גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התרופה הישראלית הסודית שהפכה לאחת הנמכרות בעולם

האנברל לטיפול במחלות דלקתיות הפכה לאחת מעשר התרופות הנמכרות בעולם ■ איזו תעלומה פתרו ד"ר דני אדרקה ופרופ' דוד וולך תוך יומיים, מי ביקש מהחוקרים במכון ויצמן להטיל את מימיהם לתוך דלי ולמה כדאי "להסתכל על המדע בעיניים של ילד"

ישראל תרמה לעולם הרפואה לא מעט תרופות מוכרות, בהן קופקסון, רביף, אקסלון, דוקסיל, אזילקט וגונאל שזכו להצלחה מסחררת. מסתבר שיש תרופה נוספת, תרופה ידועה מאוד שעד כה הוצנע הקשר הישראלי שלה. הגיע הזמן שתכירו את אנברל, תרופה לטיפול במחלות דלקתיות וככל הנראה התרופה הישראלית הכי מצליחה שאתם לא מכירים כישראלית.

החוקרים ד"ר דני אדרקה ופרופ' דוד וולך, מבית החולים שיבא וממכון ויצמן, בהתאמה, היו הראשונים לנחש שחומר כמו האנברל צריך להיות קיים. הם גם היו הראשונים לרשום פטנט על המוצר, פטנט שהגן על המוצר שפיתחו ופג לאחרונה.

בבסיס האנברל עומד פטנט נוסף, חומר שמתווסף אליו והופך אותו זמין לגוף ומבוקר. הפטנט הזה אושר לאחרונה עד 2026. "כשהחלו שמועות על הארכת הפטנט, מניית אמג'ן עלתה מ-70 דולר ל-110, מחיר שלא הייתה בו עשר שנים", אומר אדרקה, כדי להבהיר עד כמה התרופה מהותית לאמג'ן (סימול: AMGN) שנסחרת כיום בנאסד"ק סביב 90 דולר ושווה כ-70 מיליארד דולר, נתון שהופך אותה לחברת הביוטק העצמאית הגדולה בעולם.

אנברל נמכרה ב-2012 ב-3.9 מיליארד דולר והגיעה למקום השביעי ברשימת התרופות הנמכרות ביותר בארה"ב. היא הגיעה להישג הזה הודות לכך שהיא נחשבת לטיפול החדשני ביותר בתחום המחלות הדלקתיות שהגיע לשוק בשנים האחרונות.

"מי יודע, אולי מגיע למוצר הזה פרס נובל, כי הוא באמת משנה לחלוטין את מהלך המחלה", אומר אדרקה בטון צנוע, בעודו יושב בחדרו הקטן במכון האונקולוגי בבית החולים שיבא, שכל קירותיו מכוסים באימרות שפר שלו עצמו. כאשר התרופה ניתנת בשלב התחלתי של דלקת מפרקים, היא בולמת את התהליך הדלקתי ומונעת נזק קבוע למפרקים, וכך חוסכת מן החולים כאב בטווח הקצר ומאטה את תהליך הפגיעה הקבועה, שיכולה להוביל לנכות - בהחלט שינוי. בנוסף לדלקת מפרקים, היא רשומה לשימוש גם נגד פסוריאזיס ודלקות בעמוד השדרה.

אין ספק שמדובר בגאווה ישראלית, אבל בסיפור של אנברל יש גם רכיבים נוספים. הוא מאפשר להציץ לדרך החתחתים שעוברים ממציאים בדרך אל התרופה ועל העושר. בנוסף, ניתן ללמוד מהתרופה על הדרך שבה הפוליטיקה ותרבות ארגונית יכולה לתרום לתרופה וגם לרסק אותה.

40 ליטר שתן

זה התחיל ב-1987. לידיו של אדרקה הגיע גיליון של ה-lancet, אחד מעיתוני המדע המובילים בעולם. "סיפרו שם שחומר בשם TNF, כלומר Tumor necrotic factor (גורם שהורס תאי גידול אשר בהמשך התגלה כי תפקידו אינו כה פשוט), מופיע ביתר אצל אנשים שסובלים מהלם ספטי (septic shock), כלומר קריסת מערכות מוחלטת שנובעת מהשתוללות מוגזמת של מערכת החיסון. מיד חשבתי - אם יש כזה חומר שמשתולל בגוף החולה, הרי שבוודאי בגוף הבריא חייב להיות חומר אחר שמבקר אותו".

אדקה היה אז רופא פנימי באיכילוב. הוא עבד בנוסף כחוקר במעבדתו של פרופ' דוד וולך ממכון ויצמן ("בבוקר הייתי רופא ובמעבדה עבדתי בעיקר בלילות", הוא מסביר). הוא פנה לוולך והציע לחפש את החומר בדם של חולי הלם ספטי. וולך המליץ לחפש אותו בשתן של החולים, מקום שבו יהיה קל יותר לבודד חלבון. מאחר שאדרקה היה רופא, לא הייתה לו בעיה. הוא אסף שתן של חולי ספסיס, ובמהירות רבה החוקרים מצאו את מה שחיפשו.

- לוולך, אגב, יש סיפור אחר לגבי האופן שבו המוצר התגלה, אבל הוא ביקש שלא להגיב לכתבה.

אדרקה: "הרעיון עלה ב-15 באפריל. ב-17 באפריל היה לנו נתון המעיד על כך שהחלבון הזה פעיל. זה משהו שהיה יכול לקרות רק לרופא ולמדען ביחד. החוקר ממליץ על שיטת המחקר הכי טובה ולרופא יש נגישות להפרשות והוא גם לא מפחד להתעסק איתן". כאשר אדרקה טפטף את החומר על תאים במבחנה, ה-TNF, אותו חומר ש"משתולל" בהתקף הלם ספטי, לא הצליח לפגוע בהם. התכונה הזו העניקה לו את השם "מעכב "TNF (רש"ת: anti-TNF).

כדי לאשש את ההשערה שהחומר הזה נמצא בגוף של כל אדם, למצות את החומר ולנסות ולמפות את הרצף הגנטי שלו, היה צריך לאסוף הרבה מאוד שתן, לאו דווקא מחולים. "תלינו שלט בשירותים של מכון ויצמן, והצבנו דלי. כתבנו 'נא לתרום עד הטיפה האחרונה', והחוקרים תרמו ביד רחבה", מספר אדרקה. תוך כמה ימים נאספו 40 ליטר שתן.

אדרקה יצא בהמשך לפוסט דוקטורט בארה"ב ובינתיים וולך וחוקר נוסף במעבדתו, הרטמוט אנגלמן, המשיכו לעבוד כדי לגלות את הרצף של החומר, עניין שלקח כמעט שנתיים. בינתיים בארה"ב, אדרקה הסתקרן לבחון את ההשפעה של התרופה על סרטן. מסתבר שגם תאי סרטן מפרישים anti-TNF, וכאשר הם עושים זאת, קשה לפגוע בהם.

הוא אמר: טעית

בשלב הזה אירעה פריצת הדרך המחשבתית של הקבוצה - ההכרה כי חומר מעכב יכול להיות גם חלק מהקולטן על גבי התא. למה הכוונה? כאשר חומר רוצה להיכנס לתא או להשפיע על תא, הוא עושה זאת דרך קולטנים, שמשמשים כ"מנעול". רק חומר שמתאים בדיוק למנעול במבנהו, יכול לגרום לשינוי בתא או להיכנס לתא.

אותם קולטנים, מוצבים בתא כך שיש להם "זנב" בתוך התא, "גוף" בתוך הממברנה של התא ו"ראש" מחוץ לתא. הראש משמש כמנעול שאליו מתחבר המפתח. הגילוי המסעיר היה, שלפעמים ה"ראש" נופל , נפרד מהתא ומסתובב בתוך מחזור הדם.

המנגנון הזה הוא נפלא, כי הוא מאפשר לגוף לווסת את פעילות החומרים. כאשר הוא חפץ להכניס חומר מסוים לתוך התא (נניח - TNF), הוא מגדל קולטנים לאותו החומר על גבי התאים. נמאס לו מהחומר הזה? אין בעיה. הוא שולח מסר לתאים להשיל את "ראשי" הקולטנים מהתא. כעת, לא רק שלתא אין דלת ולא ניתן להיכנס אליו, אלא שכל המולקולות של אותו החומר, נקלטות ומנוטרלות על ידי "מנעולים פיקטיביים" שצפים במחזור הדם.

אדרקה: "אני התלהבתי מיד - זה הקולטן! וולך הוא מדען. הוא אמר - זו בהחלט אפשרות, אבל נראה, נבדוק". בשלב הזה בודד הרצף של החומר במעבדתו של וולך, עניין שלקח כשנתיים, ובשנת 89' חזר אדרקה לישראל, למעבדה של וולך.

בשלב הזה של חיי המוצר, הוא מוסחר על ידי ידע, חברת מסחור הטכנולוגיות של מכון ויצמן, לחברת סרונו (לימים הוא התגלגל לחברת אימיונקס וממנה לאמג'ן). אדרקה: "בשלב הזה הסתבר דבר מדהים - לקחתי את ה-TNF, שילבתי אותו הם הקולטן שלי, שאז כבר נקרא 'אנטי TNF', וראיתי שהוא דווקא משמר את הפעילות שלו. בכלל לא אנטי! אמרתי לדוד מה הייתה התוצאה והוא אמר 'טעית, תחזור על הניסוי', אבל לא טעיתי. ולקח לנו שנים להבין מדוע".

בינתיים עמד המוצר להיות ממוסחר לטיפול בספסיס, ואדרקה חשש שהוא יחמיר את מצב החולים. "בכנס ביפן ב-1992, אמרתי 'אנטי TNF לא יעזור בספסיס', אבל החברות כעסו עליי ורצו להשתיק אותי, כי זה היה מוצר בפיתוח. איך אני, המדען שהיה שותף להמצאה, אומר להם - חבר'ה זה לא יעבוד? אבל ב-96-97, גם מפתחי המוצר הבינו שהוא לא יעבוד, והם חזרו לניסיון אחר, לטפל בדלקת מפרקים, בדיוק כמו שהצענו ב-1992".

אז למה המוצר לא עובד בספסיס? "ככל הנראה, אותו "ראש" קולטן שמסתובב בדם כדי לתפוס מולקולות TNF ולמנוע מהן להיכנס לתא, תופס אותן, אבל אחר כך משחרר אותן, כלומר התהליך הפיך. כאן משתלב החלק של הפטנט שמקורו אינו ישראלי - מודיפיקציה של החומר באופן המאפשר תפיסה של ה-TNF, באופן בלתי הפיך כלומר בלי לשחרר אותו.

תרופת האנברל לדלקת מפרקים שגרונית יצאה לשוק בשנת 2000. אדרקה קיבל רק חלק מן הקרדיט על ההמצאה, ורק חלק מן הכסף. "למרות שאני נתתי את קצה החוט, לא הייתי כאן בארץ כשנעשתה עיקר העבודה על ריצוף החלבון והחלוקה הייתה בהתאם", הוא אומר בהשלמה.

למרות זאת, הוא מרוצה. "לא הייתה לפני כן שום תרופה משמעותית לדלקת מפרקים, מלבד סטרואידים. יכול להיות שהסיבה שלא שמעתם על הקשר הישראלי שלה עד כה, היא הצניעות של פרופ' וולך. עבור חולי דלקת המפרקים, זו המצאה ברמה של פניצילין". אגב, התרופה מאושרת בסל הבריאות.

"הרעיון הגיע בצורה הכי תמימה, הכי פשוטה", אומר אדרקה, "ומומש בצורה הכי מתוחכמת, באמצעות שילוב מעולה בין רופא ומדען".

אדרקה בחר להמשיך ולהיות רופא. "זה בנפשי. אני ממשפחה של רופאים, אבל אני חולם שכשאצא לפנסיה, אחזור להיות חוקר אולי אפילו במכון ויצמן, ואקדם את הפיתוח של האנברל לתחום הטיפול בסרטן".

- מה התובנות הכי משמעתיות שלך מהתהליך?

"שהכול אפשרי, ושמה שחשוב הוא להאמין במה שאתה רואה מול העיניים שלך, ולהשתחרר מדעות קדומות מדעיות, אפילו אם פירוש הדבר להודות בטעותך. היצמדות לדעות קדומות ולנורמות, או אפילו לשמות של דברים כמו 'מעכב TNF', היא זו שמפריעה הכי הרבה להתקדמות המדע. צריך להסתכל על המדע בעיניים של ילד".

לדברי פרופ' אורי אלקיים, יו"ר איגוד הריאומטולוגיה וראש היח' לאשפוז יום ריאומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב: "אנברל והתרופות הביולוגיות הנוספות שינו את פני הריאומטולוגיה. בעבר חששנו מהשפעותיהן של התרופות הללו אך כיום, לאחר 20 שנות ניסיון החששות ירדו והוכח כי התועלת גדולה מהנזקים האפשריים. ההשפעה על החולים גדולה ורבים מהם מחלקים את חייהם לשלב שלפני התרופות הביולוגיות ואחריהן. לאור ההצלחה הטיפולית אנו מחויבים לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ולטפל בהתאם על מנת לעצור את התהליך הדלקתי ולמנוע את נזקי המחלה הצמיתים לחולים".

אנברל

עוד כתבות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

פסטות בטאבון וקינוחים מוגזמים: מסעדת השף החלומית במושב שלא הכרתם

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של בני לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, העובדים מתנגדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום