אין הרבה דברים מעוותים בספורט כמו תופעת השריונים של היורוליג. הוויכוח לגבי מכבי ת"א ידוע ונטחן מכל הכיוונים, וגם השנה האלופה הישראלית (מכבי חיפה) לא תזכה להגיע למפעל האירופי הבכיר.
העונה התברר שיש עיוותים גדולים יותר במערכת שבנתה היורוליג. אותה מערכת שנבנתה מתוך חשש שלמפעל ישתחלו קבוצות לא הכי אטרקטיביות. העיוות הגדול ביותר קשור לספרד, שבמקרה או שלא במקרה, היא מקום מושבו של הארגון. בזמן שמדינות כדורסל מפוארות כמו קרואטיה לא ישלחו העונה אפילו נציגה אחת ליורוליג מלאגה הספרדית שכבר עונה שנייה ברציפות מסיימת במקום התשיעי בליגה הספרדית ולא מצליחה אפילו להיכלל בין שמונה הקבוצות שמשחקות בפלייאוף בספרד, בכל זאת תהיה בין 14 הקבוצות המשוריינות שזוכות לרישיון A. והספרדיות ימשיכו ליהנות מארבע נציגות.
***
מלבד 14 המשוריינות (License A), היורוליג יצרה רשימה נוספת לפיה היא מחלקת את המקומות לפי הצלחה ספורטיבית (License B) בליגות השונות. העונה התברר לראשי הארגון שהמנגנון הזה עבד בטעות יותר מדי טוב. לא רק שלמפעל השתחלו קבוצות קטנות שכבר ברור שיהיו בשר תותחים, הוא גם יצר מצב של חוסר איזון והעלים מספר מדינות מהיורוליג.
מי שמע למשל על קבוצת נאנטר (Nanterre)? לא בטוח שביורוליג תכננו שאת המקום שהוקצה לצרפת תיקח קבוצה מפרבר קטן ליד פריז שתקציב השחקנים שלה העונה עמד על 800 אלף אירו (פחות מליאור אליהו אחד). ביורוליג הקצו ברשימת ה-License B מקום אחד לאלופה הצרפתית, בתקווה שזה יגיע מהקבוצות הטובות והמוכרות יותר של צרפת. צרפת שהיא שוק מערב אירופי חזק גם התבררה בשנים האחרונות כשוק טלוויזיה לא רע בכלל עבור היורוליג. אבל נאנטר המסכנה שסיימה את העונה הסדירה במקום השמיני בצרפת, הצליחה פתאום לנצח את סדרות רבע, חצי ואת גמר הפלייאוף. והיורוליג תקבל בעונה הבאה למפעל הבכיר והנוצץ שלה קבוצה שהשכר הממוצע לשחקן הוא 60 אלף אירו לעונה.
עוד עיוות שתוצאותיו יתבררו בעונה הקרובה נבע מתוך הרצון להגיע להסדר עם הליגות האזוריות. היורוליג, שחששה מהרמת הראש של הליגות האזוריות (אדריאטית, ליגת ה-VTB), החליטה להכניס לרשימת ה-License B במקומות ריאליים (9 ו-11) מקום מובטח לשתי הנציגות שיעפילו לגמר הליגה האדריאטית. כדי לעשות את זה, למעשה אוחדו כל מדינות האדריאטית - סרביה, קרואטיה, סלובניה - לתוך הליגה האדריאטית. כלומר, כדי לזכות במקום ביורוליג לא הספיק להן לזכות באליפות המקומית אלא היו חייבות להצליח באדריאטית. בפועל קרה משהו שאף אחד לא רצה בו: היורוליג תיאלץ לקבל שתי קבוצות לא רק מאותה מדינה אלא מאותה עיר - בלגרד - אחרי ששתי הסרביות, פרטיזן בלגרד והכוכב האדום בלגרד, הן אלו שהעפילו לגמר. ככה איבדה היורוליג שתי מדינות עם מסורת מפוארת של כדורסל כמו סלובניה וקרואטיה.
עוד "עונש" לא מתוכנן שקיבלה היורוליג לעונה הבאה: בעוד שלקרואטיה וסלובניה לא נשאר מקום ברשימת הרישיונות B, לאלופה הפולנית הובטח מקום. רק שזאת לא תהיה הקבוצה שביורוליג היו רוצים לראות - הקבוצה שזכה באליפות פולין היא ז'ילונה גורה, עיירה נידחת במערב פולין, ה-34 בגודלה מבחינת אוכלוסייה במדינה.
***
מה יצטרכו עכשיו ביורוליג לעשות? להחליט: האם לתקן את העיוותים הללו ולהשתמש בכרטיסים החופשיים (wild cards) לטובת מדינות כדורסל קלאסיות שאיבדו ייצוג ביורוליג, או שוב לראות הכל דרך החור של האירו ולקרוץ לשווקים הגדולים, בעיקר גרמניה (אלבה ברלין או אולי אפילו באיירן מינכן), בתקווה שיום אחד זה עוד ישתלם.