נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שיסיים את תפקידו בסוף החודש, ממשיך במסע הפרידה שלו מגופי השלטון והגיע היום (ב') לוועדת הכלכלה של הכנסת להיפרד.
"סטנלי זה סטנלי וזה לא ליגת-העל אלא ליגת סופר-על", אמר בפתיחת הישיבה ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה. הוא פנה למשנה לנגיד ד"ר קרנית פלוג, המועמדת לרשת את פישר, ואמר: "היא מוכשרת מאוד ותקבל את התפקיד שמגיע לה".
הדיון היום נסוב על קידום מדיניות לאומית לתעשייה בישראל. "אנחנו חייבים להשקיע בטכנולוגיות ובהשקעה... החזון של סטארט-אפ ניישן לא מתאים כי רוב התעסוקה יוצא החוצה והשכר המשמעותי לא מגיע לרוב העובדים", אמר ברוורמן.
"הבעיה העיקרית שלנו בשער החליפין היא שאנחנו רוצים משק חזק ומטבע חלש", אמר פישר. "זה לא הולך ביחד. יש לנו משק חזק יחסית לאירופה והריבית שלנו יותר גבוהה".
פישר הוסיף כי "המגזר העיסקי מהווה כ-72% מהתמ"ג, והתעשייה מהווה כ-20% ממנו. למעשה, באף משק מודרני, אפילו בגרמניה, התעשייה היא לא הענף הכי גדול במשק. אנו עדים למגמת ירידה עולמית, המתקיימת גם בישראל, בחלקה של התעשייה בתמ"ג ובחלקם של המועסקים בתעשייה בכלל המועסקים במשק. הירידה בחלקה של התעשיה בתעסוקה בישראל מהירה מהירידה בחלקה של התעשייה בתוצר, והדבר מצביע על כך שהפריון בתעשיה גדל מהר יותר מאשר בשאר המשק.
"בין השנים 1995 ל-2012 גדל משקלו של יצוא ההיי-טק בסך היצוא, וחלקה של התעשייה העילית והמעורבת עילית מהווה קרוב ל-90% מהיצוא התעשייתי, תוך שחלקה של התעשייה המסורתית הולך ופוחת. עם זאת, התעשייה המסורתית מעסיקה כמעט 35% מהמועסקים בתעשייה, למרות שהיא מהווה רק 19% מתוצר התעשייה ורק 5% מהיצוא התעשייתי. המשמעות היא, שאם ברצוננו לעודד תעסוקה בתעשייה, עלינו לקחת בחשבון גם את התעשייה המסורתית, ולא רק את תעשיית ההיי-טק".
פישר התייחס גם לתגליות הגז הטבעי בישראל ואמר שאם הן יתרמו להתפתחות תעשייה מבוססת גז, יש לשקול להטיל מס על השימוש בגז. "גילוי הגז מביא להתפתחות מואצת של תעשייה מבוססת גז, אולם תעשייה זו עשויה להיתקל בקשיים בהמשך כאשר מאגרי הגז מתכלים. לכן, במידה ומחיר הגז הטבעי יעודד התפתחות תעשייה מבוססת גז טבעי - יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז".
בעקבות הדיון הסוער סביב יצוא הגז והיקפו, פישר הצהיר כי " בנק ישראל איננו מתנגד ליצוא גז והסברי כי אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לחפש גז, "עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן. עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-25-30 שנה" כלשונו. פישר גם חשף כי להערכת בנק ישראל, כמות הגז בכלל המאגרים עומדת על 900 BCM - זאת בדומה להערכות האוצר.
הנגיד היוצא הביע אמון כי יהיה ניתן למצוא פתרון שמצד אחד יביא את החברות המתקדמות מארה"ב, אוסטרליה כדי לעסוק בחיפושי הגז, ומצד שני לוודא שנשאיר מספיק גז לצרכי המשק לשנים הבאות, סוג של פשרה כפי שמסתמן כעת.
פישר קרא שוב להקים "קרן עושר" או "קרן העתיד" שבאמצעותה יושקעו תקבולי הגז בחו"ל, והתשואות יהיה ניתן לייעד לצרכים מקומיים. זאת, תוך הימנעות מתיסוף חד בשער החליפין. פישר גם התריע ואמר כי מבחינת האזרחים, השפעת הגז לא תורגש באופן ישיר בטווח המיידי שכן הממשלה החליקה את השינוי במחירי החשמל, כך שעליית המחירים תימשך עד שיכוסו הפסדי חברת החשמל מהשנים האחרונות.