התייבשות הבורסה בת"א מגיעה גם לכיסם של מנהליה: דירקטוריון הבורסה החליט כי יו"ר הבורסה, שאול (סם) ברונפלד, ומנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, אינם זכאים לתוספת שכר עבור שנת 2012, וקבע, לראשונה, כי הם גם לא יזכו למענק שנתי. כך נודע ל"גלובס".
ההחלטה על כך התקבלה למרות שברונפלד ולבנון היו זכאים לתוספות שכר ומענקים בהתאם לכללי "מודל התגמול" לבכירים של הבורסה, לאחר שהדירקטוריון מצא כי הם "עמדו ביעדים הרלוונטיים" שהוצבו להם לשנת 2012. ללא הבונוס עמדה עלות השכר השנתית של ברונפלד על 1.81 מיליון שקל, ואילו עלות השכר של לבנון הסתכמה ב-1.76 מיליון שקל (ברונפלד מועסק ב-80% משרה).
גם בכירים אחרים בבורסה נהנו מתנאי שכר נאים ב-2012. המשנה למנכ"ל יוני שמש זכה לעלות שכר של 1.3 מיליון שקל; יוסי לוי, סמנכ"ל בכיר, זכה ל-1.25 מיליון שקל; ואילו עלות שכרו של סמנכ"ל בכיר נוסף, יוסי טרייסטר, הגיעה ל-1.24 מיליון שקל.
קביעתו של דירקטוריון הבורסה לפיה ברונפלד ולבנון עמדו ביעדים הרלוונטיים, מעלה לא מעט תהיות באשר להגדרת היעדים הללו, לאור העובדה שהרווח הנקי של הבורסה נחתך ב-2012 ב-44% (מ-46 מיליון שקל ב-2011 ל-26 מיליון שקל אשתקד). במקביל, הכנסות הבורסה ירדו בשיעור מתון בהרבה.
מנתוני הדוחות הכספיים של הבורסה לשנת 2012, שהגיעו לידי "גלובס", עולה כי הצניחה במחזורי המסחר הייתה חדה בהרבה מהירידה בהיקף ההכנסות. כך, בעוד שבשנה שעברה חלה ירידה של 40% במחזור המסחר היומי (ממוצע יומי של 1.8 מיליארד שקל לממוצע של 1.1 מיליארד שקל), הכנסות הבורסה משירותים ומימון ירדו באותה תקופה רק ב-7.2% (מ-263 מיליון שקל ל-244 מיליון שקל).
הסיבה לכך היא שבמספר הפקודות היומיות בבורסה כמעט שלא חל שינוי, והוא נותר על כ-3.2 מיליון. נראה כי העובדה שהבורסה גובה עמלת מינימום על כל פעולה, מאפשרת לה להתגבר על הירידה בהיקף הסחירות בניירות עצמם.
הוצאות הבורסה הרגילות הסתכמו ב-210 מיליון שקל, נתון דומה לזה שהוצג ב-2011, אך אליהן התווספה הוצאת ענק של 86 מיליון שקל, שמקורה בהשקעה בבניין החדש שבונה הבורסה בימים אלה ברחוב אחוזת בית בתל אביב. ההפרשות לטובת הבניין החדש שהבורסה מקימה - אליו היא תעבור ממשכנה הנוכחי ברחוב אחד העם - מופיעות תחת סעיף נפרד, ומהדוחות עולה כי מאז 2007 השקיעה הבורסה בבניין 251 מיליון שקל (ראו מסגרת).
כל אלה הביאו בסופו של דבר, כאמור, לשחיקה של 44% ברווחי הבורסה. ההון העצמי של הבורסה דווקא עלה מעט, מ-505 ל-529 מיליון שקל, בעוד שיתרת המזומנים של הבורסה קטנה מ-240 מיליון שקל ל-176 מיליון שקל (ירידה של 27%). נתון לא מעודד נוסף נוגע למספר ההנפקות ותשקיפי המדף בהם טיפלה הבורסה, שצנח במהלך התקופה בכ-29% (מ-596 ל-425).
מודל התגמול שונה
החלטת דירקטוריון הבורסה שלא להעלות את שכרם של ראשיה, לבנון וברונפלד, קשורה לשינוי במודל התגמול של השניים שהחל ב-2011, לאחר שכל אחד מהשניים זכה למענק של 1.5 משכורות (באותה שנה לא עלה שכרם של השניים). עד לאותה שנה זכו ברונפלד ולבנון לתוספת שכר בגובה 6% לפחות מדי שנה ולבונוס של שש משכורות (להוציא את המענק לשנת 2010, שעמד על 4.5 משכורות).
השנה החליט הדירקטוריון להקשיח את מדיניות התגמול של השניים, ולצד הקפאת השכר הוחלט כאמור שלא להעניק להם בונוס עבור 2012. חברי הדירקטוריון מצאו כי ברונפלד ולבנון אמנם עמדו ביעדים שהוצבו להם, אך מטעמים שונים - ובהם מצב הבורסה והמשק, וגם אפקט ה"נראות" - נקבע כי השניים לא יזכו לתוספות שכר ומענקים בגין שנה זו.
חגיגת השכר של ראשי הבורסה (שהגיעה לשיאה ב-2009, במהלכה זינקה עלות שכרם בכ-40%) נבלמה באופן חלקי כבר בשנה שעברה, לאור החלטה שקיבל עוד 2010 יו"ר רשות ני"ע דאז, זוהר גושן. ברשות קבעו כי שכר בכירי הבורסה באותה שנה היה גבוה מדי, ולכן משכרם ב-2011 קוזז חלק מהסכום המופרז שהוענק להם שנה קודם.
בהמשך, בעקבות מהלך שיזם יו"ר הרשות הנוכחי, פרופ' שמואל האוזר, בדצמבר 2011 אישר דירקטוריון הבורסה תוכנית תגמול חדשה לבכירים, שנבנתה על ידי משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג. התוכנית כוללת מדדי ביצוע ויעדים איכותיים וכמותיים, שלפיהם ייקבע המענק השנתי לבכירי הבורסה. השכר שברונפלד ולבנון קיבלו בשנים האחרונות חורג מכללי המודל החדש, אך הם לא נדרשו להחזיר חלק ממנו.
כך, בסיכום חמש השנים האחרונות (2008-2012), במהלכם קטנו מחזורי המסחר ב-46%, גרף ברונפלד לכיסו 9.3 מיליון שקל ואילו לבנון נהנתה מ-9.6 מיליון שקל.
