גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חולמים על מרפסת בבית? בחו"ל המרפסות נעלמו מהנוף

בישראל היום היא משמשת לרוב כמחסן ונמדדת בתוספת הערך הנדל"ני ■ אז אם השנה כבר לא נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות, זה עוד טוב לעומת לונדון ופריז - שם היא כבר נעלמה לגמרי מהדירות החדשות

מרפסת, כזו שאפשר לשבת עליה בערב עם אבטיח או בקבוק בירה, מתאימה מאוד לאקלים הים תיכוני, וטובה גם מבחינה נדל"נית: היא מרחיבה את השטח הבנוי ומציעה חלל נוסף לאירוח או לאחסון. אבל סיבוב ערבי ברחוב העירוני בתחילת הקיץ מגלה כי רוב המרפסות עומדות ריקות. כשיש מזגן, רוב האנשים בוחרים לשבת בסלון הממוזג, לצפות ב"האח הגדול" או ב"מאסטר שף", כפי שמראים נתוני הרייטינג, ולהסתפק במרפסת לאירוח, או כפינת עישון.

"נכון שבקיץ כולם ספונים במזגן, אבל בעונות מעבר הרבה אנשים משתמשים במרפסת לארוחות ערב, בר-בי-קיו, סוכות, גידול עציצים. כל מבנה מגורים שמכבד את עצמו צריך מרפסת. המרפסת מאפשרת להיות בחוץ, כשאתה ממש קרוב פנימה", אומר האדריכל ארי נשיב.

למרפסות, מעיר נשיב, יש יתרונות אדריכליים גם אם לא משתמשים בהן כל יום. "חלון הוא בגובה מטר אחד ואילו דלת היא בגובה 2 מטרים ומעלה, אז כמובן שהיא מכניסה הביתה אור ואוויר, ויוצרת קשר עם החוץ. אנחנו רוצים להיות בתוך הבית ולהרגיש את החוץ - את האוויר, את הענפים זזים ברוח. בתוך עולם מודרני שכולו קירות ומסכים זה הדבר היחידי שיוצר קשר עם החוץ".

כלל האצבע בשוק הנדל"ן היה שמרפסת מעלה את מחיר הדירה ב-10% בקירוב, אולם השמאי אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות', מעמיד את הדברים על דיוקם ומסביר ששווי המרפסת נע בין 40% ל-50% משווי מ"ר בנוי רגיל בדירה, כלומר, "אם מוסיפים לדירת 100 מ"ר מרפסת בשטח 10 מ"ר, זה שווה ערך לתוספת עוד חמישה מ"ר במחיר". אם נניח שמחיר הדירה 1.3 מיליון שקל, שמשקפים 13 אלף שקל למ"ר, עשרה מ"ר מרפסת יוסיפו לה 65 אלף שקל למחיר הדירה - כ-5% בסך הכול.

"שטח דירה 'רגיל' שווה כאמור יותר, ולכן דירה ששטחה 100 מ"ר כולל מרפסת, ודירה ששטחה 100 מ"ר בלי מרפסת - זו שבנויה מלא תהיה שווה יותר", מסביר המאירי.

- בכל הארץ השווי הוא אחיד?

"באזורים קרים, כמו בירושלים ובהרים, המרפסת תופסת פחות שטח ופחות משמעות, משום שבירושלים אפילו בקיץ די קריר לשבת בחוץ. בחוף כבר לא בונים בלי מרפסות והקבלנים כל הזמן מנסים לבנות מיני-פנטהאוזים ומדורג - כל מיני פטנטים כדי שיהיו מרפסות גדולות".

- ואיך זה משפיע על התדמית של הדירה, היכולת למכור?

"ככל שהמרפסת גדולה יותר, הדירה נחשבת יוקרתית יותר. כולם היום רוצים דירה גדולה וגם מרפסת גדולה. דווקא במגדלים בונים ללא מרפסות, כי הרוחות עזות וכי העיקר בדירות הללו הן הוויטרינות שרואים דרכן את הנוף, וממילא די מפחיד לעמוד בקומה 20-30 ולהסתכל למטה, לרחוב. לכן במגדלי יו ודומיו, המרפסות מועטות ביותר".

סכסוכי שכנים

בבניינים הרגילים, לעומת זאת, חלה בשנים האחרונות קפיצה עצומה במספר בעלי הדירות שמבקשים להוסיף מרפסת לדירה קיימת, בין אם מדובר בשיפוץ במסגרת תמ"א 38, או בבניין שאין סיכוי שיתאים לתמ"א, משום שהוא חדש מדי או נמצא במקום שאינו משתלם ליזם מבחינה כלכלית.

בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, ניתן להוסיף מרפסות בלי שהשטח הנוסף ייחשב כשטח עיקרי, אלא כשטח שירות. על פי חוק, נדרשת הסכמה של לפחות 75% מהדיירים על מנת לבנות תוספת מרפסות. נשמע פשוט, אבל מכאן מתחיל סבך ביורוקרטיה שמקורו בכך שבכל עירייה הכללים שונים. בעיריית תל אביב אין מאשרים הוספת מרפסת בודדת ואילו בעיריית חיפה מאשרים לפעמים להוסיף מרפסות בודדות לכיוון הוואדי. בפתח תקווה, שם הפך הדבר לאופנה גורפת, מתמודדת העירייה עם עשרות בקשות. בתחילה ביקשו שם שחלק מהמרפסת יוקצה רק לאדניות, לטובת המראה, אולם בינתיים, מספרים דיירים שהחלו בתהליך, בעירייה ירדו מהדרישה הזו.

התביעה לחתימות מ-75% מהדיירים פותחת, מטבע הדברים, פתח לצרות וסכסוכי שכנים. יש דיירים שאינם מעוניינים או אינם יכולים מסיבות כלכליות ואחרות להוסיף מרפסת לדירתם, וחלקם אף מגישים התנגדויות בטענה שהמרפסות של השכנים עלולות להפריע להם ואף לפגוע בערך הרכוש. למשל, מרפסת מעל מרפסת (מאז שונה "חוק המרפסות" שחייב לבנות את המרפסות ב"דילוגים"), עלולה לסגור בפני דייר מסוים את האפשרות להקים סוכה, שלא תהיה תקנית אם מעליה יהיה גג. דיירים אחרים חוששים מחסימת אור השמש ועוד.

עלות בניית מרפסת נעה בין 30 ל-40 אלף שקל, לא כולל מע"מ. מתוך זה, הרישוי והאגרות יגיעו בערך ל-3,500 שקל, והוצאת היתר בנייה עוד 5,000-10,000 שקל, תלוי בגודל הבניין. המהנדס רני רטיג, בעל חברת רטיג הנדסה, מזכיר שפעמים רבות, הוספת מרפסת גוררת הוצאות נוספות הקשורות לשיפוץ הדירה. "בדרך כלל מחליפים את חלון האלומיניום הגדול בסלון, עניין לא זול שיכול להגיע ל-15 אלף שקל, עושים כמה נקודות תאורה, צובעים, קונים רהיטים. זה מגיע ל-60-70 אלף שקל למרפסת יפה. אבל זה נותן יתרון יחסי כשבאים למכור את הדירה".

ניצול זכויות

במקרים שבהם יש לדיירים אחוזי בנייה שלא נוצלו, העניין פשוט יותר. מיטל מפתח תקווה, שהדיירים בבניין שבו היא גרה מקדמים בימים אלה מהלך להגדלת המרפסות בבניין, מספרת שלדיירים נשארו מעט זכויות בנייה והם מתכוונים עתה לנצל אותן: "הממ"ד קטן בשני מ"ר בערך ממה שהוא יכול להיות, בשטחים הציבוריים נשאר לכל דייר מ"ר לא מנוצל בזכויות והעירייה כנראה תבוא לקראתנו בעוד מ"ר או שניים".

מיטל טוענת שרבים מנסים לעבור את התהליך, אך "לא כולם מגיעים לקו סיום. הרבה נופלים בגלל היתר. מדובר בהרבה עבודה לשני שכנים שלקחו את זה על עצמם - הם עוברים דירה-דירה, מאה דירות בבניין. גם בעירייה לא ממהרים להזיז דברים. אנו מנסים לנצל את העובדה שזו שנת בחירות. בסוף, מרפסות של עשרה מטר יגדלו ל-17-18 מטר, וזה כבר משמעותי, זו איכות חיים אחרת".

אבל אם אין זכויות בנייה נוספות לדיירים, וזה המצב במקרים רבים, הדרך לאישור מתארכת יותר. בנוסף, צריך לשלם גם היטל השבחה, דבר שמוסיף עוד אלפי שקלים לעלות המרפסת.

"התחתונים של השכנים מתנוססים מולי"

בישראל הרגולציה אולי קשוחה בכל הקשור לבניית מרפסת, אולם בכל מה שקשור לשימוש, כמעט הכול מותר. הטרנד של השנים האחרונות, מרפסות שהמעקה שלהן עשוי זכוכית שקופה, מוסיף גם את מראה הג'אנק המצטבר במרפסת - אופניים, עציצים יבשים, רהיטי חצר שמתקלפים משמש ועוד. במדינות אחרות החוקים נוקשים יותר. יש מדינות שאוסרות על הפעלת מתקני בר-בי-קיו במרפסת, מחשש לשריפה, ובמקומות רבים יש הגבלה על חפצים שמותר לשים בה: צמחים ופינת ישיבה - כן. ארון נעליים, אופניים וצלחת לוויין - ממש לא. כביסה, למשל, היא עניין מובן מאליו בארץ, אבל במקומות רבים בארה"ב ובאירופה אסור לתלות כביסה ("התחתונים של השכנים לא צריכים להתנוסס מולי", זו הטענה הקבועה בעניין) במקום גלוי כמו מרפסות או חצרות קדמיות. עבירה על הכלל הזה יכולה לגרור תביעה משפטית וב-2008 נרצח אדם במיסיסיפי לאחר שלשכנו "נמאס לראות את הכביסה שלו מהחלון".

בשנים האחרונות דווקא מתעוררת תנועת נגד לאיסור הזה, משיקולים סביבתיים וכלכליים. אחרי הכול, השמש חסכונית בהרבה ממייבש כביסה. השמאי אהוד המאירי טוען כי בלונדון ובפריז כבר לא בונים מרפסות. גם בקיץ יורד שם גשם ואין לשטח זה בדירות כל משמעות.

קיר בטון או סורג ברזל

מרפסת אפשר להוסיף (או להרחיב) בשתי שיטות: "רטובה" או "יבשה". המהנדס רני רטיג, בעל חברת רטיג הנדסה, מסביר שהשיטה ה"רטובה" כוללת חפירת עמודי בטון ויציקה לאורך הבניין, ואילו הבנייה היבשה כוללת עיגון של קונסטרוקציית פלדה.

ברוב המקרים משתמשים בשיטה המסורתית, ה"רטובה", משום שהיא מוכרת וזולה מעט יותר. החסרונות שלה הם שהבנייה מלכלכת, ארוכה יותר (בניית מרפסת נמשכת כשבוע) ועלולה לגרום פגיעה בגינת הבניין בגלל הפיגומים. גם עומסי המשקל שמוסיפות המרפסות אינם עניין של מה בכך: "למרפסת בטון יש משקל עצמי של 7-8 טון. אם מוסיפים עוד מאה טון לבניין, בבניינים ישנים זה יכול להיות משמעותי", אומר רטיג.

מתי משתמשים בבנייה היבשה? "לפעמים יש לבניין חניון וקשה לחפור או שיש בעיה של גישה כמו בחיפה ובירושלים, שם בדרך כלל מבקשים שהמרפסת תהיה לכיוון הוואדי, וקשה לחפור בצד ההוא", אומר רטיג, ואז עדיפה בנייה יבשה.

הבנייה היבשה מתהדרת ביתרונות של מהירות ההתקנה (אפילו עשר מרפסות ביום אחד), ניקיון ואפשרות לבנות במקומות תלולים. "מרפסת פלדה שוקלת בערך טון, ולכן אין בעיה להוסיף את המשקל הזה לרוב הבניינים".

- כולנו זוכרים את הפלקל ואת גשר המכבייה.

"בפלדה, כמו בבטון וכמו בפלקל - הכול שאלה של הביצוע. אבל אין ספק שמרפסת פלדה דורשת יישום יותר נכון מאשר מרפסת בטון. צורת העגינה חשובה מאוד".

רטיג מספר שהחברה שלו לבדה התקינה בשלוש השנים החולפות 300 מרפסות כאלה, והיא כמובן לא היחידה שמציעה מרפסות פלדה. יש לה יתרון נוסף, שיותר קל להוסיף מרפסת פלדה לדירה אחת בלבד בבניין.

- ואיך זה עובד עם השכנים?

רטיג נאנח. "אני יכול לספר לך סיפורים בלי סוף. אם יש הסכמה בין הדיירים, אז תוך 3-4 חודשים אפשר להוציא רישיון, אבל אם מגיעים לבתי משפט זה יכול להיגרר שנים. יש לנו מקרה שאמרנו מהתחלה שאם כל כך הרבה אנשים מתנגדים זה לא שווה, אבל אנשים לפעמים אוהבים לריב".

עוד כתבות

עומר מואב / צילום: שלומי יוסף

"הסוציאליזם הפך לתיאוריה שפועלת יפה בעיקר על הנייר"

האם כלכלה היא מדע אובייקטיבי, או שהיא מושפעת מעמדות החוקר? האם כלכלן יכול לייעץ לפוליטיקאים באשר למדיניות נכונה? ● פרופ' עומר מואב מתארח בפודקאסט "קטע כלכלי" ומסביר על הדמיון בין התפיסות הכלכליות שכולנו מכירים ● האזינו

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

הפתרון לעתיד משק החשמל נמצא במצבר של המכונית שלכם

שר האנרגיה שטייניץ הכריז על יעד בצריכת חשמל סולארי: 30% מכלל החשמל ב–2030, לעומת 6.5% כיום • אלא שחשמל סולארי אינו מספק מענה לדרישה הגבוהה בשעות הערב ושימוש בו מצריך גיבוי של אספקה מתחנות כוח מזהמות • הפתרון המתגבש: "שאיבת" החשמל ממצברים של מכוניות חשמליות ● כתבה שנייה בסדרה

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

זוכי פרס נובל ומעל ל-100 מדענים לשטייניץ: הפסק לבסס את משק האנרגיה על הגז הטבעי

גילוי דעת ציבורי שנשלח הבוקר לשר האנרגיה מבקש להפסיק את הרחבת תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי ולעבור לשימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות ● "אנו חוששים שהממשלה לא מבצעת ניתוח מעמיק של כלל האפשרויות ובוחרת בפתרון שנראה נח בטווח הקצר, אך יסב נזקים כלכליים וסביבתיים לישראל בטווח הבינוי והארוך"

משה כחלון ורוני חזקיהו / צילומים: כדיה לוי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החשב הכללי מגלה: עמדנו בגירעון ב-2018 בזכות דיבידנד ענק מחברה ביטחונית

החשב הכללי חזקיהו הסביר איך קרה שהגירעון בחודש דצמבר 2018 ירד בפתאומיות ל-2.9%, כאשר בכל שאר החודשים מספטמבר 2018 ועד היום הגירעון היה גבוה מ-3% ● זה אפשר לשר האוצר כחלון לטעון, זמן קצר לפני ההחלטה על עריכת בחירות, כי לא חרג בשקל מיעד הגירעון שנקבע

משה כחלון / צילום: רפי קוץ, גלובס

שכר הדירה עלה ב-10% בחמש שנים, אך הוא עדיין לא מדביק את קצב עליית מחירי הדירות

לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכר הדירה הממוצע עלה בשנה האחרונה ב-1.6% והגיע לשיא של 4,000 שקל ● בראש טבלת המחירים עומדת תל אביב עם שכר דירה ממוצע של 5,865 שקל ובתחתית הטבלה נמצאות הקריות באזור חיפה

רועי רימשון/ תמונה פרטית

הצצה לחייו של עסק קטן: "על כל שקל שאני מרוויח, המדינה לוקחת בין 50 ל-60 אגורות"

רועי רימשון מהישוב לוטם, מקיים הרצאות על שיריה של נעמי שמר וחוקר עצמאי בנושא ● "המסים שאני נדרש לשלם למדינה בלתי הגיוניים וההוצאות מטורפות" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם

סין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

החזית הפנימית של סין באסיה: מלחמת הסחר היא לא רק מול ארה"ב

תשומת הלב במלחמת הסחר ממוקדת בארה"ב ובסין, אולם מלבדן יש שחקנים חשובים אחרים, שהתגובה שלהם תעצב את קווי האספקה של הכלכלה הגלובלית

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מזכיר המדינה האמריקאי פומפיאו: "ההתנחלויות לא מפרות את החוק הבינלאומי"

כתגובה להחלטת בית הדין האירופי לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, מייק פומפיאו הודיע היום כי ארה"ב מרככת את עמדתה ביחס להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית ● מועצת הביטחון של האו"ם תתכנס ברביעי הקרוב לדיון בעקבות הצהרת ארה"ב

השקות מרובות של שירותים פיננסיים מטעם ענקיות הטכנולוגיה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חשבון עו"ש בגוגל? מה ענקיות הטק יעשו עם המידע הפיננסי שלנו

על אף שענקיות הטכנולוגיה זוכות ליחס מחמיר וחשדנות מצד רגולטורים, הן לא מהססות להיכנס לתחום הפיננסי, שיאפשר להן להפיק תובנות נוספות ורגישות על המשתמשים ויסייע להן להמשיך לבצר את מעמדן

בנייני מגורים ברובע קרויצברג בברלין / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס

דיווחים: ממשלת גרמניה סבורה כי רפורמת השכירות בברלין לא-חוקית

לפי התקשורת הגרמנית, משרד הפנים של גרמניה סבור כי חלקים נרחבים מרפורמת השכירות המקיפה בברלין מנוגדים לחוקה, ולא יעמדו במבחן משפטי ● הרפורמה כוללת הקפאת מחירים והורדה בדיעבד של שכירות גבוהה מהמקובל

שוקי אברמוביץ  / צילום: איל יצהר

בדרך לעוד חברת פינטק: שוקי אברמוביץ' מונה ליו"ר גליליאו טק

אברמוביץ', פעיל ותיק בשוק ההון, יחליף בתפקיד היו"ר את שלומי טופז, בעל השליטה ומנכ"ל גליליאו טק ● השלד הבורסאי, שנסחר כיום בשווי שוק של כ-13 מיליון שקל, הסב באחרונה את תחום פעילותו ממיחזור פסולת לטכנולוגיה פיננסית

מחזור סוללת רכב חשמלי במפעל בגרמניה/ צילום: רויטרס

כשהסוללות יסיימות את שירותן ברכבים, הן יכולות לשמש לתעשיית הפאנלים הסולאריים

עבור תעשיית הפאנלים הסולאריים מדובר בצעד ראשון אמנם, אך בבשורה גדולה; כשיהפוך התחום למסחרי יותר, הוא יזדקק לסוללות רבות

מימין לשמאל: בירנצוייג, מנכ"ל וייסייטס, שייר, סמנכ"ל פיתוח עסקי, פולק, מדען ראשי, רוטשילד, סמנכ"ל מוצרים, עכאוי, סמנכ"ל טכנולוגיות / צילום: רוית תורקיה

סטארט-אפ הווידאו-אנליטיקס ויסייטס גייס 10 מיליון דולר

החברה הוקמה ב-2015 ומעסיקה 15 עובדים במשרדיה בת"א ● המערכת שפיתחה ויסייטס מסוגלת לזהות התנהגויות של אנשים מקטעי וידאו ולהתריע על אירועים חריגים כמו קטטות רחוב

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

סלקום, גולן טלקום ו-WE4G מתכננות לעתור לבג"ץ בניסיון לדחות את מכרז הדור חמישי

החברות מבקשות הקלות מהמדינה כדי לבצע מהפכה בשירות שמקבלים ישראלים כיום עקב אי-ודאות שעולה מהמכרז ● הוט מובייל העלתה טענות דומות אך מכחישה כי בכוונתה לעתור ● בכירים בחברות ל"גלובס": לא הגיוני שעשרות בקשות להבהרות נדחו ללא הסבר

פארק העסקים ביקום / צילום: תמר מצפי

ביי ביי פישמן: קרן JTLV של עמיר בירם תרכוש 50% מפארק העסקים בקיבוץ יקום

תמורת העסקה מגיעה ל-250 מיליון שקל ● לאחרונה מימש קיבוץ יקום אופציה להעמיד את מניות קבוצת מבני תעשיה בפארק העסקים יורופארק למכירה ● למרות מיקומו האטרקטיבי סובל יורופארק מתפוסה ממוצעת של פחות מ–70% עקב נטישת דיירי עוגן ● העסקה תניב למבני תעשיה רווח של כ–70 מיליון שקל

אפי נוה צילום: איל יצהר

התנועה לחופש המידע תומכת באפי נוה: "ביהמ"ש פוגע בזכויות הנאשמים לקבל מידע"

התנועה מבקשת להצטרף לעתירה בג"ץ שהגישו אפי נוה וזוגתו נגד ההחלטה שלא למסור להם מידע שלטענתם יכול לבסס את טענתם לאכיפה בררנית • לטענת התנועה, "מדובר בתקלה חמורה שמתרחשת בעידוד המדינה"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום, גלובס

קייפ של טדי שגיא רוכשת את LTMI האמריקאית ב-128 מיליון דולר

זוהי הרכישה הגדולה בתולדות החברה, והיא תבוצע במזומן ובמניות ● קייפ תשלם 95.5 מיליון דולר, מהם 52.5 מיליון דולר במזומן והיתר במניות ● בנוסף, החברה של שגיא תפרע חוב של LTMI בגובה של 32.1מיליון דולר ● בעקבות הרכישה, ידולל שגיא להחזקה של 55.9%

 סוחרים בבורסתNYSE/  צילום: רויטרס  .rendan McDermid

החוזים מצביעים על שיא נוסף בוול סטריט; הום דיפו צוללת בטרום-מסחר לאחר הנמכת תחזיות

הום דיפו עקפה את תחזית הרווח למניה בסנט אחד, אך לא עמדה בתחזית ההכנסות ● עיני המשקיעים נשואות לחדשות נוספות לגבי שיחות הסחר ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה: מדד הניקיי היפני איבד 0.5% הבוקר, שנחאי עלתה ב-0.85% והבורסה בהונג קונג קפצה ב-1.5%

קיילי ג'נר / צילום: שאטרסטוק

קיילי ג'נר מוכרת 51% מחברת הקוסמטיקה שלה ב-600 מיליון דולר

ענקית היופי והטיפוח קוטי היא הרוכשת של Kylie Cosmetics ● ג'נר, שהקימה את החברה ב-2015, תמשיך להוביל את הפעילות הקריאייטיבית

מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל / צילום: איל יצהר, גלובס

מיקו צרפתי, סמנכ"ל: הג'וב החדש והמפתיע שמסתמן עבור יו"ר ועד עובדי חברת החשמל

צרפתי, יו"ר המזכירות הארצית של ועד עובדי חברת החשמל, אמר כי אינו פוסל התמודדות על התפקיד שהתפנה בעקבות עזיבתו של עמית אוברקוביץ' לבנק הפועלים ● "כרגע זה לא רלוונטי. אם יפורסם מכרז, אהיה בדילמה קשה"