בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים פסק היום (ג') כי אחד הקריטריונים לקבלת סיוע בשכר הדירה ממשרד השיכון הוא בלתי סביר ובלתי מידתי, ולכן יש לבטלו.
מדובר בסעיף הקובע כי לא ניתן לקבל סיוע בשכר דירה ביישובים שבהם שוק השכירות הוא "קטן", וזאת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בנוהל, המגדירים יישוב קטן ככזה המונה פחות מ-1,000 תושבים או כולל מספר קטן יחסית של דירות להשכרה - פחות מ-30 או פחות מ-5% מן הדירות ביישוב כולו. סעיף זה צמצם למעשה בצורה משמעותית את היישובים שניתן לקבל בהם סיוע בשכר דירה.
בית המשפט דן בעתירות שהוגשו על-ידי שתי עותרות יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל. עתירה אחת הוגשה על-ידי איריס שריג, שביקשה לקבל סיוע בשכר דירה, ונמצאה זכאית לקבלו, בקיבוץ זיקים. שריג היא אם חד-הורית לילד צעיר וילידת הקיבוץ. היא ביקשה לגור בקיבוץ בשל העזרה שהיא מקבלת מאימה. שכר הדירה בקיבוץ נמוך משכר הדירה ביישובים סמוכים, אולם הבקשה נדחתה בגלל שביישוב זיקים שוק שכירות קטן מיידי, לפי הקריטריונים שנקבעו בנוהל.
העתירה הנוספת הוגשה על-ידי נג'ארה קאות'ר, גרושה ואם לילדות קטנות. היא הוכרה כזכאית עקרונית לסיוע בשכר דירה וביקשה לגור ביישוב דבורייה הסמוך לבני משפחתה, לשם הסתייעות בהם. שכר הדירה ביישוב זה נמוך גם הוא משכר הדירה ביישובים הסמוכים לו, אך גם בקשתה נדחתה בשל אותה הוראה בנוהל.
בעתירות נטען כי צמצום היישובים שניתן לקבל בהם סיוע בשכר דירה לפי נהלי משרד השיכון הוא שלא כדין. היא פוגעת בצורה לא מידתית בזכות לדיור ובזכות לבחור את מקום המגורים. עוד נטען כי הקריטריונים המדוברים נקבעו ללא תשתית עובדתית מספקת.
כמו כן נטען כי מדובר בהוראה מפלה בעיקר כלפי הציבור הערבי, וזאת לפי נתונים שהובאו, ולפיהם חלק משמעותי מן היישובים בהם מתגוררת אוכלוסיה זו מודרים מן האפשרות לקבל סיוע בשכר דירה בשל הקריטריונים שבנוהל.
משרד השיכון טען בבית המשפט כי הוראת הנוהל היא סבירה ומידתית, וכי אין היא מפלה. נטען כי התכלית העיקרית של הוראת הנוהל היא שהסיוע שניתן לזכאים יהיה אפקטיבי.
"הנוהל בא למנוע מתן סיוע לשוכרים, שיועבר במציאות ישירות לכיסי המשכירים", טענו אנשי משרד השיכון, "בשל אופי העסקאות בשוק שכירות קטן או בהיעדר שוק שכירות. הנוהל בא גם למנוע חוזים פיקטיביים וכן עלייה לא מבוקרת של מחירי השכירות ביישובים".
מימוש תכליות אלה, לפי משרד השיכון, מצריך בהכרח צמצום של היישובים שניתן לקבל בהם את הסיוע, ליישובים שיש בהם שוק שכירות מפותח ועמוק.
עוד טען המשרד כי אין אפליה של הציבור הערבי, כיוןן שבחלק משמעותי מיישובי הציבור הערבי אין שוק שכירות, ולכן מדובר בשוני רלבנטי ולא באפליה אסורה.
כאמור, בפסק הדין שניתן על-ידי השופט ד"ר יגאל מרזל, התקבלה העתירה. נקבע כי הוראת הנוהל בטלה מכיוון שההוראה אינה מבוססת על תשתית עובדתית מספקת, וכפועל יוצא מכך ההוראה היא בלתי סבירה ובלתי מידתית, ויש בה אפליה בכלל ואפליה של בני הציבור הערבי בפרט.
בית המשפט עמד על כך שגם אם התכליות שהנוהל ביקש להשיג הן תכליות ראויות, הייתה חובה על משרד השיכון לבסס את התנאים הספציפיים בדבר גודל היישובים הזכאים לסיוע והיקפי שוק השכירות על נתונים בדוקים ומבוססים.
הקביעה של בית המשפט התבססה על כך שבית המשפט העליון קבע כבר לפני למעלה מעשור כי על משרד השיכון לאסוף נתונים ולבחון על-פיהם את אותה הוראה שבנוהל.
"הוראת הנוהל אינה מבוססת דיה מבחינה עובדתית וכלכלית. כפועל יוצא מכך, היא אינה מבססת הבחנה רלבנטית בין המבקשים לגור ביישובים שונים", קבע השופט.
בית המשפט קבע כי בשל השלכות הרוחב של ביטול הוראת הסעיף באופן מיידי, סעיף זה יבוטל רק בעוד שנה מיום קבלת פסק הדין.
במקביל קבע השופט כי בכל הקשור לשתי העותרות הספציפיות, שריג וקאות'ר, הסעיף המדובר יבוטל מיידית, ועל משרד השיכון יהיה לדון בבקשותיהן לשכר דירה בהקדם האפשרי.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר היום כי "פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בנוגע ליישובי שכר דירה טרם התקבל במשרדנו. עם הגעתו של פסק הדין, נלמד אותו".