העתירה לבג"ץ שהוגשה שלשום (ד') נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שאסר באופן מוחלט על המעסיקים להביע כל עמדה או ביטוי ביחס להתאגדות עובדיהם, מאירה באור מרתק את מה שמתחולל לאחרונה מאחורי הקלעים של ההתארגנות הגדולה ביותר בתקופה האחרונה - התארגנות עובדי סלקום.
מומחים למשפט העבודה ולהתארגנויות עובדים משוכנעים כי הנהלת סלקום למדה באופן יסודי את הפסיקה ההיא מינואר האחרון, וההתנהלות שלה מול העובדים נעה בין "הליכה על אצבעות דקות מאוד" לבין "יצירתיות שגובלת בתחבולות".
כך קורה שבחודשים האחרונים מופצים במתקני החברה עלונים מושקעים מאוד, הן ברמת התוכן והן ברמה הגרפית, שקוראים לעובדים להתנגד להתארגנות בהסתדרות. העלונים מחולקים על-ידי מזכירות ועובדים אחרים שכפופים למנהלים בכירים, אולם גם על-ידי קבוצה של עובדים מהשורה. בחלק מהעלונים מודפס ברקוד מיוחד לסריקה, שמפנה בעזרת האפליקציה המתאימה לדף פייסבוק מיוחד שכותרתו: "אומרים 'לא' לוועד בסלקום נטוויז'ן".
מדובר באתר מוקפד שמנוהל היטב, וקשה לפספס את השמות שהודבקו לכמה מהכותבים הפעילים בו: "שגריר סגול" (סגול זה צבע המותג), "שואף למצוינות" (שהרי ועד עובדים אמור לשאוף לבינוניות), וגם "שכל ישר" (הבנתם את הכיוון).
גם בעת התארגנות העובדים בפלאפון הוקם אתר שפעל כנגד הקמת הוועד, אולם אז חשף "גלובס" כי האתר נרשם על-ידי הפרסומאים של החברה - אדלר-חומסקי. בסלקום, לעומת זאת, אין קצה חוט לזהות הגורם שעומד מאחורי האתר או הדפסת העלונים.
דווקא משפטנים שעומדים בראש החזית נגד ההסתדרות וכנגד פסיקת בית הדין לעבודה אומרים לנו היום: "ספק רב אם עובדים מהשורה מנהלים קמפיין באיכות כזו".
בכל מקום עבודה, הם אומרים, ישנה קבוצה קטנה או גדולה של עובדים שמתנגדים להקמת הוועד, אבל לרוב הם פסיביים. לנהל דף פייסבוק ולהפיץ עלונים מושקעים - זה כבר נראה פחות אותנטי.
אבל אותם משפטנים משוכנעים בדבר נוסף: פסיקת בית הדין היא שהביאה לכך שמעסיקים יוצרים "מסלול עוקף", ומנסים בכל דרך להעביר את המסר שהם מסתייגים מההתארגנות. "חייבים לכבד כל פסיקה של בית הדין, אבל כנראה שאי-אפשר לאסור את חופש הביטוי", אמר אחד מהם.
"טענות מופרכות"
חופש הביטוי בסלקום, ראו זה פלא, עובד שעות נוספות. המסרים רבים ומגוונים עם מכנה משותף אחד: ועד עובדים פירושו בינוניות, נהנתנות ואפילו שחיתות. אין לו מקום בחברת תקשורת.
כדי לחדד את המסר, מופיעים בעלונים השונים גזרי עיתונים עם כתבות שמציגות את הוועדים הגדולים כאכסניה לנפוטיזם. תחת הכותרת "הוגנות או שחיתות", וכותרת המשנה "מי אתה רוצה שיהיה אחראי על הקידום שלך", בולטים סיפורים על העסקת קרובי משפחה בנמל אשדוד, בבית-החולים קפלן ובבנק דיסקונט.
באחד העלונים מופיעה תמונתה של יו"ר הוועד לשעבר ברכבת ישראל, גילה אדרעי, ולידה הכיתוב: "הסתדרות!? לא תודה, כבר הסתדרתי".
על-פי פסיקת בית הדין לעבודה, מעסיק שמוצא בחצרו חומר כתוב או אחר כנגד ההתארגנות, מחויב לדווח לארגון העובדים. בעתירה שהוגשה שלשום לבג"ץ טוענים המעסיקים כי הדרישה הזו הופכת את המעסיק ל"משטרת המחשבות".
סלקום, אגב, אכן דיווחה להסתדרות במספר מקרים והעבירה לאנשיה דוגמאות של עלונים כאלה. גורם בשוק העבודה אמר היום כי יהיה זה משעשע לחשוב על תרחיש שבו הנהלת סלקום מפיצה לכאורה את העלונים ואחר-כך מתריעה מפניהם.
בינתיים, בוועד הפעולה של סלקום אופטימיים במיוחד. הם מתעקשים על כך שחסרים להם לכל היותר 190 חתימות של עובדים, ושלפי קצב ההחתמות הנוכחי, בשבועות הקרובים ואולי עוד קודם ההסתדרות תהפוך לארגון היציג בחברה.
מיה יניב, יו"ר ועד הפעולה בסלקום, מסתובבת מזה תקופה ארוכה עם טלפון של חברת פלאפון, כמה אירוני, שסיפקה לה ההסתדרות. היא וחבריה משוכנעים שמאזינים להם ואף עוקבים אחריהם - טענה שהוכחשה על-ידי ההנהלה. יניב (31) היא מנהלת מכירות מהחטיבה העסקית בחברה.
ההתארגנות התחילה, היא מספרת, אחרי שחתכו במרכיב שכר היסוד של עובדי המכירות. "לא מזמן המנכ"ל ניר שטרן התגאה בכך שחסך 2 מיליון שקל בהוצאות של החטיבה העסקית, למרות שהכסף הזה בא מהכיס שלי, ולמרות שהוא עצמו נהנה מבונוס של 1.3 מיליון שקל. כשראיתי איך כולם חותמים על החוזה החדש שפגע בנו מתוך פחד, הבנתי שצריך לשנות את זה. עשינו עבודת מטה של 3 חודשים, גייסנו פעילים וחרשנו את השטח מדן ועד אילת. אין נקודה ואין עובד שאנחנו לא מכירים".
בהנהלת סלקום מסרו כי "הטענות שמועלות כנגד החברה ועובדיה מופרכות. סלק מכבדת לחלוטין את זכות עובדיה להתארגן ואינה מתערבת כלל וכלל בנושא. יותר מכך, מזה חודשים שנציגי ההסתדרות פועלים באין מפריע מידי יום במתקני החברה השונים, ובקשותיהם לפעילויות הסברה ולחלוקת חומרים פרסומיים נענות על-ידי הנהלת החברה".
