גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: ל-76.1% מהעובדים חשוב שהארגון יתרום לקהילה

מסקר "המראה החברתית" של ישראל 2013 עולה, כי בפועל כמעט 70% מהעובדים שבארגונם יש פעילויות כאלה גם לוקחים בהן חלק ■ המומחים מדברים על שינוי ועל כך שהעובדים היום רוצים ארגון שהוא שחקן נשמה

עד כמה העובדים בישראל מתחבטים בשאלה עד כמה הארגון שבו הם מועסקים תורם לקהילה? שומר על איכות הסביבה? מחויב למיגור פערים חברתיים? יותר ממה שאולי מקובל לחשוב.

מסקר מיוחד שנערך עבור "גלובס" על-ידי מכון TRI מחקרים אסטרטגיים, המספק "מראה חברתית" של ישראל 2013, עולה כי למרבית השכירים חשוב לעבוד בארגון המעורב בקהילה וכי הם אף נוטלים בכך חלק פעיל.

הסקר כלל 500 נסקרים, מהם 59% שכירים. הנסקרים התבקשו לדרג בין 1 ל-5 עד כמה חשוב להם לעבוד בארגון המעורב בפעילויות שונות למען הקהילה. בשאלה זו 57.1% ציינו כי הנושא חשוב להם במידה רבה (הציון הגבוה ביותר), ובסך הכול ל-76.1% הנושא חשוב או חשוב מאוד. ל-8.9% מהנשאלים הדבר כלל לא חשוב.

ומה קורה בפועל? 64.1% מהנשאלים ציינו כי בארגון שבו הם עובדים מתקיימת פעילות למען הקהילה, ויש לציין כי בני 35-54, בעלי הכנסה אקדמאית ובעלי הכנסה מעל הממוצע, ציינו יותר מאחרים שבמקום עבודתם הנוכחי מתקיימת פעילות כזו. הם גם אלה שציינו יותר מאחרים כי הם נוטלים חלק באותה הפעילות במסגרת מקום העבודה. ככלל, 68.4% מהעובדים השכירים שבארגונם יש פעילות למען הקהילה, ציינו כי הם משתתפים בה.

"יותר טובים מחו"ל"

ד"ר אריה רותם, המנהל המקצועי של מכון TRI מחקרים אסטרטגיים, מציין כי גם פעילות חד-פעמית ומינורית יכולה להיתפס על-ידי הנסקרים כפעילות למען הקהילה, ומכאן לדעתו נובע השיעור הגבוה של המשיבים כי בארגונם יש פעילות כלשהי והם נוטלים בה חלק. "מבחינתם, יכול להיות שהבאת קופסאות שימורים לפני ראש השנה על-מנת שיועברו לנזקקים, נחשבת כפעילות חברתית שהארגון מבצע", הוא מוסיף.

למרות האפשרות הזו, מומו מהדב, מנכ"ל מעלה - ארגון גג של 130 חברות גדולות במשק לקידום אחריות תאגידית בישראל - מרוצה מהתוצאות.

"אלו הם נתונים מאוד יפים, והם לא צריכים להפתיע אותנו. יש תמיד נטייה להשוות את עצמנו לחו"ל בתחומים שונים ולטעון ששם המצב טוב יותר, אבל בשנים האחרונות מתחדדים הממדים שבהם החברה הישראלית טובה יותר בכל מה שקשור לתרומה לקהילה. אחד הבולטים שבהם הוא עניין הסולידריות החברתית. כשמשווים את הלהט שתמיד נמצא בשיחה על נושאים חברתיים והצורך לטפל בבעיות בחברות שונות - רואים התייחסות הרבה יותר אישית ורמה יותר גבוהה של מחויבות בחברות פה בארץ, מאשר בחו"ל", הוא אומר.

בשבוע הבא יתפרסם דירוג מעלה 2013, המדרג את החברות הגדולות במשק בהיבט של אחריות תאגידית. לדברי מהדב, הנתונים במדד שופכים אור גם על היקף ההתנדבות בחברות, ועולה מהם כי 90% מהחברות מאשרות לעובדים להתנדב על חשבון שעות העבודה.

11% מהעובדים בחברות הללו מתנדבים באופן קבוע - לפחות שעתיים בחודש, ולפחות במשך 10 חודשים בשנה. סך כל שעות ההתנדבות של החברות הכלולות במדד עמד ב-2012 על 1.038 מיליון, לעומת 907 אלף ב-2011.

"ההתעניינות של החברות בנושא הולכת וגדלה, והדבר נובע גם מדרישות העובדים", הוא אומר, "חברות צריכות להיות ערות לצורך הזה של עובדים, ולתת להם כלים להתנדב".

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011 - הסקר האחרון שפורסם - עלה כי 18.8% מהישראלים עסקו בפעילות התנדבותית בשלושת החודשים שקדמו לביצוע הסקר. זאת, לעומת 14.4% ב-2002. הסקר של הלמ"ס בדק את ההתנדבות באופן כמותי: בחודשים שבהם עסקו בפעילות למען החברה, 20.4% ציינו כי השקיעו בהתנדבות בין 10 ל-19 שעות בחודש; 18.5% דיווחו על מעל 20 שעות ו-17.1% ציינו כי הפעילות ההתנדבותית גזלה בין 5 ל-9 שעות חודשיות.

כשנשאלו על תרומה כספית, 30.7% ציינו כי תרמו בין 101 ל-500 שקל בשנה החולפת (נכון לסקר החברתי של 2011); 11% תרמו בין 501 ל-1,000 שקל, ו-16.5% תרמו מעל ל-1,000 שקל.

תרומה עסקית-אותנטית

מהדב מציין, כי חלה התפתחות בהתנדבות מטעם מקומות העבודה. "זה מתחיל בקריאה בסיסית לתרום מזון לקראת החגים, אבל ממשיך בהסכמים עם מועדוניות וסיוע לצוותיהן, ובשיא מתקיימות תוכניות של בניית מערכי שיעור בבתי ספר, הכוללות העברת שיעורים, השתלבות בוועדים של עמותות ועוד. בכל החברות שאני מכיר התרומה מאוד אותנטית. יש מינונים שונים של יחסי ציבור לנושא הזה, אבל העובדים ירגישו אם יש זיוף בין מה שעושים למה שמפרסמים. לכן, יש היום ניהול הרבה יותר חכם של הנושא. עובדים ומנהלים מאוד אוהבים להתנדב".

- למה בעצם?

"זה מתחיל מהממד האישי - אנשים אוהבים יותר לתת מאשר לקבל. יש סיפוק גדול בנתינה, אפילו מדברים כמו תרומת דם. זה נותן תחושה של מימוש עצמי ושל ערך. בהקשר של מקום העבודה יש גם אלמנטים של גיבוש חברתי בפעילות למען הקהילה, של שבירת שגרה. הפעילויות האלו יוצרות סיטואציה פחות פורמלית בין מנהלים לעובדים".

חנה שאול בר-ניסים, חוקרת ורכזת אקדמית במרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל מיסודו של ג'וינט ישראל, באוניברסיטה העברית, מציינת כי תרומה של העסק יכולה להיות כספית או שוות-ערך - כמו ציוד, שעות הדרכה ושעות ייעוץ מקצועי.

לדבריה, עסקים ותאגידים נוטים לתת תרומות קהילתיות שוות-ערך, כשהיחס הכלל עולמי הוא 1 ל-3, קרי: על כל 3 תרומות שוות-ערך, הארגון מספק תרומה כספית אחת. "תרומה קהילתית שבה העובד נוטל חלק, הופכת אותו ליותר מעורב", היא אומרת. "זה שונה לדעת שהחברה שבה אתה עובד מפרישה סכום מסוים למטרה מסוימת, מאשר להתנדב במסגרת העבודה למטרות שונות. ברגע שהעובד יותר מעורב, יש לו תחושת סיפוק גבוהה יותר, וזה פועל לטובת החברה".

שאול בר-ניסים מדגישה, כי לפעילויות החברתיות השונות של תאגידים יש מניע אסטרטגי. "מהלכים שונים של מעורבות בקהילה עוזרים לחברה ליצור לעצמה מוניטין חיובי, וזה פועל גם כלפי העובדים. זה מחזק את תחושת השייכות ועוזר לגייס עובדים חדשים - אבל לא הכול קר ומחושב", היא מסייגת.

לצד הדרישה ההולכת וגוברת מצד עובדים למעורבות חברתית, ניתן לראות גם דרישה להוגנות בתוך הארגון עצמו. סקר שפורסם לאחרונה ב"גלובס", שנערך על-ידי AllJobs, הראה כי הערך הנתפס כחשוב ביותר עבור עובדים במקום עבודתם הוא פערי שכר הוגנים בין המנכ"ל לעובדים.

57% ציינו ערך זה כחשוב ביותר מבחינתם, בעוד שרק 18% ציינו את חשיבות המעורבות בקהילה כערך המשמעותי ביותר מבחינתם. ניתן להניח, כי דרישה זו הולכת וצוברת תאוצה על רקע הביקורת הציבורית בשנים האחרונות על שכר המנהלים המנופח בחלק מהמקרים, לצד הגידול המתמשך במספר העובדים המרוויחים שכר מינימום, ואף למטה מכך - בכלל המשק. סוגיה זו, של פערי שכר, היא סופר-רגישה ברוב הארגונים, ורובם יעדיפו להתמקד בתרומות שונות לקהילה אך לא לחשוף נתונים על פערי השכר או על שיעור העובדים המשתכרים שכר מינימום בארגונם.

מה השתנה אצל העובדים והארגונים, שהוביל לשינוי הגישה באשר לרצון שלהם לחברתיות במקום העבודה? פרופ' גילי דרורי, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מציינת כי "מה שהשתנה זה התרבות העולמית שמציבה אידיאלים המנחים ארגונים לא רק לרווח להם ופרנסה לעובדיהם, אלא גם מכוונים ארגונים כלפי מטרות חברתיות. זה שינוי תרבותי מאוד עמוק, שבחלקו הוא תוצאה של משברים של הקפיטליזם. ליותר ויותר אנשים ברור שיש אוכלוסיות שכלכלת השוק לא יכולה לדאוג להן. אנשים כבר לא חושבים במונחים של 'האנשים האלו עניים כי הם לא מתאמצים, או כי יש שחיתות במדינות שלהן', אלא במונחים שהאחריות היא גם עליהם. אנחנו רואים קשר בין טובתנו לטובת אחרים".

לדבריה, ההיבט הנוסף של השינוי הוא הציפייה ממקום העבודה שלנו. "אנחנו רוצים לעבוד במקום שבו יש תחושת אחריות וערבות. עבור מקומות עבודה זו שיטה לקשור אליהם את העובדים. על-ידי פעילויות הקשורות לאחריות תאגידית הם בונים תחושה של קהילה. העובדים מרגישים שהעבודה היא גם בית, ומרגישים טוב להיות שותפים לארגון שבו עושים דברים ראויים".

פועלות בארץ, תורמות בחו"ל

חנה שאול בר-ניסים, חוקרת ורכזת אקדמית במרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל מיסודו של ג'וינט ישראל, באוניברסיטה העברית, מציינת, כי יותר ויותר חברות ישראליות, שלהן פעילות גלובלית, מרחיבות את היקף תרומתן גם לחו"ל. "ב-20-25 השנה האחרונות מתרחשת צמיחה של נורמות גלובליות במסגרתן חברות מבינות שהן צריכות לעזור בפתרון בעיות מקומיות באזורים בהן הן פועלות. כך למשל, שלחה חברת פייזר אחרי הצונאמי עובדים שיסייעו במאמצי השיקום במוקדי האסון. זה אחרת מלתרום מיליון דולר, למשל. מהלך כזה מייצר סביבת עבודה חיובית וקשר הרבה יותר חזק לארגון. בישראל, רוב החברות עובדות ברמה המקומית, אבל לחלקן, בעיקר לגדולות הפועלות בחו"ל, יש אינטרס לשרת את הקהילה המקומית והרשויות במדינות שבהן הן עובדות".

מנתוני המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל עולה, כי חברת טבע, לדוגמה, תרמה מוצרים בשווי 7 מיליון דולר לנפגעי רעידות אדמה האדמה בהאיטי. סך כל תרומות החברה ברחבי העולם ב-2009 עמדו על 250 מיליון שקל, ועוד תרומות של מזון, מוצרים ושירותים בהיקף של 211 מיליון שקל באותה השנה.

גם שטראוס פעילה מאוד מעבר לים ומבצעת פעילות גם במזרח אירופה עם ילדים ובני נוער בסיכון. לבנק לאומי יש פעילות בשוויץ בקרב בתי הספר היהודים, וגזית גלוב אף היא פועלת למען הקהילה במדינות שבהן יש לה נוכחות.

רוצים מעורבות

עוד כתבות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

נטפליקס אכזבה וטסלה הפתיעה: מה צפוי הלילה בדוחות מטא?

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● האנליסטים אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך גם חוששים מגידול בהוצאות החברה בתחום הבינה המלאכותית

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות