סקר מצוקת הכישרונות העולמי ל-2013 שערכה ManpowerGroup המתפרסם היום, מגלה כי בישראל קשה יותר למצוא עובדים לשורה של תפקידים: 50% מהמעסיקים בארץ מדווחים על קושי באיתור עובדים מתאימים. זאת, לעומת 36% מהמעסיקים בשנת 2012. בין המקצועות הנמצאים בראש טבלת המחסור: מהנדסים ועובדי כפיים מקצועיים (הגדרה זו כוללת רתכים, חשמלאים, תפסנים, רצפים וברזלנים).
סקר מצוקת הכישרונות העולמי נערך זו השנה השמינית וישראל נכללת בו זו השנה השנייה. הסקר ל-2013 נערך בקרב 38,618 מעסיקים ב-42 מדינות. בישראל הוא כלל 753 מעסיקים.
על-פי הסקר, 58% מהמעסיקים סבורים כי למצב זה, של מחסור בעובדים, השלכות על רמת השירות שלהם ויכולתם לספק מענה לצורכי הלקוחות ו-45% מציינים כי יעילות הארגון נפגעת.
דליה נרקיס, יו"רית Manpower ישראל ומנהלת אגן הים התיכון ב-Manpower העולמית, אומרת כי "מצד אחד המשק הישראלי סובל מאבטלה מאוד גבוהה כשכוללים את האנשים שרוצים לעבוד במשרה מלאה אבל נאלצים לעבוד במשרה חלקית. מצד שני יש מצוקת כישרונות. טאלנטים הם לא רק כוכבי טלוויזיה. גם נהג רכב כבד יכול להיות טאלנט - אם מדובר במקצוע במחסור".
נרקיס מדגישה, כי את הפער בין ההיצע לביקוש צריך לסגור על ידי הכשרה של אנשים לתחומים הנדרשים. ההכשרה יכולה להתבצע על ידי העובד שמחליט לשדרג את עצמו או לצאת לדרך חדשה. אופציה שנייה היא שהמדינה יוזמת הכשרות או משתתפת בהן, אופציה שלישית היא המעסיק שיוצר מסלולי הכשרה על מנת לענות על הביקוש.
"זה משולש - ממשלה, עובד, מעסיק - שיותר ויותר משתף פעולה, אבל עדיין ישנם קצרים. המדינה מצידה לוקה בביורוקרטיה. לפעמים היא באמת רוצה לשחרר תקציבים למטרות אלו, אבל הביורוקרטיה חוסמת. מצד שני, גם המעסיקים לעיתים ממהרים להרים ידיים. אבל במצב הנוכחי לעיתים אין ברירה - המגזר העסקי צריך לקחת אחריות למלא את צרכיו. כל אחד בתחום שלו".
ההכשרה על חשבון המעסיקים
ב-Manpower החלו לפעול כבר לפני מספר שנים על מנת לענות על הביקוש בתחומים מסוימים מבלי להמתין לפתרונות ממשלתיים, והם אינם היחידים. כך, החברה-הבת Experis עורכת הכשרות מקצועיות לבוגרי ובוגרות אוניברסיטאות מצטיינים במדעי המחשב או מדעים מדויקים, על-מנת לספק להם את הניסיון הנדרש על ידי מעסיקים.
"ישנו ביקוש מתמיד למאות מהנדסים, אבל מעסיקים רוצים אנשים עם ניסיון", אומרת נרקיס. כדי לענות על הדרישה הזו עורכת החברה, בשיתוף עם מעסיקים בתחום, הכשרה אינטנסיבית לבוגרי מדעי המחשב, שאמורה לספק להם ניסיון מעשי. ההכשרה נמשכת בין 4 ל-6 חודשים וכוללת 50 שעות שבועיות. הלומדים לא משלמים על ההכשרה, אבל גם לא מקבלים משכורת בתקופה זו. "זו השנה החמישית של הפרויקט. הכשרנו במסגרתו מאות אנשים, וכ-90% מהבוגרים שלנו נקלטו לעבודה", אומרת נרקיס.
תחום נוסף שבו החלה לפעול החברה הוא מסלולי הכשרה לנהגי רכב כבד. על פי נתוני ManpowerGroup קיים כיום מחסור של כ-1,000 נהגי רכב כבד. לדברי נרקיס מעטים פונים להכשרה מקצועית בתחום, כי הם חוששים שההכשרה תהיה יקרה וגם שלא ימצאו עבודה בשכר הולם. "מי שמשתלב בעבודה כנהג רכב כבד מרוויח כ-30% יותר מנהג בדרגה נמוכה ואנשים לא יודעים את זה" היא מציינת.
בחברה מציינים כי השכר ההתחלתי של נהג רכב כבד הוא כ-7,000 שקל ברוטו בחודש. דווקא בקורס זה משתפת החברה פעולה עם שירות התעסוקה, והמועמדים שייבחרו לקורס לא ישלמו עליו ואף יועסקו במקביל את מעסיקים שישלמו את שכרם, ומתחייבים להמשיך ולהעסיק את המועמדים בתום הקורס. החברה ממיינת בימים אלו מועמדים עבור קורס הכשרה ראשון לנהיגה ברכב כבד במשקל של מעל 12 טון. לבוגרי הקורס מובטח מקום עבודה בסיומו.
תחום נוסף שבו מעסיקים פועלים על מנת לצמצם את הדרישה לעובדים הוא הבניין. מיזם להכשרת פועלי בניין ישראלים לביצוע עבודות השלד, "עבודות רטובות", פועל כבר יותר מ-3 שנים כיוזמה משותפת של התאחדות בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין והעץ באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל ובשיתוף משרד התמ"ת ומשרד הביטחון. עד כה, הוכשרו כ-400 עובדים ישראלים מהם רק 200 עדיין עובדים בענף. ההכשרה של כל עובד נמשכת כחצי שנה וכוללת 3 חודשי לימוד ו-3 חודשי הכשרה באתרי בנייה.
איציק גורביץ, משנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ וראש אגף כספים וכלכלה, מדגיש כי בתחום ה"עבודות הרטובות" חסרים כרגע בין 8,000 ל-10,000 עובדים. מדובר במחסור באנשים בתפקידים של טייח, תפסן, ברזלן ורצף. "הכשרה של 400 אנשים לתחום במשך מעל 3 שנים, שמהם רק 200 נשארו בו - בהחלט לא מספיקה", הוא אומר.
- מדוע קיים מחסור כה גדול בעובדים בתחום?
"אלו מקצועות שוחקים. זה תחום שבו עובדים קשה פיזית, בחוץ, לעיתים בחום גדול. בנוסף, אנשים לא רואים בזה קריירה - אין אנשים בגיל 50 ומעלה שנמצאים בתחומים האלו. כיום יש בתחומים האלו 28 אלף פלסטינים, 15 אלף ישראלים ו-4,500 סינים. אך לצד השחיקה זה תחום שהמשכורות בו לא רעות בכלל. מתחילים בשכר של 7,000 שקל ברוטו ואחרי שנתיים כבר מגיעים ל-9,000 שקל ברוטו. מנהלי עבודה כבר מרוויחים מעל ל-12 אלף שקל ברוטו. גם התנאים בקורס לא רעים - העובד לא משלם על הקורס ומקבל דמי קיום חודשיים של 3,000 שקל. מיד אחרי הקורס הוא כבר משתלב בעבודה".
- אם זה המצב למה כל-כך מעט שורדים בתחומים אלו אחרי הקורס?
"העניין הוא לשרוד את השנתיים הראשונות, ואחריהן מתחילים להתקדם בשכר. חסרים לנו אלפי עובדים שישרדו. זו שאלה - האם להשקיע סכומים גדולים כדי להכשיר אנשים גם אם מדובר בכאלו שישרדו רק תקופות קצרות, או לשנות חשיבה - לתת הטבות שיגרמו לאנשים להישאר לאורך זמן. המדינה יודעת לעשות זאת כשצריך, בתחומים אחרים. כרגע אנחנו יושבים עם התמ"ת לביסוס מתווה של הכשרת עד 1,000 עובדים כאלו בשנה - משהו שיהיה יותר ממוקד, ובשאיפה יותר יעיל". הוא מסכם.
