גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי מגזין הסטודנטים "ד'קמפוס": "זיהינו נישה לא מספיק מאוישת"

אחרי שנה בשטח, אנשי מגזין הסטודנטים "ד'קמפוס" טוענים שהם הצליחו למלא נישה חסרה: עיתון סטודנטים ארצי ■ אבל גם עם תפוצה של 100 אלף עותקים לגיליון ופלטפורמה דיגיטלית, הם מודים כי הדרך למימוש הפוטנציאל עוד ארוכה

בזמן שהסטודנטים סופרים את הדקות לאחור לקראת סיום הסמסטר ומתחילים לאסוף סיכומים לקראת תחילת תקופת הבחינות, נועה אשד, אמיר צביקל ואורי בישנסקי יכולים להתרווח על הדשא. את הבחינה הראשונה שלהם הם כבר צלחו.

שלושת היזמים, שנושקים לגיל 30, התאספו לפני כשנה וחצי מתוך חיי הלילה הצפופים של תל-אביב, כדי לנסות למלא חלל שלדעתם קיים בעולם הסטודנטיאלי. כך נולד מגזין הסטודנטים הארצי הראשון בשם "ד'קמפוס", המחולק ללא תשלום לסטודנטים, ואשר השלים החודש את השנה הראשונה לקיומו.

לטענתם, העיתון מכוון למטרה קצת יותר גבוהה מאשר עיתון הסטודנטים הממוצע שאפשר למצוא בכל קמפוס. "זיהינו נישה שאינה מספיק מאוישת. אין היום דרך אמיתית לפרסם לסטודנטים. יש את 'פי האתון' בירושלים או את 'תזה' בתל-אביב אבל הם לא מודפסים כמונו על כרומו אלא על נייר די מעוך", אומרת אשד. "אני לא מזלזלת בהם, אבל אין לסטודנטים את המקבילה ל'בלייזר', וזה משהו שמגיע לקהל איכותי ואינטליגנטי".

איש מהיזמים לא מגיע עם רקע בעיתונות. שניים מגיעים מעולם המשפט (אשד עורכת דין בהכשרתה, וצביקל סיים באחרונה התמחות אחרי תואר שני במשפטים) אך לא עוסקים בתחום, אלא דווקא מגיעים עם רקורד נכבד בענף המועדונים הבועתי של תל-אביב.

צביקל מתפקד כבעלים של מועדונים כמו אקופק ואפרטמנט 98, בישנסקי מנהל רשת של מועדונים בהם ווליום ומורפיום ואשד שימשה בעבר כיח"צנית של מקומות כמו גלינה ויאיא. יחד הם הקימו את חברת קמפוסטייל, שבאמצעותה הם מוציאים לאור את "ד'קמפוס", המחולק בכ-15 מוסדות אקדמיים בישראל.

חסרי ניסיון בעיתונות, הם הביאו למערכה את דרור שר, המשנה לעורך מגזין "Time Out", כדי לייעץ ולהקים את המגזין מאפס ומינו לעורך הראשי את ידין כץ, בוגר גל"צ, עורך לשעבר ב"מעריב" וכותב לשעבר ב"ארץ נהדרת" וב"מצב האומה".

על אף שמדובר במגזין סטודנטים, למערכה גויסו דווקא שמות מוכרים ולא תלמידי תקשורת למשל, שמאיישים עיתון סטודנטים ממוצע. בקאדר מופיעים שמות כמו השף עומר מילר, הזמר אסף אמדורסקי, איש הרדיו אסף ליברמן, הסטנדאפיסט שגיב פרידמן וכתב הפלילים של ערוץ 10, דורון הרמן. כולם מקבלים שכר על הכתיבה. "בטווח הקצר, הרעיון היה לייצר מגזין שיגיע לכל סטודנט ובשפה שלהם: שנון, חכם, סאטירי אבל גם עמוק איפה שנדרש", אומרת אשד. "בטווח הארוך, אנחנו רוצים לייצר פלטפורמה לפרסום ולהפקות לסטודנטים. באבולוציה שלנו זה גם מתקדם לשם".

פנייה לכל הקהל הסטודנטיאלי

הנושאים בששת המגזינים שיצאו בשנה האקדמית החולפת נעים בין פוליטיקה, תרבות, ספורט, סמים, סאטירה ואוכל, עם נגיעה קלה באיכות השירותים בקמפוסים, איך להכיר בחורות ועוד. לא המצאת הגלגל, אך המגזין נראה קצת יותר מושקע בתוכן ובפרסומות מאשר עיתון סטודנטיאלי רגיל.

- מי צריך מגזין סטודנטים ארצי כשיש היום בכל קמפוס לפחות עיתון אחד מקומי, שמדבר על נושאים שרלוונטיים יותר למוסד שבו הוא לומד?

כץ: "עיתוני הסטודנטים שקיימים היום פונים לקהל יעד מאוד קטן ומצומצם, בנושאים שאפשר להגדיר אותם מינוריים. חוץ מזה, שהנושאים הם מאוד לוקאליים ובאמת רלוונטיים רק לאותו קהל מקומי. ב'פי האתון' לא כותבים כמו שכותבים ב'תזה'. זה לא מדבר באותה שפה. בתור סטודנט בבאר-שבע אני לא ארצה לגעת ב'תזה', כי הוא לא מדבר בשפה של הסטודנט הבאר-שבעי".

אשד: "אנחנו גם לא צריכים להיות ממוסדים כמו הרבה עיתוני סטודנטים שממומנים על-ידי האוניברסיטה או האקדמיה. אצלנו אין את דבר הדיקן או יו"ר האגודה בתחילת הגיליון".

- אבל אתם כן עוסקים באותם נושאים שעיתוני סטודנטים המקומיים עוסקים בהם כמו לימודים, דיור, תעסוקה ואהבה.

אשד: "הרעיון הוא לייצר מגזין שידבר על חוויות דומות אבל לא מקומיות. אנחנו לא עוסקים במה יותר טעים בקפיטריה או מי מרצה יותר טוב".

כץ: "גם אם אנחנו כן עוסקים בנושאים האלה, אז אנחנו בודקים מול מוסדות אחרים. פקולטה מול פקולטה - כמה עולה קפה, מדד החתיכים והחתיכות, יכולות תעסוקה, אמצעי תחבורה. יש לנו יכולת לראות את הדברים במקרו.

מעבר לכך, לרוב מי שכותב בעיתוני הסטודנטים הם סטודנטים. אנחנו החלטנו להביא אנשי מקצוע. כך, כל מי שעובד אצלנו הוא בטווח הגילאים של הסטודנטים אבל מנגד מדובר באנשים עם ניסיון - שהיו בגל"צ, ב'מעריב', כתבו ל'ארץ נהדרת' ועוד".

- אם כן, נוצר מצב שיש מגזין סטודנטים ארצי, אבל מי שנוטל בו חלק הוא לא סטודנט.

"השלב הראשון היה ליצור פלטפורמה עם שמות מוכרים כדי למשוך את תשומת-לב הסטודנטים. אבל עדיין אנחנו מדברים בשפה שלהם. כך, למשל, עומר מילר כותב מדור בשם 'שף בגובה העיניים', שבו הוא מביא מתכונים שכל סטודנט יכול להכין בתקציב נמוך. אחרי שנמשוך מספיק תשומת-לב מהסטודנטים, יש לנו כוונה להכניס סטודנטים לכתוב, בין היתר, לאתר האינטרנט שלנו".

אשד: "חלק מהעובדים שלנו דווקא כן מגיעים מקהל היעד. עורכת האתר היא סטודנטית, וכך גם מפעיל עמוד הפייסבוק שלנו".

נחסמו בבאר-שבע ובירושלים

אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפני אנשי "ד'קמפוס" הוא החדירה למוסדות הלימוד האקדמיים. אגודות הסטודנטים והחברות הכלכליות של המוסדות שומרים בחירוף נפש על סף הכניסה לקמפוסים, הן מתוך רצון להגן על הסכמי חסויות ופרסום שכבר נחתמו והן מתוך רצון לנסות ולמקסם את הרווחים שאפשר להפיק מגופים מסחריים שרוצים גישה לסטודנטים. כך, נדרשת חברת קמפוסטייל לשלם בעבור הפצת המגזין בקרב הסטודנטים במוסדות השונים. לדברי אשד, מדובר על סכום של כמה אלפי שקלים למוסד עבור גיליון שיוצא לאור פעם בחודשיים.

אשד: "הצלחנו לחדור לתוך הקמפוסים אחרי מו"מ ארוך עם החברות הכלכליות ואנחנו מבצעים הפצה אקטיבית, הן באמצעות דיילות והן באמצעות הצבת כ-40 סטנדים ברחבי הארץ".

- ובכל זאת, יש מוסדות שלא הצלחתם לחדור מבעד לקיר הזכוכית שלהם, כמו באוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית.

"בן-גוריון לא מוכנים להכניס שום גוף תקשורת, כולל עיתונים ארציים. אף פעם לא קיבלתי הסברים פורמליים למה הם נוקטים גישה כזו. אני מניחה שאלה אינטרסים כלכליים או פוליטיים, אבל בסופו של דבר זה פוגע בסטודנטים שלהם. למרות זאת, אנחנו דואגים להיות שם ולחלק את המגזינים בשער הכניסה לקמפוס.

"באוניברסיטה העברית לא עושים לנו חיים קלים, מקשים עלינו והמחיר שהם דורשים עבור ההפצה הופך את העסק ללא כדאי כלכלית. לכן, החלטנו גם שם לחלק רק בשער. אבל בסך-הכול אנחנו גאים שיש לנו יחסים מצוינים עם 15 מוסדות אקדמיים מובילים בישראל".

חבירה לקבוצת מוטו תקשורת

המהלך של אנשי המגזין אינו טריוויאלי. בזמנים שבהם עיתונים יומיים מהדקים חגורות ומקומונים נסגרים, המחשבה על הפקת מגזין חדש שמוגדר מראש כמוצר מודפס די תמוהה. אך במקביל לפרינט, בקמפוסטייל שמים דגש גם על הדיגיטל. כך, הם חברו לקבוצת מוטו תקשורת ולפלטפורמת המגזינים הדיגיטלית שלה allmag, שם ניתן למצוא את כל הגיליונות של "ד'קמפוס", לצד כתבות בולטות.

"מוטו פנו אלינו לפני כמה חודשים והתרשמו מהתוכן שלנו. כך סטודנטים שלא נחשפים אלינו בפרינט - כי עדיין לא הגענו לכל המוסדות או כי הם לא נכחו בימי החלוקה בקמפוס - יכולים לקרוא ולהתעדכן", מסבירה אשד. במקביל, הם מנסים לייצר נוכחות גם במדיה החברתית, מקום המפלט העיקרי מהמציאות האקדמית עבור הסטודנט הממוצע, אך עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים יחסית לפוטנציאל של קהל היעד.

הקמת "ד'קמפוס" דרשה השקעה ראשונית של כ-500 אלף שקל של היזמים ושל משקיע פרטי, אך ההישענות על מודל כלכלי שניזון ממפרסמים מצליחה להוכיח את עצמה ולדבריהם התקציב מאוזן. "זה שוק עם הרבה פוטנציאל", אומרת אשד. "הרי כל תחילת שנה המפרסמים רודפים אחרי הסטודנטים כי זה קהל שמעניין אותם. זה מראה שיש צורך בפלטפורמה פרסומית שתגיע לסטודנטים. כך הצלחנו להביא מפרסמים גדולים כמו שברולט, פיליפ מוריס, קליניק ואחרים".

- העיתון מחולק היום חינם בקמפוסים. תגיעו למצב שתמכרו אותו?

אשד: "יכול להיות שנעשה מודל של מנויים. אני לא מאמינה שזה יהיה ברמה של מודל עסקי אלא ברמה של לקבל את המגזין עד הבית".

אחרי שנה בשטח, ההתנהלות של "ד'קמפוס" רחוקה מלהיות ממוסדת כמו מערכת עיתון נורמטיבית. משרדי קבע עדיין אין וסגירת המגזין לפני הירידה לדפוס היא תהליך שמתרחש בביתו של אחד מהעורכים. גם היכולת להתפרנס באופן בלעדי ממגזין סטודנטים היא עדיין חלום רחוק. "כולנו עדיין עובדים בדברים צדדיים ועדיין לא יכולים להתפרנס מזה באופן מלא", אומרת אשד וכץ משלים אותה ומסכם: "השאיפה היא שנקדיש ל'ד'קמפוס' 100% מהזמן שלנו. ברגע שנחדיר חזק יותר את המותג, זה יקרה".

רקע: המניעים העיתונאיים פינו את מקומם לאידיאולוגיה מסחרית

עיתוני הסטודנטים היוו במשך שנים אכסניה לשורה של כותבים מכובדים שקמו מהם, בהם חנוך מרמרי, ב. מיכאל, אפרים סידון, וכללו לצד תחקירים מעמיקים גם הרבה אידיאולוגיה ופוליטיקה. עם השנים, עיתוני הסטודנטים המקומיים עברו להתעסק יותר בעניינים שבינו לבינה, בביקורות על המרצים ופחות בסדר היום החברתי, מדיני או כלכלי. זאת על אף שהמציאות נראית הפוכה לגמרי, ולראייה הסטודנטים היוו כוח משמעותי במחאה החברתית של קיץ 2011.

גם הלוקליזציה של עיתוני הסטודנטים מעיבה על היכולת האמיתית שלהם להשפיע על קהל הסטודנטים - יכולת ההשפעה מוגבלת למיקום גיאוגרפי מסוים. ב"ד'קמפוס" אכן זיהו חלל שצריך למלא ולתת מענה בפריסה ארצית, אך לא ממניעים עיתונאיים או חברתיים אלא מתוך אידיאולוגיה מסחרית גרידא.

אמנם מבחן השנה הראשונה עבר בהצלחה, אך עדיין קשה לראות את המשך הדרך בבהירות. לפני "ד'קמפוס" היו ניסיונות נוספים בדמות העיתונים "אינטלקט", שהפך בהמשך לחברת פרסום ושיווק לסטודנטים, ו"דיפלומה", אך אלה לא החזיקו מעמד לאורך זמן.

העובדה ש"ד'קמפוס" וקודמיו נשענו על פרסומות כמקור הכנסה ולא נשענות על בעלי בית בדמות אגודות הסטודנטים והחברות הכלכליות, כמו עיתוני הסטודנטים המקומיים, מערימה לא מעט קשיים ברמה הפיננסית אך מייצרת סביבה משחררת ברמה האתית-עיתונאית.

מבחן התוצאה של "ד'קמפוס" ייקבע בשורה התחתונה - גם באשר לשאלה אם יצליחו לייצר רווחים מהמגזין וגם באשר לשאלה אם הסטודנטים ימשיכו לצרוך את המגזין המודפס לאורך זמן, בעידן שבו הזמן הפנוי לצריכת תוכן מתפרס על עיתונים, אתרים, פייסבוק ואפליקציות מובייל.

ד'קמפוס - מגזין סטודנטים ארצי

בעלים: נועה אשד, אמיר צביקל, אורי בישנסקי ושגיא גוזלן

מו"ל: קמפוסטייל

השקעה ראשונית: כ-500 אלף שקל

הפצה: דו-חודשית ב-15 מוסדות אקדמיים

מספר עותקים: 100 אלף

שערי מגזין דקמפוס / צילומים: יחצ

עוד כתבות

קריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי / צילום: רויטרס, RALPH ORLOWSKI

הבנק המרכזי האירופי סולל את הדרך למיזוגי בנקים

על רקע הקושי הגובר של מגזר הבנקאות בגוש האירו לייצר רווחים, מסתמנת באחרונה הקלה בדרישות הפיקוח מצד ECB על מיזוגים בין בנקים ● התשואה על ההון של הבנקים האירופיים היא בממוצע כ-6% - כמעט חצי מזו של המתחרים מארה"ב

מפעל המלט

גיבורה טרגית? גם המלט נפגעה מווירוס קורונה: נאלצת להאריך את השבתת המפעל בסין

הארכת ההשבתה באה בעקבות החלטת הממשל בסין להאריך את חופשת החגים המקומית באזור התפשטות הווירוס ● המלט: "השפעת ההשבתה כתוצאה מהחופשה אינה מהותית לחברה" ● חברת התעשייה כפרית פרסמה הודעה דומה

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

5 גורמים שיתמכו באג"ח ממשלת ישראל גם ב-2020

בעשור האחרון שמענו לא מעט אזהרות מפני השקעה באג"ח ישראליות, אך מי שהימר נגד האג"ח הממשלתיות לא רק טעה, אלא הפסיד בגדול ● עם זאת, כדאי לשים לב גם לשלושה תמרורי אזהרה

מטה חברת גילת / צילום: יח"צ

הרוכשת של גילת מתרסקת 20%; "תשפיע מיד על המחיר שבעלי המניות של גילת יקבלו"

בהמשך לעסקת המכירה של גילת לווינים הישראלית לחברה האמריקאית Comtech, מנהליה של גילת מסבירים את תגובת השוק לעסקה

הבניין הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בתל אביב; גילת צנחה 6%; פרטנר וסלקום זינקו ב-4.6%

חברת הלוויינים נמכרת לקומטק מארה"ב ב-577 מיליון דולר ● בעלי הוט הגישו הצעה לרכישת פרטנר, בדרך למיזוג משמעותי ראשון בשוק הסלולר ● אלקטרה צריכה המחזיקה בגולן טלקום נסקה ב-8%

תביעה, אילוסטרציה \ צילום: שאטרסטוק

תביעה נגד משפחת הרב אליעזר ברלנד: שלשלה עשרות מיליוני שקלים של תרומות לצרכיה האישיים

תביעת המפרק של עמותת של קהילת "שובו בנים", בסך 50 מיליון שקל, מופנית כלפי אשתו של הרב, בנו ונכדו ● מהתביעה עולה כי מנהיג הקהילה ברלנד, שהורשע ונאסר בגין מעשים מגונים, הניע את קבלת התרומות, ואילו בני משפחתו היו אמונים על משיכת כספי העתק לצורכי המשפחה, ובודדו אותו מסביבתו הקרובה

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

בני גנץ: אביא את תוכנית המאה לאישור הכנסת בשבוע הבא

יו"ר כחול לבן אמר הערב כי "התוכנית משקפת נאמנה את עקרונות כחול לבן" ● השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט: "לא חושב שיהיה לראש הממשלה זמן לעסוק בסיפוח לפני הבחירות"

עמוס לוזון / צילום:איל יצהר

עוד חברת מימון חוץ-בנקאי בדרך לבורסה: אובליגו רוכשת את השלד עתיר המזומנים לוזון נדל"ן

בעלי אובליגו - טוני אלישע, ז'אק אמויאל וצבי איציק - מכרו בעבר לעמוס לוזון את השליטה בחברה שאותה הם רוכשים כעת ● סוכם כי התמורה עבור המניות הנרכשות תעמוד על 42.51 מיליון שקל לפחות, והחברה תהפוך חזרה לשלד בורסאי עתיר מזומנים

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

נגיד בנק ישראל סוגר שנה בתפקיד ומסביר למה הוא לא רוצה להוריד את הריבית

בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד, מדבר פרופ' אמיר ירון על החשיבות בשמירה על יעד האינפלציה ("חייבים להמשיך לחתור להשגת היעד"), מסביר איך אפשר לפתור את הבעיות בשוק הדיור ("תמריצים בארנונה לדיור ולא למשרדים"), מסתייג מחוק שכר הבכירים וצופה מפץ גדול בשוק הבנקאות עוד השנה

סקר הסקרים

סקרים ראשונים אחרי פרסום תוכנית טראמפ: הליכוד מתחזקת, כחול לבן עדיין המפלגה הגדולה ביותר

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

רזי ברקאי / צילום: תמר מצפי, גלובס

ההגנה של רזי ברקאי: "המידע שנאגר בטלפונים של אפי נוה שייך לציבור"

בכתב ההגנה לתביעה שהגיש יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ברקאי מעלה טענה לפיה החומרים מתוך הטלפון של נוה אינם שלו אלא של נחלת הכלל, ולכן אין מניעה לעיין בו ולפרסמו ברבים

קורקינט

אתמול באיכילוב: 3 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

טבע קיבלה אישור ה-FDA למזרק האוטומטי של תרופת המיגרנה שלה

התרופה עצמה אושרה לשיווק בארה"ב לפני כשנה וחצי, וכעת טבע תוכל לשווק אותה יחד עם המזרק האוטומטי, שצפוי להיות זמין למטופלים החל מסוף הרבעון הנוכחי או תחילת הרבעון הבא ● בשלב זה מחיר המזרק עדיין לא נקבע, והחברה לא מספקת הערכות בדבר השפעת האישור על מכירות התרופה

פסל השור המפורסם בוול סטריט/ צילום: רויטרס, CARLO ALLEGRI

עליות בוול סטריט לאחר החלטת הריבית; גילת יורדת ב-6%

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ● אפל מובילה את העליות בעקבות הדוחות הטובים ● מניית בואינג מטפסת למרות שדיווחה על הפסד שנתי ראשון מאז 1997 ● ● דוחות טובים למקדונלד'ס ולג'נרל אלקטריק שנוסקת 8%

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה,/ צילום: רויטרס Sergio Perez ,

דוחות מיקרוסופט הלילה: "מתחילה לסגור את הפער במחשוב ענן"

ענקית המחשוב תפרסם לאחר המסחר את תוצאותיה לרבעון ● אנליסטים צופים לה הכנסות של 35.7 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 10%, ורווח למניה של 1.3 דולר

טראמפ / צילום: רויטרס - Mike Segar

דעה: תוכנית המאה של טראמפ מבלבלת, מלאת סתירות ולא ישימה בטווח הקרוב

בתוכנית המאה יש נקודות הקופצות מיד אל העין, ויש סתירות סמויות ומטרידות לא פחות ● האם באמת לכולם מובטח אושר ועושר וביטחון אישי ללא קץ?

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל סלקום אבי גבאי משנה מדיניות: ביטל עתירה שתוכננה נגד משרד התקשורת

סלקום, גולן טלקום ואקספון תכננו להגיש עתירה נגד משרד התקשורת בשל אפליה שנקט בחובת הפריסה האוניברסלית החלה עליהן לעומת בזק - אולם מנכ"ל סלקום אבי גבאי הסיר את העתירה מעל סדר היום

בית חולים הלל יפה / צילום: תמר מצפי

נגיף הקורונה הגיע לישראל? חשש שפעוטה נדבקה ווירוס

בבית החולים הלל יפה בחדרה מאושפזת בבידוד פעוטה בת שנה וארבעה חודשים ממוצא סיני בחשד כי נדבקה בווירוס הקורונה ● גבר, שנחשד כי נדבק בווירוס, שוחרר לאחר שנשללה האפשרות שנדבק ● משרד הבריאות ימסור עדכון בהמשך

המגדל המתוכנן בקריית עתידים / צילום: משה צור אדריכלים

העתיד של קריית עתידים: יוצאת מהקמפוס, רוצה להיות עיר

תוכנית האב לקריית עתידים, שנחשפת כאן לראשונה, מגלה את החזון: מגדל חדש, הרחבה של הבניינים הקיימים, בית חולים פרטי, תאטרון וחזיתות מסחריות ● מנכ"ל המתחם שגיא ניב: "אחרי תשע שעות במזגן, אנשים רוצים להסתובב"

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

גילת נמכרת ל-Comtech מארה"ב בעסקת מזומן ומניות תמורת כ-577 מיליון דולר

70% מהתמורה תשולם לבעלי המניות של גילת במזומן, והיתרה תינתן במניות קומטק ● עם השלמת העסקה יחזיקו בעלי המניות של גילת ב-16.1% מהחברה הממוזגת ● פימי יוצאת מההשקעה בתשואה של יותר מפי 2.5