הרקע: המוצר של Drink Sciences עושה שימוש בננוטכנולוגיה כדי להילחם בשימוש לרעה ב"סם האונס". החברה הוקמה על בסיס המצאתו של פרופ' פרננדו פטולסקי, פרופסור צעיר יחסית שהחל את דרכו בהרווארד והיום הוא חלק מהחוג לכימיה באוניברסיטת תל אביב.
פטולסקי פיתח שיטה לזיהוי מהיר ומדויק של כימיקלים בדגימה, באמצעות שיטות ננוטכנולוגיות, וחיפש לכך יישום. ההמצאה הנוכחית מאפשרת כאמור לאתר את סם האונס בתוך אלכוהול ושתיה קלה, בלי מעבדות אלא בדיסקרטיות ובסיטואציה יומיומית.
המוצר פותח במשך שלוש שנים באוניברסיטת תל אביב, ומוסחר דרך רמות, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה, לחברה שיזם ד"ר יואב אבידור, בעבר מנכ"ל חברת המכשור הרפואי צ'יטה מדיקל.
השוק: "סם האונס" הוא שם כולל שניתן למספר סוגים של חומרים ממשפחת חומרי ההרדמה. החומרים הללו משמשים כסמי מסיבות בצריכה אישית, וגם כדי להרדים קורבנות תמימים על מנת לבצע בהם אחר כך מעשים מגונים, אונס או שוד.
במקרים הפליליים, הסם מוזלף לתוך המשקה של הקורבן, למשל בסיטואציה של בילוי בפאב. לאחר כמה דקות הקורבן חש עייפות ואופוריה קלה וכמו כן חלק מהעכבות שלו מוסרים. צריכה של מינון גבוה מובילה לאפאטיות, ישנוניות ובהמשך לתנומה, בדומה להרדמה כללית שמבוצעת במהלך ניתוח. בשלב הזה מנצל האנס את הקורבן, שנמצא למעשה במצב של חוסר הכרה.
במדינות מזרח אירופה הסם משמש יותר לצרכים של שוד - במהלך סיטואציה רומנטית או מינית מגיעים לבית הקורבן, מרדימים אותו ושודדים את תכולת ביתו.
בישראל שומעים מעת לעת על שימוש ב"סם האונס", אך לא מדובר ב"שוק" גדול למוצר. במכללות בארה"ב, לעומת זאת, מתרחשים בכל שנה כ-200 אלף מקרים של שימוש בסם לצרכי אונס מלא, וזאת מבלי לקחת בחשבון מקרים "קלים" יותר.
"במחקר שוק שערכנו בארה"ב, השוק העיקרי למוצר, שאלנו 150 נשים האם הן מכירות מישהו שחושד בכך שהוא צרך משקה עם סם. 60% ענו בחיוב, ובחתך של בנות 25 ומטה - 72% ענו בחיוב. 28.5% מהנשים, ו-40% מהצעירות, אמרו שהן מכירות קורבן של סם אונס. שני שליש אמרו שהן משתמשות בשיטות שונות להגן על עצמן מפגיעה במשקה שלהן - שני שליש לא נותנו לו לצאת מטווח הראיה שלהן, 43% אמרו שלא ישתו משקה שלא ראו אותו נמזג".
המוצר: סמי האונס הם חומרי הרדמה שמשמשים בתעשיית התרופות. המשתמשים בסם משיגים אותו בדרכים לא חוקיות, אך לא מפתחים אותו באופן עצמאי בבית, ולכן אין שונות רבה רבה בין הגרסאות, וניתן לכסות אותן היטב באמצעות בדיקה אחת. עם זאת, נציין כי בדיקה לאיתור "סמי אונס" לא תפתור את הבעיה של אונס המבוצע כלפי קורבן במצב של שכרות מתקדמת או תחת השפעה של סמים אחרים כמו אקסטזי (או אונס שאין בו שימוש בסמים בכלל), אלא רק את השימוש הספציפי בחומרי ההרדמה.
בחלק הכימי של הבדיקה נעשה שימוש בחומר מסיס. כאשר החומר בא במגע עם סם האונס, הוא מאבד ממסיסותו והמשקה הופך עכור. המוצר עצמו מעוצב בדומה לבוחש משקאות או לפריט איפור (נניח איי ליינר). המשתמשת יכולה לטבול את אביזר הבדיקה בכוס, להמשיך להחזיק אותה ולהביט בה ברגע שבן שיחתה, בו היא חושדת, לא מסתכל.
כיוון שמדובר במועדון חשוך, אי אפשר לראות אם המשקה הפך עכור או נשאר שקוף, לכן הבדיקה מכילה פטנט נוסף - יש בתוכה תאורת לד. כאשר המשקה עכור, רמת האור יורדת. "מצאנו 100% דיוק במשקאות שבדקנו", אומר ד"ר אבידור, "המוצר פועל בהמון סוגים של משקאות".
שלב בפעילות: המוצר נמצא בשלב הפרוטוטיפ. הוא אינו זקוק לאישור של רגולטור דוגמת ה-FDA, משום שהבדיקה מבוצעת על השתייה, ולא על חומר שהגיע מתוך הגוף, ולכן אינה נחשבת לבדיקה רפואית. אבידור נמצא כעת בתהליך של גיוס כספים לחברה והוא מתכנן לשווק את המוצר בתוך כתשעה חודשים.
השלב הבא - ד"ר אבידור: "אנחנו חושבים לשווק את המוצר דרך ברים, שיחלקו את המוצר ללקוחות שלהן יחד עם השתייה, כדי שיבלו בראש שקט ויזמינו שתיה בלי לחשוש. אפשרות אחרת היא שהורים לנערות בקולג' יקנו להן מוצר כזה לפני שהן יוצאות ללימודים". בעלות של כמה דולרים לבדיקה, החברה יכולה להיות רווחית. מכירת המוצר תתבצע כנראה דרך רשתות הפארם, בעיקר לשוק האמריקני, שם מדובר בבעיה רחבת היקף.