לפני כשנתיים, בשיאו של המשפט של מדינת ישראל נגד חברת אומריקס ומייסדה רוברט טאוב, אמר טאוב כי לא יקים חברות נוספות בישראל. את חברת ניקסואה, הבייבי החדש שלו, הוא הקים בבלגיה ואף העביר לשם את מנכ"ל החברה, ד"ר עדי משיח. בהמשך רשם טאוב חברה בת ישראלית של ניקסואה בתל אביב.
המשפט צפוי להגיע לגישור וכעת טאוב חושף שהחברה אמנם רשומה בבלגיה, אך מחצית מהעובדים שלה מועסקים בישראל. "תחום הביוטק והמדטק בארץ עדיין מאוד מושך. כמו בעבר, אני מעריך מאוד את היזמות של חברות ישראליות וחוקרים ישראלים", הוא אומר.
טאוב מוכר כמי שהקים את חברת הדבק הביולוגי אומריקס ומכר אותה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-2008 ב-438 מיליון דולר. ניקסואה, שפיתחה מכשיר מושתל זעיר למניעת דום נשימה בשינה, היא כעת חברת הסטארט-אפ המובילה בפורטפוליו שלו (ראו מסגרת). החברה גייסה 12 מיליון אירו מטאוב עצמו וממשקיעים פרטיים נוספים, בהם אווה וואשר, בעבר אחד הבכירים בקונצרן GE ויורגן המברכט, עד לאחרונה מנכ"ל חברת BASF. החברה מעסיקה היום 22 עובדים, כמחצית מהם כאמור בישראל, והיא צפויה להגדיל את כוח האדם בישראל.
"להחזיק משהו ביד"
משיח: "את רוברט טאוב הכרתי דרך אחי, ניסים משיח, שהיה מנכ"ל אומריקס. רוברט בדיוק מכר את אומריקס. הגעתי אליו עם רצון להקים חברה בתחום הרפואי, וזהו. בחנו שווקים שונים. אמרתי - לא קרדיולוגיה, כי זה רווי. לא פארמה - כי רוברט לא התלהב להיכנס אחרי אומריקס שוב למסלול ארוך ותובעני ולא תוכנה - כי קשה לשווק את זה. בתחום הרפואי, אנשים אוהבים להחזיק משהו ביד".
כך נפל הפור על השוק של דום נשימה בשינה, היום שוק של 2 מיליארד דולר. "ראינו כי אחת מהשיטות החדשות לטיפול בהפרעה היא גירוי עצבי, וחשבנו שנוכל להציע גירוי עצבי טוב יותר. החידוש הוא לא ברמה הקלינית אלא מבחינה טכנולוגית, איך עושים את זה".
דום נשימה בשינה מתרחש כאשר בעת השינה, הלשון צונחת אחורה וחוסמת את מעבר החמצן בתוך חלל הפה. התוצאה היא חנק ויקיצה חלקית כ-15-30 פעמים בשעה - בפציינטים שמצבם מוגדר קל עד בינוני. התוצאה היא עייפות, הפרעות קוגניטיביות, דיכאון הנובע מחוסר השינה. כמו כן, כיוון שהגוף מגיב לחנק בבעתה, אזי עם הזמן לחץ הדם עולה, וכך גם הנטייה למחלות לב. השמנה היא גם גורם נפוץ להפרעה, וגם תוצאה שלה - חוסר השינה והסטרס הקבוע, משמינים. ההשמנה גורמת לחסימה עוד יותר מוחלטת של הגרון.
"סיכויי ההישרדות של חולה דום נשימה בינוני ומעלה בן 60 פלוס, במשך חמש שנים, ללא טיפול, הוא כ-26%", אומר משיח.
הפתרון הנפוץ הקיים לבעיה הוא מסיכה שמזרימה אוויר לתוך האף, מעין מכונת הנשמה קטנה. אלא שהמסכות לא נוחות, כ-10% מהחולים מסרבים להשתמש בהם ועוד כ-50% מפסיקים את השימוש לאחר זמן מה.
בשנים האחרונות מפתחות כמה מהחברות המובילות בעולם, מכשירים דומים לקוצבי לב, אשר מושתלים כך שהם מגרים את העצב השולט בשריר הלשון. הגירוי מרים את הלשון של האדם הישן מבלי להעיר אותו.
שתיל זעיר בסנטר
המוצר של ניקסואה הוא שיפור של המוצרים האלה, שאינו מפר את הפטנטים שלהם - כך אומרת החברה. זהו שתל זעיר שמושתל בתוך הסנטר. אין בו בטרייה או מקור אנרגיה כלשהו. הוא מקבל את האנרגיה שלו ממדבקה חיצונית אותה מדביקים על הסנטר רק בלילה. משיח: "כולנו ישנו עם המדבקה והיא נוחה מאוד". לעומת זאת במכשירים של החברות האחרות, ה"קוצבים" שנמצאים כרגע בפיתוח, המכשיר המושתל הוא גדול למדי, כמו קוצב לב ממוזער כאמור, והוא מכיל את מקור האנרגיה - כלומר יש להחליפו פעם בכמה שנים.
הבדל נוסף מול הקוצבים הוא שאת הכבל של הקוצב יש ללפף על גבי העצב בניתוח מורכב. השתל של ניקסואה לא נוגע בעצב כלל, אלא משדר שדה חשמלי ממוקד בכיוונו. כך, הניתוח זעיר פולשני וקצר מאוד - 15-20 דק' כשבעתיד ניתן יהיה לבצעו בהרדמה מקומית. המוצר יכול לחיות בגוף ללא החלפה מעל 10 שנים.
פתרונות נוספים מולם תצטרך החברה להתחרות, הם גרסאות מוקטנות של המסכה, או במקרים החמורים ביותר - ניתוחי פולשניים דרסטיים כמו הסטת הלסת קדימה, הדבקה של הלשון לחיך, קשירה של הלשון לחיך בכבל (הניתוח הזה לבדו מגלגל 500 מיליון דולר) ועוד.
החברה מקווה להיות בשוק בעוד כשנה עד שנתיים, אחרי ניסויים משמעותיים - גם מעבר למה שידרשו הרגולטורים. עד ההגעה לשוק יידרשו עוד כ-10 מיליון אירו, להערכתה.
טאוב: "אנחנו רוצים למתג את המוצר, כי בניגוד לאומריקס, מדובר במוצר רפואי שהוא קצת מוצר צריכה". הוא מסביר את השם ניקסואה: "ניקס זה בבלגית לילה ואוה - אוח - ינשוף בעברית. ינשוף לילה הוא האיש שלא ישן. גם עדי הוא כזה - הוא ער כל הלילה". הלוגו של החברה מורכב מינשוף וירח. הוא עוצב על ידי בתו של טאוב, ואתר האינטרנט של החברה שיעלה בקרוב - יוקם על ידי בנו. "כולנו במשפחה אמנותיים".
המוצר פותר, בנוסף לדום נשימה בשינה, גם את תופעת הלוואי- נחירות. משיח: "הנחירות אינן בעיה רפואית, אך הן הורסות את חיי הנישואין, ואת המכשיר אפשר לשווק גם דרך בני ובנות הזוג של החולים. אנשים אומרים לי 'סוף סוף אשתי מוכנה לישון איתי באותו החדר', או 'סוף סוף אני יכול לנשק את אשתי לפני השינה, כי אין לי על הפרצוף מסיכה עם חדק של פיל'", אומר משיח.
בעתיד החברה עשויה לפתח את המוצר שלה גם לסוג אחרים של גירוי עצבי. "הערכתנו היא כי בעתיד הגרוי העצבי יחליף את התרופות", אומר טאוב. "איננו היחידים שחושבים כך. גם בכירים בתחום הפארמה, טבעו לאחרונה את המונח Neuraceuticals, לתיאור השדה המתפתח הזה".
טאוב: מתכוון להגביר המעורבות בנוירודרם
רוברט טאוב משקיע במספר חברות ביומד ישראליות. אמנם ניקסואה היא "הבייבי החדש שלו", והחברה שבה הוא משקיע את רוב זמנו וכספו, אך הוא מעורב מאוד גם בנוירודרם. "אני חושב שאגדיל את מעורבותי בה בקרוב", הוא אמור.
הכוונה היא כנראה להגברת המעורבות המקצועית ואולי גם להגדלת ההשקעה בחברה. נוירודרם פיתחה מערכת להעברת תרופות דרך העור, וכעת היא מתמחה בעיקר בתרופות בתחום הפרקינסון. לאחרונה קיבלה החברה תוצאות טובות בניסוי יעילות ראשוני שביצעה במוצר שהינו שילוב של שתי תרופות לפריקינסון אשר ניתנות יחד דרך העור.
"לנוירודרם אני מחויב. בחברה ישראלית נוספת, לייפבונד, שמפתחת מוצרים לתחום עצירת הדימומים, אני בעיקר משקיע. החברה הישראלית הרביעית בה השקעתי, גלייקומינדס, לא במצב מי יודע מה".