האם האוצר משנה את גישתו כלפי הדיור הציבורי במדינת ישראל? לאחר שנים ארוכות בהן התנגד משרד האוצר באופן נחרץ לדיור ציבורי על כל סוגיו ואף דאג לקבור את חוק הדיור הציבורי שנה אחר שנה בחוק ההסדרים, הוחלט כי מכירת הדירות בדיור הציבורי תתחדש. למעשה מדובר בהחייאתו של חוק הדיור הציבורי שהוקפא מדי שנה, זאת בעקבות סיכום בין שר האוצר יאיר לפיד ושר הבינוי והשיכון אורי אריאל. באותו הזמן, בעוד רבים מברכים על המהלך, שינוי סדרי העדיפויות בנוגע לניצול הכסף ממכירת הדירות כפי שעולה מהודעת האוצר ומשרד השיכון כבר גורר ביקורת קשה.
למעשה, החוק כבר נמצא בתוקף מאז תחילת 2013, וזאת משום שלא הוקפא בחוק ההסדרים בשל הבחירות והעיכוב בהעברת התקציב. בחודשים האחרונים עורר הנושא סערה ציבורית כאשר נודע כי בכוונת האוצר לבטל את החוק באופן סופי. באוצר טענו כי כוונה כזו מעולם לא עלתה על הפרק. במקביל, נדרשה המדינה לענות לבג"ץ שהוגש על-ידי יוזם החוק רן כהן, ח"כ אילן גלאון ושתי דיירות של הדיור הציבורי בפתח-תקווה וכפר-סבא. תשובת המדינה הייתה צריכה להינתן בימים הקרובים כך שללא ספק להחלטה זו קשר הדוק לבג"ץ. הודעת שר השיכון ושר האוצר מעידה על כך שחוק הדיור הציבורי 'יופשר' אך עם כמה עידכונים.
על-פי הסכמות אליהן הגיעו במשרד השיכון והאוצר, ייכנס החוק לתוקפו ויאפשר את רכישת הדירות על-ידי בעליהן. יש לציין שתהליך רכישת הדירות יוכל להתחיל ולצאת אל הפועל תוך כחודשיים לאחר שמשרד השיכון והאוצר יחד עם היועצים המשפטיים יגבשו את כל ההליכים הנדרשים לכך. על-פי החוק יוכל כל מי שמתגורר בדירה השייכת לדיור הציבורי לרכוש אותה בהנחה משמעותית מהמדינה.
על-פי החוק היבש מדובר בהנחה שיכולה להגיע אף ללמעלה מ-80% משווי הדירה. גורמים הבקיאים בחוק ובהסכם בין משרד השיכון והאוצר מסבירים שההנחה שתתאפשר בפועל במרבית המקרים תהיה קרובה יותר ל-50% מערך הנכס. כדי למנוע מקרים בהם ירכשו הדיירים את הדירה וימכרו אותה הלאה בשוק החופשי יצטרך כל רוכש להתחייב לגור בדירה במשך 5 שנים שלאחריהן תיחשב ההנחה שקיבל במחיר הדירה כמענק. במקביל, תוקם קרן מיוחדת אליה יועברו כספי מכירת הדירות וכסף זה ייועד ל-3 דברים: רכישת כמות מוגבלת של דיור ציבורי חדש, שיפוץ ותחזוקת הדירות הקיימות והגדלת הסיוע בשכר הדירה.
למרות שעל פניו נראה כי האוצר שינה את גישתו לדיור הציבורי, החייאת החוק כעת תעשה ככל הנראה עם כמה שינויים מהותיים, בעיקר בכל הנוגע לבניית דיור ציבורי חדש. על-פי המתווה שגובש, אין בכוונת המדינה לבנות כעת דיור ציבורי חדש בהיקף נרחב אלא רק בכמות קטנה שתיועד רק לאוכלוסייה שאיננה יכולה להתקיים בעצמה. ההערכות הן כי מדובר במספר מאות מידי שנה. הסיוע המרכזי אותו תעניק המדינה לזכאים יהיה דרך סיוע בשכר הדירה, שעל-פי גורמים המשרד השיכון, הכוונה היא לעדכנו בצורה כזו שיעמוד על סכומים ריאלים.
שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל אמר על התכנית: "המהפכה שאנו מובילים כעת בתחום הדיור הציבורי תיתן פתרונות לדיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ריאלי לזכאים. הם יוכלו לרכוש נכס שיהיה באחריותם ובבעלותם המלאה וכך נשפר את מעמדם הכלכלי והחברתי. חידוש מכירת הדירות היא מתן הזדמנות לדיירים לצאת לעצמאות. הדיירים לא יהיה תלויים עוד בדירה של הדיור הציבורי, אלא בעצמם".
שר האוצר, יאיר לפיד: "מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן היא הדרך היחידה של אותם אנשים לממש את חלום הדירה ולהפוך את המקום בו חיו כל חייהם לביתם, לא רק למעשה אלא באופן רשמי. דחיית יישומו של החוק פגעה פגיעה מהותית באפשרות של אותם דיירים לממש את זכותם ואני שמח כי הצלחנו לשנות זאת".
רן כהן, מי שיזם את החוק לפני 15 שנה, מברך היום על הפשרתו אך מזהיר כי אם אכן יופנה הכסף בעיקר לסיוע בשכר דירה ולא לבניית דיור ציבורי חדש, מדובר העיוות החוק המקורי ובמהלך שגוי ביסודו.
"סוף-סוף השכל ואולי גם הלחץ הציבורי השפיע על השלטון להיות חכם יותר וצודק יותר. אם החוק אכן יופשר אני אהיה שמח ומאושר, אפילו שמדובר באיחור של 15 שנה. אם החוק יופעל במלואו ואכן המדינה תשתמש בכספי מכירת הדירות לבניית דירות חדשות לדיור הציבורי זה יוכל סוף-סוף לרפא את הבעיה", אמר כהן. "אבל אם רוב הכסף ממכירת הדירות אמור לעבור לסיוע בשכר הדירה מדובר במהלך מטומטם. זה פשוט לבוא ולהעביר את הכסף של העניים לעשירים. מי ירוויח מזה? בעלי הדירות שמשכירים אותן. המצב היום בדיור הציבורי קשה מאוד. האוצר נהג עד היום ברשעות וטיפשות וגם הכסף שנכנס לקופת המדינה ממכירת הדירות שהתקיימה, מיליארדי שקלים, לא עבר לבניית דירות חדשות והביא לשבר טוטאלי של התחום הזה. להעביר את הכסף לסיוע בשכר דירה זה פשוט פשע מאורגן של האוצר".
למעשה, אם אכן יופנה הכסף ממכירת הדירות לסיוע לשכר דירה מדובר במהלך שאיננו אפשרי מבחינה חוקית על-פי החוק המקורי שנחקק ב-1998. על-פי סעיף 10 לחוק, כספי הדירות שיימכרו יעברו לקרן לדיור ציבורי שתנוהל על-ידי משרד השיכון כאשר בסעיף 10 ג' לחוק נאמר במפורש כי כספי הקרן ישמשו להגדלת המלאי של הדירות הציבוריות בלבד. סעיף זה יחייב שינוי החוק כדי לאפשר לכסף הזה לעבור למטרה אחרת.
ד"ר סנדי קדר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, סבור כי הפשרת החוק היא מהלך מבורך אולם הפניית הכסף ממכירת הדירות לסיוע בשכר דירה איננו מהלך נכון, נוגד את החוק המקורי ואף ישפיע על השוק בצורה הפוכה. "החוק קובע לאיזו מטרה ישמש הכסף ויצטרכו להערכתי לשנות את החוק כדי להעביר הכסף לסיוע בשכר דירה. מעבר לכך, לדיור הציבורי יש שני יתרונות חשובים על פני סיוע בשכר הדירה. הזכאות לדירה בדיור ציבורי היא לתמיד, כל עוד לא התשנו תנאי הזכאי באופן מהותי. לא מפנים אנשים מדיור ציבורי, זה מאוד מסובך. באותו הזמן, סיוע בשכר דירה הוא בעייתי ושם התנאים שונים. נקודה נוספת היא ההשפעה על שוק הדיור בכללותו. אם נותנים סיוע גבוה יותר בשכר דירה, המחיר עולה בכל השוק. אם בונים דיור ציבורי, ובכמות ניכרת, זה יהיה במחיר נמוך ויוריד את המחיר של שאר הדירות".
רקע על החוק ומצב הדיור הציבורי
חוק הדיור הציבורי, אותו יזם חבר הכנסת לשעבר רן כהן (מרצ) ב-1998, היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת העשור, אולם מעולם לא יצא לפועל עד היום. עיקרו של החוק, שגם הקשת הדמוקרטית המזרחית ועמותת סינגור קהילתי היו שותפות בגיבושו, הוא מתן אפשרות לדרי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהנחה משמעותית. הרעיון שעמד בבסיס החוק המקורי היה לאפשר לדיירי הדיור הציבורי להפוך לבעלים של דירה משלהם, דבר שהיה, ועודנו גם היום, בלתי אפשרי למי שזכאי להטבה זו. עוד נקודה חשובה שעמדה בבסיס החוק היא שהכסף שנכנס לקופת המדינה ממכירת הדירות ישמש אותה לרכישת דירות חדשות לדיור הציבורי ולתיחזוק הדירות הקיימות.
יש לציין כי למרות שהחוק הוקפא, נמכרו במהלך השנים דירות מהדיור הציבורי לבעליהן במסגרת מבצעים נקודתיים שהפעילו החברות המשכנות ומשרד השיכון כמו מבצע 'כאן ביתי' למשל. מסיבה זו ירד מספר הדירות הקיימות בדיור ציבורי מלמעלה מ-100 אלף לפני שגובש חוק הדיור הציבורי לכ-60 אלף דירות נכון להיום. על ניהול הדיור הציבורי מופקדות החברות המנהלות, 5 במספר. מדובר בחברת חלמיש הפועלת בתחומי תל-אביב-יפו וגוש דן, עמידר ועמיגור הפועלת בכל הארץ, שקמונה הפועלת בחיפה וחלד שאחראית על התחום בפתח-תקווה. עד לא מזמן פעלה גם חברת פרזות כחברה משכנת באזור ירושלים אולם היא נסגרה.
היצע הדירות בדיור הציבורי מפוזר כמעט על פני כל הארץ, לעיתים במקבצי דיור ולעיתים כדירות בודדות. מספר הממתינים לדיור ציבורי, על-פי נתוני משרד השיכון, עומד על כ-2100 משפחות ועוד כ-300 משפחות הממתינות למעבר בין דירות של הדיור הציבורי. בתל-אביב לבדה קיימות נכון להיום 1843 דירות המשמשות לדיור ציבורי, כך סיפרה לגלובס היום יו"ר דירקטוריון החברה המשכנת חלמיש, רחל תורג'מן, "לגבי מספר המשפחות הממתינות לדיור ציבורי מדובר בכ-250 משפחות למרות שיש כאלו הטוענים כי מדובר במספר גבוה יותר. המבצעים שהיו במהלך השנים למכירת הדירות השאירו מלאי מאוד קטן של דיור ציבורי בכל מקום. אומנם דירות נמכרו אבל הכסף ממכירתן לא הלך חזרה לדיור הציבורי או לתחזוקת הדירות".