אני אוהב לראות את התוכניות בערוץ דיסקברי על כל מחפשי המציאות, משפצי המכוניות ואחרים, שקונים תכולת מכולות, מכוניות במגרשי גריטה, מזוודות שבעליהן לא באו לדרוש אותן, מבלי לדעת את תכולתן, ומנסים להפיק ערך מוסף ולמכור את האוצרות במחיר גבוה יותר.
סביר שעבור טייקוני וול סטריט, האנשים הנחמדים והיצירתיים שבתוכניות האלו, שמשקיעים זמן רב בשביל כמה מאות או אלפי דולרים בעסקאות גראז' למיניהן, הם לא מודל פרנסה. אבל בעולם ההשקעות ההזדמנויות שלנו, המשקיעים הפרטיים עם החסכונות הצנועים, נמצאות דווקא היכן שטייקוני וול סטריט לא מסתובבים.
זוכרים את הכינוי שלנו "מניות גראז'"? זוכרים את הכתבה על מניות בדולר, שנכתבה כאשר היו מציאות על הרצפה? שם נחפש את ההזדמנות שלנו, בקרב המניות של החברות הקטנות ו/או המניות שנסחרות בשער אופטי נמוך.
למה זול זה טוב?
נתחיל בשער אופטי נמוך. שער אופטי הוא מחיר המניה. למה זה נקרא אופטי? כי חברה, שהמניה שלה עולה 100 דולר, לא שווה פי 10 מחברה שהמניה שלה עולה 10 דולר. השווי של חברה הוא שער המניה כפול מספר המניות המונפקות. אבל למשקיעים מניה ב-100 דולר נראית יקרה ביחס למניה ב-10 דולר - השפעת תת-מודע. מניה בדולר נראית זולה מאוד.
הדבר בא לידי ביטוי בעליות שערים. למשקיעים נוח לקנות מניה ב-1.3 דולר, שהייתה 1 דולר מאשר לקנות ב-130 דולר מניה שעלתה מ-100 דולר. להוסיף 3 דולר קל יותר, מנטלית, מאשר להוסיף 30 דולר. לכן, מניות עם שער אופטי נמוך, יש להן בסיס פסיכולוגי לעליות גדולות יותר, בבחינת "מה זה משנה דולר אחד או דולר ועשרים, כאשר השמיים הם הגבול".
שער אופטי נמוך נחשב מה שמתחת ל-5 דולר. זהו השער שמתחתיו הרבה משקיעים מוסדיים לא יתעסקו עם המניה, איכות המניה לביטחונות נמוכה יותר וכדומה. לכן היא נמצאת מתחת לרדאר, ואם במשך תקופה ארוכה הצטברו נתונים חיוביים ביחס לחברה, יכול להיות שלא שמו לב אליהם, ולכן היא מציאה.
הפוטנציאל של כניסת משקיעים מוסדיים מעל 5 דולר, מעלה את האטרקטיביות של המניות האלו, בתנאי כמובן שבוחרים אותן נכון.
כך גם לגבי חברות קטנות. הרבה גופי השקעה לא יתעסקו איתן, גם משום הפוזיציות הגדולות שהן נזקקות להן, וגם משיקולי סחירות. הן גם פחות מסוקרות על ידי אנליסטים, ולכן לנו יש את האפשרות לגלות את המציאות.
רעיונות?
בתיק קניון המניות ישי כמה מניות שעונות לחיפוש הזה: GLUU, WRES,ZNGA , NOK, ONVO, MFG , NWY, MM, BDBD. חלקן על פי הפרמטר של גודל חברה, חלקן יותר בזכות השער וחלקן בזכות שני המרכיבים (הכי טוב). להלן כמה רעיונות נוספים שלא מצאו את דרכם לתיק:
CQB - משווקת בננות, אננס וחטיפים מיובשים המבוססים על הפירות האלו.
DRYS - חברת ספנות יוונית שבבעלותה 36 ספינות.
ELY - ההזדמנות שלכם להשקיע בענף הגולף. מייצרת מקלות וכדורי גולף, ולפי מה שקראנו - הענף מתפתח ופורח.
ENVI - חברה קטנה מאוד, 55 מיליון דולר, בתחום שידורי הווידאו.
LCUT - חברה מתחום מוצרי הבית והמטבח, בין היתר בעלת המותג KitchenAid. חברה קטנה, מכפיל חד-ספרתי. נראה מעניין.
MSLP - מייצרת תוספי תזונה לספורטאים. תחום מתפתח ויש הרבה אופטימיות ביחס למניה. חברה קטנה ומניה תנודתית.
NATR - מייצרת ויטמינים ותוספי תזונה. לחברה מגוון רחב של מוצרים.
RVLT - יצרנית נורות LED.
PAL - חברת כריית מתכות, פלדיום בעיקר. בעידן הבהלה מהזהב, פלדיום נחשב למתכת שהכסף אמור לזרום אליה.
איך אנחנו מגיעים למניות האלו? דרך המלצות, שיטוט בבלוגים ובאתרים פיננסיים, והרבה בזכות פעילות בעלי עניין. יש גם לכם רעיונות? אתם יכולים לתרום לטובת הכלל, ולשתף בעמוד הפייסבוק שלנו (ראו למטה).
ומה לגבי הסיכון?
יש מי שיגידו שחברות קטנות הן מסוכנות, בעוד חברות גדולות הן יציבות ופחות מסוכנות. במובן מסוים זה כמו לומר שהפלגה ביאכטה מסוכנת יותר מהפלגה באניית פאר. יכול להיות שבמקרים קיצוניים של מזג אוויר זה נכון, כמו שבמקרים אחרים המסורבלות של אניית פאר היא מגבלה.
משום מה תכנתו אותנו לחשוב, שסיכון בתיק השקעות הוא "סיכון הסיכונים" בחיים. כך אנחנו מוצאים את עצמנו רוכבים על אופנוע, נתלים על חבל וקופצים בנג'י, משוטטים בטרקים, צוללים, מרחפים, נוסעים באופני הרים, אבל רק בהשקעות מגלים את הצד השמרני שלנו.
פיזור תיק בין מספר חברות קטנות, שיש הגיון עסקי להשקעה בהן, והן נמצאות במצב טכני טוב, הוא לא בהכרח יותר מסוכן מהשקעה במניה או שתיים של חברות גדולות, ובעיקר נותן יחס סיכוי-סיכון טוב יותר.
הכותב הוא מנכ"ל משותף וראש תחום פיננסים בחברת BePlusDo - פיתוח כלים וטכנולוגיות אימון, ואסטרטג ההשקעות של קרן הגידור Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם
ziv@beplusdo.co.il
www.facebook.com/groups/themallglobes
