"המצוקה של חברת פלקסטרוניקס, שנאלצת לצמצם את מספר העובדים שלה בערד, היא לא מקרה בודד. כל החברות הקטנות והבינוניות בתעשיית האלקטרוניקה נאנקות משער דולר נמוך ומעלויות ייצור גבוהות מדי. אם המדינה לא יכולה להעלות את הדולר, לפחות שלא תעלה בתקופה כזאת את המסים, את מחירי המים, החשמל והארנונה. שתקל על ההוצאות שלנו", אומר ל"גלובס" מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה, שלמה וקס.
פלקסטרוניקס, שעוסקת בייצור קבלני של רכיבים וחומרה לתעשיית האלקטרוניקה, פתחה בימים האחרונים בהליך לפיטורים של כ-100 מעובדי המפעל שלה בערד, לקראת העברת קווי ייצור למתחם שבבעלותה במגדל העמק. זאת, במטרה להוזיל עלויות ייצור ובניסיון להתמודד עם שער דולר נמוך ועם ירידה בנפח הפעילות.
בהנהלת פלקסטרוניקס ישראל מסרבים להתייחס בימים האחרונים לידיעה, אך בכירים בתעשיית האלקטרוניקה אומרים כי מדובר במהלך שנעשה במסגרת תוכנית התייעלות סדורה שגיבושה הושלם באחרונה בחברה, שמעסיקה בישראל כ-3,500 עובדים: "המקרה של פלקסטרוניקס מדגים את המשבר בענף כולו. בשאר החברות אין כרגע פיטורים המוניים - אבל מצד שני כבר שלוש שנים שתעשיית ההיי-טק הישראלית לא מתפתחת ולא רושמת את העליות שהתרגלנו אליהן בעבר", מזהיר וקס.
המהלך של פלקסטרוניקס נעשה כשברקע מתארכת רשימת המברכים על ההצלחה של מכירת ווייז לגוגל ביותר ממיליארד דולר. "כולנו מוחאים כפיים לווייז ולכל סטארט אפ ישראלי שעושה אקזיט. זה שנעשה כאן פיתוח ואחר כך מישהו יקנה את הדובדבן שבקצפת - לא מספיק. כמדינה, אנחנו גם צריכים שתהיה כאן תעשייה אמיתית, שמעסיקה עובדים ומייצרת. גם באירופה ובארה"ב מבינים שאי אפשר לקיים כלכלה רק על מסחר ועל שירותים תוך ויתור על תעשייה.
"אבל במצב של שער דולר כל כך נמוך ובזמן ש-75% מהעסקאות בהיי-טק נעשות בדולר- אי אפשר להתקיים לאורך זמן. אם בישראל יש כלכלה חזקה, כפי שאומר נגיד בנק ישראל, ואם המשק שלנו חפץ חיים, אז שהמדינה תדאג לטפל במה שמסכן את אחד ממנועי הצמיחה של המשק: מוטב שבתקופה כזאת היא לא תייקר את מס החברות ולא תוסיף ותעלה את תשומות הייצור - לא כשהדולר מתנהל מסביב לשער של 3.6 שקלים", מזהיר וקס.
כשתשומות הייצור מתייקרות ותחושת הדשדוש בתעשיית האלקטרוניקה נמשכת - ראשי הענף חוששים בעיקר מהתוכניות שמתגבשות בהודו ומזהירים ממפולת: "הודו שמה לעצמה מטרה להקים תעשיית תוכנה ואלקטרוניקה ולהשקיע בפיתוחה כ-100 מיליארד דולר עד שנת 2020. אם כאן לא יגיבו במהרה - נגיע למצב של קריסה ומפולת. אלא שבינתיים אנחנו חיים כאן בתחושה שלעולם חוסן.
"מה שעצוב ומפחיד זה שאנחנו לא חסינים. במקום שהתעשייה הזאת תמשיך להניע את המשק, כפי שעשתה בעבר, היא ממשיכה לקפוא על שמריה. אם יש השקעות בתחום, הן ממוקדות יותר ויותר סטארט אפים, כי משם אפשר להפיק אחר כך אקזיט. זה לא מבטיח שבעתיד תהיה כאן תעשייה ושיתקיים בישראל ייצור. אנחנו עדיין חיים כאן באיזו אופוריה ובלי שתהיה סיבה", אומר וקס.