כל פרויקט שנעשה בצבא ובמשרד הביטחון, מהגדול ביותר כמו עיר הבה"דים ועד הקטן ביותר כמו סככה בבסיס בצפון הארץ, עובר דרך משרדו של האדריכל הראשי של צה"ל באגף הבינוי וההנדסה במשרד הביטחון בחמש השנים האחרונות, יוסי שטיינברג (38).
למרות היקף העבודה הגדול, הצוות של שטיינברג מצומצם למדי. "אני אדריכל המשרד וכאן איתי עובדים שני אדריכלים וארבעה הנדסאים. אין תקנים, וזו הסיבה שאני נשאר עד מאוחר במשרד". אם מוסיפים את אנשי המקצוע הפרוסים במחוזות השונים מגיעים לכ-30 אדריכלים ומתכננים.
שטיינברג אומר שהמערכת שהוא מנהל פועלת ביעילות רבה יותר ממה שקורה ב"אזרחות". "כל פרויקט בנייה במשרד הביטחון, בהיבט של הרישוי, זהה לתהליך באזרחות, אבל לוקח פחות זמן. אנחנו עובדים עם מערכת ממוחשבת והכול דיגיטלי. גם ההגשות, וההעברה, והחתימות עצמן עוברים בתוך המחשב".
- אבל אתם לא עוברים את המסדרונות של הוועדות הרגילות.
"בפרויקטים גדולים אנחנו כן עוברים. נוסף לתהליכים הפנימיים של הוצאת היתרי בנייה אנחנו עוברים הליך מול הוועדות, כמו כל יזם. בפרויקטים קטנים זה נעשה במסגרת הולמ"ב (ועדה למתקנים ביטחוניים, א.ח.). אבל גם שם יש נציגויות של משרד הביטחון, נציגים של המחוז".
- כמה זמן לוקח אצלכם להוציא היתר בנייה?
"הרבה פחות ממה שקורה בחוץ. באופן עקרוני אפשר להגיד שהממוצע הוא 60 יום עד שיש היתר מאושר ביד".
- איך אתה מסביר את הפער האדיר בין מה שקורה בעיריות לבין מה שאתה מתאר כאן?
"יש תוכנית עבודה מסודרת. יש לנו לוחות זמנים שצריך לעמוד בהם, והם מאוד מוגבלים. בכל יום אנחנו מוודאים עמידה בלוח הזמנים. עוד הבדל משמעותי הוא שאצלנו לכל פרויקט יש פרויקטור שרץ איתו. לפרויקטור יש מפקדים".
- ומה בנוגע להתנגדויות או לעיכובי תוכניות? יש לכם כמשרד הביטחון פטור מהדברים האלו?
"אנחנו מקבלים דחיות ובקשות לחידושים ותיקונים כמו כל גוף אחר. למשרד הביטחון אין פריווילגיה של קיצורי דרך בוועדות התכנון, זה תופס רק במקרים מאוד נקודתיים של צרכים מבצעיים".
הצבא בונה ירוק
בשנים האחרונות נאבקים גופים שונים לקדם את נושא הבנייה הירוקה בישראל. תקן ירוק כבר יש, אך הוא איננו מחייב. כמה וכמה מחקרים כבר הראו כי בנייה ירוקה אולי מייקרת את הבנייה עצמה, אך בטווח הארוך חוסכת כסף לרוכש.
שטיינברג: "אנחנו כמעט בשלב של אימוץ התקן אחד לאחד. הוא אומנם וולונטרי אבל אנחנו מתייחסים אליו כאילו היה מחייב".
- מה זאת אומרת?
"הפרויקטים הגדולים שלנו נבנים על פי התקן. זה נכון גם ברמה של תכנון אב של מחנות צה"ל. אני מדבר על הטיפול בשטח, בסביבה, בשטחים הפתוחים, העמדות של המבנים, המרווחים בין המבנים, הגובה של הבניינים, הצללות, שבילים, תנועה, דרכים. וגם בתוך המבנים עצמם, חתך הקיר, המסה התרמית, גודל של החלונות, פתרונות לניצול אור שמש".
- ואתם מחייבים את המבצעים לעמוד בתקן?
"כן, זו התניה חד משמעית. יותר מזה, לקחנו את התקן שלפעמים הוא קצת מסובך או לא ברור ופירקנו אותו לתוכנית מפורטת שעל פיה כולם עובדים. קרית ההדרכה היא פרויקט הדגל שלנו בבנייה ירוקה, מהתוכנית של כל המחנה ועד הרמה של כל חדר".
- בכמה זה באמת מייקר את הבנייה? הקבלנים מדברים על 20%.
"2%-3% יותר, ובמקרים מיוחדים ב-4%-5%, אבל לא ב-20%. הרבה דברים בבנייה ירוקה מתחילים ונגמרים בתכנון, בהעמדה של הבניינים. זה לא עולה כסף, זו פשוט חשיבה נכונה".
שימור במחנות הצבא המתפנים
נקודת הממשק הרחבה ביותר היום בין ענף הנדל"ן לבין משרד הביטחון היא מחנות צה"ל במרכז הארץ, שעוברים לדרום, ומהווים עתודה משמעותית מאוד של דירות במרכז הארץ. הנושא החל להתקדם במהירות יחסית רק בשנתיים האחרונות, כאשר משימת התכנון הוטלה דווקא על משרד הביטחון.
חלקו של שטיינברג בפינוי קשור בעיקר בשימור המבנים בתחומי המחנות המיועדים לפינוי. "אני מעורב בנושא של שימור אתרים היסטוריים בתחומי המחנות. אנחנו עושים מיפוי מלא, תיעוד של כל מבנה, אפילו של עצים לשימור. כשאני מעביר את השרביט לוועדה ולרשויות חשוב לי שהם יהיו מודעים למה שיש בתוך הבסיס, לנכסים שמקבלים יחד עם השטח".
- מה משמרים? מה משאירים בתוך התוכנית?
"הבאנו יועצת שמתמחה בשימור והיא גם יוצאת צבא, האדריכלית שרי מרק. היא עוברת מבנה-מבנה ועובדת מול הוועדות. לא מזמן סיימו את צריפין, שזה הכי בהול מבחינת השיווק".
- ומה מצאתם בפנים שראוי לשימור?
"עשינו רשימה של מבנים שחייבים לשמר. לדוגמה, יש מבנה של הפיקוד של חיל האוויר הבריטי, מקום שהתקבלו בו החלטות אסטרטגיות בפריסה הלוגיסטית של חיל האוויר הבריטי. יש פסים של הרכבת שהבריטים השתמשו בה, יש מחסנים והאנגרים ענקיים מאותה תקופה".
- ואת הדברים האלו ישמרו?
"ההחלטה היא בסופו של דבר של הוועדה המחוזית. אני מעביר את המיפוי והמידע שכולל הסברים על כל מבנה, תיעוד, תמונות, רקע היסטורי. על בסיס החומר הזה שעובר לרשויות, הם מחליטים".
- על פי המיפוי שעשיתם בצריפין מה היקף המבנים לשימור?
"בנושא של שימור אין שחור ולבן. אנחנו ממליצים על הדברים שלדעתנו ראוי שישומרו, ואותם חילקנו לשתי קבוצות: מבנים שכדאי שישומרו, וכאלו שלדעתנו חייבים לשמר. בצריפין, יש חשיבות גדולה לשמר כ-5% מהמבנים".
- זה עלול לתקוע מקלות בגלגלי היזמים או המתכננים או דווקא להיפך?
"עם תכנון נכון וניצול נכון של השטח, המבנים האלו יכולים דווקא להעלות מאוד את ערך האזור בעבור הקבלנים. אנחנו היום בתהליכים גם בתל השומר, סירקין וגלילות, אבל עדיין אי אפשר לדעת מה יהיה היקף השטח לשימור. בכל מקום יש דברים אחרים".
מצמרת התכנון בניו יורק למשרד הביטחון
שטיינברג מנהל היום כ-10% בלבד מכוח האדם שעליו היה ממונה בתפקידו הקודם, הסגן של מחזיק תיק התכנון והבנייה בעיריית ניו יורק, "זה מקביל לסגן מהנדס העיר", הוא אומר.
לעיריית ניו יורק הגיע לאחר שמהנדס עיריית ניו יורק הגיע לאוניברסיטת ניו יורק לראות את ההגשות של הסטודנטים לאדריכלות בסיום התואר, והפרויקט של שטיינברג צד את עינו. "הפרויקט שלי היה שגרירות ישראל בניו יורק, והיה הצעה להעביר את השגרירות מוושינגטון, לניו יורק. בכל פעם כשמגיעה משלחת צריך לפנות רחובות שלמים, לתפוס קומות בבתי מלון. הפרויקט שלי הפך את השגרירות למקום שבו אפשר לעשות הכול בפנים: גם הפגישות, גם המלון, גם לינה. זה חסכוני ויעיל יותר מבחינת הביטחון, וגם מבחינת העלויות".
בסך הכול הוא עבד בעירייה 10 שנים. "אני ואשתי חשבנו לחזור לישראל, וההצעה ממשרד הביטחון הגיעה בזמן. לפני שעזבנו אמר לי הבוס הקודם שהוא נותן לי שלוש שנים בישראל ואז אחזור, והתפקיד יחכה לי. אני כאן כבר חמש שנים, ואני לא מתכנן לעזוב אותו ולחזור לשם. נראה לי שגם הם כבר לא מחכים".