הרב של צפת, שמואל אליהו, השמיע, בין השאר, את האמירות הללו: "הגניבות החקלאיות אצל ערבים הן אידיאולוגיה"; "ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה"; "יהודי צריך להבריח ערבים"; "גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מאסטרטגיה", וזה רק מקבץ מבין אמירות לרוב מן הסוג הזה.
בשביל מה שימוע?
היועץ המשפטי יהודה וינשטיין כבר אמר שבגלל אמירות אלה מועמדות אליהו לרב ראשי אינה ראויה, אבל הוא מתכוון, כך דווח, לעשות לרב שימוע, אם וכאשר מועמדותו תהיה אקטואלית. לא כל כך ברור למה זה נחוץ. הרי הרב אמר את הדברים בפומבי, ללא כל "אם" ו"אבל", וגם לא חזר בו מהם עד עכשיו, זמן רב לאחר אמירתם. כלומר, הראיות נגד הרב לגבי גזענות והסתה לכאורה הן ברורות וחד-משמעיות.
אז מה הוא כבר יכול לומר בשימוע? הליך כזה, בנסיבות אלה, הוא הזמנה להשמיע שקרים. כמו, למשל, לא התכוונתי, לא הובנתי, התקשורת החילונית לא מבינה את שפתם של רבנים (נימוק ששמענו כמה פעמים מפיו של הרב עובדיה יוסף הידוע כגדול באמירות מסיתות), ומכיוון שמדובר ברבה של עיר, יהיה קשה ליועץ המשפטי לומר לו "סליחה, אבל אני לא מאמין לך". היועץ עלול להיאלץ בנסיבות אלה לאשר את מועמדות הרב, למרות הידיעה הברורה שהוא בלתי ראוי לתפקיד זה, ובכלל. כדאי, לכן, לבדוק שוב אם שימוע זה ההליך המתאים במקרה זה, כאשר העובדות והראיות אינן שנויות במחלוקת.
אם כבר שימוע
וחוץ מזה, אם כבר שימוע, מדוע לא לצורך הגשת כתב אישום? האם אין כאן עבירה לכאורה על החוק? האם פסילת מועמדות לרב ראשי היא העונש היחיד שיש לגזור על רב מסית? צריך לקחת בחשבון בעניין זה שלרשותו של רב בכלל, ורב עיר בפרט, עומדת עדת מעריצים המקדשת כל מילה היוצאת מפיו.
כשהוא אומר שצריך להבריח ערבים, יש בהם המקבלים זאת כציווי אלוהי. מספיק שאדם אחד יתייחס לקריאת הרב ברצינות, כדי ליצור מצב מסוכן. לא נשכח שבמקרה של רצח רבין היה מדובר באדם אחד שהאמין לדברי ההסתה של רבנים נגד ראש הממשלה. לא היה צורך ביותר מאדם אחד כדי שהוא יירצח. צריך לקוות שהיועץ וינשטיין ייקח גם דבר זה בחשבון בבואו להחליט על מה ייעשה ברב אליהו.
הבית היהודי וההתנצלות
הבית היהודי אומר שיתמוך ברב אליהו אם יתנצל על דבריו. גם זו הצעה לרב לומר דברי שקר. מה זה כבר לומר "אני מתנצל"? איזה ערך יש להתנצלות כזאת אחרי תקופה ארוכה וכשהיא באה להציל מועמדות לרב ראשי לישראל?