השעה 17:00, בית-הקפה של "רביבה וסיליה" במתחם YOO. אם הסניף הרמת-שרוני של הרשת הוא ה"פאוור קפה" הכי נחשב בישראל, הרי שהסניף למרגלות מגדלי היוקרה הוא השלוחה הצעירה והמעודכנת שלו. הקהל צעיר יותר, יפה יותר, מודע יותר לעצמו. אם הקפה ברמת-השרון הוא בסיסה הרחב של בועת "מדינת תל-אביב", אזי הסניף במתחם YOO הוא הקצה העליון שלה: מצד אחד, הוא הבולט ביותר. מצד שני, אם אכן מדובר בבועה, הוא יהיה הראשון להתפוצץ.
עבור מאיר רסין, המייסד והבעלים של רשת אופטיקנה, מדובר בבית-הקפה השכונתי: "גרנו בבית פרטי בתל-ברוך, ובמקביל עברנו לגור כאן במשך שנה וחצי בשכירות, כדי לבדוק את השכונה. באחת הנסיעות שלי לחו"ל, אשתי ביקשה ממני לעבור בבית בתל-ברוך, לקחת את האוטו ולבוא לדירה ב-YOO. מסתבר שבזמן שהייתי בחו"ל היא הפתיעה אותי ורכשה דירה במגדל. מאז אנחנו כאן, נהנים מכך שהכול קרוב הרבה יותר".
רסין מודה שקשה לו לדבר על עניינים שחורגים מהתחום המקצועי שבו עסק במשך כל חייו, אם כי בשנים האחרונות הוא מרשה לעצמו להתרחק מעט, לשחרר, להכניס תחתיו מנכ"ל מקצועי ולהתמסר לתחומים אחרים של עשייה.
- לא קשה להעביר אימפריה שבנית במו-ידיך לניהול של מישהו מבחוץ?
"בהתחלה זה מוזר, היה לי לא קל, כי במשך שנים הייתי מאוד ממוקד בחברה שהייתה כל עולמי, וקשה מאוד להעביר משהו יקר כל-כך לניהול של מישהו אחר. אבל אמרתי לעצמי שזה מתחייב מבחינה מקצועית, ולכן שמחתי להעביר את הניהול למנכ"ל מקצועי, כדי שאוכל להתפנות לפיתוח של פעילות עסקית חדשה ולהתמסר לתחביבים.
"במשך כל חיי הייתי ממוקד במטרה אחת: להיות האופטומטריסט הטוב בישראל. המסלול שלי היה לא שגרתי. לא עבדתי בשוק הפרטי אלא בבית-חולים במשך 12 שנים".
- ולמה עזבת?
"בוקר אחד מצאתי את עצמי מול פציינט, כשאני לא בטוח אם שאלתי אותו את אחת מהשאלות הרוטיניות שצריך לשאול במהלך הטיפול. הבנתי שהגעתי לשובע, שאני עושה את העבודה מתוך רוטינה ואיבדתי עניין".
נדמה כי הרצון שלא להתמסר לשגרה, מנחה את רסין גם בתחביביו. הוא מגלה תחום חדש, עוסק בו בהתלהבות ואז פוחת העניין והוא עובד לדבר הבא. "לפני 8 שנים גיליתי את האופנועים. הוצאתי רישיון לאופנוע כבד ואפילו רכשתי דגם 'קסטום' יפה של 'קוואסקי'. אבל אז גיליתי גם את החום בקיץ ואת הגשם בחורף, וחזרתי למכונית.
"לפני 3 שנים נסעתי עם בתי וחברים לשארם אל-שייך. הם, שהיו בעלי רישיון צלילה, צללו עם בלונים, ואני נאלצתי להסתפק בשנורקל. חזרתי לאילת, עברתי קורס והוצאתי רישיון צלילה".
אגב ים ורישיונות, לרשימת הרישיונות של רסין אפשר להוסיף גם רישיון סקיפר. גם כאן הוא התלהב, היה בטוח שכאשר יאחז ברישיון ירבה להפליג ביאכטות, אבל כאשר היה הרישיון הנכסף בחיקו, דעך העניין בתחום.
התחביב העיקרי שמעסיק עתה את רסין הוא רכיבה על סוסים. הוא אמנם לא מתלהב מרכישה של סוס ומהאחריות הכרוכה בטיפול יומיומי בבעל חיים, אך הוא מגיע פעמיים בשבוע לחווה במושב אודים, ולדבריו הוא נהנה מאוד: "אני לא מחשיב את עצמי לרוכב מנוסה, אלא לתלמיד. עם הסוס אפשר לגלות טבע אחר שנמצא ממש 5 דקות מתל-אביב: שלוליות, פרדסים, ריחות ושדות".
מאלוויס ועד לג'וני קאש
אם יש תחביב אחד שעמד אצל רסין במבחן הזמן, הרי זה הטיס. הוא מחזיק ברישיון טיס אזרחי, עוסק בתחום כבר 18 שנה ומוסיף להתקדם ולהתמקצע: "בטיס אתה חייב ללמוד כל הזמן בכדי להישאר מעודכן. אני טס כ-100 שעות בשנה, שזה נחשב די הרבה לטייס חובב. אני משתמש במטוס גם לצרכים מקצועיים כשאני טס לחנות היחידה שיש לנו בחו"ל - בקפריסין וגם לחנויות שלנו בקריית שמונה ובאילת. זה עיסוק שמזמן חוויות רבות ומכריח אותך להיות תמיד בתהליך של למידה".
- מדובר בלא מעט תחביבים הרפתקניים או לפחות לא שגרתיים עבור איש עסקים.
"אף פעם לא ראיתי את עצמי כאיש עסקים. בכלל, אני חושב שמעסקים כמו רמי לוי שיווק השקמה וטיב טעם, ומאנשים כמו רמי לוי וקובי טרייביש, אפשר להבין שעסקים זה לא מקצוע שלומדים באוניברסיטה. או שיש לך את זה או שלא. נכון שבמשך השנים התעורר אצלי צמא גדול בנושא ניהול ושיווק, וקראתי לא מעט ספרים בתחום, אבל אני עדיין סבור ששיווק הוא מקצוע שלא צריך ללמוד בשום בית-ספר".
- וחוץ מספרות מקצועית, מה אתה עוד קורא?
"במשך שנים לא עניינה אותי בכלל ספרות כללית, אלא רק מה שקשור לעיסוקים שלי. בשנים האחרונות הצלחתי להרחיב את תחומי העניין, אבל עדיין רוב הספרים שאני קורא הם ספרי עיון או ביוגרפיות. לאחרונה קראתי את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס ואת הביוגרפיה 'איינשטיין, חייו והיקום שלו', ומאוד נהניתי".
- מה בתפריט הטלוויזיוני שלך?
"קודם כל, כמו כל הגברים, אני אוהב לראות את נשיונל ג'יאוגרפיק עם דגש על תאונות מטוסים. לאחרונה התאהבתי ב'גולשי ספות' - הדוקו-ריאליטי של הוט. ראיתי במקרה פרק אחד בשבת, ומיד הורדתי את כל הסדרה וצפיתי בה במשך כמה שעות ברציפות. גם את 'בית-ספר למוזיקה', בעיקר את העונה הראשונה, אהבתי ממש עד דמעות. אני אוהב מאוד גם את 'מאסטר שף' ואת 'The Voice'. לעומת זאת, ל'האח הגדול' אני לא ממש מתחבר".
כשהשיחה עוברת למוזיקה, מתברר שרסין הציץ לתחום ונפגע.
"התאהבתי בסקסופון והשקעתי 4 שנים בלימודים, עד שהבנתי שהדבר היחידי שיצא לי מ-4 שנים של לימודים ואימונים הוא מערכת יחסים רעה עם השכנים. אז נטשתי את הנגינה, אבל אני מאוד אוהב מוזיקה, בעיקר נוסטלגית: מאלוויס ועד ג'וני קאש, מהביטלס ועד אבבא.
"בעברית אני אוהב מאוד את יוסי בנאי ואת הגבעטרון, שירים של פעם שנמוגו ונעלמו. בקיצור, מה שאפשר לשמוע בשבת ברדיו 88. אשתי נמנית עם חוג ידידי האופרה, ואני הפכתי למלווה פעיל".
רסין גדל ביפו של שנות ה-50, מעבדה אנושית שכללה יהודים כמעט מכל התפוצות וגם לא מעט שכנים ערבים. בעבר תיאר את ילדותו בצבעים רומנטיים של קיבוץ גלויות ואחווה יהודית-ערבית.
"הזיכרונות הטובים הם יופי הילדות של כל אחד מאיתנו. מתוך החום והתמימות אנחנו נוטים להאמין שהדברים בסוף יסתדרו. אלא שכאשר גדלים מבינים שלא כל הדברים מסתדרים. הנה, למשל, הקונפליקט שלנו עם הערבים. פעם הייתי בטוח שהוא יסתדר, אבל תראה לאיפה פונה העולם הערבי. אל האסלאם הקיצוני, אל תקופת חושך גדולה עוד יותר".
מאיר רסין
תפקיד: מקים ובעלי "אופטיקנה"
גיל: 64
מצב משפחתי: נשוי+4
מגורים: תל-אביב
עוד משהו: בחודש אוגוסט השנה תפתח אשתו של רסין מוזיאון לאופטיקה במתחם "שרונה" בקריה בתל-אביב. מוזיאון שהוא תולדה של עשרות שנים של עיסוק בתחום במסגרת החברה המשפחתית.