דירקטוריון הקרן הקיימת לישראל החליט בצעד דרמטי, בישיבה דחופה שכונסה ביום חמישי האחרון, לבחון את האפשרות להפריד את קרקעות קק"ל מקרקעות המדינה. קרקעות קק"ל מנוהלות מ-1961 על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במשותף עם קרקעות המדינה, כאשר קק"ל מקבלת את התמורה בעבור קרקעותיה ששווקו על ידי רמ"י, המסתכמת בשנים האחרונות בממוצע של כ-900 מיליון שקל בכל שנה.
לראש הצוות מונה אלכס חפץ, מנהל מכלול מקרקעי קק"ל ומנכ"ל החברה הבת הימנותא, ולצדו אנשי מקרקעין, כלכלה ומיסוי. הצוות התבקש לקבוע מהן ההשלכות המשפטיות, הניהוליות והכספיות של ההיפרדות מרמ"י ושיווק עצמאי של קרקעות קק"ל. את הייעוץ המשפטי לצוות מספקים שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ועוה"ד אייל רוזובסקי וזאב שרף.
הסיבה האמיתית
קק"ל מחזיקה ב-2.5 מיליון דונם, שהם כ-13% מקרקעות המדינה. עיקר קרקעותיה של קק"ל חקלאיות, המוחכרות לקיבוצים ולמושבים. החלק המכריע של קרקעות קק"ל מצוי באזורי הביקוש ובעיקר במרכז הארץ.
באחרונה הכינו בקק"ל תוכנית לבניית יותר מ-150 אלף דירות בתוך השטח המוניציפלי של הקיבוצים והמושבים, על קרקעות של כ-4,000 נחלות לא מאוישות. אירגוני החקלאים תומכים בהפרדה, משום שלדעתם הם יוכלו לקבל פיצוי גבוה בהרבה מזה שמציעה רמ"י בעבור שינוי יעוד קרקע חקלאית למגורים, העומד היום על סכום מרבי של כ-50 אלף שקל לדונם.
לקק"ל יש 6 נציגים במועצת מקרקעי ישראל, המונה 13 חברים. לפי שעה מכהנים במועצה רק יו"ר קק"ל אפי שטנצלר והיו"ר העמית אלי אפללו, וזאת עד להחלטה סופית בעניין הסכם חילופי קרקעות בין קק"ל לרמ"י, שלפיו קק"ל הייתה אמורה להעביר למדינה את קרקעותיה ולקבל במקומן קרקעות בנגב ובגליל. הסכם חילופי הקרקעות היה תנאי בסיסי מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו לרפורמה ברשות מקרקעי ישראל, ואם תתרחש היפרדות, למעשה נשמטת הקרקע מתחת לאחת מאבני היסוד של הרפורמה ברמ"י.
בצמרת קק"ל מסבירים את המהלך בשתי סיבות: החלטתו של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שר השיכון אורי אריאל, להדיח את שטנצלר ואפללו מראשות ועדות משנה של המועצה; ההצהרות של אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו, בדבר הצורך להפריד את אדמות קק"ל מאדמות המדינה ומהניהול המשותף באמצעות רמ"י, בנימוק של יצירת תחרותיות בשוק המקרקעין. הסיבה האמיתית למגמת ההפרדה, לפי דברי בכירים בקק"ל, היא שבניהול עצמאי של קק"ל היא תהיה מחויבת לכאורה לפעול לפי התקנון שלה, האוסר מכירת קרקעות לערבים. "השר אריאל פשוט דוחף אותנו החוצה", אמר בכיר בקק"ל.
בענף הנדל"ן מעריכים כי היפרדות מרמ"י והקמת מערך שיווק קרקע עצמאי של קק"ל יימשכו שנים אחדות, שבהן עלול להיווצר שיתוק בשיווק קרקעות. בשיווקי רמ"י מהווים קרקעות קק"ל 15%-20%.
במקרים רבים משווקים מתחמי קרקע שבהם קרקעות משותפות, כך שהיפרדות קק"ל תיצור לטווח הקצר לא רק אובדן של כ-200 מיליון שקל בשנה בשווי שיווק קרקעותיה, אלא בעיקר קשיי תכנון ושיווק משמעותיים, שיגרמו להיצע קרקעות נמוך יותר ולעליית מחירי הקרקעות שתשווק רמ"י. בנוסף, היפרדות כזו לא תאפשר את יישום תוכנית שר האוצר יאיר לפיד להקמת 150 אלף דירות להשכרה על קרקע חקלאית באזורי הביקוש.
שטנצלר אמר ל"גלובס": "לא נראה לי שההצהרות של יו"ר המועצה על הפרדה בין קק"ל לרמ"י מתואמת עם תוכניות הדיור של מדינת ישראל ושל קבינט הדיור בראשות שר האוצר".
גורמים בכירים בירושלים הביעו תמיהה על המהלך של קק"ל, ולדבריהם היפרדות כזו גם איננה אפשרית מבחינה משפטית. לשכת ראש הממשלה הודיעה כי אין בכוונתה להתייחס לעניין. מלשכת שר האוצר לפיד לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.
4 מיליארד שקל בקופה קק"ל קורצים לאוצר
הקרן הקיימת לישראל היא גוף דו מהותי: הקרן התאגדה בלונדון ב-1901 כחברה פרטית "בבעלות המוסדות הציוניים", למטרת רכישת קרקע בארץ ישראל והכשרתה למען העם היהודי, אבל יש לה גם תפקידים לאומיים וציבוריים, וכל זמן שקרקעותיה נמכרות על ידי המדינה, היא אינה יכולה לנהוג אפליה כלפי לא-יהודים. עם זאת, קק"ל משוחררת מחוק חובת מכרזים, אינה חייבת במיסוי על פעולות הנדל"ן שלה, ולא חלה עליה חובת שקיפות של פעולותיה ותוצאותיה הכספיות.
בעניין השקיפות, קק"ל חטפה באחרונה מכה רצינית של יחסי ציבור גרועים, כאשר פורסם כי תרמה חצי מיליון דולר למימון הרצאתו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון בחגיגות ה-90 לנשיא שמעון פרס. לא עזרו ההסברים על כך שמדובר בסידור שהתחיל מכיוון אחר לגמרי, ובו קלינטון היה אמור לדבר בשבחי קק"ל ופועלה - המכה התקשורתית נחתה, ועמה תמיהה גדולה על היעדר שקיפות בנתוני קק"ל. לבסוף חזרה בה קק"ל, ולא מימנה את הרצאתו של קלינטון.
היו"ר אפי שטנצלר, פוליטיקאי משופשף שהצליח לשמור על מעמדו למרות מתקפות על כסאו מצד שלום שמחון ושמעון שטרית, העלה את קק"ל על פסים ניהוליים ופיננסיים משופרים, וכעת יש בקופתה 4 מיליארד שקל, מתוכם 2.2 מיליארד לטובת קרן הפנסיה של העובדים.
עם הקמת הממשלה החדשה עומדת קק"ל בפני מתקפה משני כיוונים. ראשית, משרד האוצר שם עין על קופת קק"ל, ובפעם הראשונה בהיסטוריה הציונית האוצר דורש מקק"ל להעביר לתוך התקציב חצי מיליארד שקל כל שנה, לטובת פרויקטים של תחבורה הקשורים במכרזי קרקע גדולים, שזהו חצי מהכנסותיה השנתיות ממכירת קרקע. מול ההתנגדות בקק"ל לדרישה זו העמיד האוצר סדרת איומים, כמו למשל חיוב קק"ל במיסוי מקרקעין וביטול הפטור מחוק חובת מכרזים. ענין החצי מיליארד שקל לשנה עדיין לא הוכרע, ואם קק"ל תיפרד מרמ"י - הכסף בוודאי לא יגיע לאוצר.
מצד שני, שר השיכון אורי אריאל ומנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו דורשים להפריד את קק"ל מרמ"י, בנימוק של הגברת התחרותיות בשוק המקרקעין. בפועל מדובר על צעד שבעקבותיו תבוא הטענה, שאם קרקעות קק"ל כבר לא מנוהלות על ידי רמ"י, יש לחזור אחורה בזמן ולא לאפשר מכירת קרקע קק"ל לערבים.