לפני ששמנו פעמנו למשרדי מזור רובוטיקה בקיסריה, נזכרנו באחד הפרקים של סדרת הדרמה הרפואית המצליחה "האנטומיה של גריי" (כן, היינו מכורים). מנהלי בית החולים "סיאטל גרייס" נתקלים במקרה כירורגי מורכב שמעורר דיון סוער. כל אחד מהם מביע את דעתו בעניין (לנתח, לא לנתח), ואז מגיע לבית החולים רופא אחר, מכר מהעבר של חלק מהם, וזה שתמיד היה ידוע ביכולתו לחשוב מחוץ לקופסה, ובשפה רפואית - קצת משיגנע.
אותו רופא מציע להם להיעזר ברובוט חדשני כדי לבצע את אותה פרוצדורה כירורגית נדרשת, ובאופן אוטומטי חלק מהם דוחים את הצעתו על הסף. "אני לא אתן לרובוט לנתח חולה שלי", אומר אחד מהם. לבסוף, וכמו שתמיד קורה בדרמה רפואית Made in USA, הפרוצדורה אכן מתבצעת בסיוע הרובוט - ובהצלחה גדולה - המטופל משוחרר לביתו, ו"סיאטל גרייס" מככב במהדורות החדשות המקומיות. פרק נוסף של "האנטומיה של גריי" מגיע לסופו.
ועכשיו בחזרה למציאות. רובוטיקה (דהיינו שימוש ברובוט) כאמצעי עזר בפרוצדורות כירורגיות מסובכות אולי עדיין נתפסת בעיני רבים כמדע בדיוני, אך המציאות בשטח מוכיחה כי לא כך הוא הדבר, והדוגמה הישראלית הכי טובה לכך היא הסיפור של מזור רובוטיקה (Mazor Robotics).
מזור עשתה למעשה את מה שכל חברת ציוד רפואי חולמת לעשות: להפוך חלום למציאות, וזה אומר להפוך פיתוח למוצר מסחרי מצליח, כזה שההכנסות ממנו עולות בטור הנדסי, וכזה המסביר את דהירת השוורים אחריה: מניית מזור הכפילה בשנה האחרונה את שוויה פי שבעה, וזה מדגדג כרגע מיליארד שקל, והופך אותה לאחת מחברות הביומד הישראליות המצליחות ביותר.
אז איך בדיוק הגיעה מזור לאן שהגיעה ולהיכן היא צועדת מכאן? ובכן, כדי להסביר זאת נלך 13 שנה אחורה. מזור נולדה בחממת הטכניון על בסיס רעיון של פרופסור משה שהם, ראש המעבדה לרובוטיקה של הטכניון. רעיון זה שלו, שלא היה ממש מבושל, הפך לחברה ציבורית שאת מושכותיה קיבל המנכ"ל אורי הדומי לפני 10 שנים.
הדומי הבין שאסור למזור לירות לכל הכיוונים, ועדיף לה לסמן לעצמה מטרה אחת, דהיינו שוק אחד אותו תנסה לכבוש. לאחר מחשבה ארוכה, בחרה מזור להפוך את הרעיון של פרופסור שהם למוצר מסחרי שמיועד אך ורק לניתוחי עמוד שדרה. לאחר שחוותה חבלי לידה לא פשוטים (גם לאחר שהמערכת שפיתחה קיבלה את אישור ה-FDA), הגיעה החברה לרגע המיוחל: המערכת זוכה להצלחה גדולה, ונמכרת כאילו הייתה לחמניות חמות. רק בשבוע האחרון, לדוגמה, הודיעה החברה על מכירה של שתי מערכות נוספות, ועל הזמנת המשך ראשונה - שלושתן מבתי חולים בארה"ב.
המערכת של מזור, שנקראת Renaissance, היא מערכת הנחיה ומיקום רובוטית שמסייעת למנתחים אורתופדיים ונוירוכירורגיים בהכוונה מדויקת של כלים ניתוחיים, בהתאם לתכנון מסלול קדם-ניתוח ממוחשב ומבוסס הדמיה. תוכנת המערכת מעבדת תמונת הדמיה של ה-CT בעזרת אלגוריתמים של עיבוד תמונה ומעבירה באופן אוטומטי את קואורדינטות המסלול הנדרשות ליחידת הרובוט (ראו תמונה)בהתאם לתכנון הקדם-ניתוחי. יחידת הרובוט מניעה זרוע קשיחה המכוונת אל נקודת הכניסה המתוכננת דרכה מוחדר כלי הניתוח (לרוב, מקדח).
במילים קצת יותר פשוטות, הרובוט של מזור הופך ניתוח עמוד שדרה ממוצע לקל ויעיל יותר, הן עבור הרופא המנתח, צוות חדר הניתוח והמטופל עצמו: השימוש ברובוט מקטין את הצורך במגע יד אדם בעמוד השדרה, התכנון הקדם-ניתוחי מקטין את החשיפה של כל הנוכחים בחדר הניתוח לקרינה המסוכנת, ושיעור הבעיות שנגרמות פוסט ניתוח לא מדויק קטן יותר וכך משפר את איכות החיים של המטופל בטווח הארוך.
המטופל מבקש ניתוח עם רובוט
יתרונות אלו יצרו מצב - שמסביר את ההצלחה המסחרית של המערכת - שיש 3 שחקנים שמפיקים ממנה תועלת: הרופא המנתח (המערכת מקלה עליו את הניתוח); בית החולים (כעסק לכל דבר, עבורו זהו מקור הכנסה שאף מגדיל את הכנסותיו מניתוחים אחרים וכך משמש מקדם מכירות); והמטופל עצמו (שכבר לא חושש מניתוח בסיוע רובוט ואף מבקש אותו במקום ניתוח רגיל, כפי שמעיד הדומי).
מזור קיבלה את אישור ה-FDA בסוף 2006, אך רק באמצע 2010 החלה לשווק מסחרית את המערכת בשוק האמריקאי - השוק החשוב ביותר עבורה - וזאת לאחר שלמדה על בשרה שאישור FDA אין פירושו שיווק מסחרי מיידי. לאחר ששיפרה את המערכת, ושינתה את המודל העסקי ("לא רצינו להגיע לשוק האמריקאי עם מוצר לא בשל", אומר הדומי) - החלה החברה למכור אותה בארה"ב, ומאז היא לא מפסיקה. עד כה מכרה מזור למעלה מ-50 מערכות, וידה עוד נטויה.
כפי שמעיד הדומי, כל בית חולים יכול לרכוש יותר ממערכת אחת, וזה אכן מה שהוא חווה. "אחד ממנהלי בתי חולים שהזמינו מהחברה יותר ממערכת אחת הסביר לי שהמערכת לא רק הגדילה את מספר ניתוחי עמוד השדרה שהוא מבצע אלא את מספר הניתוחים הכולל, דהיינו את מחזור ההכנסות הכולל שלו". בממוצע, בית חולים מחזיר את ההשקעה במערכת תוך פחות משנה - נתון המסביר את האטרקטיביות הכלכלית שלה.
ההצלחה המסחרית של מזור, וכפועל יוצא התמחור של החברה (ראו מסגרת), נובעים מיתרון אחר שכלל אינו בר ביטול: למזור אין כרגע מתחרות, אפילו לא חצי מתחרה. בשוק בו היא פועלת יש חברות שמוכרות מערכות רובוטיות אך לא עבור ניתוחי עמוד שדרה. לדוגמה, Intuitive Surgical האמריקאית, שנסחרת לפי שווי של 20.1 מיליארד דולר, משווקת רובוט שמסייע בפרוצדורות כירורגיות בבלוטת הערמונית, מערכת המין הנקבית והלב; Mako Surgical האמריקאית, שנסחרת לפי שווי של 568 מיליון דולר, משווקת רובוט המסייע בניתוחי ברכיים, ואילו Hansen Medical האמריקאית, שנסחרת לפי שווי של 99 מיליון דולר, משווקת רובוט המסייע בצינטורי לב.
הדומי מודע לכך שתחרות ישירה תתפתח ביום מן הימים, כפי שתמיד קורה. "לפי כל הנחות העבודה שלנו, בסביבות 2016-2018 תתפתח תחרות ישירה למזור, אך נכון לרגע זה אין חברה שהגישה בקשה לאישור FDA למוצר דומה", הוא אומר. "ברור לנו שלא נישאר לבד בשוק הזה", הוא מדגיש.
ועד שתתפתח תחרות כזו, מזור מפתחת את פעילותה גם מחוץ לגבולות ארה"ב, בעיקר בהודו ורוסיה. בהודו לדוגמה, מכרה החברה מערכת אחת, וזו ביצעה 30 פרוצדורות תוך 7 שבועות. "מעבר לגודלה, בהודו יש הרבה תיירות רפואית", אומר הדומי.
ההתרחבות הגיאוגרפית של מזור - גם אם הדומי לא מוכן להודות בכך בפה מלא - נובעת ממטרת על שיש לחברה, והיא להפוך את השימוש ברובוט למה שקרוי בעגה הרפואית Standard of Care, דהיינו שכל ניתוח בעמוד שדרה יבוצע בסיוע הרובוט, ולא משנה מידת מורכבותו.
מטרה זו עדיין רחוקה מהגשמתה, אך לפחות כרגע נראה כי מזור צועדת בבטחה לכיוונה.
בתי ההשקעות: האפסייד במניה עדיין לא מוצה
כחברת צמיחה טהורה, קשה לקבוע האם התמחור הנוכחי של מזור רובוטיקה הוא גבוה או נמוך. ממש כמו השווי שהצמידה גוגל לווייז (Waze) - מיליארד דולר פחות או יותר - לשווי של מזור אין ממש בנצ'מרק אליו ניתן להשוות אותו כי אין הרבה חברות שדומות לה. ובהעדר כאלו, וכחברת צמיחה שרק דוהרת קדימה, כל מספר קולע.
ובכל זאת, יש מדד פיננסי אחד או שניים לפיו ניתן לתמחר את החברה - כפי שעולה משתי אנליזות שבוצעו באחרונה למניה, פוסט הנפקת תעודות הפיקדון שלה (ADR) בנאסד"ק. מזור, נזכיר, הפכה באחרונה לציבורית בשוק ההון האמריקאי, וזו אחת הסיבות מדוע המניה ממשיכה לעלות במעלה ההר כאילו אין מחר.
בית ההשקעות הראשון שבחר לנתח את החברה הוא Ladenburg Thalmann, שלפני קצת למעלה משלושה שבועות העריך כי תעודת הפיקדון שלה (ADR אחת של מזור שווה שתי מניות רגילות) שווה 15.52 דולר, וזאת לעומת מחיר אחרון של 13.98 דולר. Ladenburg Thalmann מבסס את הערכתו על מכפיל שווי נכסי להכנסות של חברות ציוד רפואי, כהגדרתו, "גלובליות, קטנות במונחי שווי (Small Cap), שצומחות מידי שנה בלפחות 20%". מכפיל זה, להערכתו, עומד על 6.8.
Ladenburg Thalmann מעריך כי השנה הכנסות מזור יעמדו על 21.9 מיליון דולר, על 31.2 מיליון דולר בשנה הבאה ועל 41.9 מיליון דולר בשנת 2015.
בדומה לו, בית ההשקעות השני, Wallach Beth, העריך לפני שבועיים כי תעודת הפיקדון של מזור שווה 18 דולר (פרמיה של 29%), והערכה זו שלו מבוססת על מכפיל הכנסות 9 לעומת 7 במקרה של חברות ציוד רפואי אחרות שמציגות צמיחה מהירה. Wallach Beth מאמין שמזור תציג צמיחה גבוהה יותר מזו של חברות דומות לה, ומעריך שבשנה הבאה תמכור החברה 28 מערכות - יותר מחצי ממה שמכרה עד כה, וזו בעיניו "הערכה שמרנית".
המטרה הבאה: ניתוחי מוח
למרות שהפתרון של מזור לניתוחי עמוד שדרה מצוי רק בתחילת דרכו המסחרית, החברה כבר מנסה לשכפל את הצלחתו לאיבר אחר: המוח, לא פחות ולא יותר.
בלי לקפוץ מעל הפופיק, ולאחר שהפיקה לקחים מטעויות שביצעה בתהליך השיווק של המוצר הראשון, מזור מניחה בימים אלו את התשתית ל"דבר הגדול הבא": מערכת Renaissance לכירורגיית מוח, כולל טיפול בצמצום הסימפטומים של מחלת הפרקינסון, וכן סיוע בביופסיות והתערבויות נקודתיות שמיקומן מצריך דיוק בהגעה לנקודת הטיפול שבעומק המוח.
החברה כבר קיבלה את אישור ה-CE (ה-FDA האירופי) וה-FDA האמריקאי ליישום המערכת בניתוחי מוח, וכמו במקרה של עמוד השדרה, מזור קודם כל בוחנת את המערכת בשוק הגרמני לפני שהיא פורצת איתה לשוק האמריקאי, השוק המהותי ביותר בעיניה. לפני כשנה הושלמו בהצלחה שלוש פרוצדורות של ביופסיות מוח מונחות המערכת הרובוטית של החברה בבית חולים גרמני, ועד כה בוצעו עשר כאלו מחוץ לארה"ב. במארס השנה בוצעה ביופסיה ראשונה בארה"ב. מזור מתכננת להשיק מסחרית את היישום החדש בשנה הבאה, לאחר שתבצע פרוצדורות נוספות בחולים חיים.
לאחר ההשקה, תנסה החברה לשווק את המערכת גם עבור גירוי מוחי באמצעות אלקטרודות, והחדרת שתלים במוח כחלק מטיפולי DBS (Deep Brain Stimulation). DBS זוהי שיטת טיפול חדשנית בכירורגיית מוח במהלכה מוחדר קוצב חשמלי למוח שמשפיע על הרקמה הספציפית שמשפיעה על המחלה.
להערכת מזור, בארה"ב לבדה מתבצעים מידי שנה 25 אלף פרוצדורות של ביופסיית מוח, ואילו שוק החדרת השתלים וטיפולי ה-DBS מוערך במאות מיליוני דולרים.
פוטנציאל זה נראה לא רע, אך מכאן ועד הפיכתו למקור הכנסות ממשי לחברה - הדרך עדיין ארוכה. אולי פחות ארוכה מזו שעשתה המערכת המסחרית הנוכחית של החברה, אך עדיין לא קצרה מספיק כדי ששוק ההון יבנה עליה כמנוע צמיחה שיוכיח עצמו כבר בשנה הבאה.
