לפני שבועות מספר יצא שר התחבורה ישראל כץ בקריאה נרגשת לאזרחי ישראל שלא לרכוש רכב חדש מכיוון שהרפורמה שאותה הוא מוביל "תביא לירידה של 20% לפחות(!) במחירי הרכב החדשים". לא נדון כאן באותה רפורמה, בפוליטיקה שמאחוריה ובסיכויים שמחירי הרכב אכן ירדו בלי הפחתה במסים.
אבל אין ספק שחוזי "המהפכה" לא חשבו עד הסוף. ירידה "במכה אחת" של 20% במחירי המחירון של הדגמים הפופולריים תביא קודם כול למפולת דרמטית במחירי שוק המשומשות, שנשענים על מחירי הרכבים החדשים. מכיוון שבארץ יש בערך עשר משומשות על כל מכונית מהשנתון האחרון, ורוב האזרחים לא יכולים אפילו לחשוב על רכב חדש, המשמעות תהיה שבעלי רכב רבים יגלו בן לילה שהערך הכלכלי של הרכב שאותו רכשו בכסף טוב נשחק באלפי עד עשרות אלפי שקלים. השוק יתייצב בסופו של דבר, אבל מי שמחשב את ערך רכבו כחלק מהונו הזמין יגלה שהרבה כסף נעלם.
אבל אל דאגה, בינתיים המחירים רק עולים, הרכב החדש מתרחק מכיסם של יותר ויותר אזרחים והביקוש למשומשות רק גואה. לטובת קוראינו, שהארנק שלהם התכווץ החודש שוב בעקבות הגזירות האחרונות, יצאנו לשוק המשומשות ואספנו כמה תופעות מוזרות, טיפים-חוסכי-ממון ועדכונים מזירת הרכב הפעילה ביותר בישראל.
"טכנולוגיה מפחידה": הפרדוקס של ההיברידיות המשומשות
הלקוח הטיפוסי בשוק המשומשות הישראלי נרתע מהבלתי נודע. זו אחת הסיבות לכך שטכנולוגיות חדשות כמו "הנעה היברידית" מתורגמות על-ידי רבים ל"פוטנציאל לצרות" גם אם ליצרן הרכב יש מוניטין יציב כסלע.
את הביטוי לכך אפשר למצוא בשוק היד השנייה, ודוגמאות יש בשפע. כך, למשל, מחירי הונדה אינסייט והונדה סיביק סדאן (בגרסת קומפורט) היו דומים פלוס-מינוס. אבל בשוק המשומשות הסיביק ה"רגילה" תופסת פער מחירים רציני מאחותה.
אינסייט מודל 2010, יד ראשונה מבעלות פרטית (לא ליסינג), אפשר למצוא כבר בסביבות 70 אלף שקלים ועד סביבות 80 אלף פלוס-מינוס לכלי רכב שמורים עם קילומטרז' נמוך במיוחד. לעומת זאת, המחירים של דגמי סיביק בנזין מבעלות פרטית, מאותו שנתון ובמצב דומה, נעים סביב 90 אלף שקלים פלוס.
טויוטה פריוס חדשה עלתה (ועולה עדיין) כמעט 30 אלף שקלים יותר מקורולה GLI1.6 סטנדרטית. אבל בשוק המשומשות הישראל, הפלא ופלא, כל הפער נמחק בתוך זמן לא רב. פריוס מודל 2010, יד ראשונה פרטית עם קילומטרז' סביר ללא תאונות, מוצעות סביב 90 אלף שקלים בממוצע - מחיר דומה למחיר הממוצע של קורולה מיד ראשונה פרטית (לא ליסינג) במצב טוב.
האם מחיקת הערך המואצת מוצדקת? הירחון הצרכני הנודע קונסיומר ריפורט פרסם בשנה שעברה תוצאות בדיקת אמינות של מכוניות היברידיות שנערכה במהלך למעלה מעשור. התוצאות: שיעור התקלות במכוניות כאלה אינו עולה על זה של מכוניות בנזין מקבילות גם אחרי 240 אלף קילומטרים ויותר. הסוללה יקרה אמנם, אבל בממוצע נדרשה החלפה של סוללה לאחר כ-320 אלף קילומטרים, כך שמחיר הסוללה "אינו חריגה לאור היקף השימוש במכונית ולאור החיסכון בדלק", נאמר בירחון. אבל הלקוח הישראלי יודע טוב יותר.
"חדש זול ממשומש": השטחים האפורים במחירונים
מחירוני המשומשות הישראליים רחוקים מאוד מלהיות כלים מדויקים וגמישים. הם מסוגלים להגיב לשינויי מגמה רוחביים בשוק - כמו שינויים במיסוי או עדכון מחירונים של היבואנים - אבל יש להם הרבה "תחומים אפורים". כך, למשל, קשה למצוא בהם התייחסות למבצעי הנחות ולקידום מכירות נקודתיים בשוק, אפילו אם הם מתקיימים באופן סדרתי, והם גם לא מגיבים מהר להוזלות מחירים רשמיות של היבואנים.
כתוצאה מכך אפשר למצוא בשוק המשומשות מכוניות יד שנייה עם ותק על הכביש, שנמכרות במחיר גבוה או זהה למחיר שבו אפשר לקנות מכונית מקבילה "מהניילונים". ניקח, למשל, מכוניות נפוצות ושומרות ערך כמו מאזדה 6 ומאזדה 3 מהדור היוצא. 2012, השנה האחרונה שבה שווקו המכוניות לפני כניסת הדגם החדש, לא הייתה שנה טובה ליבואנית מאזדה. הין נסק, המתחרות לחצו, ובסופו של דבר נותרו מלאים נכבדים.
את אלה "העיפה" החברה השנה לחברות ליסינג ולסוחרים במחירים נמוכים, וכיום הם חוזרים וצפים בכמויות לא מבוטלות. ניקח למשל את המבצע הנוכחי שזוכה לפרסום של שלמה סיקסט, שמציעה מאזדה 6 אקזקיוטיב מהמודל היוצא, עם אפס קילומטרים, במחיר 133 אלף שקלים כולל מערכת מולטימדיה יקרה. מחירוני המשומשות ממשיכים להיצמד למחיר המחירון המקורי, שהיה כ-160 אלף שקלים. התוצאה? בלוחות מצאנו מכוניות שני ליטרים אקזקיוטיב מודל 2012, מבעלות פרטית, מליסינג או מהשכרה, שמוצעות ב-145-130 אלף שקלים בהתאם למצב ולמוצא.
מאזדה 3 עם מנוע שני ליטרים, אחת מ"מלכות שמירת הערך", מוצעת על-ידי שלמה סיקסט (ועל-ידי חברות ליסינג אחרות) בקצת יותר מ-100 אלף שקלים "מהניילונים". בלוחות אפ שר למצוא כיום לא מעט מכוניות כאלה ממודל 2012, מבעלות פרטית, כאשר חלקן עברו לא מעט קילומטרים, במחירים מבוקשים גבוהים ב-15-10 אלף שקלים. בקיצור, גם מי שהחליט עקרונית לקנות רק משומשת, צריך להיות קשוב ועירני לנעשה בשוק הרכב החדש כדי לא "לצאת פראייר", במיוחד בתקופה של שערי מטבע נוחים. בשוק המוזר שלנו, לעתים החדשות זולות מהמשומשות.
"אפס קילומטר מליסינג": קטגוריה חדשה בשוק
תיאורטית, החל מהחודש יכול כל דכפין לגשת לחברת הליסינג ולרכוש רכב חדש עם אפס קילומטרים, כאשר היד הראשונה תירשם על-שמו ולא כ"בבעלות חברת ליסינג" כבעבר. לכך יש יתרונות: נהנים מהנחה ממחיר המחירון הרשמי של היבואן, מקבלים אחריות יבואן מלאה, ובעיקר לא מאבדים 16%-11% בשוק היד השנייה בגלל בעלות ליסינג קודמת.
אז למה תיאורטית? מכיוון שחברות הליסינג רוכשות את כלי הרכב הללו מיבואני הרכב, ואלה לא אוהבים, בלשון המעטה, את העובדה שההנחות, שהם מעניקים לחברות הליסינג, מנוצלות כדי להתחרות בהם. לפיכך כמעט כל חברות הליסינג והסוחרים משתדלים "להוריד פרופיל" בסוגיה הזו.
אבל בכל כלל יש יוצא מהכלל: יבואנים רבים "נתקעים" לעתים עם מלאים מכבידים של כלי רכב חדשים שעומדים להתיישן, ומוכנים לדחוף אותם בכל מחיר לשוק, גם אם זה כרוך ב"העלמת עין" מרישום הרכב על-שם הלקוח כיד ראשונה.
נוסף על כך, תמיד יש לקוחות "מקושרים", שיכולים לנצל קשרים עם סוחר כדי להזמין דרך חברת הליסינג רכב חדש על-פי טעמם (ולא ממלאי "מת" כלשהו) עם הנחת הליסינג פלוס עמלה קטנה. כלומר, בכ-20%-10% פחות ממחיר המחירון הרשמי.
האם זה כדאי? מובן שהעסקה כדאית יותר מרכישת רכב אפס קילומטרים כאשר חברת הליסינג היא יד ראשונה. אבל הכול תלוי בגובה ההנחה. בתקופות כמו הנוכחית, שבהן שערי המטבע מחייכים ליבואנים, לקוח פרטי עקשן יכול להוציא ישירות מהיבואן הנחות לא רשמיות והטבות, שיקזזו משמעותית את היתרון של "יד ראשונה מליסינג".
"שוק מוכה סטיגמות": סוויפט מול מונדיאו
שוק המשומשות הישראלי הוא שוק מוכה סטיגמות. רסיסי עובדות מתערבבים אצלנו עם שמועות שעוברות מפה לאוזן ועם אגדות עירוניות, ויוצרים מיתוסים מאריכי ימים שיכולים לרסק את מחירי המחירון של דגמים מסוימים ולרומם את המחיר של דגמים אחרים. כל זה ללא קשר לערכם האמיתי, למחירי הדגמים כחדשים או לתמורה שהם נותנים.
ניקח, למשל, דוגמה קיצונית של מכונית מנהלים מפוארת, מאובזרת ומרווחת כמו פורד מונדיאו, שעלתה כחדשה 190-165 אלף שקלים. מולה נציב מכוניות סופר מיני יפניות צפופות ובסיסיות כמו דייהטסו סיריון או סוזוקי סוויפט.
השוואה מופרכת ומגוכחת? לא כשמדובר בשוק המשומשות הישראלי. המונדיאו, אף שאין לה בעיות אמינות יוצאות דופן (מכלליה העיקריים לקוחים ממאזדה 6), סובלת מבעיית תדמית בשוק המשומשות הישראלי, ולפיכך סופגת ירידת ערך תלולה מאוד בשנים הראשונות. בלוחות מצאנו מכונית מודל 2008, יד שנייה מבעלויות פרטיות, בגרסת "טיטניום" הסופר מפוארת, עם 93 אלף קילומטרים בלבד, במחיר של 65 אלף שקלים. מכוניות כאלה מבעלות פרטית, ממודל 2010, מוצעות באזור ה-75 אלף שקלים.
לעומת זאת, ב-62 אלף שקלים מצאנו, בלוחות סוזוקי סוויפט, יד שנייה פרטית מודל 2009. עבור יד ראשונה מודל 2010 עם קילומטרז' נמוך מבקשים 66 אלף שקלים, ואם תמצא סיריון בת 3 מבעלות פרטית יד ראשונה עם קילומטרז' נמוך, קרוב לוודאי שלא יבקשו עליה פחות מ-60 אלף שקלים, עם חריגה לכיוון ה-55 אלף שקלים לדגמים במצב פחות טוב.
במחירונים בבריטניה, למשל, הפער בין שתי המכוניות מהשנתונים הללו הוא בערך 35% לטובת המונדיאו. ויש עוד שלל דוגמאות, כמו דגמי קיה, שנמכרים במחירים נמוכים משמעותית מהדגמים המקבילים של יונדאי שיורדים מאותו פס ייצור עצמו, וכך הלאה.
בקיצור, מי שילך נגד הזרם ויסרב לשלם את "פרמיית הסטיגמה" של שוק המשומשות הישראלי יוכל לשדרג את התחבורה המשפחתית שלו באופן דרמטי, שלא לדבר על הבטיחות בכביש ועל הסטטוס.