גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התקדמנו הרבה מאוד מאז תקופת שלטי החוצות הקלאסיים"

ז'אן סבסטיאן דקו, מנכ"ל אזורי בחברת שלטי החוצות JC Decaux, מסביר מדוע זה עומד להיות העשור של שילוט החוצות, ולמה הוא מתוסכל מהענף בישראל

סצנה ראשונה. חבורה של נערות הולכת ברחוב הראשי של סידני, אוסטרליה. לפתע הן רואות שלט חוצות של רבלון עם הכיתוב "לחץ כאן". אף אחת לא יכולה לעמוד בפיתוי. כולן לוחצות ומקבלות קצת קרם, מורחות אותו על הפנים ובורחות מהמקום כשהן מצחקקות, כמובן לא לפני שתיעדו את האירוע בפייסבוק ובאינסטגרם שלהן.

סצנה שנייה. אדם הולך ברחוב בפריז, צרפת. הוא מתקרב לתחנת האוטובוס שלו ורואה שהיא מלאה אנשים. מה שמפתיע אותו הוא שחלק מהם בכלל לא מחכה לאוטובוס. הם פשוט דבוקים לאחת מדפנות התחנה. כשהוא מתקרב עוד יותר, הוא רואה שהם מרוכזים בדגם החדש של נייקי שמוצג בתוך אחד מקירות התחנה.

שתי הסצנות האלה הן מחזה נפוץ בעולם. אם הפרסום בטלוויזיה וברדיו כבר מוכר וידוע, והפרסום בדיגיטל הוא עדיין עולם לא ברור, פרסום החוצות מסמל את האפשרויות הקריאטיביות ביותר לחשוב אחרת לגמרי מהמקובל.

"התקדמנו הרבה מאוד מאז תקופת שלטי החוצות הקלאסיים. יש היום כל-כך הרבה אפשרויות ויכולות, והכול תלוי בעד כמה רחוק הפרסומאי והמפרסם רוצים ללכת", מסביר ז'אן סבסטיאן דקו, מנכ"ל האזורים דרום אירופה, בלגיה ולוקסמבורג ואפריקה וישראל בחברת שלטי החוצות הגדולה בעולם, JC Decaux.

- למרות החדשנות, הנתח של ענף שילוט החוצות בתוך עוגת הפרסום בישראל לא עובר את ה-5% כבר כמה שנים.

"זה נכון. נתח השוק הישראלי הוא לא מספק ולא ממצה. באירופה זה עומד על 12%, וגם הממוצע העולמי גבוה משלכם ועומד על 6.7%. הנתח הנמוך בישראל נובע מקיבעון של השוק ומהשקעה נמוכה מצד זכייני שילוט החוצות. אין בישראל מדידה של כמות האנשים שנחשפת לשלטי החוצות או אפילו הבטחה מסוימת לגבי איכות החשיפה. ולכן קונים כאן שילוט חוצות לפי משקל ולא לפי איכות, וכשאין איכות, עדיף כבר לא להשקיע בכלל בפרסום".

חדשנות עולה כסף

JC Decaux סוגרת בקרוב 5 שנות פעילות בישראל. למעשה, היא סיימה 5 שנים מתוך 15 (עם אופציה ל-10 שנים נוספות), כאשר היקף ההשקעה שלה בהקמה ותפעול זכויות השילוט בתל-אביב עומד על 15 מיליון אירו.

לדברי מנכ"ל הפעילות בישראל, פיליפ רו, "לקח לנו, ועדיין לוקח לנו זמן לחנך את השוק. להראות לכולם שתל-אביב יותר יפה מאז שנכנסנו בה לפעילות. אבל מדובר בתהליך קשה. מפרסמים התרגלו לעבוד לפי מודל מסוים ועם זכיינים מסוימים, ולא פשוט להראות להם את המוצר שלנו ולקבל את ההכרה. צריך לספר פה סיפור חדש בתחום שילוט החוצות, וזה לוקח זמן".

- פרסומאים בישראל דווקא אוהבים להתגאות בחדשנות שלהם ובפרסים שהם זוכים בהם בפסטיבל קאן. הם לא פתוחים לחדשנות בשילוט חוצות?

"הם אוהבים חדשנות, אבל הבעיה היא שחדשנות עולה כסף. לעשות שלט חוצות מיוחד, עם אפקטים דיגיטליים או עם טוויסט מעניין, עולה הרבה יותר משלט רגיל. ואת המחיר הזה לרוב לא מוכנים לשלם. אין קמפיינים ישראליים בשילוט חוצות שיצאו לקאן".

דקו, אחד מבניו של מייסד החברה, מדבר בזהירות על המשך התוכניות בישראל, אבל מצהיר כי כל האפשרויות פתוחות: "אנחנו נתמודד בכל מכרז שייראה לנו מעניין, אם זה בערים אחרות בישראל ואם זה בשדה התעופה, שהוא אחד הפעילים ביותר בעולם מבחינה מסחרית".

דקו, שכבר מחזיק בזיכיון לפרסום בעשרות שדות תעופה בעולם, טוען כי זו אחת הזירות שמבליטות יותר מכל את הכוח של המדיום שלו.

- מה אתה חושב על הפרסום שיש כיום בנתב"ג?

"הם (חברת ברעם פרסום מקורי, בעלת הזיכיון, י"פ) עושים עבודה טובה, אבל אפשר לעשות אותה עוד יותר טוב".

לדבריו, "המבנה והאופי של שדות התעופה מאפשרים ליישם אסטרטגיה של Less is more, big is Beautiful. אנחנו עושים שם פעילות שלא מתאפשרת במקומות אחרים. גם החדשנות הדיגיטלית מוצאת מקום נרחב, כמו שאפשר לראות בשדות התעופה בפריז ובלונדון למשל".

עבור דקו זהו ביקור עסקי ראשון בישראל, והוא מכוון כעת להגדלת הפעילות של כלל ענף שילוט החוצות בישראל. "המטרה היא שהסקטור יצמח יחד איתנו. הטלוויזיה בישראל חזקה באופן חריג יחסית לעולם, ותחום שילוט החוצות לא מוערך מספיק. ישראל היא כמובן לא המקום היחיד בעולם שבו המחיר הוא הדבר החשוב ביותר.

"מצד שני, במקומות אחרים מבינים מהר יותר את החשיבות של התדמית והמיתוג של מפרסמים. בישראל אנחנו מעניקים למפרסמים את הפלטפורמה לפרסום מיתוגי איכותי ובטווח הארוך יותר גם להחזר טוב יותר על ההשקעה, ומי שמבין פרסום יודע שזה הפרמטר העיקרי שצריך לבחון בענף".

אירופה טרפה את הקלפים

אם נשים לרגע בצד את השוק הישראלי, שלא מהווה נתח משמעותי מפעילות החברה, Decaux JC מתמודדת בימים אלה עם השלכות לא פשוטות של המשבר המתמשך באירופה.

"75% מהעסקים שלנו מרוכזים באירופה, ואין ספק שיש אווירה קשה מאוד", מודה דקו. "אנחנו מתמודדים עם הסיטואציה, והעובדה שיש לנו פריסה עולמית מקילה עלינו. המיתון באירופה משפיע על אסטרטגיית החברה בעיקר לגבי החלטות הקשורות לחוזים חדשים. אנחנו זהירים ושמרנים יותר בכל הנוגע להשקעות חדשות. אירופה נתקעה מאחור לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינת החדשנות שהיא מוכנה להשקיע בשלטים הדיגיטליים".

וכשמדברים על חדשנות, בענף שלטי החוצות נראה שאין כמעט גבולות למדיום. מלבד החדשנות בתחום הדיגיטל, מפרסמים מרחבי העולם מנסים להעביר את המסר השיווקי בדרכים שמביאות לא רק לאפקט פרסומי, אלא גם לבאזז ולמילת המפתח בשנים האחרונות בתעשייה - מעורבות צרכנים.

את הבסיס של שלטים גדולים ופשוטים המוכרים כל-כך מחליפים בשנים האחרונות אלמנטים דיגיטליים, תמונות תלת-ממד, מסכי מגע, צורות שונות המתקשרות עם המותג ויצירת מה שדקו מכנה "אירועים אורבניים".

- באילו מדינות אתה מרגיש שיש הכי הרבה פתיחות לחדשנות?

"הונג-קונג. היא ממש מגשימה את החזון הדיגיטלי במלואו. גם בלונדון נעשתה במהלך האולימפיאדה עבודה עם שלטים דיגיטליים ענקיים שיצרו אימפקט משמעותי. אחד הקמפיינים הכי חדשניים שלנו נעשה בדרום קוריאה, שם מיקמנו מסך מגע בתחנות אוטובוס שכלל ברקודים של מוצרים, כך שהנוסעים יכלו להזמין במקום משלוח של מוצרים מהסופרמרקט ולקבל אותו הביתה".

- אילו קמפיינים הכי נועזים נעשו בתחום בישראל?

"הכי רחוק שהלכו בישראל היה קמפיין של בושם Escade, שבו כדי להמחיש את הריח והמיתוג של הבושם, כיסינו את תחנת האוטובוס בוורדים. בחג פורים, טובורג כיסתה עמודים בתל-אביב בצורה של פחיות המשקה והחליפה את קירות תחנות האוטובוס בוויטרינות שתקשרו את המארז החדש של החברה".

מדידת שילוט חוצות: ישראל תקועה מאחור

אחד הנושאים שהכי מפריעים לאנשי JC Decaux בישראל הוא היעדר מדידת האפקטיביות של שילוט החוצות בישראל.

"אם נתחיל למדוד זה ישנה את השוק", מצהיר פיליפ רו, מנכ"ל הפעילות בישראל. "אנחנו מחכים שהמפרסמים ירימו את הכפפה ויגידו שהם רוצים מדידה, כמו בחו"ל. כמעט בכל המדינות זה נמדד, וזה מספק למפרסמים את הנתונים הקריטיים לגבי כמה קהל נחשף לשילוט ומהי האפקטיביות של הקמפיין. היום אנשים לא יודעים מה הם קונים".

לדבריו, "השוק פה עובד בשיטות ישנות. קשה להתקדם ולדבר על חדשנות כשאתה אפילו לא יודע מה ההחזר על ההשקעה שלך".

- אתה מצפה מהמפרסמים להוביל את המהלך הזה?

דקו: "כיום שוק שילוט החוצות לא נותן הרבה למפרסמים. אין מדידה או אפילו הבטחה לגבי איכות החשיפה. אם הטריו של מפרסמים-פרסומאים-מדיה לא יתחזק וידחוף קדימה, ואם אף אחד מהצדדים לא ישקיע בנושא, התחום לא יתרומם.

"אני בטוח שאם מישהו ירים את הכפפה, נראה גידול מהיר מאוד של השוק בישראל. יש חדשנות וקידמה שטבועים היטב בישראל, וחבל שדווקא במקום הזה נתקעים מאחור".

יגאל בראון, מנכ"ל איגוד חברות הפרסום, אומר בתגובה לדברים כי "האיגוד פעל ופועל רבות לקידום מערכות מדידת מדיה, החל מהקמת מערכת מדרוג לטלוויזיה בשנות ה-90 וכלה במערכת למדידת רייטינג באינטרנט בשנים האחרונות. גם תחום שילוט החוצות עמד על סדר היום שלנו, ובמסגרתו ביצענו מספר ניסיונות להקים מערכת כזו בעבר.

"האתגר העיקרי, כמו בכל מיזם כזה, הוא מציאת מודל המימון. עלות מערכת מדידה מכוסה בכל המודלים הקיימים ברובה על-ידי המדיה. כל ניסיונותינו להושיב את חברות השילוט סביב שולחן אחד ולהגיע להסכמה על מודל מימון עלו בתוהו, בין היתר בגלל ניגודי אינטרסים. יש חברות שילוט שרואות במדידה חיזוק ליתרונן היחסי, בעוד אחרות רואות בו איום על יכולת המכירה שלהן.

"אני מניח שאם יקום גורם אחד או שניים שיסכימו לקחת עליהם את המימון, אנו נסייע בכוחותינו המקצועיים להקמת מערכת כזו, וכשהשוק ילמד לדרוש את הנתונים, לא תהיה ברירה לאחרים, וגם הם יצטרפו למהלך".

JC Decaux

שנת הקמה: 1964.

בעלות: החברה ציבורית, אך 70% מהשליטה נמצאת בידי המייסדת, משפחת דקו. נסחרת בבורסה בפריז לפי שווי של 4,463 מיליוני אירו.

התמחות: שילוט חוצות, פרסום בתחנות אוטובוס, שדות תעופה וריהוט רחוב.

פריסה: פעילה ביותר מ-55 מדינות ו-3,700 ערים.

שדות תעופה: זיכיון לפרסום ב-150 שדות תעופה.

פעילות בישראל: נכנסה ב-2008 ומפעילה פני פרסום ברחובות תל-אביב-יפו ב-840 תחנות אוטובוס ו-660 מכווני תנועה.

חוצות היוצר

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר