חיידק אנטרקס גרם לפני שבועות אחדים לתמותה בעדר פרות של חקלאים ממושב נוב במרכז רמת הגולן, שרעה בשטח שבין נוב למושב נטור. אחרי תמותה לא מוסברת של 15 פרות, נבדקו במכון הווטרינרי של משרד החקלאות פרות נוספות שמתו והתגלה כי הותקפו בחיידק אנטרקס.
חיידק האנטרקס יכול להתקיים בשטח עשרות שנים במצב רדום, והוא מועבר לבעלי חיים ולאדם בכמה צורות: במגע עם העור פורצת מחלת הגחלת, המתבטאת בפצעים גדולים בעור; במערכת העיכול, למשל כשפרה אוכלת צמח שבשורשיו מצוי החיידק, קיימת סכנת חיים בהיעדר גילוי מהיר; סכנת החיים הגדולה ביותר, בהיעדר אבחון וטיפול מידי, היא בהידבקות במערכת הנשימה.
באזור המרעה שבו נמצא החיידק יש תנועת חיילים, אתרי תיירות פופולריים, ויש מהאזור זרימת מים לכנרת, למשל נחל אל על. המים מגיעים גם למאגרים ולבריכות דגים.
מומחים בתחום אמרו ל"גלובס", כי משמעות הדבר היא שהאזור שבו רעה העדר חשוד כנגוע באנטרקס ויש לנקוט אמצעי זהירות, כמו בדיקה בקטריולוגית בקרקע ובזרימות המים, ולהתריע מפני לינה בשטח או טיול בו בעת סופות אבק. כמו כן, יש לשקול חיסון של הבקר בגולן.
ממשרד החקלאות נמסר: "עם קבלת דיווח על תמותת פרות, ועל פי התיאור הקליני, התעורר חשד שמדובר באנטרקס, נלקחו דגימות למעבדה וזוהה החיידק. עם קבלת התוצאות, דיווחו השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ללשכות הבריאות של משרד הבריאות בטבריה וצפת, וכן לצבא.
"במקביל, פעלו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לטיפול בפרות באזור - העדר חוסן, הפגרים פונו לכילוי תוך נקיטת הצעדים הנדרשים למניעת פיזור החיידק, ומוקדי זיהום, כדוגמת המקום בהם נמצאו פגרי הפרות הנגועות, חוטאו להשמדת החיידק.
"כחלק מצעדי המנע שמבצע המשרד למניעת התפשטות המחלה, יחוסן מעתה ובמשך עשור העדר הנגוע. בנוסף, ערך המשרד סקר אפידמיולוגי במהלכו נלקחו דגימות נוספות מהסביבה, וקוימה שיחה עם בעלי העדר, כל זאת, כאמור, בכדי למנוע את התפשטות המחלה לפרות נוספות.
פעולות המנע שנוקט משרד החקלאות מוכיחות עצמן בשטח, ולראייה מקרה אנטרקס שהתגלה לפני כשנה במושב קשת נבלם, ולא היו אירועים נוספים של תחלואה בעדר. אירועי אנטרקס בבעלי חיים בישראל נדירים ביותר".
ממשרד הבריאות נמסר: "אנתרקס בישראל היא מחלה שמדווחת מדי פעם בפרות, מדובר במחלה של בעלי חיים בלבד. כל מקרה של תחלואה בפרות מטופל ע"י משרד החקלאות למניעת התפשטות לבעלי חיים ולסביבה. מחלה זו אינה מועברת מהפרות לבני אדם, ולראיה, למרות אירועי תחלואה בפרות לא היו בישראל מקרים של תחלואה בבני אדם".