כפי שנחשף ב"גלובס", קבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט אישר היום (ג') את המלצות הוועדה לבחינת עידוד התחרותית בתחום המלט, בראשות גל הרשקוביץ' ("ועדת המלט"), שמונתה בעקבות דוח טרכטנברג.
מנתוני דוח הוועדה עולה כי בשנים 2007-2010 חלה ירידה של כ-30% במחירי המלט ממקורות הייבוא, אולם בישראל נותרו המחירים ברמה זו. ע"פ הערכות חברת הייעוץ "עדליא" שליוותה את הוועדה, במידה והייתה תחרות אפקטיבית בשוק המלט בישראל והמחיר היה מושפע מהשינויים בשוק במקורות הייבוא, המשק היה עשוי לחסוך בשנת 2012 לבדה עד 150 מיליון שקל, ולהביא להוזלה ברכיב הבסיס לבינוי תשתיות, בתי ספר, בתי חולים ועוד.
"הורדנו עוד בלוק חוסם בריכוזיות בישראל ובפתיחת השוק לתחרות", מסר יו"ר קבינט יוקר המחיה, שר הכלכלה נפתלי בנט. "כידוע לכולנו, שוק המלט בישראל הינו שוק ריכוזי מאוד. עשרות שנים אף אחד לא העז לגעת במונופול המלט והיום עשינו זאת המלט ומוצריו מהווים את תשומת הבנייה המרכזית ביותר למעט שכר עבודה. בניית שוק תחרותי בענף ושיפור הפיקוח על שוק המלט תהיה השפעה חיובית על מחירי התשתית, מוסדות הציבור, בנייה מסחרית. קבינט יוקר המחיה הוא המסלול המהיר לרפורמות, בעיקר בתחום יוקר המחייה ויצירת התחרות. הממשלה הנוכחית הוכיחה שהיא לא מחויבת לטייקונים או לוועדי עובדים חזקים אלא לציבור הישראלי".
שר האוצר יאיר לפיד הוסיף כי "כדי שנוכל להקל על מעמד הביניים בפרט והציבור הישראלי בכלל, צריך לדאוג לזה שכל שקל שיש לישראלי בכיס, יהיה שווה יותר. לשם כך הקמנו את הוועדה. נדאג שהתכנית הכלכלית של הממשלה תוביל, יחד עם פעולות הוועדה, להורדה משמעותית ביוקר המחיה".
שוק המלט מאופיין בריכוזיות גבוהה: 85% מההיצע מוצע על-ידי חברת נשר (100% מהייצור המקומי), המוגדרת כמונופול. 15% הנותרים מיובאים על-ידי יבואן אחד בלבד. הוועדה, נזכיר, הוקמה במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי, והיא הציגה את מסקנותיה בנובמבר 2012.
לפי הערכות הוועדה, ענף המלט נאמד בכ-2 מיליארד שקל בשנה. כל צעד שיגביר את התחרות ויקטין את העלויות ב-10% יחסוך למשק כ-200 מיליון שקל בשנה. בעולם הדיור מדובר על ירידה של 3%-3.5% בעלויות הבנייה של דירות, ובתשתיות מדובר על ירידה בעלויות של יותר מ-4%. עם זאת, בנשר מעריכים כי עלות המלט עבור דירה חדשה מהווה 1.4% בלבד ממחיר הדירה.
הוועדה הגישה שני סטים של המלצות: האחד, מטפל בשוק בטווח המיידי, והשני - בטווח הארוך. כך, ממליצה הוועדה לשנות באופן מיידי את שיטת הפיקוח באמצעות שינוי דרסטי בנוסחה המיושנת שקובעת את מחיר המלט בשוק (מוצר הנמצא תחת פיקוח). כעת מתייחסת הנוסחה לתשואה להון של נשר ולא למבנה העלויות וההכנסות של החברה. כלומר, הנוסחה הנוכחית לא לוקחת בחשבון אם החברה יעילה, כמה היא מרוויחה וכדומה, אלא בעיקר הבטחת תשואה מוסכמת (הנעה לפי ההערכות בין 6% ל-12%). זו גם הסיבה שנשר לא ביקשה להעלות את המחיר תקופה ארוכה. עוד נציין, כי הנוסחה הנוכחית אינה מאפשרת הורדה של מחיר אלא רק העלאה.
ההמלצה השנייה שתיכנס לתוקף באופן מיידי היא איסור מוחלט על נשר לייבא הן מלט והן קלינקר (חומר הגלם העיקרי ממנו מייצרים מלט). לפי הוועדה, כיום בשוק יש יבואן אחד אולם קיים סוג של תיאום בינו לבין נשר. כמו כן, ליבואן הזה זיכיון בלעדי (שתוקפו פג מזמן) על רציף 30 בנמל אשדוד לפריקת מלט במחירים נמוכים מהרגיל. הדבר מחייב יבואנים פוטנציאליים לגשת לרציף רגיל לצורך פריקה בעלויות גבוהות הרבה יותר, מה שפוגע בכדאיות. לפיכך ממליצה הוועדה לאתר יבואנים פוטנציאליים ולצאת למכרז לפי כמות ולא לפי מחיר (כאשר החברה שתזכה היא זו שתציע את הכמות המרבית ולא את המחיר הנמוך). עוד ממליצה הוועדה, כי לאחר שייקבע זוכה מחיר הפריקה יועתק לשאר הרציפים (לצרכי מלט) עם ההתאמות הנדרשות (תשלום נוסף על עלויות ציוד הפריקה).
המלצה מרכזית מרכזית נוספת, לטווח ארוך יותר, היא הקמת מפעל חדש שיתחרה עם מפעל נשר (רמלה). נציין, כי הקמת מפעל מלט הוא מורכב מכל הבחינות, לרבות אישור תמ''א והוא חייב להיות ממוקם בקרבת מקום למחצבת גיר. העלות המשוערת נאמדת בכ-150 מיליון דולר. לכן, לפי הערכות הוועדה "הקמת המפעל כבר נמצאת בפיגור".
