גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תשלחו אליי נציג כלכלי של ועדת שחם ונציג לו את המספרים הקדושים"

ועדת שחם "להצלת הטלוויזיה המסחרית" עוררה ויכוח על העמלות שמשלמים הזכיינים לחברות המדיה ■ "גלובס" חושף תכתובות בין פרסומאים לחברי הוועדה

דיוני ועדת שחם גורמים לפעילות תת-קרקעית ערה בענף הפרסום. המשרדים בענף חוששים כי העיסוק המחודש בנושאים כמו גובה העמלות שמשלמות זכייניות הטלוויזיה למשרדי הפרסום ולחברות המדיה, וכוחן של חברות המדיה מול הזכיינים, יגרום שוב לכרסום משמעותי ברווחיהם. זאת, בימים שעוגת הפרסום ממשיכה להתכווץ ורווחיותם של המשרדים ממשיכה להישחק.

ל"גלובס" נודע כי על רקע המפגש שהיה לחברי ועדת שחם לפני כשבועיים עם בכירים בענף הפרסום וחברות המדיה, והנתונים המסחריים שהוצגו בפני אנשי הוועדה במפגש זה, החלה תכתובת בין בכירים בענף לאנשי הוועדה, שמטרתה לאושש את טענות המשרדים בנוגע להחזר העמלה שמקבלים המפרסמים מכלל העמלות שמשולמות למשרדי הפרסום. בדיוני הוועדה הציגו הפרסומאים טענה, שלפיה היקף העמלות המשולם להם נע סביב 22%-25%, המגלמים את העמלה המסורתית יחד עם עמלת היתר. לטענתם, מתוך זה הם מחזירים בממוצע כ-8% ללקוח, מה שמותיר בידם כ-18%. בניכוי עלויות תפעול של 14%-15% מהמחזור (עלויות כוח אדם, משרד וכדומה), מציג משרד רווח של כ-4% - כך טענו הפרסומאים.

אך נראה כי הפרסומאים לא מסתפקים בהצגת טיעונים בוועדה וחלקם בוחרים ללכת צעד אחד קדימה ולנסות לגבות את הטענות במספרים. במיילים ששלח הפרסומאי גיל סמסונוב, מבעלי גליקמן-נטלר-סמסונוב לאנשי הוועדה, ושהגיעו לידי "גלובס", הוא מזמין את אנשי הוועדה לשלוח נציג כלכלי מטעמם, שייחשף בדיסקרטיות לחוזי הפרסום של המפרסמים.

סמסונוב מביע הערכה לפעילות הוועדה ומודה על מה שהוא מכנה "דיון מאוד ישיר וגלוי-לב שערכתם איתנו", ומוסיף, "אכן הגיע הזמן שהאמת תהיה על השולחן. אני ניסיתי בכוחי הדל להציג את האמת המספרית על שוק העמלות.

אלה מספרים. לא הערכות, לא ניחושים ולא סיפורים. עובדות.

"ובכל זאת, מאחר שגם פנינה שנהב (חברת הוועדה) שאלה בסוף הדיון שאלה שהראתה שהמספרים הדמיוניים שחרת שטרום נותרו בראש (30% עמלה, ראו פירוט בהמשך, עב"ל), וגם בכתבה האחרונה ב"גלובס" ציין יו"ר הוועדה את המספר 22% כעמלת משרדי הפרסום (שזה כבר יותר קרוב למציאות), אני רוצה להציע הצעה שתשים לפניכם את העובדות. שהרי בסיס הדיון איתנו הוא אחוז העמלה שנשאר במשרד הפרסום ובחברת המדיה. אחרי הבהרה של האחוז האמיתי, ניתן לקיים דיון מבוסס עובדות. ומאחר שאני בטוח שהמספרים שרשמתי על הלוח הם האמת, ואם הייתם משתכנעים שאלה המספרים ולא המספרים של בעלי עניין, לא היה הנושא על הפרק, אני מציע הצעה הכי פשוטה והכי הוגנת: שלחו אל משרדי נציג שבא מהעולם הכלכלי. אנחנו נציג לו את חוזי המשרד עם לקוחות, שבהם יופיע המספרים הקדושים... העמלות.

"אני בטוח שאם תציעו הצעה דומה למשרדי פרסום אחרים הם יסכימו. שהרי במתקפה הקודמת עלינו רצינו ליזום בדיקה של רואה חשבון שיבדוק את כל המספרים, כולל הכול, כולל עמלת היתר, של כל המשרדים, על מנת שיהיה מספר מוסכם וברור. ואולם היועצים המשפטיים של האיגוד סירבו מטעמי ממונה על ההגבלים. אני אשמח לארח נציג שלכם. נדמה לי שאין דרך יותר שקופה. אין דרך אחרת שאחריה לא יהיה ויכוח על עובדות" - כותב סמסונוב.

סמסונוב מתייחס בדבריו לדוח שהגיש דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, שביצע לאחר פרישתו מהתפקיד עבודה עבור מועצת הרשות השנייה, שבמסגרתה בחן את כל נושא עמלות היתר - זאת על רקע בקשה של הזכייניות לקבל הקלות בהוצאה על תוכן, בטענה כי הן אינן מרוויחות מספיק כסף. בדוח שהגיש שטרום נטען אז, כי היקף העמלות שמשלמות הזכייניות למשרדי הפרסום עומד על 28%-30% מכלל הכנסותיהן.

מי שלא נותר אדיש להצעתו של סמסונוב הוא אילן שילוח, יו"ר קבוצת מקאן-אריקסון בישראל, קבוצה המחזיקה את נתח הפרסום הגבוה ביותר מבין כל חברות המדיה והמשרדים בישראל. נתח הקבוצה מכלל הפרסום בטלוויזיה עומד על 30%-35%.

"נשמח לשתף פעולה"

במייל ששלח לוועדה שילוח כינה את יוזמתו של סמסונוב "יוזמה ברוכה" והוסיף כי "העובדות שונות באופן מהותי מהספינים". שילוח מציג נתונים שונים מעט מאלה שהוצגו על-ידי הפרסומאים בדיוני הוועדה, המשקפים רווחיות נמוכה יותר לפרסומאים. לטענתו, "הרווח הנקי של קבוצת מקאן-אריקסון כולל כל רווחי יוניברסל מקאן (לקוחות ישירים, משרדי פרסום וכו') הוא 2% על המחזור. כך היה ב-2011 וכך היה ב-2012. החזרי העמלות הממוצעים ללקוחות הם כ-11%. אתם מוזמנים לשלוח גם נציג אליי, ואראה לו את הנתונים בתנאי שיישמרו בדיסקרטיות".

עוד טוען שילוח, כי "אחרי דוח שטרום בזמנו, ירדו אחוזי עמלות היתר ועלו החזרי העמלות ללקוחות. לפעמים עובדות חשובות, ולכן לפני שמגבשים דעה יש חשיבות לתהליך שאתם מבצעים באמצעות שימועים ובדיקות". שילוח מוסיף, כי "כמו תמיד, נשמח לשתף פעולה", והוא לא שוכח לציין כי ישמח שתוכן מייל זה יישאר אך ורק בין כותלי הוועדה ו"לא ימצא את דרכו לתקשורת".

יצוין, כי אין זאת הפעם הראשונה שבה שילוח מוכן להציג נתונים בנוגע לעמלות המשולמות למשרדים: בעת הבדיקה שערך שטרום הוא נפגש עם נציגי מקאן, שהציגו לו דוחות כספיים חתומים על-ידי רואי חשבון, שלפיהם העמלה הממוצעת מכל סוגי המדיה עמדה אז על 25%, מהם כ-15% עמלה בסיסית ו-10% עמלת יתר. שילוח טען אז, כי מתוך סכום זה מוחזרים ללקוח 3%-7% בהתאם לגודלו, מה שמשאיר בידי המשרדים עמלה שנעה בטווח שבין 15% ל-20% מתקציב הפרסום.

גם יורם באומן, מבעלי משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, הודיע כי ישמח לשתף פעולה עם כל מי שימונה מטעם הוועדה "לבדוק ולשמור את העובדות בדיסקרטיות". אך לטעמו, "עובדות הן אכן החלק החשוב ביותר אך פתרונות חשובים לא פחות. אני חושב שהנושא החשוב ביותר הוא מה הם הפתרונות למצב שבו שלושה ומעלה שחקני טלוויזיה מפסידים כסף. הפתרון הוא שכל חברה תרכוש את המדיה של עצמה, רק כך זה ייפתר".

אמיר גיא, מנכ"ל משותף באדלר-חומסקי ומי שצפוי להתמנות לתפקיד יו"ר איגוד חברות הפרסום, אומר בתגובה: "ככל הידוע לי, מספר משרדי פרסום משמעותיים בענף הזמינו את ועדת שחם לשלוח נציג כלכלי מטעמה, בכדי להיווכח באמיתות העמדה שהציגו הפרסומאים בוועדה, שלפיה חלק ניכר מהעמלות המתקבלות מערוצי הטלוויזיה המסחרית מוחזר ללקוחות. המשרדים הסכימו לחשוף הסכמי החזרים מבלי לחשוף לקוחות ספציפיים ובעבור הבטחת סודיות".

שחם לא מתרשם

רשמית מגבים כולם את ההצעות לפתוח הסכמים מסחריים ולהציג אותם לוועדה, אבל שלא לייחוס זוכות ההצהרות של שילוח לביקורת בקרב בכירים בענף, שמתקשים להאמין בנתונים שהוא מציג וחושבים שגם אם הפער הוא לא מאוד דרמטי, הצהרותיו בפני הוועדה עשויות לפגוע באמינות המשרדים כולם.

עם זאת, יו"ר ועדת שחם, יעקב שחם, אינו ממהר להתרשם מההצעות לפתיחת הסכמים. הוא מבחינתו מעדיף לחכות למסקנות חברת הייעוץ הכלכלי פרלמן ושות', שעורכת עבור הוועדה בדיקה בנושאים כגון עמלות, חברות המדיה, העלויות הכספיות של הזכייניות וכדומה. "ממצאים ראשונים הוצגו בפני הוועדה בישיבה האחרונה", אומר שחם ל"גלובס", "ותוך שבועיים עד שלושה נקבל את הדוח המפורט". שחם מביע הבנה לחשש המובע על-ידי הפרסומאים: "אני מבין את חששותיהם של מנהלי חברות המדיה והמשרדים, בעוד שנשמעות טענות על עמלות ומרווחי שיווק גבוהים מאוד, שלכאורה מקטינים את הכנסותיהם של קשת רשת וערוץ 10, בסכומים שעשויים להתבטא ביותר מ-60 מיליון שקל בשנה. אותם מנהלים גורסים, כי עמלות הפרסום ירדו באופן משמעותי והרווח שנותר להם נמוך מאוד. בשלב זה אני לא יכול לנקוט עמדה אך ברור שלאחר בדיקת כל הנתונים נגיע לממצאים הנכונים".

שחם מבהיר, שבשלב זה הוא לא רואה טעם בבדיקת ספרי החשבונות של משרד פרסום: "מה הם יראו? כמה נכנס מכל לקוח? כדי לדעת במדויק מה קורה צריך להיכנס לקוח לקוח, לקבל את החיוב של הזכיין, וממול כמה הזכיין חייב את חברת המדיה ובהמשך את חיוב החשבונית שחברת המדיה חייבה את המפרסם. רק כך אפשר לראות את מרווח השיווק הנכון. הרי גם אם אומרים 'בואו תראו מאזן חברה', אף אחד לא מראה מה העלויות האמיתיות של המשרד. אפשר לראות מאזן שיש בו 2%-3% של רווח על המחזור, אבל הכנסות קל לנו לראות - זה הכסף שנכנס מהזכיין. הוצאות כבר יותר מסובך לדעת ואפשר להכניס שם בלי סוף דברים שיינפחו, כך שזאת ממש לא דרך ללמוד את הנושא".

ועדת שחם

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מינתה בינואר 2013 את ועדת שחם המייעצת לבחינת שוק התקשורת. בראש המועצה עומד יעקב שחם, המכהן גם כיו"ר ועדת הטלוויזיה במועצת הרשות השנייה.

מטרת הוועדה היא לקיים בחינה כוללת ויסודית של תחום התקשורת. בין היתר נבחנים מחויבויות התוכן של הזכיינים, ניתוח שוק הפרסום בטלוויזיה, ההתנהלות הכלכלית של הזכיינים, השפעות המדיה החדשה על מדיניות הזכיינים, תוכן שיווקי והתנהלות שוק ההפקה.

פרשנות: נלחמים את מלחמות העבר

קל להתרשם ששחם וחברי הוועדה שלו בקיאים בכל הקשור בהסכמים המסחריים במדיה יותר מאחרים שטיפלו בנושא זה בעבר. עם זאת, קשה שלא לתהות אם העיסוק בכל נושא עמלות היתר איננו אולי עיסוק במלחמות העבר. השוק השתנה מאוד מאז שבחן אותו שטרום לפני כמעט שמונה שנים, והיום מה שנותן למשרדים את הכוח ואת הרווחים הגדולים הן לא רק העמלות אלא היכולת, האומץ והכוח לרכוש זמן אוויר במחיר אחד - מחיר חברת המדיה - ולמכור אותו במחיר אחר, וזה משהו שחברי הוועדה יתקשו מאוד לטפל בו, אם לא יטפלו בכוח העצום שנצבר בחלק מחברות המדיה.

יותר מזה. בסופו של דבר נושא העמלות, בדיוק כמו הכוח העצום שנצבר בידי חברות המדיה, הוא פועל יוצא של צורת הניהול של הזכייניות. צריך שניים בשביל לרקוד טנגו ובשביל שמישהו יצבור כוח כה רב, צריך צד שני שמאפשר לו לעשות את זה. יוסי ורשבסקי, מי שניהל את ערוץ 10 במשך שנים, הוכיח כי מי שלא מפחד יכול לכופף לעיתים גם את הגדולים. אבל בתקופתו ערוץ 10 היה הילד החלש, עם העתיד הלא בטוח, מה שהפך את האפשרות שלו להילחם עד הכרעה למוגבלת.

יש שתי זכייניות אחרות - חזקות יותר אך הן תמיד נמנעו מהתמודדות - שהעדיפו לקבל את הכסף כאן ועכשיו, לא להסתכן ולא לריב מול מי שחזק. ותמיד הן קיוו שמישהו אחר יוציא עבורם את הערמונים מהאש. הפעם אולי יהיה זה שחם.

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין