נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי, פועל זה זמן בשתי חזיתות: בזו המשפטית הוא נוקט מהלכים שעיקרם ערעור לביהמ"ש העליון על החלטות המחוזי לגבי מועדי הגשת המתווים להסדר חוב בקונצרן ומכירת השליטה בכלל ביטוח, בטענה כי החיפזון הנגזר ממועדים אלה פוגע אנושות בחברה.
בד בבד מציע דנקנר חדשות לבקרים מתווים להסדר חוב באידיבי אחזקות , המבוססים על הזרמות כספים עתידיות בסכומים משתנים מצד שותפו המיועד - איש העסקים הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין. כל זאת במטרה לשכנע את הנושים שלא לאשר מתווה אשר יפקיע את השליטה בקונצרן מידיו.
אמש למדנו כי גם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות יודעים לעבוד במקביל. בעוד הם מקדמים מתווה הסדר חוב שלפיו הם ישתלטו על החברה וימכרו את נכסיה, "מכונת המו"מ לא נחה". כלומר, לצד הכוונה להשתלט על החברה, נמשכים המגעים מול דנקנר למתווה מוסכם שיותיר אותו כבעל השליטה באי.די.בי.
אבל המטרות של הצדדים שונות בתכלית: מטרתו של דנקנר היא להרוויח זמן, וכמה שיותר, שבמהלכו, כך הוא מקווה, ישתפר מצב הקונצרן. את זה הוא עושה באמצעות פניות לביהמ"ש העליון או באמצעות העלאה של עוד ועוד מתווים להסדר חוב מוסכם עם מחזיקי האג"ח באי.די.בי אחזקות.
מבחינת האחרונים המטרה היא להשיג כמה שיותר בהסדר החוב, ומתברר שלמרות הדחיות החוזרות ונשנות בהזרמת ההון של אדוארדו אלשטיין, והאי-ודאות לגבי השאלה אם הוא יכול/רוצה להזרים מאות מיליוני שקלים לקונצרן, הם ממשיכים בהידברות עם דנקנר, לצד קידום מהלך ההשתלטות על נכסיו.