ביום ראשון האחרון זכינו לבשורה צרכנית: "חוק התלושים", שנועד לשפר את תנאי המימוש של תווי הקנייה המוענקים בחגים, עבר בקריאה טרומית בכנסת. החוק הזה מנסה להסדיר תופעה מרגיזה שדיווחנו עליה כאן בהרחבה.
ואולם, מבט על גורלם של החוקים הצרכניים האחרים שעברו בשנים האחרונות מראה כי הדרך מכאן ועד לבשורה אמיתית עוד ארוכה ומפותלת. הנה 3 דוגמאות:
חוק הטכנאים נועד לא רק לגאול את הצרכנים מהמתנה מורטת עצבים לטכנאי המאחר או לזה שבכלל לא בא, אלא גם להרתיע את החברות באמצעות פיצוי של מאות שקלים על כל איחור. נשמע טוב, רק שהחוק חל אך ורק על שנת האחריות הראשונה. אם אתם מנויים באחת מחברות התקשורת, הכבלים או הלוויין מעבר לשנה, או שעברה שנה מאז שקניתם את המזגן החדש - תיאלצו להמשיך להמתין בסבלנות לטכנאי.
תקנות ההמתנה הטלפוניות היו אמורות לשים סוף לדקות הארוכות שהעבירו הצרכנים לצלילי מוזיקת ההמתנה. אלא שמסיבה כלשהי החוק לא גורף לכל החברות וכולל בעיקר את התקשורת. התייבשתם בהמתנה לחברת ביטוח או לבנק? תמשיכו להמתין, התקנות לא חלות עליהם. ואם כבר תפסתם חברה שהחוק כן חל עליה, לא תוכלו לעשות כלום - מהסיבה הפשוטה שאין סנקציה קבועה בחוק. מה שכן תוכלו הוא לתבוע ולצפות לחסדי בית המשפט.
חוק הספאם נועד לגאול אותנו מהררי הפרסומים לתיבת הדואר, לטלפון הביתי ולנייד. החוק קובע כי על החברות לאפשר לצרכנים לדרוש את הסרת שמם מהמאגרים. אבל זאת בדיוק הבעיה: במקום פשוט לאסור את הספאם, החוק מעביר את האחריות לצרכן. וכשלאף אחד אין זמן ועצבים לשלוח מייל או לתבוע (או שפשוט אין דרך לעשות זאת) - רובנו פשוט מקללים וממשיכים הלאה. אז מה הפלא שהודעות הספאם ממשיכות להציף אותנו?
אור בקצה המנהרה? אם לא בחוק עצמו, אז בדרך עקיפה: הממונה להגנת הצרכן במשרד הכלכלה ממתינה לאישור חוק שיאפשר להטיל קנסות של עד 50,000 שקל על עסקים סוררים. ועד אז תמשיכו להמתין - לטכנאי, למוקד הטלפוני ולהודעות הספאם, שיחלפו מהעולם.