לפני כשנה וחצי נכנסה ועדת המדרוג באינטרנט לפעולה והחלה למדוד באופן רשמי את הרגלי הגלישה של הישראלים באינטרנט. היה זה לאחר שנים של מאבק על זהות הדוף הבודק ואופי הבדיקה. מאז, מפרסמת מדי חודש הוועדה את נתוני הגלישה לאתרים הישראליים אך מתעלמת מהאתרים הבינלאומיים. זאת, לעומת מדידות אחרות שנעשו בישראל, כמו סקר TIM, שמציג אתרים בינלאומיים לצד אתרים ישראליים. הסיבה לכך נעוצה באינטרס שלשמו קמה הוועדה ובחברים בה.
הוועדה קמה, בין היתר, כדי לייצר אחידות באופי מדידת האתרים הישראליים והעובדה שחברים בה האתרים עצמם לצד משרדי הפרסום היא תולדה של הרצון להגדיל בסופו של דבר את עוגת הפרסום הדיגיטלית. האתרים הבינלאומיים, ובראשם גוגל ופייסבוק, אינם חברים בוועדה, ולמעשה בשנים האחרונות תקציבי פרסום הולכים וגדלים עוברים מהאתרים הישראליים אל מנוע החיפוש המוביל ואל הרשת החברתית הפופולרית. יתרה מזאת, ניהול קמפיינים בגוגל ובפייסבוק אינו מצריך לרוב ניהול, בקרה והפקה של משרד פרסום וכך גם אלה נשארים מחוץ לתמונה.
ובכל זאת, האתרים הבינלאומיים נמדדים על-ידי הוועדה, בראשות גל תורג'מן, כדי לספק נקודת מבט כללית על שוק האינטרנט לצרכים פנימיים של חבריה. כעת לראשונה, נתונים אלה מתפרסמים ב"גלובס" ושופכים אור על הרגלי הגלישה של הישראלים באתרים הבינלאומיים.
נתוני האתרים הבינלאומיים הם תולדה של מדגם מייצג בקרב כ-4,500 גולשים ישראלים שהם חלק מפאנל תוכנה - משמע, הם הסכימו להתקין תוכנה במחשב שלהם, שמנטרת את פעילות הגלישה שלהם ובודקת היכן הם גולשים, למשך כמה זמן ועוד.
זאת, בשונה ממדידת האתרים הישראליים, שנעשית לא רק על-ידי פאנל התוכנה אלא גם על-ידי פאנל משתמשים, שבמסגרתו מותקן קוד מיוחד בכל אחד מהאתרים החברים בוועדה וכך הם יודעים כמה גולשים נכנסו לכל אחד מהאתרים, למשך כמה זמן ובכמה דפים הם צפו. לאור העובדה שהאתרים הבינלאומיים נמדדים באמצעות תוכנה שמותקנת על המחשב, חשוב לציין שנתוני המדידה של האתרים הבינלאומיים מתייחסים אך ורק לגלישה מהמחשב ולא מהסלולרי או מהטאבלט.
הערכות: 4 מיליון גולשים בגוגל
הנתונים המעניינים ביותר מגיעים מכיוונה של הרשת החברתית הפופולרית. בתקופה האחרונה הופיעו דיווחים על ירידה בגלישה מפייסבוק במדינות שונות בעולם. את המגמה אפשר גם לראות מנתוני הוועדה אך היא באה לידי ביטוי, כאמור, רק מהמחשב. למעשה, מתחילת השנה ועד מאי השנה נרשמה ירידה של 8.8% במספר הגולשים בפועל לפייסבוק והמספר עמד על 3.6 מיליון. מאז מאי 2012, מדובר בירידה של 5.7% בטראפיק לפייסבוק מהמחשב. לאור העובדה שמדובר רק בנתוני גלישה מהמחשב, ניתן להסביר את הנתונים במעבר של גולשים לכניסה מהמובייל בלבד (אפליקציות או גלישה לאתר פייסבוק מהמובייל). אפשרות אחרת היא נטישה של גולשים את הרשת החברתית, בדומה למגמה שנרשמה במספר מדינות בחו"ל.
הירידה המשמעותית ביותר בגלישה לפייסבוק מהמחשב נרשמה בקרב צעירים בני 15-17 - צניחה של כ-25%. בקרב בני 18-24 נרשמה ירידה של כ-11%. יש לציין כי הדיווחים על ירידה בגלישה לפייסבוק בחו"ל נרשמה בעיקר בקרב קבוצות גיל אלה.
גם זמן השהייה הממוצע לגולש מהמחשב בפייסבוק ירד ב-8% מתחילת השנה וב-13.6% מאז מאי 2012. למעשה, ירידה זו הצליחה להביא את ynet לעקוף את פייסבוק בכל הקשור לזמן השהייה הממוצע לגולש. כך, במאי השנה עמד זמן השהייה הממוצע לגולש בפייסבוק על 8 שעות ו-4 דקות לעומת ynet עם 8 שעות ו-28 דקות.
פייסבוק הוא אמנם האתר הבינלאומי המעניין ביותר, אך הוא ניצב רק במקום השלישי מבין האתרים המובילים בקטגוריה. קודמים לו גוגל ויו-טיוב, אך בוועדה למדרוג בחרו שלא למסור נתונים רשמיים על היקפי הגלישה הכוללים של מנוע החיפוש ואתר שיתוף הסרטים הפופולריים, בין היתר, לאור המובילות שלהם בשוק המקומי והתחרות מול האתרים הישראליים. על-פי הערכות כלליות, לגוגל נכנסים מדי חודש כ-4 מיליון גולשים בפועל וליו-טיוב כ-3 מיליון גולשים בפועל.
גוגל אמנם מושכת את מרבית הגולשים הישראלים בשל הדומיננטיות של מנוע החיפוש שלה בשוק המקומי, אך יש לה גם כמה שירותי אינטרנט פופולריים. המוביל שבהם, באופן לא מפתיע, הוא שירות הדואר ג'ימייל, שעל-פי הערכות, גלשו אליו בחודש מאי כ-2 מיליון גולשים בפועל. שירות התרגום Google Translate משך בחודש מאי כ-960 אלף גולשים מהמחשב, בעוד כ-360 אלף גלשו לשירות המפות Google Maps.
מי שמפתיעה בנוכחותה ובכמות הטראפיק שהיא מניבה מגולשי המחשב היא הרשת החברתית גוגל פלוס, שעל אף שהיא לא ממש הצליחה לבלוט, היא משכה במאי כ-730 אלף גולשים בפועל. מהנתונים עולה, כי זמן השהייה הממוצע לגולש עמד על 6 דקות בלבד וכי קבוצת הגיל הדומיננטית ביותר ברשת החברתית הם בני 35-44.
עלייה לוויקיפדיה
אחרי גוגל, יו-טיוב ופייסבוק, מגיע מקומה של ויקיפדיה בקרב האתרים הבינלאומיים הבולטים. האנציקלופדיה החופשית המובילה סגרה את חודש מאי עם 2.1 מיליון גולשים בפועל. מדובר בעלייה של 8.5% בגלישה מהמחשב בין אפריל למאי 2013, אך על ירידה של כ-6% מאז תחילת השנה וכ-9% מנקודת השיא השנה בחודש פברואר (עם 2.3 מיליון גולשים בפועל).
נתוני השימוש בוויקיפדיה מצליחים מעט להפתיע ומצביעים על כך שהתלמידים הם לאו דווקא קהל היעד העיקרי של האנציקלופדיה המקוונת, על אף שהם מרבים להשתמש בה. קבוצת הגיל הדומיננטית היא דווקא בני 35-44, שמהווים 20% מכלל הגולשים באתר. אחריהם נמצאים בני 18-24, כששאר קבוצות הגיל נמצאות ברמת שימוש זהה יחסית.
אתר הסחר המקוון ebay הוא אתר בולט נוסף ברשימה ובחודש מאי נכנסו אליו 518 גולשים בפועל מישראל. זוהי מגמה יציבה באתר הפופולרי, שלא מעט ישראלים מזמינים ממנו משלוחים לארץ.
למעשה, נתוני הוועדה, הכוללים גם סקר מקיף שנעשה בקרב הגולשים הישראלים, מצביע על כך ש-57% מגולשי ebay העידו על עצמם שהם צרכנים דיגיטליים של ממש והם נוטים גם לחפש אחר מוצרים וקניות באינטרנט וגם לבצע את הרכישה אונליין. זהו שיעור יחסית גבוה לעומת ממוצע של כ-35% בקרב הגולשים באתרים הישראליים.
עוד עולה מהנתונים, כי 11.3% מהגולשים הישראלים מהמחשב ל-ebay הודו שהם נוטים לחפש אחר מחירים, מידע ומוצרים באינטרנט אך לבסוף מעדיפים להגיע פיזית אל החנויות ולהשלים את הרכישה שם.
מחפשים עבודה בלינדקאין
אתר אהוד נוסף בקרב הגולשים הישראלים הוא הרשת החברתית העסקית לינקדאין, שרשמה זינוק מרשים בטראפיק של 23% מתחילת השנה. על-פי נתוני הוועדה, הרשת החברתית מושכת יותר גברים מנשים (56.5% לעומת 43.5%, בהתאמה) ואלה מבלים בה יותר, עם זמן שהייה ממוצע של 26 דקות - הגבוה פי 1.7 מזה של הנשים.
הנתון המעניין ביותר נוגע לעיסוקם של הגולשים באתר. כאן מתגלה לינקדאין לא כרשת חברתית שמהווה תחליף לאתר לחיפוש עבודה אלא דווקא מקום למי שרוצה לשדרג את התפקיד הנוכחי שלו. כך עולה, כי הקהל העיקרי שגולש ללינקדאין הם שכירים שאינם בתפקידים מנהלתיים (35%) ואחריהם שכירים בתפקידי הנהלה (28.6%) ועצמאים (14.5%). למעשה, גולשים שהם מחוסרי עבודה מהווים רק שיעור זניח מהגולשים באתר, שעומד על 1.4%. עוד עולה מהנתונים, כי בני 35-44 מהווים את הקבוצה הדומיננטית בקרב הגולשים ושיעורם עומד על 22.3%.
ואיפה אינסטגרם, טוויטר, יאהו ואתרים בינלאומיים אחרים? בוועדה מסבירים כי הם נותרו מחוץ למדידה, בשל העובדה שמספר הגולשים מהמחשב נמוך יחסית ולכן הם אינם עומדים בתקן של מדגם מייצג על מנת לעבד את הנתונים.
