גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרופה הישראלית הסודית שהפכה לאחת הנמכרות בעולם

האנברל לטיפול במחלות דלקתיות הפכה לאחת מעשר התרופות הנמכרות בעולם ■ איזו תעלומה פתרו ד"ר דני אדרקה ופרופ' דוד וולך תוך יומיים, מי ביקש מהחוקרים במכון ויצמן להטיל את מימיהם לתוך דלי ולמה כדאי "להסתכל על המדע בעיניים של ילד"

ישראל תרמה לעולם הרפואה לא מעט תרופות מוכרות, בהן קופקסון, רביף, אקסלון, דוקסיל, אזילקט וגונאל שזכו להצלחה מסחררת. מסתבר שיש תרופה נוספת, תרופה ידועה מאוד שעד כה הוצנע הקשר הישראלי שלה. הגיע הזמן שתכירו את אנברל, תרופה לטיפול במחלות דלקתיות וככל הנראה התרופה הישראלית הכי מצליחה שאתם לא מכירים כישראלית.

החוקרים ד"ר דני אדרקה ופרופ' דוד וולך, מבית החולים שיבא וממכון ויצמן, בהתאמה, היו הראשונים לנחש שחומר כמו האנברל צריך להיות קיים. הם גם היו הראשונים לרשום פטנט על המוצר, פטנט שהגן על המוצר שפיתחו ופג לאחרונה.

בבסיס האנברל עומד פטנט נוסף, חומר שמתווסף אליו והופך אותו זמין לגוף ומבוקר. הפטנט הזה אושר לאחרונה עד 2026. "כשהחלו שמועות על הארכת הפטנט, מניית אמג'ן עלתה מ-70 דולר ל-110, מחיר שלא הייתה בו עשר שנים", אומר אדרקה, כדי להבהיר עד כמה התרופה מהותית לאמג'ן (סימול: AMGN) שנסחרת כיום בנאסד"ק סביב 90 דולר ושווה כ-70 מיליארד דולר, נתון שהופך אותה לחברת הביוטק העצמאית הגדולה בעולם.

אנברל נמכרה ב-2012 ב-3.9 מיליארד דולר והגיעה למקום השביעי ברשימת התרופות הנמכרות ביותר בארה"ב. היא הגיעה להישג הזה הודות לכך שהיא נחשבת לטיפול החדשני ביותר בתחום המחלות הדלקתיות שהגיע לשוק בשנים האחרונות.

"מי יודע, אולי מגיע למוצר הזה פרס נובל, כי הוא באמת משנה לחלוטין את מהלך המחלה", אומר אדרקה בטון צנוע, בעודו יושב בחדרו הקטן במכון האונקולוגי בבית החולים שיבא, שכל קירותיו מכוסים באימרות שפר שלו עצמו. כאשר התרופה ניתנת בשלב התחלתי של דלקת מפרקים, היא בולמת את התהליך הדלקתי ומונעת נזק קבוע למפרקים, וכך חוסכת מן החולים כאב בטווח הקצר ומאטה את תהליך הפגיעה הקבועה, שיכולה להוביל לנכות - בהחלט שינוי. בנוסף לדלקת מפרקים, היא רשומה לשימוש גם נגד פסוריאזיס ודלקות בעמוד השדרה.

אין ספק שמדובר בגאווה ישראלית, אבל בסיפור של אנברל יש גם רכיבים נוספים. הוא מאפשר להציץ לדרך החתחתים שעוברים ממציאים בדרך אל התרופה ועל העושר. בנוסף, ניתן ללמוד מהתרופה על הדרך שבה הפוליטיקה ותרבות ארגונית יכולה לתרום לתרופה וגם לרסק אותה.

40 ליטר שתן

זה התחיל ב-1987. לידיו של אדרקה הגיע גיליון של ה-lancet, אחד מעיתוני המדע המובילים בעולם. "סיפרו שם שחומר בשם TNF, כלומר Tumor necrotic factor (גורם שהורס תאי גידול אשר בהמשך התגלה כי תפקידו אינו כה פשוט), מופיע ביתר אצל אנשים שסובלים מהלם ספטי (septic shock), כלומר קריסת מערכות מוחלטת שנובעת מהשתוללות מוגזמת של מערכת החיסון. מיד חשבתי - אם יש כזה חומר שמשתולל בגוף החולה, הרי שבוודאי בגוף הבריא חייב להיות חומר אחר שמבקר אותו".

אדקה היה אז רופא פנימי באיכילוב. הוא עבד בנוסף כחוקר במעבדתו של פרופ' דוד וולך ממכון ויצמן ("בבוקר הייתי רופא ובמעבדה עבדתי בעיקר בלילות", הוא מסביר). הוא פנה לוולך והציע לחפש את החומר בדם של חולי הלם ספטי. וולך המליץ לחפש אותו בשתן של החולים, מקום שבו יהיה קל יותר לבודד חלבון. מאחר שאדרקה היה רופא, לא הייתה לו בעיה. הוא אסף שתן של חולי ספסיס, ובמהירות רבה החוקרים מצאו את מה שחיפשו.

- לוולך, אגב, יש סיפור אחר לגבי האופן שבו המוצר התגלה, אבל הוא ביקש שלא להגיב לכתבה.

אדרקה: "הרעיון עלה ב-15 באפריל. ב-17 באפריל היה לנו נתון המעיד על כך שהחלבון הזה פעיל. זה משהו שהיה יכול לקרות רק לרופא ולמדען ביחד. החוקר ממליץ על שיטת המחקר הכי טובה ולרופא יש נגישות להפרשות והוא גם לא מפחד להתעסק איתן". כאשר אדרקה טפטף את החומר על תאים במבחנה, ה-TNF, אותו חומר ש"משתולל" בהתקף הלם ספטי, לא הצליח לפגוע בהם. התכונה הזו העניקה לו את השם "מעכב "TNF (רש"ת: anti-TNF).

כדי לאשש את ההשערה שהחומר הזה נמצא בגוף של כל אדם, למצות את החומר ולנסות ולמפות את הרצף הגנטי שלו, היה צריך לאסוף הרבה מאוד שתן, לאו דווקא מחולים. "תלינו שלט בשירותים של מכון ויצמן, והצבנו דלי. כתבנו 'נא לתרום עד הטיפה האחרונה', והחוקרים תרמו ביד רחבה", מספר אדרקה. תוך כמה ימים נאספו 40 ליטר שתן.

אדרקה יצא בהמשך לפוסט דוקטורט בארה"ב ובינתיים וולך וחוקר נוסף במעבדתו, הרטמוט אנגלמן, המשיכו לעבוד כדי לגלות את הרצף של החומר, עניין שלקח כמעט שנתיים. בינתיים בארה"ב, אדרקה הסתקרן לבחון את ההשפעה של התרופה על סרטן. מסתבר שגם תאי סרטן מפרישים anti-TNF, וכאשר הם עושים זאת, קשה לפגוע בהם.

הוא אמר: טעית

בשלב הזה אירעה פריצת הדרך המחשבתית של הקבוצה - ההכרה כי חומר מעכב יכול להיות גם חלק מהקולטן על גבי התא. למה הכוונה? כאשר חומר רוצה להיכנס לתא או להשפיע על תא, הוא עושה זאת דרך קולטנים, שמשמשים כ"מנעול". רק חומר שמתאים בדיוק למנעול במבנהו, יכול לגרום לשינוי בתא או להיכנס לתא.

אותם קולטנים, מוצבים בתא כך שיש להם "זנב" בתוך התא, "גוף" בתוך הממברנה של התא ו"ראש" מחוץ לתא. הראש משמש כמנעול שאליו מתחבר המפתח. הגילוי המסעיר היה, שלפעמים ה"ראש" נופל , נפרד מהתא ומסתובב בתוך מחזור הדם.

המנגנון הזה הוא נפלא, כי הוא מאפשר לגוף לווסת את פעילות החומרים. כאשר הוא חפץ להכניס חומר מסוים לתוך התא (נניח - TNF), הוא מגדל קולטנים לאותו החומר על גבי התאים. נמאס לו מהחומר הזה? אין בעיה. הוא שולח מסר לתאים להשיל את "ראשי" הקולטנים מהתא. כעת, לא רק שלתא אין דלת ולא ניתן להיכנס אליו, אלא שכל המולקולות של אותו החומר, נקלטות ומנוטרלות על ידי "מנעולים פיקטיביים" שצפים במחזור הדם.

אדרקה: "אני התלהבתי מיד - זה הקולטן! וולך הוא מדען. הוא אמר - זו בהחלט אפשרות, אבל נראה, נבדוק". בשלב הזה בודד הרצף של החומר במעבדתו של וולך, עניין שלקח כשנתיים, ובשנת 89' חזר אדרקה לישראל, למעבדה של וולך.

בשלב הזה של חיי המוצר, הוא מוסחר על ידי ידע, חברת מסחור הטכנולוגיות של מכון ויצמן, לחברת סרונו (לימים הוא התגלגל לחברת אימיונקס וממנה לאמג'ן). אדרקה: "בשלב הזה הסתבר דבר מדהים - לקחתי את ה-TNF, שילבתי אותו הם הקולטן שלי, שאז כבר נקרא 'אנטי TNF', וראיתי שהוא דווקא משמר את הפעילות שלו. בכלל לא אנטי! אמרתי לדוד מה הייתה התוצאה והוא אמר 'טעית, תחזור על הניסוי', אבל לא טעיתי. ולקח לנו שנים להבין מדוע".

בינתיים עמד המוצר להיות ממוסחר לטיפול בספסיס, ואדרקה חשש שהוא יחמיר את מצב החולים. "בכנס ביפן ב-1992, אמרתי 'אנטי TNF לא יעזור בספסיס', אבל החברות כעסו עליי ורצו להשתיק אותי, כי זה היה מוצר בפיתוח. איך אני, המדען שהיה שותף להמצאה, אומר להם - חבר'ה זה לא יעבוד? אבל ב-96-97, גם מפתחי המוצר הבינו שהוא לא יעבוד, והם חזרו לניסיון אחר, לטפל בדלקת מפרקים, בדיוק כמו שהצענו ב-1992".

אז למה המוצר לא עובד בספסיס? "ככל הנראה, אותו "ראש" קולטן שמסתובב בדם כדי לתפוס מולקולות TNF ולמנוע מהן להיכנס לתא, תופס אותן, אבל אחר כך משחרר אותן, כלומר התהליך הפיך. כאן משתלב החלק של הפטנט שמקורו אינו ישראלי - מודיפיקציה של החומר באופן המאפשר תפיסה של ה-TNF, באופן בלתי הפיך כלומר בלי לשחרר אותו.

תרופת האנברל לדלקת מפרקים שגרונית יצאה לשוק בשנת 2000. אדרקה קיבל רק חלק מן הקרדיט על ההמצאה, ורק חלק מן הכסף. "למרות שאני נתתי את קצה החוט, לא הייתי כאן בארץ כשנעשתה עיקר העבודה על ריצוף החלבון והחלוקה הייתה בהתאם", הוא אומר בהשלמה.

למרות זאת, הוא מרוצה. "לא הייתה לפני כן שום תרופה משמעותית לדלקת מפרקים, מלבד סטרואידים. יכול להיות שהסיבה שלא שמעתם על הקשר הישראלי שלה עד כה, היא הצניעות של פרופ' וולך. עבור חולי דלקת המפרקים, זו המצאה ברמה של פניצילין". אגב, התרופה מאושרת בסל הבריאות.

"הרעיון הגיע בצורה הכי תמימה, הכי פשוטה", אומר אדרקה, "ומומש בצורה הכי מתוחכמת, באמצעות שילוב מעולה בין רופא ומדען".

אדרקה בחר להמשיך ולהיות רופא. "זה בנפשי. אני ממשפחה של רופאים, אבל אני חולם שכשאצא לפנסיה, אחזור להיות חוקר אולי אפילו במכון ויצמן, ואקדם את הפיתוח של האנברל לתחום הטיפול בסרטן".

- מה התובנות הכי משמעתיות שלך מהתהליך?

"שהכול אפשרי, ושמה שחשוב הוא להאמין במה שאתה רואה מול העיניים שלך, ולהשתחרר מדעות קדומות מדעיות, אפילו אם פירוש הדבר להודות בטעותך. היצמדות לדעות קדומות ולנורמות, או אפילו לשמות של דברים כמו 'מעכב TNF', היא זו שמפריעה הכי הרבה להתקדמות המדע. צריך להסתכל על המדע בעיניים של ילד".

לדברי פרופ' אורי אלקיים, יו"ר איגוד הריאומטולוגיה וראש היח' לאשפוז יום ריאומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב: "אנברל והתרופות הביולוגיות הנוספות שינו את פני הריאומטולוגיה. בעבר חששנו מהשפעותיהן של התרופות הללו אך כיום, לאחר 20 שנות ניסיון החששות ירדו והוכח כי התועלת גדולה מהנזקים האפשריים. ההשפעה על החולים גדולה ורבים מהם מחלקים את חייהם לשלב שלפני התרופות הביולוגיות ואחריהן. לאור ההצלחה הטיפולית אנו מחויבים לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ולטפל בהתאם על מנת לעצור את התהליך הדלקתי ולמנוע את נזקי המחלה הצמיתים לחולים".

אנברל

עוד כתבות

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

טראמפ: "אם תוכנית השלום תתפוס נהדר, ואם לא, גם זה בסדר"

נתניהו אמר לטראמפ לפני פגישתם: "היית החבר הכי טוב שהיה לישראל בבית הלבן ומחר נוכל להמשיך לעשות היסטוריה"

טראמפ ואבו מאזן/ צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אבו מאזן על טראמפ: "כלב בן כלב, זיפת, ערס, הוא לא יאיים עלי"

את הדברים אמר, כך לפי גורמים פלסטינים בכירים, בפגישה עם חברי הוועד המרכזי של הפתח ● "אנחנו הולכים לימים קשים מאוד. נתתי למנגנוני הביטחון הוראה לא לעצור את המחאה"

אלפרד אקירוב/ צילום: איל יצהר

אלרוב חושפת את נתוני הפעילות שבכוונתה להנפיק בשווייץ: 21 נכסים המניבים הכנסה שנתית של 185 מיליון שקל

לקראת רוד שואו בו היא עשויה להתחיל בקרוב, פרסמה החברה גם צפי לשיעור תשואה של כ-4.1% מהכנסותיה שם ● שווי נכסי אלרוב בשווייץ התקרב בסיומה של 2019 לסכום של 4.6 מיליארד שקל

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

קרטל המעליות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד בכירים ב-6 החברות החשודות

לפי כתבי החשדות שנשלחו לחברות ולנושאי משרה בכירים בהן, נציגי החברות השתמשו בקודים ביניהם על-מנת להסוות תיאום של כריתת הסדרי אי-תחרות, במסגרתם הסכימו החברות ומנהליהן שלא להתחרות על לקוחות קיימים האחת של השנייה

קובי בראיינט / צילום: USA Today Sports, רויטרס

דיווח: הזכירה את מקרה האונס של קובי בראיינט, והושעתה מה"וושינגטון פוסט"

העיתונאית פליסיה סונמז צייצה לינק לכתבה שמסקרת את מקרה האונס שבו הואשם שחקן הכדורסל המנוח קובי בראיינט ● ב"Daily Mail" דיווחו כי לאחר שהציוץ התקבל בזעם ברשתות החברתיות, בעיתון החליטו להשעות את העיתונאית: "הציוץ הראה שיקול דעת לקוי"

משרדי פלאפון / צילום: איל יצהר

עיריית גבעתיים בוחנת אפשרות לעבור לבית פלאפון

בספטמבר חשף "גלובס" כי אחרי 22 שנה חברת פלאפון מעבירה את משרדיה מגבעתיים לפתח תקווה ● מאז מחפשת בעלת הבניית, חברת אמות, שוכר חלופי

נעמה יששכר / צילום: רויטרס

ועדת חנינות ברוסיה אישרה את בקשתה של נעמה יששכר

ועדת החנינות אישרה את בקשתה של יששכר, הישראלית המרצה מאסר ברוסיה ● לאחר מכן, תועבר המלצה למושל המחוז וממנו לנשיא פוטין ● על פי ההערכות, ההחלטה תתקבל לקראת חזרתו של נתניהו, השוהה בוושינגטון

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 26 בינואר

אתמול באיכילוב: 3 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

דודי ורטהיים / צילום: סיון פרג'

דודי ורטהיים, דוד פתאל ושושנה גזונדהייט: המימושים הגדולים של בעלי עניין בבורסה בסיכום 2019

המממש הגדול מכולם: דודי ורטהיים, שמכר 14% ממניות חברת ההשקעות בנדל"ן אלוני חץ בתמורה כוללת של יותר מ-1.1 מיליארד שקל ● היקף המימושים של בעלי עניין בת"א עמד בשנה החולפת על יותר מ-5.5 מיליארד שקל - ירידה ניכרת לעומת שנת שיא שנרשמה ב-2018 עם כ-13 מיליארד שקל

הילארי קלינטון / צילום: סימון דוסון, רויטרס

הילרי קלינטון על צוקרברג: "אוטוריטרי"

קלינטון אמרה את הדברים בראיון לקראת הסדרה התיעודית החדש עליה ● עוד הוסיפה כי: "הם נצמדים לטיעונים שנוגעים לצנזורה ולחופש הביטוי כי זה האינטרס המסחרי שלהם"

סניף טיב טעם ברמת החייל / צילום: אסף לוי

טיב טעם בוחנת הקמת מועדון כרטיסי אשראי ומתאימה מחירים לשופרסל דיל

הרשת שבשליטת חגי שלום מדווחת כי היא בוחנת אפשרות להצטרף למתחרות כמו רמי לוי ושופרסל עם כניסה לתחום כרטיס האשראי החוץ בנקאי ● במקביל מעדכנת החברה על הוזלה של 1,000 מוצרים בחצי מהחנויות שלה והתאמתם למחירי קמעונאית מתחרה אחרת – שופרסל דיל

איילת שקד ואריה דרעי/ צילומים: כדיה לוי, יוסי זמיר

דרעי על איילת שקד: "בתקופת אוסלו היא הייתה אמא של שבת בגן"

בסרטון התעמולה של ש"ס נמתחה ביקורת, בין היתר, על איילת שקד שלא עמדה לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ● שר הפנים הנחה את בכירי משרדו להכין עבודת מטה לסיפוח בקעת הירדן

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

רגעי הכרעה: עדי צים מתקרב לחילוץ יינות ביתן, גם יונה פוגל בתמונה

על פי הערכות בשוק ביתן ניסה לאחרונה לקבל הצעה מפוגל, אך ככל הידוע כרגע אפשר והמגעים מול פוגל התקררו ● לפיכך, נראה כי לפי שעה יש יותר סיכויי היתכנות לעסקה עם צים

רה"מ בריטניה, בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

4 ימים לקיצן של 47 שנות חברות: הקרב הכלכלי בין בריטניה לאיחוד האירופי כבר החל

הדלפות מכוונות, שיפור עמדות פתיחה במו"מ מול חברות מסחריות וקמפיין עולמי – כך בריטניה נערכת לקרב על הכלכלה של הממלכה המאוחדת ● נציג האיחוד האירופי: "עלינו לבנות את היחסים עם הממלכה המאוחדת מן היסוד"

מתוך עשרות אלפי תלונות, לבתי הדין לעבודה הוגשו רק עשרות תביעות / צילומים: רפי קוץ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השתקה תאגידית: זינוק של מאות אחוזים במספר התביעות על הטרדות מיניות בבתי דין לעבודה

ב–2010 הוגשו רק 19 תביעות על הטרדה מינית במקומות העבודה וב–2018 לא פחות מ–114 תביעות • אבל לפי סקר של הלמ"ס, שיעור נמוך מאוד מהתלונות מגיע לערכאות שיפוטיות: ב–2017 לבדה הוטרדו 29 אלף נשים במקומות עבודתן, אך לבתי הדין לעבודה הוגשו רק 78 תביעות

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס, ברנדן מקדרמיד

נגיף הקורונה הכביד על וול סטריט: הדאו מחק את העליות של 2020; סגירה צורמת באירופה

המדדים המובילים בוול סטריט צנחו בעקבות החששות מהתפשטות נגיף הקורונה ● באירופה הדאקס והקאק נפלו ב-2.7% ● מניות חברות התעופה, המלונאות והמסעדנות איבדו גובה ● בורסת טוקיו ננעלה בצניחה של 2%; שווקים רבים באסיה היו סגורים היום לרגל חגים

סניף של יינות ביתן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

180 מיליון שקל בחצי שנה: מה עומד מאחורי מבול המימושים של נחום ביתן, מה עושים הספקים ואיך זה ייגמר?

קבוצת יינות ביתן דיווחה על מכירת שני סניפים מרכזיים לויקטורי המתחרה, ובכך ביצעה בתוך חצי שנה עסקאות למכירת סניפים ב–180 מיליון שקל ● הספקים מדווחים על פיגור וביתן קרוב לסגירת קבלת הלוואת ענק מעדי צים בתמורה לשעבודים ● ניתוח "גלובס"

חזי בצלאל / צילום איל יצהר

סלקום ואקספון ניהלו עד לאחרונה שיחות למיזוג. למה הן הופסקו?

משלא הצליחו להגיע להבנות לגבי המחיר, החל בעלי אסקפון חזי בצלאל בניסיון להכניס את קשת כשותפה אסטרטגית ● עפ"י ההערכות, המגעים בין בצלאל לסלקום לא הופסקו לחלוטין ועדיין מתנהלים על אש נמוכה

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

נגיף הקורונה הפיל את הבורסה: ת"א 90 צנח ב-2.1%, דלק ב-4%

מדדי הטכנולוגיה והאנרגיה איבדו כ-2.5% ● טאואר איבדה 4.6%, ונייס ירדה ב-2.35% ● המסחר מתנהל בצל ירידות חדות בשווקים על רקע התפשטות וירוס הקורונה ● הדאו ג'ונס צולל בכ-2%, מדד הפחד מזנק ב-25%

מטוס של חברת התעופה הסינית סצ'ואן איירליינס / צילום: יחצ

סצ’ואן מבטלת את כל טיסותיה לסין - אבל רק בעוד שבועיים

לפי הודעת החברה, "הטיסות לישראל יבוטלו החל מ-12 בפברואר ועד 26 בפברואר. הטיסה האחרונה בפברואר תצא ב-9 לחודש. הטיסות יחודשו ב-2 במרץ"