בנובמבר האחרון תכננו בכירי הבנק השוויצרי פיקטה (Pictet) את אירועי הפתיחה החגיגיים של הסניף הישראלי. אלה היו הימים הראשונים של מבצע עמוד ענן, ותל אביב הפכה ברגע לעיר תחת מתקפת טילים. בניגוד להנחיות שהתקבלו מהשגרירות השוויצרית, החליטה קארן שוואק, מנהלת הנציגות הישראלית, בכל זאת לקיים את אירוע הפתיחה. "פתחנו בחוסר ודאות, בדיוק כשהתחילו הטילים ליפול פה. כל שמונה השותפים והמנהלים הבכירים של הבנק הגיעו לארץ לשלושה ימים. קיימנו פגישות ואירועים וכל פעם רצנו כולנו לחדר המדרגות".
- לבעלי הבנק היו היסוסים?
"הם השוויצו שהיו בצבא השוויצרי ושהם לא נבהלים בקלות. הם היו סופר מפוקסים לגבי המטרה. אחת האזעקות תפסה את ז'אק דה סוסייר, שותף בכיר, בפגישה. זה היה משעשע לראות אותו אומר לבת שיחו: 'אני אשמח להזמין אותך לאזור המוגן'. גם מציאות כל כך ישראלית הוא עטף בגינונים אירופיים".
- אולי ישראל זה לא המקום האידיאלי להשקיע בו?
"אחוזי הצמיחה בישראל מאוד מעניינים. כמגמה עולמית, מנועי הצמיחה היום הם לאו דווקא באירופה המסורתית, אלא במדינות מתפתחות. ישראל נמצאת במקום אחר לגמרי מזה שהייתה בו לפני 50 שנה. היא מבוססת על יזמות עסקית מגוונת, ההייטק הישראלי הוא המוכר ביותר. אחרי עמק הסיליקון, היא המקום המעניין בעולם.
"ולא רק אחוזי הצמיחה פה מרשימים.גם הפרסונות, האופי הישראלי הדינמי והאסרטיבי, מאוד דוחף קדימה. זה לא מאפיין מדינות אחרות ויזמים אחרים בעולם. סקר שיצא בשנת 2010 מדבר על למעלה מ-8,500 משפחות בישראל בעלות הון עצמי של למעלה ממיליון דולר, וזה לא מעט. לא סתם הרבה מהבנקים העולמיים מגיעים לישראל".
לא בסחרור הזה
בנק פיקטה הוא מוסד בנקאי ותיק שהוקם בשנת 1805 בז'נבה, שווייץ, ומחזיק בתואר הבנק הפרטי הגדול ביותר שם. הוא נמצא במקום השלישי ברשימת הבנקים של שווייץ מבחינת היקף הנכסים, אחרי UBS וקרדיט סוויס. בפיקטה שמונה שותפים שערבים באופן אישי לכסף של הלקוחות - רעיון מעניין לאור מה שקורה בבנקים שלנו. הבנק, שצמח בצורה ניכרת בשנים האחרונות, שלח זרועות למדינות שונות ברחבי העולם. יש לנו בנקים בלוכסמבורג, בבהאמס, בסינגפור ובהונג קונג. חוץ מזה, יש לנו עוד 25 נציגויות בעולם".
- מה ההבדל בין נציגות לסניף בנק?
"אנחנו מאפשרים קשר עם הלקוחות, פיתוח עסקי, מתן שירותי ייעוץ ללקוחות, אבל אין פה ממש בנק לשמור את הנכסים של הלקוחות, או אפשרות למתן כרטיסי אשראי וכיוצא בזה".
- אז אם אין אשראי, אין גם מחיקת חובות?
"בניגוד לבנקים המקומיים, שתחומי הפעילות שלהם הם אשראי לצד השקעות, אצלנו נתינת אשראי הוא דבר שכמעט ולא קיים. יכולנו לפתח את הנושא, אבל השותפים לא רצו להיכנס למקום הזה. כשאנחנו מנהלים מעל 320 מיליארד דולר נכסים, וכשהשותפים ערבים אישית לכסף, החשיבות הכי גדולה היא קודם כל למזעור סיכונים. ואיך עושים את זה? מתמקדים רק בניהול השקעות מול לקוחות פרטיים ומוסדיים, ולא נכנסים לתחומי פעילות שיש בהם סיכון מאזני. אנחנו נותנים אשראי נקודתית. לא תראי נתינת אשראי לקונגלומרטים, לטייקונים".
- אז נוחי דנקנר לא היה מקבל אשראי?
"אנחנו לא רגילים לעבוד מול חברות גדולות כמו אי.די.בי וחברות אחרות במשק הישראלי שהפכו לחדלות פירעון או לכמעט חדלות פירעון. אם נוחי היה מגיע, סביר להניח שהייתי אומרת לו שהמומחיות שלי היא בתחום ההשקעות, ושיותר נכון שאני אביא לו את הערך המוסף בתחום הזה. ואם אני כבר אבחר לתת לו אשראי, זה לא בתנאים שיהיו אטרקטיביים עבורו".
- מחיקת חובות זה לא בלקסיקון של הבנק?
"בהחלט לא. אנחנו לא לוקחים חברות ומנסים למכור אותן או להנפיק אותן. אין לנו את הקונפליקט או האינטרס שקיים במקומות אחרים. במהלך המשבר של 2007-2008 ראינו לא מעט בנקים שאיגחו חברות שהיה להם איזשהו אינטרס בהן. זה לא בלקסיקון שלנו, זה לא משהו שאי פעם רצינו לעשות. הפעילות שלנו היא חוץ מאזנית.
"פועל יוצא של זה הוא, שהסיכון עבור הלקוח כמעט ולא קיים. בשנות המשבר ראינו שבזמן שהיציבות הפיננסית של חלק מהבנקים התערערה, אנחנו היינו במקום אחר. שווי הנכסים של בנקים שעד אז הייתה להם פעילות מאזנית ענפה ירד, כי הם החזיקו במאזן שלהם לא מעט נכסים מסוכנים, והייתה להם בעיית נזילות. אנחנו לא היינו בסחרור הזה".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי.