גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סכסוך אומריקס והמדינה על זכויות הדבק הביולוגי בדרך לגישור

המדינה תבעה חצי מיליארד שקל מאומריקס בטענה כי גזלה את זכויותיה בתכשיר הדבק הביולוגי למניעת דימומים ■ אומריקס מצידה מכחישה את טענות המדינה

סכסוך מאות המיליונים שבין המדינה לבין חברת התרופות אומריקס, סביב הזכויות בתכשיר הדבק הביולוגי למניעת דימומים (קרישה) של החברה, בדרך להליך גישור.

בדיון שהתקיים היום (ב') בתביעה בסך חצי מיליארד שקל שהגישה המדינה נגד אומריקס, נגד החברות הקשורות אליה בארה"ב ובבלגיה ונגד רוברט טאוב, מייסד אומריקס, המליץ שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר עמירם בנימיני, לצדדים לפנות להליך גישור לפתרון הסכסוך ביניהם. פרקליטי הצדדים הודיעו לבית המשפט כי בכוונתם לקבל את המלצת בית המשפט לפנות להליך גישור.

בית המשפט גם קיבל היום מספר החלטות חשובות באשר לאופן ניהול התביעה (במקרה והליך הגישור ייכשל).

השופט דחה את בקשת המדינה להוציא את תצהירי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון מהתיק, תוך שקבע כי "לשאלה האם החברה ידעה בעת רכישת אומריקס כי קיימת בעיה מבחינת הבעלות בפטנטים הנוגעים לדבק הביולוגי, עשויה להיות בעלת חשיבות - אם לא לעילות התביעה, אז לפחות לסעדים שייפסקו".

כמו כן דחה השופט את בקשת הנתבעים לחייב את המדינה להמציא בפניהם את כל הודעות הרופאים על אמצאות שירות של רופאים בבתי-חולים ממשלתיים בין השנים 1987-2000.

"מדובר בחומר סודי שכולל סודות מסחריים, וייתכן כי מדובר בהיקף גדול מאוד", כתב השופט.

עוד נקבע היום כי פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, יזומן להעיד במשפט.

התביעה בסך חצי מיליארד שקל נגד אומריקס וטאוב הוגשה על-ידי מדינת ישראל בדצמבר 2009, בטענה כי גזלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי. אומריקס נמכרה בדצמבר 2008 לקונצרן ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר, אך המדינה לא צירפה את ג'ונסון אנד ג'ונסון כנתבעת.

לטענת המדינה, התכשיר לעידוד ריפוי מהיר בניתוח או פציעה הומצא על-ידי עובד המדינה, פרופ' אוריאל מרטינוביץ' מהמרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, ולכן הזכויות עליו שייכות לה.

באמצעות עורכי הדין משה בלטר, אהוד גוט, לימור סובול ורענן בר-זוהר ממשרד בלטר-גוט-אלוני ושות', מכחישה אומריקס את טענות המדינה כי מוצר הדבק הביולוגי שלה מבוססים על רעיונותיו החדשניים של פרופ' מרטינוביץ'.

לטענת הנתבעים, "רשויות הפטנטים באירופה ובארצות-הברית (כמו גם במדינות נוספות) קבעו כבר לפני למעלה מעשור כי הרעיונות אותן המדינה מייחסת למרטינוביץ' אינם חדשניים ואינם אמצאתיים, אלא כלולים כבר בפטנטים קודמים".

מאבק רחב

הסכסוך בין אומריקס ומדינת ישראל הוא חלק ממאבק רחב יותר של המדינה לקבל חלק מן ההכנסות של חברות סטארט-אפ, שהפטנטים שלהם הומצאו על-ידי עובדי מוסדות ממשלתיים.
במקביל לתביעה נגד אומריקס, תבעה המדינה גם את חברת Goji שייסד פרופ' שלמה בן-חיים, על כך שהפטנטים שלה הומצאו על-ידי עובד מכון וולקני. כמו כן הגיעה להסדר מקדים ללא תביעה עם מייסד חברת וונטור, פרופ' אהוד שוומנטל, במסגרתו העביר שוומנטל כשליש מחלקו באקזיט של וונטור (שהיקפו הכולל היה כ-350 מיליון דולר) לידי המדינה.

ככל הנראה נחתמו הסכמים נוספים מאחורי הקלעים, ובמשרד החשכ"ל אף מונה בעבר בעל תפקיד שאחראי על איתור החברות שמבוססות על המצאות שנגזלו לכאורה, כדי להחזיר למדינה את חלקה.

תחום אפור

מקור התביעות הוא בכך שעד לפני כמה שנים נחשב תחום הקניין הרוחני של עובדי מוסדות ממשלתיים לתחום אפור. לפני כשנתיים פורסמו הנחיות מסודרות של החשכ"ל לגבי מסחור קניין רוחני של בתי-החולים, ולפיהן, כפי שגורס גם החוק, חלק מן ההמצאות של עובד בחברה ממשלתית שייכות למדינה, גם אם אותו העובד המציא אותן בזמנו החופשי ולא תוך שימוש ישיר במשאבי המדינה למחקריו.

לפני כן היה מדובר בתחום אפור. כיוון שבתי-החולים בעצמם לא עשו עד לאחרונה מאמצים משמעותיים למסחור הקניין הרוחני שנוצר אצלם, וכיוון שלא הייתה מדיניות ברורה של תגמול הממציא עבור המצאות אלה - רוב הרופאים והחוקרים במכוני המחקר הממשלתיים העדיפו להתעלם מזכויות הקניין הרוחני של המוסדות, או לפרש את החוק כאילו ההמצאות הן שלהם כל עוד הם לא המציאו אותן ממש בתוך גבולות המכון הממשלתי תוך שימוש במשאביו. רובם אף לא טרחו להודיע למדינה כי המציאו המצאה.

המצוד של המדינה אחרי הקניין הרוחני ה"אבוד" מצד אחד מחזיר למדינה את זכויותיה על-פי חוק, אולם יש בו גם בעייתיות. מכוני המחקר ובתי-החולים לא תרמו במיוחד להקמה של החברות הללו, והעובדה שהמדינה מגיעה זמן רב אחרי מעשה רק אל החברות המצליחות ובדרך-כלל רגע לפני שהן עומדות לפני עסקה, כלומר כשהן נמצאות במצב רגיש, ומחפשת לסגור איתן דיל - נותנת תחושה מסוימת של סחטנות.

כמו כן, העובדה כי סביב רוב החברות שהוקמו בעבר והועסקו בהן עובדים של מכוני מחקר ובתי-חולים ממשלתיים כלשהם, מרחפת סכנה כי פתאום "תצוץ" המדינה ותבקש את חלקה, בין אם באופן מוצדק או לא, ותגרור את החברה למשפט - יוצרת אי-ודאות סביב פעילות החברות ועלולה להרתיע משקיעים פוטנציאליים.

לגבי חברות המוקמות היום המצב פשוט יותר, כי הבעלות על הקניין הרוחני הוגדרה על-ידי תקנות החשכ"ל, וכן כי בתי-החולים והמכונים מעורבים יותר בניהול הקניין הרוחני של עובדיהן כבר מרגע המצאתו.

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר