גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי מגזין הסטודנטים "ד'קמפוס": "זיהינו נישה לא מספיק מאוישת"

אחרי שנה בשטח, אנשי מגזין הסטודנטים "ד'קמפוס" טוענים שהם הצליחו למלא נישה חסרה: עיתון סטודנטים ארצי ■ אבל גם עם תפוצה של 100 אלף עותקים לגיליון ופלטפורמה דיגיטלית, הם מודים כי הדרך למימוש הפוטנציאל עוד ארוכה

בזמן שהסטודנטים סופרים את הדקות לאחור לקראת סיום הסמסטר ומתחילים לאסוף סיכומים לקראת תחילת תקופת הבחינות, נועה אשד, אמיר צביקל ואורי בישנסקי יכולים להתרווח על הדשא. את הבחינה הראשונה שלהם הם כבר צלחו.

שלושת היזמים, שנושקים לגיל 30, התאספו לפני כשנה וחצי מתוך חיי הלילה הצפופים של תל-אביב, כדי לנסות למלא חלל שלדעתם קיים בעולם הסטודנטיאלי. כך נולד מגזין הסטודנטים הארצי הראשון בשם "ד'קמפוס", המחולק ללא תשלום לסטודנטים, ואשר השלים החודש את השנה הראשונה לקיומו.

לטענתם, העיתון מכוון למטרה קצת יותר גבוהה מאשר עיתון הסטודנטים הממוצע שאפשר למצוא בכל קמפוס. "זיהינו נישה שאינה מספיק מאוישת. אין היום דרך אמיתית לפרסם לסטודנטים. יש את 'פי האתון' בירושלים או את 'תזה' בתל-אביב אבל הם לא מודפסים כמונו על כרומו אלא על נייר די מעוך", אומרת אשד. "אני לא מזלזלת בהם, אבל אין לסטודנטים את המקבילה ל'בלייזר', וזה משהו שמגיע לקהל איכותי ואינטליגנטי".

איש מהיזמים לא מגיע עם רקע בעיתונות. שניים מגיעים מעולם המשפט (אשד עורכת דין בהכשרתה, וצביקל סיים באחרונה התמחות אחרי תואר שני במשפטים) אך לא עוסקים בתחום, אלא דווקא מגיעים עם רקורד נכבד בענף המועדונים הבועתי של תל-אביב.

צביקל מתפקד כבעלים של מועדונים כמו אקופק ואפרטמנט 98, בישנסקי מנהל רשת של מועדונים בהם ווליום ומורפיום ואשד שימשה בעבר כיח"צנית של מקומות כמו גלינה ויאיא. יחד הם הקימו את חברת קמפוסטייל, שבאמצעותה הם מוציאים לאור את "ד'קמפוס", המחולק בכ-15 מוסדות אקדמיים בישראל.

חסרי ניסיון בעיתונות, הם הביאו למערכה את דרור שר, המשנה לעורך מגזין "Time Out", כדי לייעץ ולהקים את המגזין מאפס ומינו לעורך הראשי את ידין כץ, בוגר גל"צ, עורך לשעבר ב"מעריב" וכותב לשעבר ב"ארץ נהדרת" וב"מצב האומה".

על אף שמדובר במגזין סטודנטים, למערכה גויסו דווקא שמות מוכרים ולא תלמידי תקשורת למשל, שמאיישים עיתון סטודנטים ממוצע. בקאדר מופיעים שמות כמו השף עומר מילר, הזמר אסף אמדורסקי, איש הרדיו אסף ליברמן, הסטנדאפיסט שגיב פרידמן וכתב הפלילים של ערוץ 10, דורון הרמן. כולם מקבלים שכר על הכתיבה. "בטווח הקצר, הרעיון היה לייצר מגזין שיגיע לכל סטודנט ובשפה שלהם: שנון, חכם, סאטירי אבל גם עמוק איפה שנדרש", אומרת אשד. "בטווח הארוך, אנחנו רוצים לייצר פלטפורמה לפרסום ולהפקות לסטודנטים. באבולוציה שלנו זה גם מתקדם לשם".

פנייה לכל הקהל הסטודנטיאלי

הנושאים בששת המגזינים שיצאו בשנה האקדמית החולפת נעים בין פוליטיקה, תרבות, ספורט, סמים, סאטירה ואוכל, עם נגיעה קלה באיכות השירותים בקמפוסים, איך להכיר בחורות ועוד. לא המצאת הגלגל, אך המגזין נראה קצת יותר מושקע בתוכן ובפרסומות מאשר עיתון סטודנטיאלי רגיל.

- מי צריך מגזין סטודנטים ארצי כשיש היום בכל קמפוס לפחות עיתון אחד מקומי, שמדבר על נושאים שרלוונטיים יותר למוסד שבו הוא לומד?

כץ: "עיתוני הסטודנטים שקיימים היום פונים לקהל יעד מאוד קטן ומצומצם, בנושאים שאפשר להגדיר אותם מינוריים. חוץ מזה, שהנושאים הם מאוד לוקאליים ובאמת רלוונטיים רק לאותו קהל מקומי. ב'פי האתון' לא כותבים כמו שכותבים ב'תזה'. זה לא מדבר באותה שפה. בתור סטודנט בבאר-שבע אני לא ארצה לגעת ב'תזה', כי הוא לא מדבר בשפה של הסטודנט הבאר-שבעי".

אשד: "אנחנו גם לא צריכים להיות ממוסדים כמו הרבה עיתוני סטודנטים שממומנים על-ידי האוניברסיטה או האקדמיה. אצלנו אין את דבר הדיקן או יו"ר האגודה בתחילת הגיליון".

- אבל אתם כן עוסקים באותם נושאים שעיתוני סטודנטים המקומיים עוסקים בהם כמו לימודים, דיור, תעסוקה ואהבה.

אשד: "הרעיון הוא לייצר מגזין שידבר על חוויות דומות אבל לא מקומיות. אנחנו לא עוסקים במה יותר טעים בקפיטריה או מי מרצה יותר טוב".

כץ: "גם אם אנחנו כן עוסקים בנושאים האלה, אז אנחנו בודקים מול מוסדות אחרים. פקולטה מול פקולטה - כמה עולה קפה, מדד החתיכים והחתיכות, יכולות תעסוקה, אמצעי תחבורה. יש לנו יכולת לראות את הדברים במקרו.

מעבר לכך, לרוב מי שכותב בעיתוני הסטודנטים הם סטודנטים. אנחנו החלטנו להביא אנשי מקצוע. כך, כל מי שעובד אצלנו הוא בטווח הגילאים של הסטודנטים אבל מנגד מדובר באנשים עם ניסיון - שהיו בגל"צ, ב'מעריב', כתבו ל'ארץ נהדרת' ועוד".

- אם כן, נוצר מצב שיש מגזין סטודנטים ארצי, אבל מי שנוטל בו חלק הוא לא סטודנט.

"השלב הראשון היה ליצור פלטפורמה עם שמות מוכרים כדי למשוך את תשומת-לב הסטודנטים. אבל עדיין אנחנו מדברים בשפה שלהם. כך, למשל, עומר מילר כותב מדור בשם 'שף בגובה העיניים', שבו הוא מביא מתכונים שכל סטודנט יכול להכין בתקציב נמוך. אחרי שנמשוך מספיק תשומת-לב מהסטודנטים, יש לנו כוונה להכניס סטודנטים לכתוב, בין היתר, לאתר האינטרנט שלנו".

אשד: "חלק מהעובדים שלנו דווקא כן מגיעים מקהל היעד. עורכת האתר היא סטודנטית, וכך גם מפעיל עמוד הפייסבוק שלנו".

נחסמו בבאר-שבע ובירושלים

אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפני אנשי "ד'קמפוס" הוא החדירה למוסדות הלימוד האקדמיים. אגודות הסטודנטים והחברות הכלכליות של המוסדות שומרים בחירוף נפש על סף הכניסה לקמפוסים, הן מתוך רצון להגן על הסכמי חסויות ופרסום שכבר נחתמו והן מתוך רצון לנסות ולמקסם את הרווחים שאפשר להפיק מגופים מסחריים שרוצים גישה לסטודנטים. כך, נדרשת חברת קמפוסטייל לשלם בעבור הפצת המגזין בקרב הסטודנטים במוסדות השונים. לדברי אשד, מדובר על סכום של כמה אלפי שקלים למוסד עבור גיליון שיוצא לאור פעם בחודשיים.

אשד: "הצלחנו לחדור לתוך הקמפוסים אחרי מו"מ ארוך עם החברות הכלכליות ואנחנו מבצעים הפצה אקטיבית, הן באמצעות דיילות והן באמצעות הצבת כ-40 סטנדים ברחבי הארץ".

- ובכל זאת, יש מוסדות שלא הצלחתם לחדור מבעד לקיר הזכוכית שלהם, כמו באוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית.

"בן-גוריון לא מוכנים להכניס שום גוף תקשורת, כולל עיתונים ארציים. אף פעם לא קיבלתי הסברים פורמליים למה הם נוקטים גישה כזו. אני מניחה שאלה אינטרסים כלכליים או פוליטיים, אבל בסופו של דבר זה פוגע בסטודנטים שלהם. למרות זאת, אנחנו דואגים להיות שם ולחלק את המגזינים בשער הכניסה לקמפוס.

"באוניברסיטה העברית לא עושים לנו חיים קלים, מקשים עלינו והמחיר שהם דורשים עבור ההפצה הופך את העסק ללא כדאי כלכלית. לכן, החלטנו גם שם לחלק רק בשער. אבל בסך-הכול אנחנו גאים שיש לנו יחסים מצוינים עם 15 מוסדות אקדמיים מובילים בישראל".

חבירה לקבוצת מוטו תקשורת

המהלך של אנשי המגזין אינו טריוויאלי. בזמנים שבהם עיתונים יומיים מהדקים חגורות ומקומונים נסגרים, המחשבה על הפקת מגזין חדש שמוגדר מראש כמוצר מודפס די תמוהה. אך במקביל לפרינט, בקמפוסטייל שמים דגש גם על הדיגיטל. כך, הם חברו לקבוצת מוטו תקשורת ולפלטפורמת המגזינים הדיגיטלית שלה allmag, שם ניתן למצוא את כל הגיליונות של "ד'קמפוס", לצד כתבות בולטות.

"מוטו פנו אלינו לפני כמה חודשים והתרשמו מהתוכן שלנו. כך סטודנטים שלא נחשפים אלינו בפרינט - כי עדיין לא הגענו לכל המוסדות או כי הם לא נכחו בימי החלוקה בקמפוס - יכולים לקרוא ולהתעדכן", מסבירה אשד. במקביל, הם מנסים לייצר נוכחות גם במדיה החברתית, מקום המפלט העיקרי מהמציאות האקדמית עבור הסטודנט הממוצע, אך עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים יחסית לפוטנציאל של קהל היעד.

הקמת "ד'קמפוס" דרשה השקעה ראשונית של כ-500 אלף שקל של היזמים ושל משקיע פרטי, אך ההישענות על מודל כלכלי שניזון ממפרסמים מצליחה להוכיח את עצמה ולדבריהם התקציב מאוזן. "זה שוק עם הרבה פוטנציאל", אומרת אשד. "הרי כל תחילת שנה המפרסמים רודפים אחרי הסטודנטים כי זה קהל שמעניין אותם. זה מראה שיש צורך בפלטפורמה פרסומית שתגיע לסטודנטים. כך הצלחנו להביא מפרסמים גדולים כמו שברולט, פיליפ מוריס, קליניק ואחרים".

- העיתון מחולק היום חינם בקמפוסים. תגיעו למצב שתמכרו אותו?

אשד: "יכול להיות שנעשה מודל של מנויים. אני לא מאמינה שזה יהיה ברמה של מודל עסקי אלא ברמה של לקבל את המגזין עד הבית".

אחרי שנה בשטח, ההתנהלות של "ד'קמפוס" רחוקה מלהיות ממוסדת כמו מערכת עיתון נורמטיבית. משרדי קבע עדיין אין וסגירת המגזין לפני הירידה לדפוס היא תהליך שמתרחש בביתו של אחד מהעורכים. גם היכולת להתפרנס באופן בלעדי ממגזין סטודנטים היא עדיין חלום רחוק. "כולנו עדיין עובדים בדברים צדדיים ועדיין לא יכולים להתפרנס מזה באופן מלא", אומרת אשד וכץ משלים אותה ומסכם: "השאיפה היא שנקדיש ל'ד'קמפוס' 100% מהזמן שלנו. ברגע שנחדיר חזק יותר את המותג, זה יקרה".

רקע: המניעים העיתונאיים פינו את מקומם לאידיאולוגיה מסחרית

עיתוני הסטודנטים היוו במשך שנים אכסניה לשורה של כותבים מכובדים שקמו מהם, בהם חנוך מרמרי, ב. מיכאל, אפרים סידון, וכללו לצד תחקירים מעמיקים גם הרבה אידיאולוגיה ופוליטיקה. עם השנים, עיתוני הסטודנטים המקומיים עברו להתעסק יותר בעניינים שבינו לבינה, בביקורות על המרצים ופחות בסדר היום החברתי, מדיני או כלכלי. זאת על אף שהמציאות נראית הפוכה לגמרי, ולראייה הסטודנטים היוו כוח משמעותי במחאה החברתית של קיץ 2011.

גם הלוקליזציה של עיתוני הסטודנטים מעיבה על היכולת האמיתית שלהם להשפיע על קהל הסטודנטים - יכולת ההשפעה מוגבלת למיקום גיאוגרפי מסוים. ב"ד'קמפוס" אכן זיהו חלל שצריך למלא ולתת מענה בפריסה ארצית, אך לא ממניעים עיתונאיים או חברתיים אלא מתוך אידיאולוגיה מסחרית גרידא.

אמנם מבחן השנה הראשונה עבר בהצלחה, אך עדיין קשה לראות את המשך הדרך בבהירות. לפני "ד'קמפוס" היו ניסיונות נוספים בדמות העיתונים "אינטלקט", שהפך בהמשך לחברת פרסום ושיווק לסטודנטים, ו"דיפלומה", אך אלה לא החזיקו מעמד לאורך זמן.

העובדה ש"ד'קמפוס" וקודמיו נשענו על פרסומות כמקור הכנסה ולא נשענות על בעלי בית בדמות אגודות הסטודנטים והחברות הכלכליות, כמו עיתוני הסטודנטים המקומיים, מערימה לא מעט קשיים ברמה הפיננסית אך מייצרת סביבה משחררת ברמה האתית-עיתונאית.

מבחן התוצאה של "ד'קמפוס" ייקבע בשורה התחתונה - גם באשר לשאלה אם יצליחו לייצר רווחים מהמגזין וגם באשר לשאלה אם הסטודנטים ימשיכו לצרוך את המגזין המודפס לאורך זמן, בעידן שבו הזמן הפנוי לצריכת תוכן מתפרס על עיתונים, אתרים, פייסבוק ואפליקציות מובייל.

ד'קמפוס - מגזין סטודנטים ארצי

בעלים: נועה אשד, אמיר צביקל, אורי בישנסקי ושגיא גוזלן

מו"ל: קמפוסטייל

השקעה ראשונית: כ-500 אלף שקל

הפצה: דו-חודשית ב-15 מוסדות אקדמיים

מספר עותקים: 100 אלף

עוד כתבות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

תיקון והתנצלות

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"