"לפני יותר משנה", מספרת א', רכשתי ממיר של "עידן פלוס" אחרי תקופה של ניתוק מוחלט מערוצים. בטלוויזיה עמדו להתחיל לשדר סדרה שאהבתי, אני הייתי על סף חופשה ארוכה בבית - וחשבתי שיהיה נחמד להתחבר קצת מחדש. אלא שמפאת החוש הטכני המוגבל שלי, לא הסתדרתי עם ההתקנה והתקשרתי למוקד השירות. במוקד הסבירו לי איזו אנטנה לרכוש, ועשיתי זאת - אבל גם היא וגם הממיר נותרו על המדף והחלו לצבור אבק.
"החודשים עברו, הסדרה תמה וגם החופשה - ואני, בעצלנותי, לא טרחתי לחבר מה שצריך. אלא שמדי כמה שבועות קיבלתי טלפון מנציגי המוקד, בניסיון להתעניין האם כבר התחברתי ומה בעצם הבעיה. בכל פעם אמרתי ש'נסתדר כבר' או שאתקשר אליהם כשאהיה בבית, אבל כלום לא קרה. עד לטלפון האחרון שבו הודיעה לי הנציגה: 'אני שולחת לך טכנאי הביתה. אל תזוזי לשום מקום'. בתוך יום הכול היה במקום - ואני הייתי מחוברת".
חצי מיליון צופים
הגדלת ראש של נציגי שירות, ודאי בתחום התקשורת, אינה מחזה נפוץ. אבל 4 שנים לאחר יציאתו לאוויר העולם של ממיר עידן פלוס, המאפשר צפייה חינמית בערוצי הבסיס (בעלות חד-פעמית של ממיר), נראה כי משהו שם עובד נכון. מספר הצופים גדל, מספר התלונות מזערי וגם התכנים משתדרגים - וצפויים להתרחב בהמשך.
כ-500 אלף כבר התחברו לעידן פלוס, על-פי הנתונים הרשמיים - מספר הולך וגדל; לשם השוואה, לפני שנתיים - במחצית הדרך מהשקת עידן פלוס ועד היום - עמד המספר על 200 אלף.
לאחרונה עלה הנושא שוב על סדר היום, סביב סוגיית הכללתו או אי-הכללתו בחוק ההסדרים השנוי במחלוקת. על אף המלצות רשמיות של היועץ המשפטי לממשלה, ביקש שר התקשורת גלעד ארדן לשמור על הסעיף בתוך חוק ההסדרים, ובתמיכת האוצר בקשתו התקבלה - כשהכוונה היא לטפח את הפלטפורמה הזו כאלטרנטיבה צרכנית ראויה לצופי הערוצים. כחלק מהשינויים המתוכננים, תעבור הפעלתו של המערך בהמשך מידי הרשות השנייה לחברה פרטית.
ועם זאת, נראה כי צרכנים רבים עדיין לא זוכרים שקיימת האלטרנטיבה - או שאינם בטוחים מה ואיך היא כוללת. הנה הזדמנות להיזכר ולהבין את העלויות ואת אופן ההתחברות:
היכן נמכרים הממירים ובכמה?
הממירים נמכרים בשוק החופשי, ללא פיקוח וללא תווי תקן - אולם המחירים נותרים בטווח הנע בין 250 ל-400 שקל לממיר (כשלעתים הם מוצעים במחירי מבצע). היקרים יותר הם אלו הכוללים פונקציות הקלטה. ישנן גם טלוויזיות עם ממיר מובנה שכולל מדריך שידורים אלקטרוני בעברית (EPG).
מה כוללת חבילת הערוצים החינמית?
כיום ניתן לקלוט באמצעות המערך 6 ערוצי טלוויזיה - 1,2,10,33,99,23 וכן את תחנות הרדיו הארציות והאזוריות שבחרו להיות משודרות בעידן פלוס.
מה היא תכלול בהמשך?
לדברי מנכ"ל הרשות, שי באב"ד, "הרשות נערכת בימים אלו להרחבת המערך כפי שנקבע בחוק ותעשה ככל יכולתה על מנת להפוך את עידן פלוס לאטרקטיבי אף יותר באמצעות הגדלת המגוון ומבחר הערוצים שישודרו באמצעותו. בימים אלה עובדת הרשות על הרחבת תשתית המערך לכ-18 ערוצי טלוויזיה, כולל טכנולוגיות חדשות, ובכלל זה שידורי HD. המערך יורחב בתחילת שנת 2014 כפי שנקבע בחוק".
בתיקון לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, אגב, מוצע כי החל מ-1.1.2014 יוכלו להיכלל במערך עידן פלוס ערוצים נושאיים הממומנים מדמי מנוי או מפרסומות. כמו כן, ניתנת אפשרות לשרים לבחון מי יהיה הגורם שיפעיל את המערך.
איך מתחברים?
ציוד הקצה אינו באחריות הרשות ונמכר בשוק החופשי בחנויות למוצרי חשמל ואלקטרוניקה, בחנויות עשה זאת בעצמך ובסניפי הדואר. על מנת להדריך את קהל הצרכנים, הרשות מפרסמת באתר האינטרנט שלה רשימת דרישות טכניות אשר מומלץ לוודא כי הציוד עונה עליהן ואשר הכרחיות להפעלת השירות ולקליטת השידורים. פעמים רבות נדרש הצרכן לרכוש אנטנה חיצונית נוספת שתאפשר את הקליטה - בעלות הנעה סביב 100 שקל.
האם יש קליטה בכל מקום?
השידורים, מסבירים ברשות, מופצים ונקלטים בכל רחבי הארץ. במהלך השנה האחרונה הרשות חיזקה את המערך הקיים והציבה משדרונים חדשים להשלמת כיסוי הקליטה הארצי, כך ש"קשיי קליטה נדירים, ולרוב מקורם בציוד לקוי או חלש של המשתמשים, או מחיבור לא נכון של הציוד, נושאים המקבלים מענה מלא במוקד השירות הטלפוני, אשר נותן הנחיות לשיפור הקליטה בכל מקרה לגופו, וזאת בהתאם לסוג הציוד, אופן הקליטה ואזור המגורים. בשל עובדה זו, הצורך בשליחת טכנאי הינו נדיר ביותר ומתבצע בדרך כלל במקרים בהם לא אותר המקור לתקלה ונראה כי הציוד אשר ברשות הפונה תקין". בעבר, נמסר, שלחה הרשות טכנאים בתדירות גבוהה יותר.
באילו בעיות נתקלים הלקוחות?
בדוח תלונות הציבור של המועצה לצרכנות 2012, שפורסם במארס האחרון, חלה ירידה ניכרת בהיקף התלונות על עידן פלוס. גם ב"אמון הציבור" מתקשים לאתר מסה קריטית של תלונות מן העת האחרונה - בניגוד, כמובן, לחברות התקשורת ככלל - שוק רווי בעיות קשות בתחום.
איזה שירות ניתן לצופים?
הלכה למעשה, מפעילה הרשות השנייה מוקד שירות טכני הפועל 24 שעות ביממה במגוון שפות ואף מאפשרת לפנות למוקד באמצעות אתר האינטרנט של הרשות. בשנת 2013 התקבלו במוקד כ-2,000 פניות בממוצע בחודש, על-פי נתוני הרשות, לעומת 2,500 בשנת 2012 - גם כאן, מגמת ירידה. בתקופת מסע ההסברה לציבור שלווה בתשדירי טלוויזיה ורדיו בקיץ 2012 התקבלו במוקד כ-8,000 פניות בחודש.
"הרשות השנייה עושה כל שביכולתה כדי לסייע לכל אזרח לקלוט את השידורים בצורה איכותית וטובה", נמסר ברשות, "אופי הפניות כולל פניות לקבלת מידע כללי על המערך (כגון: מספר ערוצים על המערך, כיצד קולטים, היכן ניתן לרכוש ממיר, איזו אנטנה מומלצת, מתי יופצו שידורים ב-HD וכדומה), וכן פניות בהן נדרשת תמיכה טכנית, הכוללת למשל, סיוע בחיבור הציוד, סיוע בסריקת הערוצים, כיוון האנטנה וכדומה".
מי מפעיל את מערך השידורים?
מערך השידורים הדיגיטלי עידן פלוס הוקם ומופעל על-ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על-פי חוק. עידן פלוס הוקם באוגוסט 2009, ומהווה מאז את האלטרנטיבה החינמית לקליטת שידורי הטלוויזיה בישראל. החבילות הצרות שמציעות היום הוט ו-yes, לשם השוואה, עולות נכון להיום 149 שקל וכוללות 16 ערוצים (וממיר פשוט).
4 עובדות על ממיר דיגיטלי
1. טלוויזיה עם ממיר מובנה
היכולת לצפות בשידורי עידן פלוס נמצאת כבר תקופה ארוכה במסכי טלוויזיה שנמכרים בארץ. הדבר חוסך רכישה של ממיר נפרד, אבל דורש רכישה של אנטנה נפרדת המתחברת לטלוויזיה (עלות של כ-100 עד 200 שקל).
2. אפשר להקליט
בחלק מהטלוויזיות המתקדמות, ניתן להקליט את שידורי עידן פלוס, בדומה לממירים המקליטים של הוט ו-yes.
3. יש ממירים משוכללים
מלבד רכישה של ממיר עידן פלוס סטנדרטי שנמכר ב-200-400 שקל, אפשר לקנות דגמים יותר מתקדמים. למשל, חברת Konka מציעה את ה-KSDT960 המאפשר הקלטה של ערוץ אחד וצפייה בערוץ אחר. אפשר גם לעצור את הצפייה בזמן אמת (Time Shifting) ולהמשיך לצפות בשידור כמה דקות אחרי (מחיר: כ-230 שקל). חברת אקסטרימר מציעה את הסטרימר פרודיג'י, התומך בשידורי עידן פלוס, כולל הקלטה. מחיר: 1,000 שקל בבאג.
4. מה עם שידורי HD?
מומלץ לקנות ממיר שתומך בשידורי HD עם יציאת HDMI, כי זו תאפשר ליהנות בעתיד בצפייה בערוצים בטכנולוגיה הזו. גם בלי שידורי HD, חיבור HDMI מספק איכות תמונה טובה יותר על-גבי מסך הטלוויזיה.
