"רשימת שמות החברות הזרות והישראלים הקשורים אליהן מוכיחה שנגמר משחק המחבואים של הילדים. העולם הפך שקוף, ורשות המסים הישראלית תגיע לכולם בשלב מסוים. אין איפה להתחבא יותר" - כך מזהיר היום (ב') עו"ד-רו"ח אודי ברזלי, מומחה מס וסגן נציב מס הכנסה לשעבר.
אתמול (א') פורסם ב"גלובס" כי שמות מאות ישראלים מופיעים ברשימה של למעלה מ-100 אלף חברות הרשומות במדינות המשמשות כמקלטי מס, בהן איי קוק, איי הבתולה והונג-קונג.
ברשימה מופיעות למעלה מ-130 חברות הרשומות במקלטי מס שונים ברחבי העולם, ושקשורות בדרכים שונות לישראל - כאלה שבעלי מניותיהן ישראלים, אחרות - שעורכי הדין שלהן ישראלים ועוד (ראו רשימה).
בין היתר מככבים ברשימה ארקדי גאידמק; מיליונר ההיי-טק גיא גמזו; אנשי העסקים אריה קוטלר, המופיע כדירקטור ב-United Fidelity Corp שמאוגדת באיי קוק; שמואל דונרשטיין; יקיר שעשוע; איש הביטוח יוסי חכמי ובנו טל חכמי; משרד רו"ח יגאל אדמוני.
שמות נוספים שנחשפים ברשימה הם דוד אסיא, מייסד ויו"ר חברת מג'יק, שמקושר למספר חברות זרות; רונן ויוני אסייא, בניו של דוד אסיא, שהקימו חברת סטארט-אפ בשם טרדונומי המופיעה ברשימות כרשומה באיי הבתולה; ערן גורן, מנהל שותף ב-Fidelis Family Office; נדב גרינשפון, יד-ימינו של לב לבייב באפריקה ישראל, שמופיע בין היתר כדירקטור בחברת Goal services ltd הרשומה בקפריסין; ד"ר צבי דינשטיין המנוח, שכיהן כסגן שר במשרדי הביטחון והאוצר ומילא תפקידים כלכליים מרכזיים בעשורים הראשונים לקיום המדינה, ונפטר אשתקד; ועו"ד נחמה סנה, לשעבר יו"ר חברת חוצה ישראל.
הפרסום עורר הדים במשק, ומומחי מס שונים אמרו היום ל"גלובס" כי לקוחות רבים התקשרו להתייעץ בקשר לאחזקותיהם במדינות הנחשבות מקלטי מס - בייחוד לאור הצהרת הרשות ב"גלובס" כי תפעל לבחון את כל השמות המופיעים ברשימה.
"רוב הלקוחות עשו שימוש בעורכי דין מקומיים במדינות בהן פעלו ובישראל וכן בהסתעפויות רבות של חברות ברחבי העולם, ולכן הם עדיין לא נחשפו, אבל ברור שהם מבינים היום שהתהליך התחיל, והם כבר לא יכולים לשחק משחקי מס ככל העולה על רוחם", אומר ברזלי.
לדבריו, "רשות המסים תעשה מהסיפור הזה חגיגה, כי ברשות כל הזמן דוחפים להליך גילוי מרצון ולחשיפת כספים לא מדווחים בחו"ל, ומזהירים את מי שלא ידווח. מי ששמו נמצא ברשימה ולא דיווח על אחזקות שלו איחר את הרכבת; אבל יש אנשים שטרם נחשפו, ומבחינתם הרכבת אמנם בתחנה האחרונה אבל עדיין לא ברחה להם, אז כנראה שנראה עלייה בפונים להליך גילוי מרצון".
חובת דיווח
את הרשימה פירסם איגוד תחקירני העיתונות הבינלאומי (ICIJ), והיא כוללת מאות אלפי חברות offshore (אוף-שור) מרחבי העולם, הרשומות במדינות המשמשות כמקלטי מס. בחלק מהחברות נחשפים שמות בעלי המניות, דירקטורים ומנהלים.
"הקשר הישראלי" בכל חברה שונה, ולעיתים מדובר בחברה בה מכהנים דירקטורים ישראלים, בעלי מניות מהארץ או שיש לה חברת אם בישראל או כתובת בישראל.
ראוי לציין כי עצם המעורבות בחברה זרה אינה מהווה עבירת מס, או עבירה בכלל. גם החיפוש אחר מקלט מס מקובל בעולם ובישראל, וזוהי פעילות חוקית. ואולם, קיימת חובת דיווח על מעורבות כזאת - חובת דיווח על אחזקה של כל חברה זרה בחו"ל - ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים אותה.
ברזלי מבהיר כי הרשימה האחרונה היא טיפה בים המידע שמגיע לרשות המסים מכל העולם. "כל הזמן מגיעות רשימות לישראל מכל מיני מקומות. בנקים זרים מעבירים רשימות, גורמים אנונימיים מוכרים רשימות, עובדים לשעבר בבנקים זרים גם מוכרים רשימות - ומדינות קונות את הכול. נהיה סחר ברשימות.
"ברשות המסים לא חשוב מה מקור המידע, העיקר שמגיע המידע. אז אני אומר ללקוחות שנגמר משחק המחבואים. אני מתחבא מאחורי חברה, שמחזיקה חברה, שמחזיקה חברה, וכולם חושבים שזה מציל אותם. נגמרה החגיגה. היום בחקירות מס הכנסה מפעילים הרבה מאוד מאמצי מודיעין בחו"ל לארגן רשימות כאלה. אנשים לא מודעים להיקף המאמצים שרשות המסים עושה בתחום הזה".
החזקה בנאמנות
ברשימה המדוברת, ששמות רוב הישראלים המופיעים בה מובא כאן, מופיעים גם שמותיהם של עורכי דין ורואי חשבון ישראלים מוכרים יותר ופחות. בין היתר מופיעים ברשימה משרד עורכי הדין מהגדולים בישראל, גרוס-דליינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות, עו"ד דוד קרצמר מכוכב יאיר, עו"ד דן גיורא, עו"ד סיני דיבון מירושלים ועוד - אשר מקושרים לחברות שונות, על-פי הרשימה. ואולם, חלק מעורכי הדין מסרו כי אינם מייצגים את החברות האמורות, כאשר אחרים טענו כי אינם יכולים לדבר על נושאים הקשורים ללקוחות.
ברזלי מעריך כי עורכי הדין לא יהיו על המוקד של רשות המסים, וככל הנראה גם לקוחותיהם לא צריכים לחשוש. "בכל מקום שרואים שם של עורכי דין ישראלים ורואי חשבון, אז אני מניח שעורכי הדין דאגו שהלקוח שלהם ידווח על האחזקות שלו. זה לא סביר בעיניי שעורך דין ישראלי יחזיק בנאמנות חברה זרה עבור לקוח, כאשר הלקוח לא מדווח על האחזקות שלו. לקוחות שלא יוצגו על-ידי עורכי דין בארץ או שלא קיבלו ייעוץ נכון בנוגע לדיווח, צריכות לדאוג ולנסות להיכנס בהקדם למסלול הגילוי מרצון".
גם רו"ח (משפטן) גידי בר-זכאי, לשעבר בכיר ברשות המסים, ממליץ לאנשים ששמם מופיע ברשימה, ולא פעלו כחוק, להתעורר. "אם הוא לא פעל כדין, שייקח דף ועט ויעשה חשבון ומהר כמה מסים עליו להשלים. מצבו תמיד יהיה עדיף אם הוא ייזום את ההליך ולא יחכה שידפקו לו בדלת - אז זה בהגדרה יהיה הרבה יותר יקר, גם במסים וגם באישומים".
מנגד, עו"ד-רו"ח מוטי ארניה, מומחה במיסוי בינלאומי שעבד ביחידה למיסוי בינלאומי בנציבות מס הכנסה, טוען כי "לא בטוח שרשימת החברות הישראליות הרשומות במדינות המשמשות מקלטי מס תניב כסף לרשות המסים בישראל".
לדבריו, "על פניו מדובר בסנסציה, אולם צריך לקחת את המידע בעירבון מוגבל, שכן מדובר באחזקה של חברות, וייתכן כי בחלקן אין בכלל כסף. אחזקה של חברה אוף-שור אינה עבירה לכשעצמה, אלא אם מדובר בעבירת אי-דיווח.
"חשוב לדעת כי בשנים האחרונות יש זרימה מוגברת של מידע בין מדינות על הכנסות שאותן הפיקו תושבי ישראל במדינות זרות, ורשות המסים מצליבה את המידע הזה עם דוחות המס של אותם אנשים. רשות המסים מקבלת באופן וולנטרי ממדינות שונות מידע על ישראלים שעבדו באותה מדינה וקיבלו בה כסף - ומצליבה את המידע.
"לדעתי, מזה אנשים צריכים לחשוש יותר, שכן מושקעים המון משאבים באיתור אותם ישראלים שאינם מדווחים על הכנסותיהם בחו"ל".
