השבוע ייערך כנס הפרידה מנגיד בנק ישראל סטנלי פישר. הנגיד המוערך צפוי לסיים את תפקידו במהלך החודש, ועדיין לא ברור מי יחליף אותו. זה, חייבים לומר, קצת תמוה, במיוחד על רקע מהפיכת השקיפות שהוביל פישר בבנק ישראל. חבל שבבנק לא השכילו להכין את השוק לקראת זהותו של הנגיד הבא, והשאירו פתח לספקולציות שלא מועילות לשוק ההון ולכלכלה.
על פי הערכות שמתפרסמות בכלי התקשורת, ישנם שני מועמדים בולטים להחליף את הנגיד. המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג המנהלת את מחלקת המחקר של בנק ישראל, והפרופסור מנואל טרכטנברג הזכור מהוועדה הקרויה על שמו (כיום הוא מכהן כיו"ר הוועדה לתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה). אני בטוח ששני המועמדים ראויים ביותר, אך למעט הפיקנטריה שבזהות הנגיד הבא, ישנם עניינים עקרוניים שמעלים שאלות לגבי העיכוב בהודעה.
לאור חוק בנק ישראל שהועבר על ידי הנגיד הנוכחי, ההחלטות המוניטריות והחלטות הריבית מתקבלות על ידי הועדה המוניטרית שמונה שישה חברים. יו"ר הוועדה הוא הנגיד פישר והקול שלו יכול להכריע במקרה של שוויון בין החברים. את המשקל שיש לנגיד ראינו בהורדת הריבית המפתיעה של 0.25% באמצע מאי.
העובדה שקיימת ועדה כזו, ושההחלטות לא מתקבלות על ידי הנגיד בעצמו כפי שהיה נהוג בעבר, מהווה נקודת חוזק עבור הבנק המרכזי, ומאפשרת לשמר את הרציפות גם כשפישר יעזוב. אבל מכיוון שכוחו הפורמלי של הנגיד הוא גדול, וברור שההשפעה שלו על חברי הוועדה היא רבה, היה מועיל למשק לדעת מוקדם ככל האפשר מי יהיה הנגיד הבא.
חשבו מה היה קורה בארה"ב
קחו למשל את קרנית פלוג. לפני כיומיים פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל, הערכות לפיהן הממשלה לא תעמוד ביעדי התקציב גם ב-2015, וכי התקציב הנוכחי צפוי למתן את הצמיחה בכ-0.7%. התחזיות הפסימיות האלו של המחלקה שבראשה עומדת ד"ר פלוג יכולות לחזק את ההערכה כי אם היא תבחר לתפקיד הנגיד הבא, היא תפעל לצמצום פיסקלי נוסף, ולהורדות ריבית נוספות.
חשבו מה היה קורה בארה"ב אם המשקיעים היו למדים כי מי שיחליף את יו"ר הפד בתפקיד הוא בעל השקפה הגורסת כי המדיניות המוניטרית המרחיבה של הפד יוצרת יותר נזק מתועלת. איך היה מגיב השוק שם? איפה היו תשואות אג"ח ארה"ב לאור מינוי שכזה? להבדיל, חשבו איך היה מגיב השוק במקרה שבו היה נודע כי יו"ר הפד הבא תומך יותר בגישתו האגרסיבית של הנגיד היפני החדש?
כך שאם זהות הנגיד הבא הייתה ברורה השוק היה יכול להיערך כבר היום. המשקיעים בשוק ההון היו מעדיפים, למשל, איגרות חוב שקליות במח"מ ארוך יותר, לוקחי המשכנתאות היו יכולים לבנות נכון יותר את תמהיל ההלוואה שלהם, וההשפעות היו מחלחלות גם לעסקים קטנים. גם בתחום המט"ח תשובה לשאלה מה חושב הנגיד הבא על ההתחייבות של בנק ישראל להתערבות בשער השקל-דולר עד שנת 2018, הייתה יכולה להוסיף הרבה ודאות לשוק.
אך זהות הנגיד הבא אינה ידועה. איננו יודעים האם הוא אגרסיבי או דפנסיבי. איננו יודעים האם הוא בעד צמצום תקציבי, או בעד גישת ההרחבה התקציבית. כל מה שנותר לנו הוא לנחש ולהמתין.
הכותב הוא הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מנורה מבטחים