גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגירת מקומוני "זמן מעריב": פצצת הזמן חזרה לתקתק

עשרות אלפי תושבים בפריפריה שהמקומונים שימשו להם לפה נותרו עכשיו ללא ייצוג, והתקשורת הארצית תמשיך להתעלם מהם ■ תושבים שהתדפקו לשווא על דלתות הרשויות; נזקקי מערכת הרווחה; הורים מתוסכלים ועוד

אצל דני בלר, עד לאחרונה סגן עורך "זמן כל-בי", המקומון הבאר-שבעי של רשת "זמן מעריב", ההכרה הזו חלחלה כמעט מיד. "יומיים אחרי שפוטרתי, אחרי שקיבלתי את מכתב הפיטורים ובכיתי בערך 5 דקות, שאלתי את עצמי מה עושים עם כל האנשים שטיפלנו בהם. אני לא יכול לנטוש אנשים שבמשך שנים לא יודע אם עזרתי להם, אבל נתתי להם פה. אני מרגיש מחויב כלפיהם".

ואכן, כשרשת המקומונים של "מעריב" נסגרה ביום בהיר אחד באמצע מאי, הכיסוי התקשורתי של המהלך במדורים הרלוונטיים בעיתונים ובאתרי הברנז'ה התמקד מטבע הדברים בעיתונאים ובשאר עובדי הרשת שאיבדו את מטה לחמם ברגע אחד, בלי שזכו לקבל אפילו הודעה מסודרת. אבל הסגירה הזאת, שמצטרפת לדעיכתן זה שנים של שתי רשתות המקומונים מבית "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", מותירה מאחוריה גם חללים נוספים. וכמו שכבר התרגלנו בתקופה האחרונה, גם כאן מדובר בגזרה שנוחתת דווקא על החלשים ביותר.

"מקומון בבאר-שבע הוא לא כמו מקומון בתל-אביב, דינם שונה", אומר בלר. "תל-אביב ממילא מוצפת בעיתונות ארצית וכל מערכות העיתונים ומערכות המדיה נמצאות שם. העיתונות הארצית היא בעצם העיתונות המקומית של תל-אביב ואזור גוש דן. מקומון בבאר-שבע והמקומונים בפריפריה - התפקיד שלהם הוא אחר לגמרי. פה בבאר-שבע אין לך תקשורת, ואני אומר לך שקורים כאן דברים מבחינת רווחה, מבחינת מתחים בין חילונים ודתיים, בין יהודים למוסלמים, בין עולים מחבר העמים לוותיקים, וזה לא מקבל ביטוי בעיתונות הארצית".

"אנחנו, התושבים, היינו מקבלים מ'זמן כל-בי' מידע חשוב על העיר. זה חסר לנו", אומר איציק מימון, פעיל חברתי בבאר-שבע, העוסק בעיקר בחינוך. "עכשיו אנחנו צריכים לחיות משמועות. הפכנו להיות עולם שלישי. קורים דברים בעיר ואתה לא יודע. אני רואה בזה השתקה וסתימת פיות. זאת גם השתקה של הממשלה והרשויות המקומיות כדי שהציבור לא ידע מה מתרחש".

קולם של המוחלשים

"ערכתי כמה עיתונים ברשת במהלך השנים, אז אני מכירה הרבה דוגמאות, ואני יכולה להגיד לך שמה שמאחד בין המקומונים בכל המקומות האלה, הוא שאתה באמת הכתובת של האנשים האלה", אומרת אליענה שפר, שבתפקידה האחרון ברשת כיהנה כעורכת "זמן חיפה". "עבדתי גם בעיתונות הארצית ואני יודעת איך זה שם: אתה עובר על הידיעה, 50 מילה, ושלום, נגמר עוד יום. במקומון זה לא ככה. במקומון אתה יושב על סיפור, אתה עוקב אחריו, אתה לא מרפה, אתה מכיר את האנשים בשטח".

כשמדברים על תור הזהב של המקומונים בראשית דרכם, נוטים לחשוב על "העיר" התל-אביבי, שהוקם ב-1980 או על אחיו הירושלמי, "כל העיר", שנוסד שנה לפני כן. אבל האמת היא שהמקומונים נולדו עוד בשנות ה-60 וה-70, והרחק מהערים הגדולות.

"המקומונים זה אחת התופעות בישראל שהתחילה בפריפריה ועברה למרכז", אומר פרופ' אלי אברהם מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, החוקר את יחסי מרכז-פריפריה בתקשורת. "המקומון הראשון יצא באילת ב-1959, ואחר-כך נולדו מקומונים באשדוד, בבאר-שבע, בחיפה, בנתניה, בכל מקום שבו הרגישו שהתקשורת הארצית מתעלמת מהם. אלה היו התארגנויות מקומיות של אנשים שלא באו מהאליטה התקשורתית או בכלל מהאליטות. למעשה, הם באו בדיוק מהמקום ההפוך. אלה אנשים פריפריאליים, עם כל המאפיינים של פריפריה, שרחוקים מאוד מהאפיון של האנשים שניהלו את התקשורת במרכז. רק במהלך שנות ה-70 'ידיעות' ו'מעריב' ו'הארץ' ראו שהם לא יכולים להתחרות במקומונים ובשטחי הפרסום שהם צוברים ואמרו 'אוקיי, אז בוא נקנה אותם'. ואז התחילו הרשתות לקום".

- מה הייתה ההשפעה של התופעה הזאת על האוכלוסייה באותם מקומות?

"זה היה מצוין מבחינת האוכלוסיות המוחלשות בפריפריה ובעיירות הפיתוח. זה העצים את הגאווה העצמית, פיתח כישרונות מקומיים, נתן לתושבים עוד כלי לדעת. במקביל, התקשורת הארצית המשיכה להתעלם, אז מבחינתם זה היה כלי תקשורת שעזר להם לדעת מה קורה באזור. כלי שעקב בגדול אחרי השלטון המקומי ועזר לשפר אותו ואת הפעילות שלו".

- ומה עושה למקומות האלה סגירה של מקומונים כמו שאנחנו רואים עכשיו?

"זו מכה ממש כבדה. כל סגירה של מקומון כזה, או של רשת כזאת, היא מכה ניצחת למקורות המידע של התושבים שם. התקשורת הארצית בעצם לא השתנתה, עדיין רואים התעלמות מהפריפריה, לכל האזורים האלה אנחנו רואים ששולחים כתב אחד שמסקר. המקומונים היו קרן אור עבור הפריפריה".

מנגד, בכיר לשעבר ברשת המקומונים מתעקש לצנן מעט את ההתלהבות. "אני מניח שאילו המקומונים היו רווחיים לא היו סוגרים אותם. אני מנסה לחשוב ביחד איתך, אם הם רווחיים למה לסגור אותם?".

- אני לא חושב שיש טענה שהרשת כולה הייתה רווחית, אבל אולי היו בה מקומונים ספציפיים שכן היו כאלה.

"אז תמיד סגרו חלק ואמרו שזה יפתור את הבעיה ואיחדו חלק ואמרו שזה יפתור את הבעיה. המקומונים הגדולים תמיד מפסידים. ירושלים ותל-אביב יפסידו לנצח, ולמה? כי מקומון קטן עבד על אחוזי מודעות גבוהים, למשל 30/70 (כלומר 30% תוכן מערכתי ו-70% מודעות, י"כ), כשבתל-אביב ובירושלים עבדו על 50/50. אחר-כך, אגב, גם שם זה ירד ל-40/60. המקומונים בתל-אביב ובירושלים גם מודפסים תמיד בכמות עצומה של נייר, ומחיר הנייר הוא מאוד מאוד גבוה. מקומונים קטנים מדפיסים 32, 48, 64 עמודים. ב-64 עמודים אתה יכול לעשות עיתון רווחי, ב-128 עמודים זאת כבר בעיה. אבל מה, תל-אביב הוא מקומון מאוד חשוב מבחינה אסטרטגית, כי הוא שיביא את המודעות הרשתיות, וזה מקומון עוגן חשוב, יוקרתי, ברנז'אי - אתה לא יכול להחזיק רשת מקומונים עם 'זמן מודיעין' ו'זמן הדרום', לא יעזור".

- אז אולי אי-אפשר להחזיק רשת מקומונים רווחית, אבל מקומון בודד כן?

"כנראה שלהחזיק עיתון אחד שיהיה מאוזן זאת משימה קלה יותר. תיקח את המקומונים בפריפריה, כמעט בכל עיר מחוץ לאזור גדרה-חדרה יש מקומון עצמאי, באריזה משפחתית כזאת, שלא קשור לאחת הרשתות הגדולות. ולמה זה? בדיוק מאותה סיבה, יש שם כסף, אבל כסף קטן שמתאים כנראה לפרנס משפחה".

הפייסבוק הוא לא תחליף

אבל העתיד לא נמצא כנראה במקומונים קטנים ומשפחתיים, אלא באינטרנט וברשתות החברתיות. שם, יודע לדקלם כל סטודנט שנה א' לתקשורת, כל אחד הוא רשת שידור פוטנציאלית, כשהמוני המשתפים והמלייקקים יכולים לספק לו תהודה רבת עוצמה.

"פייסבוק זה טוב ויפה", אומר חגי מטר, ששימש כתב ב"זמן תל-אביב", "אבל השאלה היא מתי ואיך וכמה זה יוצר לחץ ציבורי. כולנו מכירים את הפוסטים בפייסבוק שמישהו מעלה ותוך זמן קצר זה מגיע לעשרות אלפי צפיות, ובאמת זה משהו שרוב המקומונים לא היו מצליחים להגיע אליו. אבל השאלה היא כמה כאלה יש. בהנחה שיש לך מקומון שפעם בשבוע יש בו 20 ידיעות חדשותיות, ועוד כמה מגזיניות, אז האם אותו מספר של ידיעות ואותה תשומת לב למגוון גדול של נושאים ניתן להשיג דרך פייסבוק?

"הרי לא כל הסיפורים סקסיים כמו הסיפור של הפקחים שציירו בדיעבד את הסמל של הנכים בחניה ואז נתנו קנס. האם עבודה נחושה ועיקשת של תושבים כדי שהעירייה תקים להם פארק, או הורים שכועסים על מדיניות של בית-הספר - כל מיני דברים קטנים, קצת יותר יומיומיים וקצת פחות סקסיים, אבל לא פחות חשובים לאנשים בקהילה שמוגדרת באזור גיאוגרפי - האם זה יפרוץ באותה צורה? האם זה יחייב את הרשויות להגיב באותה צורה? אני לא חושב".

הכתבה המלאה - במגזין פירמה

עוד כתבות

מנכ"ל מכבי רן סער / צילום:

אסטרטגיית 'הגל השני' של מכבי: התחסנות לשפעת, ריקון בי"ח לטובת אשפוז בית ובדיקות ביוב לאיסוף מודיעין

רן סער, מנכ"ל מכבי: "המטרה היא הצלת חיים והשארת המשק פתוח. עלות הסגר למשק הייתה 2 מיליארד שקל ליום. אנחנו מציעים תוכנית שעולה פחות ממיליארד" ● "השר החדש קיבל החלטות לפתיחת הסגר מיד עם כניסתו וזו החלטה נכונה"

משאית חשמלית על מסלול הניסויים של אלקטריאון בשבדיה / צילום: יח"צ

לאחר קפיצה של 130% השנה: מה ההמלצה על אלקטריאון?

בפרוסט אנד סוליבאן פרסמו עדכון לסקירה על חברת אלקטריאון עם מחיר יעד של 181 שקל למניה, גבוה בכ-15% ממחירה בבורסה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

בנק ישראל מעדכן את הצמיחה על רקע החזרה לשגרה המהירה מהצפוי

לא שולל הורדת ריבית נוספת, ומעריך שהאבטלה לא תחזור לרמות של לפני המשבר לפני 2022 ● "קצב הסרת המגבלות בפועל היה מהיר משהערכנו, אולם אנו ממשיכים להעריך שעד סוף יוני עיקר המגבלות יוסרו"

בורסת ניו יורק / צילום:  אנדרו קלי, רויטרס

עם ריחוק חברתי, מסכות ובלי אורחים: הסוחרים שבים לוול סטריט

רצפת המסחר של בורסת ניו יורק תפתח מחדש עם כרבע מהסוחרים בלבד ● בשל איסור על כניסת אורחים, צלצול הפעמון המסורתי של מסחר במניה חדשה לא יתרחש עד להודעה חדשה

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר התקשורת הנדל הורה להקים צוות הפקת לקחים מפרשת בזק

יועז הנדל הורה למנכ"ל המשרד נתי כהן להקים צוות הפקת לקחים כדי לוודא שהמשרד השיל מעליו לחלוטין את פגעי הפרשה ● "תפקיד עובדי ושליחי ציבור הוא להוות מגדלור ערכי במדינת ישראל"

לפיד החירום דולק מעל אסדת לוויתן / צילום: איריס אשוח

הפרו - וישלמו: המשרד להגנת הסביבה פועל נגד נובל אנרג'י בעקבות הפרות באסדת לוויתן

חברת נובל אנרג'י הפרה את היתר הפליטה לאסדת לוויתן כאשר עיכבה את הליך החיבור הדיגיטלי של מערכות הניטור הרציף באסדה ● כעת מצויה החברה בפני נקיטה בהליך אכיפה ● נובל אנרג'י: "לומדים את המכתב שנשלח על ידי המשרד ושוקלים את צעדינו להמשך"

מונית של אובר. העיר המארחת של משרדיה טרם נקבעה / צילום: shutterstock

תביעה בארה"ב: "הבורר שפסק לטובת אובר בתביעת תיאום המחירים פעל מתוך פחד"

הערעור שהוגש בסוף השבוע כלל קטע מתמלול המשפט בו אמר הבורר: "אני פועל מתוח פחד. הפחד שלי הוא שאם הייתי פוסק כי פעולותיה של אובר אינן חוקיות, הייתי צריך אבטחה. לא הייתי יכול ללכת ברחובות בלילה. אנשים היו רודפים אותי" ● אובר תידרש להגיב לטענות עד לסוף השבוע

נכס למכירה בארה"ב.  שינוי פרדיגמה   / צילום: אריק סולטן

פרופטק: משכללים את שוק הנדל"ן בתקופת מיתון

תחום ה-PropTech בא לעשות סדר בשוק בתקופה שבה בעלי נכסים מתקשים למצוא שוכרים, שוכרים מתקשים לשלם ורוכשים מתקשים לגייס הון ● פלטפורמות כמו Lucas Project ו-StepLadder הן דוגמאות בולטות לאופן שבו זה מתבצע

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מי שומר על השומרים: האם לפרקליט המדינה והיועמ"ש אין שום בקרה?

לפי נתניהו, האנשים שהגישו נגדו כתב האישום נהנים מחסינות מביקורת ● האומנם? 
המשרוקית של גלובס

איציק בנבנישתי, רן גוראון / צילום: שלומי יוסף, יונתן בלום

ראש בראש: yes ופרטנר מציתות את התחרות בשוק הטלוויזיה האינטרנטית

yes פתחה במבצע על ממירי אנדרואיד חדשים בנוסף לשירות המוזל שלה - סטינג - וכבר חמישית מהלקוחות שלה צופים בטלוויזיה על גבי האינטרנט • פרטנר מרחיבה את שיתוף-הפעולה עם שחקנית החיזוק הגדולה נטפליקס • בין לבין, סלקום והוט מתעכבות בצעדים שעליהן לנקוט

בצלאל מכליס, נשיא אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

אלביט: "ההשפעה הפיננסית של השיבושים בפעילות עקב הקורונה לא הייתה מהותית"

החברה הביטחונית, שכבר דיווחה כי השפעות המגפה הגיעו אליה רק אחרי הרבעון הראשון, הציגה צמיחה רבעונית בהכנסות וברווח הנקי ● מדווחת על יישום שורת צעדים לשליטה בעלויות

מגדל TOHA/ צילום: אמיר מאירי

האם הקורונה והעבודה מהבית ישפיעו על הקמת הפרויקט הגרנדיוזי על איילון

טלטלת הקורונה עשויה להשפיע על ההחלטה בנוגע לעתידו של פרויקט ההמשך הגרנדיוזי, שתתקבל ב-2021 ● בינתיים משדרים היזמים עסקים כרגיל, למרות ששש קומות ב-TOHA1 מושכרות לחברת חללי העבודה המשותפים וויוורק שנקלעה לקשיים

צקי נחמני, בעלים של בתי ספר ללימודי ערבית / צילום: תמונה פרטית

"לפני הקורונה היו בעסק 32 מורים. עכשיו כולם בחל"ת"

צקי נחמני, בעלים של בתי ספר ללימודי ערבית, תושב ירושלים, בן 35 ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

 

מתקן ההתפלה בשורק. /  צילום: מוטי יאיר

הלחץ האמריקאי עבד? IDE טכנולוגיות תקים את מתקן ההתפלה החדש בשורק

ממשל טראמפ הפעיל על ישראל לחץ כבד כדי למנוע את זכייתה של האצ'יסון הסינית במכרז ● הצעתה של IDE עמדה על מחיר של כ-1.45 שקל לקוב מים - נמוך בכ-65 אגורות מהמחיר הנמוך ביותר לקוב מים המשולם כיום

רובוט לניקוי בריכות של מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מצליחה לשחות גם בימי קורונה: הרווח הנקי של מיטרוניקס צמח ברבעון בכ-7% ל-64 מיליון שקל

מניית יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות השלימה זינוק של 65% מהשפל שאליו צנחה ב-23 במרץ השנה, וחזרה להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

מלחמת סחר בין ארה"ב לסין / שאטרסטוק

כשמגפת הקורונה דועכת, מלחמת הסחר מתחדשת

מתיחות הסחר בין ארה"ב לסין - גורם מרכזי בחששות המשקיעים לפני משבר הקורונה - חוזרת, ובגדול ● הסבב השני של המלחמה מציב במרכז נושאים כמו ריגול, סייבר והגנה על מידע - והחברות הפועלות בתחומים אלה מעוררות עניין בשוק ההון

לקוחות בחנות אפל בבייג'ין, בחודש שעבר  / צילום: רויטרס

עם חצי טריליון דולר, אפילו המגפה לא תחליש את ענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר הנוכחי חזקות מתמיד - עם קופות מזומנים דשנות, השקעות עתק על מחקר ופיתוח ונכונות לבצע רכישות • לא רק שהמוצרים והשירותים שלהן חיוניים בזמן המשבר, הן גם מסוגלות לנצל אותו כדי להשאיר את המתחרים הפוטנציאליים הרחק מאחור

האף האלקטרוני של נונסנס / צילום: יח"צ

החברה שמריחה קורונה: "התהליך דומה קצת לזיהוי תמונה"

ננוסנט פיתחה אף אלקטרוני שמזהה את נגיף הקורונה ושואפת להחליף את המדחומים בכניסה למתחמים

דומיניק קאמינגס, אדריכל הברקזיט, בדרכו להיכנס לדאונינג 10 / צילום: Matt Dunham, AP

סערת היועץ של ג'ונסון והפרת סגר הקורונה: שר בריטי התפטר במחאה

בעקבות הגיבוי שמעניק ראש הממשלה הבריטי ליועצו הבכיר דומיניק קאמינגס הודיע היום שר בריטי כי לאות מחאה הוא מודיע על התפטרותו ● קאמינגס תועד כשהוא מפר את הסגר שהוטל על תושבי הממלכה, וכן שהראה תסמיני קורונה ● לטענתו, מתנהל נגדו "קמפיין" שנועד לסיים את הקריירה שלו

דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים/ צילום: איל יצהר

לנצל את המשבר: התאחדות האדריכלים דורשת מהמדינה לרכוש 80 אלף דירות מהקבלנים

שישה סעיפים מופיעים במסמך שחיברו בהתאחדות האדריכלים, להצלת ענף הבנייה ● בין תמיכה בפריפריה לקידום תחבורה ציבורית, הם מבקשים גם רשת ביטחון נרחבת לקבלנים ● היו"ר דוד קנפו: "אנחנו כמו מישהו שעומד על סף תהום"