ושר האוצר, שהיא לא תשמש כחותמת גומי, שבכוונתה לבחון את ההשלכות של כל נושא, וכך הלאה, אך לא התייחסה לעובדה שהם לא טרחו להצביע בנושא שנוגע לכיס של כל אחד מאיתנו. האם לא יכלו היא וחבריה להתנגד? האם לא יכלו לבקש דחייה כדי "להתעמק"? ואיפה האחריות שלהם כשליחי ציבור? אין לנו תשובות, כמובן, אלא רק מחשבה מעורפלת שהדרך הכי קלה להתמודד עם הכרעות קשות היא פשוט להיעלם.