הישראלים נהנים מתוחלת חיים גבוהה יותר בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות, תמותת התינוקות בארץ נמוכה למדי ומספר הילדים לאישה בגיל הפריון כמעט כפול מהממוצע, בלי עין הרע כמו שאומרים. אלא שעל-פי דוח שמפרסם היום (ה') משרד הבריאות, המשווה בין ישראל ליתר מדינות ה-OECD, מסתבר פעם נוספת כי הישראלים נאלצים להתמודד עם מערכת בריאות שמפגרת מאוד בכל הקשור למשאבים, לתשתיות ולהיקף כוח האדם.
כך למשל, ההוצאה הלאומית לבריאות עמדה בשנת 2011 על 7.7% מהתמ"ג בדיוק כפי שעמדה בשנת 1995 ועל אף שבמדינות ה-OECD נרשמה עלייה עקבית בתקופה זו (ההוצאה המוצעת במדינות הארגון: 9.3%). שיעור המימון הפרטי מתוך ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל, מעבר למס הבריאות שמשלמים האזרחים, עומד על 37.9%, לעומת 28.5% בממוצע במדינות ה-OECD. רק צ'ילה, מקסיקו, ארה"ב וקוריאה נמצאות במקום גרוע מישראל בהיבט הזה, כאשר ביפן המימון הפרטי עומד על כ-18% ובמדינות סקנדינביה על כ-16% בלבד.
על-פי הדוח, שנערך על-ידי טוביה חורב, דניאלה אריאלי וניר קידר, מספר מיטות האשפוז הכללי בישראל ביחס לאלף נפש עומד על 1.91 בלבד, לעומת 3.4 בממוצע במדינות ה-OECD. ישראל נמצאת בתחתית הטבלה ועוקפת במעט רק את קנדה ומקסיקו. לצורך השוואה, מספר מיטות האשפוז הכללי ביחס לאלף נפש ביפן עומד על 7.95, בגרמניה על 5.33, ובלוקסמבורג על 4.17. מספרן הנמוך של מיטות האשפוז הופך את ישראל לשיאנית השלילית בתפוסת המיטות, עם שיעור של 98%. מדובר בשיעור ממוצע על פני השנה כולה, כאשר בחודשי החורף מחלקות הילדים והמחלקות הפנימיות מגיעות לעתים לתפוסה של 170%. התפוסה הממוצעת במדינות ה-OECD עומדת על 76.9%, בארה"ב על 64.4% ובהולנד 48.6% בלבד.
עוד על-פי הדוח, מספר מכשירי הדימות מסוג CT עומד בישראל על 9 לכל מיליון תושבים, לעומת 23.6 בממוצע מדינות ה-OECD. ישראל נמצאת במקרה הזה רק מעל הונגריה, בריטניה ומקסיקו. בתחום מכשירי ה-MRI, מכשירי דימות מתקדמים יותר אך כאלה שמזה שנים רבות הפכו לסטנדרטיים בעולם, ישראל מפגרת במיוחד. מסתבר כי ישם רק 2.5 מכשירי MRI למיליון תושבים בישראל, לעומת 18.7 בממוצע ה-OECD וביחס ל-46.9 ביפן. רק מקסיקו, מזל, נמצאת במקום נמוך מישראל (2.1).
גם היקף כוח האדם הרפואי בישראל הוא נתון לדאגה. אמנם מספר הרופאים ביחס לאלף נפש עומד על 3.3 והוא מעט גבוה מהממוצע ב-OECD שעומד על 3.2, אלא שהמגמה היא שמדאיגה. למרות הגדלת מכסת הסטודנטים לרפואה בישראל ומאמצי משרד הבריאות להקל על סטודנטים שלמדו בחו"ל, מספר הרופאים שיוצאים לפנסיה גבוה ממספר הרופאים החדשים שמשתלבים במערכת הבריאות. כך, הצפי של משרד הבריאות הוא שבשנים הקרובות תימשך מגמת הירידה במספר הרופאים לאלף נפש, בעוד שבעולם ישנה מגמה הפוכה. הבעיה חמורה בהרבה כשמתבוננים בהיקף כוח האדם של האחיות בישראל, במיוחד לאור העובדה שעיקר הנטל בבתי החולים הוא עליהן.
על-פי הדוח, מספר האחיות לאלף נפש בישראל עומד על 4.8 בלבד, לעומת 8.8 ב-OECD.
בשוויץ מספר האחיות לאלף נפש עומד על 16.6, בנורבגיה על 12.9 ובגרמניה על 11.4. במשרד הבריאות מציינים כי על אף שבשנת 2012 מספר האחיות שהוכשרו הגיע לשיא של יותר מ-2,000, שיעור האחיות בישראל עדיין נמצא בירידה. אחרי כל הנתונים האלה, קשה להתפלא מהנתון הבא: שיעור הישראלים שמחזיקים ברשותם ביטוח בריאות משלים או פוליסת בריאות פרטית עומד על 80% - מה שמציב את ישראל גבוה מאוד בטבלה מעט אחרי צרפת והולנד. הממוצע ב-OECD, אגב, עומד על 32.5% בלבד.
מודעות גבוהה לרפואה מונעת
ובכל זאת, יש גם כמה נקודות אור בדוח הזה. הישראלים, מסתבר, מודעים מאוד לחשיבות של רפואה מונעת, והדבר בא לידי ביטוי בנתוני ביצוע גבוהים בכל הקשור לבדיקות וחיסונים. כך למשל, שיעור הביצוע של בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בקרב נשים בנות 50-69 עומד על 72.9% בישראל, לעומת 56.5% בלבד בממוצע מדינות ה-OECD. עם זאת, שיעור התמותה מסרטן השד בישראל גבוה יותר. עוד על-פי הדוח, שיעור בני ה-65 ומעלה בישראל שהתחסנו מפני שפעת עומד על 61%, לעומת 50.4% בממוצע ב-OECD.
שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה היום בעקבות פרסום הדוח: "מערכת הבריאות בישראל טובה ורמת הרפואה בארץ גבוהה. בפרמטרים שונים בדוח אנחנו בולטים לטובה, כך בתחום תוחלת החיים, בעיקר של גברים, ובשיעור נמוך של תמותת תינוקות. עם זאת, לא ניתן לראות בדוח את הפערים הקיימים בין מרכז לפריפריה בישראל ואת הפערים בין מגזרי האוכלוסייה השונים. כמו כן, בתחום תשתיות מערכת הבריאות - המגמות העולות בדוח מדאיגות ואינן טובות. אין ספק כי עלינו לתת את הדעת לנושא זה ולשפר".