הסדר הטיעון הראשון בפרשת קרטל הלחם אושר: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע בשבוע שעבר (ה') את רמי סגן, מנהל ההפצה במאפיות ברמן, על-פי הודאתו, בעבירה של היותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.
סגן הודה כי היה הסדר תיאום מחירים בין המאפיות הגדולות לגבי שיווק למינימרקטים בבני-ברק, ירושלים ובית-שמש למשך תקופה של כחודשיים, הן לגבי מוצרי החלה והן לגבי לחם אחיד פרוס, וכי למרות האמור המחירים היו נמוכים ממחירי הפיקוח.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי סגן יורשע, וייגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50 אלף שקל.
שוק הלחם נשלט בידי 3 קבוצות גדולות המעורבות בפרשה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת אנג'ל, המחזיקה במאפיות אנג'ל בירושלים, בלוד, בנתיבות ומאפיית אורנים. קבוצת אנג'ל מעריכה כי היא מחזיקה בנתח שוק של 20% מהשוק, שנאמד ב-2 מיליארד שקל; השחקנית השנייה בגודלה היא קבוצת ברמן, המחזיקה במאפיית ברמן, במאפיית ודש ברמת-השרון ובמאפיית לחם חן בבת-ים; השחקנית השלישית היא קבוצת דוידוביץ, המחזיקה במאפיית דוידוביץ, במאפיית אחדות חיפה, במאפייה מרחבית קריית שמונה, במאפיית דגנית עין בר בקיבוץ עינת ובמאפיית אלומות בחולון.
פרשת קרטל הלחם נחשבת לאחת הפרשות החמורות שנחשפו על-ידי רשות ההגבלים העסקיים. באוגוסט אשתקד הגישה הרשות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'. זאת, בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.
לפי כתב האישום, בשלהי חודש פברואר 2010 הסכימו אנג'ל, שניידמן, אהרונסון ודוידוביץ' להימנע מתחרות על אספקת מוצרי המאפיות על-ידי חלוקת הלקוחות בין המאפיות. בנוסף, הוסכם ביניהם כי המאפיות יפעלו מול הקמעונאים להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. להסכמות אלה היו שותפים גם נושאי משרה בכירים אחרים במאפיות השונות, בהם מנהלי המכירות במאפיות. לנאשמים מיוחסות עבירות של עריכת הסדר כובל והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.
מחירי הלחם האחיד והחלות נמצאים בפיקוח של משרד הכלכלה, שקובע מחיר מקסימלי למוצר לצרכן. בתקופה שקדמה לאישומים הייתה תחרות בשוק על מכירת מוצרי הלחם בפיקוח, כשהפועל היוצא שלה היה שהמוצרים נמכרו לצרכן מתחת למחיר המקסימלי שקבע משרד הכלכלה. לפי האישומים, ראשי המאפיות סיכמו לפעול לעצירת התחרות ולהעלאת המחיר.
"הסדר חמור"
במסגרת הטיעונים לעונש טען התובע מטעם רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד אסף מוזס, כי "סוג התיאומים שבהם הורשע הנאשם נופלים לגדר הגרעין הקשה של עבירות התיאום בהגבלים העסקיים", וכי "אין ספק שמוצרי לחם כמו הלחם האחיד הפרוס והחלה הם מוצרים בסיסיים שנצרכים בכל בית ובית בישראל, בין בית עשיר ובין בית עני. אין צורך להכביר מילים על חיוניותו של הלחם לכל אדם ואדם. הדבר מלמד על הנזק שיש בהסדר חמור כמו זה שנעשה על-ידי הנאשם, ולכן אנו רואים בכך נסיבה מחמירה".
מוזס הוסיף כי "בעבירות של הסדר כובל, ובוודאי בסיטואציה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות, כמו שיש כאן, העונש הראוי צריך להיות מאסרים בפועל". עם זאת, הוא טען כי התביעה בחרה לבקש עונש מקל לסגן, של עבודות שירות, עקב ההגעה להסדר טיעון בטרם שלב ההוכחות ומעורבותו הנמוכה בהסדר.
עו"ד תמר תורג'מן, המייצגת את סגן, הוסיפה את נסיבותיו האישיות של סגן, בן 54 ללא השכלה אקדמית וללא עבר פלילי, והוסיפה כי לא פעל מבצע כסף. "הנאשם 40 שנה עובד בברמן, התחיל בגיל 14 כנער שליח והתקדם במהלך השנים בעבודותו. מבחינתו ברמן זה בית, הוא עבד בחברה כל חייו, לנגד עיניו הוא ראה מכירות מתחת, הרבה פחות מהמחיר המפוקח, כשהמשמעות היא בעצם הפסדים לחברה, המעשים שהוא עשה זה לא לכיסו האישי ולא לצורך רווחים אישיים שלו, כך שמבחינתו הוא ראה שהחברה שהיא הבית שלו מפסידה, והפעולות שלו היו כדי להגן על החברה ועל הפרנסה של העובדים, וזה היה המניע".