גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מי שאומר שניתן היה לצפות את קריסת אי.די.בי, מקשקש"

עו"ד גיורא ארדינסט: "מכיוון שמשפחות לבנת ומנור הן בעלות פרופיל אמין ואף פעם לא השאירו פצועים מאחור, הן רצו להשאיר את זה מאחוריהן" ■ עו"ד רנן גרשט: "המנה העיקרית עוד לפנינו - השבת הדיבידנדים מגנדן של נוחי דנקנר"

"הפשרה אליה הגיעו משפחות לבנת ומנור עם עו"ד אופיר נאור, יוצרת סטנדרט חדש מבחינת ההתנהלות העסקית והמוסרית של אנשי עסקים. זוהי התנהגות ג'נטלמנית, ולכן היא תיזכר לשנים רבות ותהיה לה השפעה רבה. עם זאת, לא מדובר בתקדים שיחייב אנשי עסקים אחרים מבחינה משפטית".

את הדברים האלה אמר היום (ב') ל"גלובס" עו"ד גיורא ארדינסט, נציגה של משפחת לבנת ואחד מהאחראים לפשרה התקדימית שהושגה בבקשה לתביעה הנגזרת שהגיש עו"ד נאור (בשמם של אוהד דיין ואהוד שיף) נגד בעלי השליטה בקונצרן אי.די.בי.

התביעה הוגשה לפני כשנה, ובמסגרתה דרשו התובעים כי בעלי השליטה באי.די.בי אחזקות - הנמצאת כיום בחדלות פירעון ומנהלת מגעים להסדר חוב עם נושיה - ישיבו את הכספים אותם משכו מהחברה כדיבידנדים בין השנים 2008-2010. מדובר על דיבידנדים בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל, שמתוכם חלקן של משפחות לבנת ומנור - "השותפות השקטות" של נוחי דנקנר לשליטה בקונצרן - עמד על כ-489 מיליון שקל בסך הכול.

טענת התובעים הייתה כי מדובר בחלוקה אסורה שנעשתה חרף אי-עמידת החברה במבחן יכולת הפירעון. לדידם, "היה הכרח להימנע מביצוע חלוקות דיבידנדים בשנים 2008-2010, לאור העובדה שחלוקות אלה אושרו על-ידי נושאי משרה שנגועים בניגוד עניינים, ונעשו על יסוד רווחים חשבונאיים שנבעו משערוכי נכסי החברה. זאת, למרות שלפי דרישות הדין היה על נושאי המשרה ובעלי השליטה לדעת, לבחון ולהעריך ביתר שאת את הסיכונים הגלומים בשווי ובפעילות העסקית של חברות הקבוצה, שעלולים היו להביא למצב שבו לא ניתן יהיה לעמוד בהתחייבויותיה של אי.די.בי אחזקות".

לפי הסכם הפשרה שהושג אתמול (א') עם משפחות מנור ולבנת (אך לא עם דנקנר), יעבירו שתי המשפחות 40 מיליון שקל במזומן, ומניות בשווי שעשוי להגיע עד 50 מיליון שקל ואף יותר, אשר ישמשו בעתיד כתשלום לנושי אי.די.בי אחזקות (בינתיים יחזיק בהן עו"ד נאור כנאמן, לתקופה של 12 חודשים).

לדברי ארדינסט, שמייצג את משפחת לבנת מזה שנים רבות, "המהלכים לפשרה תפסו תאוצה בשבוע האחרון, וכמה ימים לפני שההסכם נחתם - עודכן נוחי דנקנר בפשרה וגם בירך על כך, או לפחות לא הביע התנגדות או כעס. הוא מבין את הצעד הזה, למרות שהתביעה נגד גנדן (החברה הפרטית דרכה שולט דנקנר בקבוצת אי.די.בי, ח.מ.) ממשיכה להתנהל. הוא גם רואה בכך תועלת, כי הסכומים ייכנסו במסגרת הסדר חוב, במקרה שיהיה כזה".

"קרדיט לעו"ד, ובהצלחה לנוחי"

מה שעמד מאחורי הפשרה, לדברי ארדינסט, הוא הרצון של משפחות לבנת ומנור לסיים את כל הטענות על חלוקת דיבידנדים שלא כדין, למרות שמשפטית לא היה בהן ממש, לטענתו, והכול הוא חוכמה שבדיעבד.

"בסוף 2009 הוכתר נוחי דנקנר על-ידי 'גלובס' כאיש העסקים של השנה, וזה מראה היטב מה הציבור חשב על האיתנות של אי.די.בי, ומעיד על חוסר היכולת לצפות את מה שיקרה.

"חשוב לזכור כי החלוקה האחרונה של דיבידנדים הייתה זמן קצר לאחר מכן, באוגוסט 2010. ומאז ועד אוגוסט 2012, עת פורסמה הערת ה'עסק חי' לאי.די.בי אחזקות, השווי של החברות העיקריות המוחזקות על-ידה התרסק ב-15 מיליארד שקל. זה משהו שאף אחד בעולם לא יכול היה לצפות, ומי שאומר אחרת פשוט מקשקש - אף אחד לא חשב שהתחרות בסלולר תרסק 80% מהשווי של סלקום, או שכלל ביטוח תאבד 50% מהשווי, והכול יקרה ביחד", מוסיף ומציין ארדינסט.

"השורה התחתונה הייתה שבסוף החברה הגיעה לאן שהגיעה, ומכיוון שגם משפחת לבנת וגם משפחת מנור הן משפחות מהפרופיל היותר אמין במשק, ואף פעם לא 'השאירו פצועים מאחור', הן רצו להשאיר את הדבר הזה מאחוריהן".

- האם הלחץ הציבורי שמופעל כיום על בעלי אי.די.בי הוביל לרצון של משפחות לבנת ומנור להחזיר את הדיבידנדים?

"בכנות, אני לא חושב שההחלטה נובעת מלחץ ציבורי, כי המשפחות האלה נחשבו כשחקני משנה, ומי שהוא כל הזמן באור הזרקורים זה דנקנר. חשוב לזכור כי חברת כלל תעשיות שהובלה על-ידי משפחת לבנת במסגרת אי.די.בי הייתה ונשארה חברה יציבה".

ארדינסט מוסיף כי "אני לא בקיא בכל מה שקורה בהסדר החוב של אי.די.בי, אבל אני חושב שזה עצוב שהקונצרן הכי גדול וחזק במשק הגיע לאן שהגיע. הייתה כאן הצטרפות אירועים יוצאת דופן שהביאה לזה, וגם טעויות ניהוליות.

"למעשה, הסוף דה-פקטו של השותפות בין לבנת לדנקנר כבר התרחש לפני כשנה, אבל מכיוון שאלה אנשים עם התנהגות מאוד מתונה וג'נטלמנית, הכול נעשה ברוח טובה ובלי האשמות, וכל אחד הולך לדרכו.

"אני מקווה בשביל נוחי שיצליח לארגן הסדר חוב באי.די.בי. אני גם חושב שלעו"ד אופיר נאור מגיע קרדיט על האופן שבו ניהל את המשא-ומתן. הוא פעל בצורה הגונה ועשה בדיוק את מה שחשב לנכון לעשות, ומגיע לו קרדיט".

"המנה העיקרית: השבת הדיבידנדים מדנקנר"

"הסכם הפשרה שאליו הגענו עם משפחות לבנת ומנור לא היה מהיר. מדובר על הליך שארך כשנה, והמנה העיקרית עוד לפנינו - השבת הדיבידנדים מגנדן של נוחי דנקנר, בעל השליטה הגדול באי.די.בי אחזקות", כך אמר היום ל"גלובס" עו"ד רנן גרשט ממשרד נאור גרשט.

גרשט ייצג לצד עו"ד אופיר נאור את התובעים בהסכם הפשרה, שלפיו ישיבו משפחות לבנת ומנור, השותפות בגרעין השליטה בקונצרן, דיבידנדים שקיבלו מהחברה בהיקף של 74-90 מיליון שקל לקופת אי.די.בי.

הסדר הפשרה התקדימי שנחתם אתמול מהווה את הפעם הראשונה בשוק ההון הישראלי שבעלי עניין משיבים דיבידנדים שמשכו מהחברה. "נוחי דנקנר קיבל אופציה במסגרת ההסכם שהושג, להצטרף, וזה אומר שהוא צריך להעביר עד 220 מיליון לקופת אי.די.בי אחזקות, נוסף על הסכום שיעבירו משפחות לבנת ומנור", מוסיף גרשט.

- ואתה מאמין שתקבלו ממנו את הכסף הזה?

"כיום מתוך 3 קבוצות שנתבעו, שתיים הגיעו לפשרה. גנדן לא יכולה לטעון כי אין עילה לתביעה, ולכן אני צופה כי היא תחויב בפסק דין להשיב את חלקה בדיבידנדים. בסופו של יום משפחות לבנת ומנור מחזירות סכום ניכר וראוי לקופת החברה, זהו סכום גבוה בכלל בתביעה נגזרת - לא ראינו הרבה בעלי שליטה אחרים שמשיבים סכומים כאלה. הם גם מזרימים כסף לחברה וגם מדללים עצמם ובשורה התחתונה הם לא בורחים מאחריות", אומר גרשט.

מי שייהנו מהפשרה שהושגה מלבד עורכי הדין (שיקבלו 10% מהתמורה), הם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות, שכן קופת החברה, שתחולק לנושים בכל מתווה להסדר חוב שיושג, גדלה כעת בעשרות מיליוני שקלים.

"אני חושב שיש סינרגיה בין עמדת מחזיקי האג"ח באי.די.בי אחזקות, לבין ההסכם שאליו הגענו. הכסף שנכנס עכשיו משרת בראש ובראשונה אותם, זה מקור שלא היה קיים קודם, יצרנו יש מאין", מציין גרשט.

עוד כתבות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?