מבחינת הפרמיירליג, לא נותרו יותר טריטוריות חדשות לכבוש: מנכ"ל מינהלת הליגה הבכירה של האנגליה ב-15 השנים האחרונות, ריצ'ארד סקאדמור, סיפר בראיון ל"טיימס" כי העונה הקרובה (2013/14) תשודר ל-212 מדינות שונות ברחבי העולם, המקסימום האפשרי, שמהווה חשיפה למקסימום 4.7 מיליארד תושבי כדור הארץ. "קל לי מאוד למכור את המוצר הזה", הוא אומר. "אני לא צריך לספר לאנשים מי אני או מאיפה אני. זה קצת כמו להיות המלכה, או ה-BBC".
בשלוש העונות הבאות הפרמיירליג צפויה לגרוף 5.5 מיליארד ליש"ט מכלל הזכויות שלה (כ-1.85 מיליארד בעונה), מתוך סכום זה 2.5 מיליארד יגיע מהשווקים בחו"ל. מלבד ה-NFL האמריקאית, שתכניס מ-2014 כ-7 מיליארד דולר בעונה (4.6 מיליארד ליש"ט) מהטלוויזיה בארה"ב (לא כולל שידורים לחו"ל ולא כולל ניו-מדיה), אין ליגת ספורט שמייצרת יותר הכנסות מהפרמיירליג מסעיף זכויות השידור. "מעולם לא היו לי בעיות לעשות עסקים", אומר סקאדמור. "אנחנו יכולים להגיע לכל מקום, בגלל מי שאנחנו".
סקאדמור טוען כי אחת הדרכים העיקריות שבאמצעותן הצליחה הפרמיירליג להזניק משמעותית את ההכנסות מזכויות שידור, היתה החלטה שנלקחה בתחילת המילניום לעבור למכור את הזכויות "אין-האוס", כשלפני כן הזכויות נמכרו לחברת שיווק שחתכה לעצמה נתח גדול מהמכירות. כיום הפרמיירליג מנהלת בעצמה קשר ישיר מול 80 זכייני השידורים השונים שלה.
סקאדמור אומר כי דרך עתידית להגדיל את ההכנסות מהזכויות בחו"ל תהיה העמקת שיתוף הפעולה עם הזכיינים, כשהתכנון הוא הפקת תוכניות אולפן לפני ואחרי משחקים.
שחקנים מ-71 מדינות
דבר אחד משמעותי שהפך את הפרמיירליג לכל כך פופולרית ברחבי העולם, הוא כמות השחקנים הזרים שלוקחים בה חלק - מה שמושך יותר ויותר מדינות לשדר משחקים על מנת לעקוב אחרי "השגרירים" שלהן. "בשנת 1992 היו בליגה רק 11 שחקנים שאינם בריטים או אירים. בעונה האחרונה היו שחקנים מ-71 מדינות שונות", אומר סקאדמור. במחקר שהתפרסם בינואר האחרון, מצא הארגון CIES Football Observatory, שמבצע בשיתוף עם פיפ"א ועם אוניברסיטת נוישאטל, כי הפרמיירליג היתה בשנת 2012 הליגה עם כמות הזרים השנייה הכי גבוהה ביבשת: 55.1% מכלל השחקנים (הליגה בקפריסין ראשונה עם 74.2%). היתרון הגדול של הליגה האנגלית מתבטא באיכות השחקנים: 42.5% מהשחקנים הם שחקני נבחרות.