רשות התאגידים בישראל דורשת כי תקנוני חברות המוגשים לרשם החברות יוגשו בשפה "רשמית" בלבד, קרי בעברית. מניסיוננו בשטח עולה כי מצב דברים זה מביא ל"בריחת שותפויות" עסקיות מישראל, דבר המחייב בחינה מחודשת ושינוי חיוני נוכח התפתחות הגלובליזציה, התקדמותו המרשימה של השוק הישראלי וחשיפתו לשווקים זרים. במצב דברים זה, ולאור הפעילות העסקית הגלובלית הנהוגה כיום, נחשפת פקודת השותפויות המיושנת במלוא מערומיה - מיושנת, לא מעודכנת וכבר לא רלבנטית.
הדרישה להגיש את תקנוני החברות בשפה "הרשמית" בלבד תואמת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה עיקרון הפומביות מחייב שמסמכים המוגשים לעיון הציבור יוגשו בשפת הציבור "המדוברת".
לעומת עמדה זו, המצדדים בהגשת תקנונים בשפה האנגלית סבורים כי התקנון, שהוא כלי מרכזי המעגן הסכמות של בעלי המניות בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה, ראוי שישקף, בין היתר, הסכמות אלה כפי שנוסחו על-ידי הצדדים במדויק.
פעמים רבות הסכמות אלה מנוסחות באנגלית וכוללות ניסוחים משפטיים וכלכליים המוכרים למשקיעים ואשר יישומם נבחן במרוצת השנים. לכן, הפרקטיקה המקובלת כיום היא שחברה שתקנונה עוגן בשפה האנגלית תידרש להגיש לרשם החברות תרגום לשפה עברית.
קיומם של נוסחים שונים של אותו תקנון גורם למשקיעים אי-ודאות באשר ליכולתם לאכוף את הוראות התקנון (במיוחד כלפי צד ג' שעשוי לטעון כי הסתמך על הנוסח שתורגם לעברית), וזאת על אף שההסכמות עוגנו במסמך מחייב בכתב.
אי-הוודאות של המשקיעים בקשר ליכולתם לאכוף את הוראות התקנון המתורגם, מתחדדת עוד יותר בהקשר של השקעות במסגרת שותפויות-מוגבלות בישראל. קרנות השקעה רבות שלהן פעילות בישראל בוחרות, בכפוף להסדרים ספציפיים עם רשויות המס, להקים שותפות-מוגבלת ייעודית עבור משקיעים זרים ושותפות-מוגבלת ייעודית נוספת עבור משקיעים ישראלים.
עורכי דין המייצגים קרנות השקעה כאלה בישראל נדרשים לשאלה - היכן להמליץ ללקוחותיהם להקים את השותפויות-המוגבלות. אף שניתן היה לצפות כי התשובה לשאלה היכן להקים שותפות-מוגבלת עבור משקיעים ישראלים תהיה "בוודאי שבישראל", הרי שלאור עמדת היועמ"ש והוראות פקודת השותפויות שיפורטו להלן, פעמים רבות נמליץ לקרנות להקים שותפויות אלה דווקא מחוץ לישראל.
פקודת השותפויות הישראלית - בשונה מחוק החברות - קובעת כי שותפות-מוגבלת המעוניינת לשנות את תקנות השותפות רשאית לעשות כן, אך השינוי יהיה תקף אך ורק בהיתר של שר המשפטים, שלו שיקול-הדעת המוחלט אם להתיר או לסרב לרישום השינוי.
מובן כי בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה - להשתמש בשפת הציבור המדוברת - אם תקנות השותפות יוגשו לרשם השותפויות באנגלית יימנע השר מליתן אישורו לתקנות.
עומדים חסרי אונים בפני שוקת שבורה
הדבר גורר מצב אבסורדי שבו משקיעים ישראלים המעוניינים לעגן הסכמותיהם בתקנות שותפות באנגלית עומדים חסרי אונים בפני שוקת שבורה. אם יעגנו הסכמותיהם בתקנות באנגלית בלי לתרגמן לעברית, ימנע שר המשפטים מליתן אישור לתוקפן; ואם יתורגמו התקנות לעברית, תיוותר אי-ודאות השותפים באשר ליכולתם לאכוף את הסכמותיהם כפי שהועלו על הכתב (במיוחד כלפי צד ג').
לכן, הקמת שותפות-מוגבלת מחוץ לישראל עשויה להוות פתרון-ביניים עבור משקיעים ישראלים המעוניינים לעגן הסכמותיהם בתקנות באנגלית, שכן תחת הדין הזר תוקף התקנות לא יותנה בתרגומן לעברית.
רישום שותפות כזו עבור משקיעי הקרן הישראלים במדינה שבה הוקמה השותפות עבור המשקיעים הזרים, אף תכפיף את שתי השותפויות לאותה מערכת דינים ותקל על מנהלי הקרן ליצירת זהות מובנית בין שתי השותפויות.
יובהר כי בהתאם לפקודת השותפויות ובכפוף לפעילות קרן ההשקעה בישראל, אף אם הוקמה שותפות זרה עבור משקיעים ישראלים מחוץ לישראל, עדיין יש לרושמה כ"שותפות-חוץ" בישראל; הליך הכרוך באישור השר ותרגום לשפה העברית.
עם זאת, אם תתעורר בעתיד שאלת פרשנות באשר להוראות התקנות ובמיוחד לאור הנוסחים השונים של התקנות, ברור כי הנוסח המחייב יהיה זה שעליו עמלו הצדדים בשפה האנגלית.
זאת הסיבה שקרנות רבות אשר להן פעילות בישראל בוחרות כיום להתאגד מחוץ לישראל - על אף העלויות הנוספות הכרוכות בכך - כדי לקבל ודאות משפטית באשר לתקנותיהן.
מצב דברים זה, שלפיו שותפויות עבור משקיעים ישראלים מוקמות בחו"ל, ראוי לבחינה מחודשת יחד עם בחינה מחודשת כוללת של פקודת השותפויות, אשר חדלה להיות רלבנטית לפעילות העסקית כיום של שותפויות בישראל.
* הכותבים, ממשרד עורכי הדין ארנון, מתמחים בהקמה ובייצוג של קרנות השקעה.