בדיוק לפני 3 שנים, כשאייל גולן היה עדיין זמר מזרחי, זאת אומרת, אדם ששר כי האמנות מבעירה לו את הריאות, הוא המשיל בראיון טלוויזיוני את משל האנטרקוט המפורסם, לאמור: "כמה אפשר לאכול סטייק אנטרקוט, מדי פעם צריך פרוסה עם שוקולד". כוונתו לא הייתה כמובן קולינרית, אלא צידוק מתחכם לבגידות שלו באשתו דאז, אילנית לוי. לוי חטפה את הבומבה ושתקה באצילות ואפילו הסכימה לרקוד אתו, ממש לרקוד, על מדרגות הרבנות.
ב-3 השנים שעברו הפך גולן ממסלסל לאומי לסמל לאומי, שלא לומר לגבר-גבר לאומי, שמוקף בחתיכות איכותיות מתחלפות כיאה למעמדו, וחשוב מזה, בחגורת יח"צנים עבה שמשווקת אותו היישר למיינסטרים, זה שנוח גם למזרחי, גם לאשכנזי וגם לסתם ישראלים שרוצים בכפיים.
הוא כבר לא מתבטא בחופשיות כזאת על נושאים שנויים במחלוקת, כי רני רהב, המגה-יחצ"ן שלקח אותו תחת חסותו, דואג שלא ישרוט במקרה עם לשונו המחודדת את התדמית הנוצצת ויפגע בקופה שלא מפסיקה לרשום.
הכול דפק כמו שצריך, עד שהמכונה המשומנת ע"ש אייל גולן הופתעה בראיון של אשתו לשעבר, שהייתה צריכה לקדם את תוכנית הטלוויזיה "הרווק", והתחילה לצאת משליטה.
לוי, שסתמה את הפה כשבעלה לשעבר השווה אותה לחתיכת פרה מתה, פתחה אותו עליו באותה סיטואציה, ראיון חושפני, ואמרה שהוא בקושי רואה את הילדים, שהוא מתעב את בן הזוג שלה ושבגד בה בסיטונות ופגע בה.
ברגע שפגעו לו בכבוד המקודש, קפץ לגולן הניארדנטל המזרח-תיכוני, והוא התחיל להשתולל כאילו מישהו דרך לו על רגל יחפה עם סטופקס חדשות.
במקום לנשום עמוק ולחשוב רגע, הוא החזיר לה בסטטוס מבולבל בפייסבוק, שבו שלצד מחמאות איזו אמא נפלאה היא, טרח להגיד שהיא, כן היא, לא יודעת להתראיין, והעיז לטעון שנשאה את השם אייל גולן כדי לקדם את עצמה, כאילו שירו "את מלכת היופי שלי", שנכתב עליה, לא בא גם לקדם את עצמו.
מופע המוסר הכפול של גולן ושל יועציו שאיפשרו לו אותו, מביך. לגולן, גבר-גבר, מותר לעשות לאשתו קרניים ולהגיד עליה מה שבראש שלו ובהכי פומבי שיש - בעוד היא צריכה להיות עדינה, נחבאת אל הכלים ומאוד-מאוד זהירה אתו.
לו מותר לערב ילדים, לה אסור. הוא גם מוכרח לכתוב שיר תגובה בשם "זה קל כל-כך", שנכתב והוקלט תוך כמה שעות וגם נשמע ככה, כי הוא הרי אמן גדול, וככה אמנים מביעים את רגשותיהם העמוקים, בשירה. רק שבמקרה של גולן השיר נכתב והוקלט טיק-טק, בלי פרספקטיבה ובלי לבדוק מה באמת הוא מרגיש, הכול כדי להכות על הברזל, זאת אומרת על השערורייה, בעודה רותחת, ולהוציא מהסיטואציה הזאת עוד כמה לירות. גאוני.
המקרה של גולן מוכיח שאלף יחצ"נים לא יצליחו להכניע שוביניסט חבוי מתחת ללוק הנכון, כי מתישהו, ברגע הכי לא צפוי, הוא יקפוץ החוצה ויהרוס את כל מה שניסו לבנות במשך שנים. אז היא תתראיין, הוא יכתוב שיר תגובה, והילדים שלהם ידברו על זה עם הפסיכולוג במשך שנים.