גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגירת מקומוני "זמן מעריב": פצצת הזמן חזרה לתקתק

עשרות אלפי תושבים בפריפריה שהמקומונים שימשו להם לפה נותרו עכשיו ללא ייצוג, והתקשורת הארצית תמשיך להתעלם מהם ■ תושבים שהתדפקו לשווא על דלתות הרשויות; נזקקי מערכת הרווחה; הורים מתוסכלים ועוד

אצל דני בלר, עד לאחרונה סגן עורך "זמן כל-בי", המקומון הבאר-שבעי של רשת "זמן מעריב", ההכרה הזו חלחלה כמעט מיד. "יומיים אחרי שפוטרתי, אחרי שקיבלתי את מכתב הפיטורים ובכיתי בערך 5 דקות, שאלתי את עצמי מה עושים עם כל האנשים שטיפלנו בהם. אני לא יכול לנטוש אנשים שבמשך שנים לא יודע אם עזרתי להם, אבל נתתי להם פה. אני מרגיש מחויב כלפיהם".

ואכן, כשרשת המקומונים של "מעריב" נסגרה ביום בהיר אחד באמצע מאי, הכיסוי התקשורתי של המהלך במדורים הרלוונטיים בעיתונים ובאתרי הברנז'ה התמקד מטבע הדברים בעיתונאים ובשאר עובדי הרשת שאיבדו את מטה לחמם ברגע אחד, בלי שזכו לקבל אפילו הודעה מסודרת. אבל הסגירה הזאת, שמצטרפת לדעיכתן זה שנים של שתי רשתות המקומונים מבית "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", מותירה מאחוריה גם חללים נוספים. וכמו שכבר התרגלנו בתקופה האחרונה, גם כאן מדובר בגזרה שנוחתת דווקא על החלשים ביותר.

"מקומון בבאר-שבע הוא לא כמו מקומון בתל-אביב, דינם שונה", אומר בלר. "תל-אביב ממילא מוצפת בעיתונות ארצית וכל מערכות העיתונים ומערכות המדיה נמצאות שם. העיתונות הארצית היא בעצם העיתונות המקומית של תל-אביב ואזור גוש דן. מקומון בבאר-שבע והמקומונים בפריפריה - התפקיד שלהם הוא אחר לגמרי. פה בבאר-שבע אין לך תקשורת, ואני אומר לך שקורים כאן דברים מבחינת רווחה, מבחינת מתחים בין חילונים ודתיים, בין יהודים למוסלמים, בין עולים מחבר העמים לוותיקים, וזה לא מקבל ביטוי בעיתונות הארצית".

"אנחנו, התושבים, היינו מקבלים מ'זמן כל-בי' מידע חשוב על העיר. זה חסר לנו", אומר איציק מימון, פעיל חברתי בבאר-שבע, העוסק בעיקר בחינוך. "עכשיו אנחנו צריכים לחיות משמועות. הפכנו להיות עולם שלישי. קורים דברים בעיר ואתה לא יודע. אני רואה בזה השתקה וסתימת פיות. זאת גם השתקה של הממשלה והרשויות המקומיות כדי שהציבור לא ידע מה מתרחש".

קולם של המוחלשים

"ערכתי כמה עיתונים ברשת במהלך השנים, אז אני מכירה הרבה דוגמאות, ואני יכולה להגיד לך שמה שמאחד בין המקומונים בכל המקומות האלה, הוא שאתה באמת הכתובת של האנשים האלה", אומרת אליענה שפר, שבתפקידה האחרון ברשת כיהנה כעורכת "זמן חיפה". "עבדתי גם בעיתונות הארצית ואני יודעת איך זה שם: אתה עובר על הידיעה, 50 מילה, ושלום, נגמר עוד יום. במקומון זה לא ככה. במקומון אתה יושב על סיפור, אתה עוקב אחריו, אתה לא מרפה, אתה מכיר את האנשים בשטח".

כשמדברים על תור הזהב של המקומונים בראשית דרכם, נוטים לחשוב על "העיר" התל-אביבי, שהוקם ב-1980 או על אחיו הירושלמי, "כל העיר", שנוסד שנה לפני כן. אבל האמת היא שהמקומונים נולדו עוד בשנות ה-60 וה-70, והרחק מהערים הגדולות.

"המקומונים זה אחת התופעות בישראל שהתחילה בפריפריה ועברה למרכז", אומר פרופ' אלי אברהם מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, החוקר את יחסי מרכז-פריפריה בתקשורת. "המקומון הראשון יצא באילת ב-1959, ואחר-כך נולדו מקומונים באשדוד, בבאר-שבע, בחיפה, בנתניה, בכל מקום שבו הרגישו שהתקשורת הארצית מתעלמת מהם. אלה היו התארגנויות מקומיות של אנשים שלא באו מהאליטה התקשורתית או בכלל מהאליטות. למעשה, הם באו בדיוק מהמקום ההפוך. אלה אנשים פריפריאליים, עם כל המאפיינים של פריפריה, שרחוקים מאוד מהאפיון של האנשים שניהלו את התקשורת במרכז. רק במהלך שנות ה-70 'ידיעות' ו'מעריב' ו'הארץ' ראו שהם לא יכולים להתחרות במקומונים ובשטחי הפרסום שהם צוברים ואמרו 'אוקיי, אז בוא נקנה אותם'. ואז התחילו הרשתות לקום".

- מה הייתה ההשפעה של התופעה הזאת על האוכלוסייה באותם מקומות?

"זה היה מצוין מבחינת האוכלוסיות המוחלשות בפריפריה ובעיירות הפיתוח. זה העצים את הגאווה העצמית, פיתח כישרונות מקומיים, נתן לתושבים עוד כלי לדעת. במקביל, התקשורת הארצית המשיכה להתעלם, אז מבחינתם זה היה כלי תקשורת שעזר להם לדעת מה קורה באזור. כלי שעקב בגדול אחרי השלטון המקומי ועזר לשפר אותו ואת הפעילות שלו".

- ומה עושה למקומות האלה סגירה של מקומונים כמו שאנחנו רואים עכשיו?

"זו מכה ממש כבדה. כל סגירה של מקומון כזה, או של רשת כזאת, היא מכה ניצחת למקורות המידע של התושבים שם. התקשורת הארצית בעצם לא השתנתה, עדיין רואים התעלמות מהפריפריה, לכל האזורים האלה אנחנו רואים ששולחים כתב אחד שמסקר. המקומונים היו קרן אור עבור הפריפריה".

מנגד, בכיר לשעבר ברשת המקומונים מתעקש לצנן מעט את ההתלהבות. "אני מניח שאילו המקומונים היו רווחיים לא היו סוגרים אותם. אני מנסה לחשוב ביחד איתך, אם הם רווחיים למה לסגור אותם?".

- אני לא חושב שיש טענה שהרשת כולה הייתה רווחית, אבל אולי היו בה מקומונים ספציפיים שכן היו כאלה.

"אז תמיד סגרו חלק ואמרו שזה יפתור את הבעיה ואיחדו חלק ואמרו שזה יפתור את הבעיה. המקומונים הגדולים תמיד מפסידים. ירושלים ותל-אביב יפסידו לנצח, ולמה? כי מקומון קטן עבד על אחוזי מודעות גבוהים, למשל 30/70 (כלומר 30% תוכן מערכתי ו-70% מודעות, י"כ), כשבתל-אביב ובירושלים עבדו על 50/50. אחר-כך, אגב, גם שם זה ירד ל-40/60. המקומונים בתל-אביב ובירושלים גם מודפסים תמיד בכמות עצומה של נייר, ומחיר הנייר הוא מאוד מאוד גבוה. מקומונים קטנים מדפיסים 32, 48, 64 עמודים. ב-64 עמודים אתה יכול לעשות עיתון רווחי, ב-128 עמודים זאת כבר בעיה. אבל מה, תל-אביב הוא מקומון מאוד חשוב מבחינה אסטרטגית, כי הוא שיביא את המודעות הרשתיות, וזה מקומון עוגן חשוב, יוקרתי, ברנז'אי - אתה לא יכול להחזיק רשת מקומונים עם 'זמן מודיעין' ו'זמן הדרום', לא יעזור".

- אז אולי אי-אפשר להחזיק רשת מקומונים רווחית, אבל מקומון בודד כן?

"כנראה שלהחזיק עיתון אחד שיהיה מאוזן זאת משימה קלה יותר. תיקח את המקומונים בפריפריה, כמעט בכל עיר מחוץ לאזור גדרה-חדרה יש מקומון עצמאי, באריזה משפחתית כזאת, שלא קשור לאחת הרשתות הגדולות. ולמה זה? בדיוק מאותה סיבה, יש שם כסף, אבל כסף קטן שמתאים כנראה לפרנס משפחה".

הפייסבוק הוא לא תחליף

אבל העתיד לא נמצא כנראה במקומונים קטנים ומשפחתיים, אלא באינטרנט וברשתות החברתיות. שם, יודע לדקלם כל סטודנט שנה א' לתקשורת, כל אחד הוא רשת שידור פוטנציאלית, כשהמוני המשתפים והמלייקקים יכולים לספק לו תהודה רבת עוצמה.

"פייסבוק זה טוב ויפה", אומר חגי מטר, ששימש כתב ב"זמן תל-אביב", "אבל השאלה היא מתי ואיך וכמה זה יוצר לחץ ציבורי. כולנו מכירים את הפוסטים בפייסבוק שמישהו מעלה ותוך זמן קצר זה מגיע לעשרות אלפי צפיות, ובאמת זה משהו שרוב המקומונים לא היו מצליחים להגיע אליו. אבל השאלה היא כמה כאלה יש. בהנחה שיש לך מקומון שפעם בשבוע יש בו 20 ידיעות חדשותיות, ועוד כמה מגזיניות, אז האם אותו מספר של ידיעות ואותה תשומת לב למגוון גדול של נושאים ניתן להשיג דרך פייסבוק?

"הרי לא כל הסיפורים סקסיים כמו הסיפור של הפקחים שציירו בדיעבד את הסמל של הנכים בחניה ואז נתנו קנס. האם עבודה נחושה ועיקשת של תושבים כדי שהעירייה תקים להם פארק, או הורים שכועסים על מדיניות של בית-הספר - כל מיני דברים קטנים, קצת יותר יומיומיים וקצת פחות סקסיים, אבל לא פחות חשובים לאנשים בקהילה שמוגדרת באזור גיאוגרפי - האם זה יפרוץ באותה צורה? האם זה יחייב את הרשויות להגיב באותה צורה? אני לא חושב".

הכתבה המלאה - במגזין פירמה

עוד כתבות

עמיר פרץ / צילום: איל יצהר

נתון הזעם בסקרים הפנימיים: מה עומד מאחורי המסרים המבלבלים של עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס

יו"ר העבודה הטיל את הפצצה בליל חמישי וגרם לעצבנות בקרב כל מפלגות השמאל מרכז ● במרצ לא מעוניינים באיחוד עם ברק, אך ל"גלובס" נודע כי אופציית החיבור עדיין על השולחן ● וגם: שר החינוך רפי פרץ כשל בלשונו בראיון לא רק בנוגע לשיטות החינוך שבהן הוא מאמין, אלא גם חשף את החזון הבלתי דמוקרטי שלו לישראל ● פרשנות

דירקטוריון / צילום: שאטרסטוק

חברה דואלית יכולה לוותר לחלוטין על הדח"צ

התעקשות על דח"צ בחברות אלה היא לדעתי פורמליות יתרה שאינה נדרשת, במקום שבו כבר יש בקרה מספקת על פעילות ההנהלה ● בחברות שנסחרות בארה"ב נדרש שיהיה רוב לדירקטורים שהם עצמאיים, כך שאינטרס המשקיעים מהציבור מיוצג מבלי שיהיה צורך פורמלי ● אז תנו לכוחות השוק לעשות את שלהם

אורי גלזר/  צילום: שלומי יוסף

"מישהו התבלבל פה. זה לא הצמח שלהם, זה הצמח שלנו"

אורי גלזר, אקטיביסט ומטופל קנאביס רפואי שהיה מאדריכלי התחום, מקים חוות קנאביס שיתופית ורוצה לשבור את מחירי השוק בזכות מטופלים שמגדלים עבור עצמם

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: המאמצים של ברק לא נושאים פרי, נתניהו פותח פער על גנץ

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

מפל ג'ילבון/ צילום: אורלי גנוסר

אל הג’ילבון ובחזרה: טיול קצר, בינוני או ארוך עם הרבה צל ושכשוכים

זו העונה לטיולי מים, טבילות, שכשוכים ואם אפשר, עם הרבה צל ולא יותר מדי הליכה בחום. נחל ג’ילבון בגולן, למשל

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / רויטרס

אחרי שחיסלה את החנויות, אמזון מכעיסה גם את הוצאות הספרים

חברת ספרי האודיו Audible, שבבעלות אמזון, חשפה בשבוע שעבר פיצ'ר חדש שיאפשר למשתמשים לקרוא כתוביות לספרי אודיו להם הם מאזינים ● הוצאות הספרים טוענות כי הצגת הכתוביות מהוות הפרה של זכויות יוצרים

עד הירח ובחזרה / צילום: שאטרסטוק

כל מה שצריך לדעת לרגל 50 שנים לנחיתה על הירח

מדוע הירח מתרחק מכדור הארץ, אילו יסודות מיוחדים נמצאים בו, מדוע כריית חומרים ממנו מדאיגה את המערב ומה הקשר בינו לבין פייק ניוז

פרופ’ גרגור ריד /צילום: יחצ

חיידקים טובים, מוצרים רעים: חלוץ המחקר בפרוביוטיקה יוצא נגד השרלטנים

פרופ' גרגור ריד, שגילה שיוגורט עשוי להועיל יותר מאנטיביוטיקה בדלקות שתן חוזרות, כועס על מחקר של מכון ויצמן שיצא נגד מוצרים פרוביוטיים, אבל מודה: "רק 10% מהמוצרים היום ראויים לתואר הזה"

צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 25: הרוח והמים והוויי-פיי

350 משפחות בחניון הקרוואנים, אבל מתברר שרק אותנו מטריד שאין אינטרנט ● האמריקאים אולי רובוטריקים, אבל כשהם בטבע הם נטורל

עמיר פרץ / צילום: תמר מצפי, גלובס

פרץ משנה את הטון: לא אשב עם נתניהו גם בטרם כתב אישום

אתמול אמרה אורלי לוי כי אינה פוסלת חבירה לממשלת בראשות הליכוד; הקווים האדומים לדבריה הם אם יוגש נגד נתניהו כתב אישום ● היום הציג פרץ עמדה נחרצת יותר ואמר: "נתניהו הפך לנטל על ישראל"

יאיר גרבוז / צילום: כפיר זיו

יאיר גרבוז: "חוץ מפעם אחת, בחיים לא מכרתי עבודה מחוץ לתל אביב"

האמן יאיר גרבוז עדיין בטראומה מהלינץ' שחווה אחרי “נאום הקומץ" לפני ארבע שנים ● עכשיו הוא מציג עבודות ב"זומו", מוזיאון נייד לאמנות, ויש לו כמה תובנות לא נעימות לאוזן על הפריפריה ● ריאיון

בורסת ת"א / צילום: איל יצהר

יציבות בת"א: טבע מאבדת 1.2%, דלק עולה 1.7%

אדוארדו אלשטיין משך את הבקשה להיתר השליטה בכלל ביטוח ● ארז יוסף, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, פורש ● דלק מתאוששת לאחר ההתרסקות בימי המסחר האחרונים על רקע החשש ממינוף עסקת שברון ● פורסייט קופצת בהמשך להודעה בסופ"ש ● מדיגוס מזנקת 14%

 המגדלור של Davaar, ליד קמפבלטאון / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

סקוטלנד למתקדמים, או לכל מי שמוכן להתמסר לאיטיות ולערפל

הטיול בדרום-מערב סקוטלנד, בחצי האי קינטייר, אינו מסע לכל אדם ● הוא מתאים למי שמחפשים שקט אמיתי ומוכנים להתמסר לאיטיות, לגשם, לערפל וליופיים של צוקים, מגדלורים, כפרי דייגים, איים קטנים ומזקקות וויסקי לרוב

קארן קווינטוס, סמנכ"לית הלקוחות של חברת Dell / צילום: שלומי יוסף

רוצים חברות שאכפת להם: דור ה-Z נכנס לשוק העבודה ומחפש מעסיקים ערכיים

קארן קווינטוס, סמנכ"לית הלקוחות של חברת Dell והאישה הבכירה בארגון, מספרת בראיון ל"גלובס" על השינויים האסטרטגיים שעוברת החברה, על החשיבה לטווח ארוך ועל המעורבות של מייקל דל בנושאים של גיוון והכלה ● "למה נושאי גיוון הם באחריות של סמנכ"לית הלקוחות? כי ללקוחות שלנו אכפת מהם"

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

"לפעול במהירות": הסגנים של פאואל מדברים על הורדה אגרסיבית של הריבית

נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, אמר כי יש להקדים תרופה למכה ולחתוך הריבית ● למרות שדבריו התבססו על מחקרים ולא על ישיבת הפד האחרונה, למשקיעים זה הספיק כדי לחמם מנועים לקראת שיאים חדשים ● אחרי וויליאמס, סגנו של פאואל, קלרידה, הוסיף רמז למדורה, ועלו הסיכויים להורדת ריבית כפולה

יאיר לפיד/  צילום: איל יצהר

ברק חייב לפרוש, היחסים עם בוגי תקינים ונתניהו יהיה חייב להעלות מסים: יאיר לפיד בראיון

יאיר לפיד, מס' 2 בכחול לבן, לא מאמין בתיאוריית הגושים וחושב שרק המפלגה הגדולה תנצח בבחירות ● בראיון ל"גלובס" הוא מבקר בחריפות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה ("יצאה מדעתה") ● מסביר שנתניהו לא יכול לטפל בגירעון כראוי ("הוא זקוק לליצמן וסמוטריץ, כדי שיגנו עליו בנושא החסינות. והוא ישלם להם הרבה יותר") ● ולא, הוא לא רוצה לחזור לתפקיד שר האוצר: "אני הולך להיות שר החוץ ואחר כך ראש ממשלה”

מוטי קירשנבאום, יו"ר מגדלי הים התיכון/ צילום: איל יצהר

"לדיירים שלנו אין התחייבות על כמה שנים הם יישבו בנכס, אבל הביטחון שלנו בהם הרבה יותר גדול"

רשת בתי הדיור המוגן מגדלי הים התיכון הכפילה את שווייה בשנים האחרונות על רקע הצמיחה בפעילותה ובתוצאותיה, והיא מושכת משקיעים מוכרים כמו דוד פתאל וחן למדן ● בעל השליטה והיו"ר, מוטי קירשנבאום: "השתנתה תפיסתם של המבוגרים לגבי איך הם רוצים לבלות את שארית חייהם; להיכנס לדיור מוגן זאת עסקה פיננסית כבדה, ולכן הלקוחות עושים אותה בזהירות"

אאודי E-TRON

החשמלית של אאודי היא קרוס-אובר למופת שתהפוך בשנה הבאה לקורבן מס

ה-SUV החשמלי הראשון של אאודי הוא רכב פאר מפנק, שימושי ונמרץ, שיכול להקטין משמעותית את ההוצאות השוטפות, לטפח את המצפון הסביבתי ועל הדרך לעקוף את טסלה ● רק חבל שהשינוי במדיניות המס בשנה הבאה עשוי להפוך אותו בישראל לאפיזודה חולפת

איך מתמודדים עם כישלון?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מהי הדרך הבריאה ביותר להתמודד עם כישלון?

מה קורה לכם ביום שאחרי שנכשלתם במשימה שהייתה חשובה לכם? ● האם אתם מנסים לא לחשוב על זה בכלל? ● אולי להיפך, שואלים את עצמכם שוב ושוב באובססיביות מה הייתם עושים אחרת? ● אולי אתם מאשימים אנשים אחרים או שאתם מחליטים שאבד הטעם לחייכם ושלעולם לא תצליחו עוד בשום דבר? ● מהי הדרך הבריאה ביותר להתייחס לכישלון שלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע"

קניון עזריאלי עכו / צילום: איל יצהר, גלובס

למה גנזו קניוני עזריאלי את התוכנית להקמת מרפסת בקניון

קבוצת עזריאלי ביקשה להקים מרפסת פתוחה בקניון שלה בעכו, אלא שאז הגיעה התנגדות מהמשרד להגנת הסביבה ● הסיבה: קרבתו למפעל שבו חומרים מסוכנים ● רק לאחרונה פונה הקניון בשל דליפת אמוניה ממפעל גלידות סמוך ● לאור ההתנגדות, בעזריאלי ביטלו את תוכנית המרפסות