גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרויקט מיוחד: 80% מהישראלים קנו מוצר באינטרנט השנה

מחקרים: 70% מהישראלים היו מוכנים לשלם 5% יותר על מוצר באתר בעברית ■ "אם יחשבו יותר על הצרכן הישראלי ויביאו לו ערך אמיתי - הוא יקנה" ■ צפו בפילוח: מה קונה הישראלי הממוצע באינטרנט, ואיך אפשר "לקנות" את נאמנותו?

הפחד מהכנסת פרטי כרטיס האשראי באינטרנט, הפריסה הרחבה של החנויות הפיזיות בקרבת הבית ומזג-האוויר הנינוח - בעבר אלה היו הסיבות שסיפקו לנו, כשביקשנו לבדוק מדוע כניסתם של צרכנים ישראלים לשוק המקומי של המסחר האלקטרוני איטית. אבל במבחן המציאות מתגלה תמונה אחרת.

בחצי השנה האחרונה, 80% מהישראלים קנו מוצרים ושירותים באינטרנט, כך שאין צל של ספק שהצרכן המקומי כבר בשל ומוכן לעשות עסקאות אונליין - מרכישת כבל לאייפון, דרך תשלום חניה מהמובייל ועד לרכישת שמלה חדשה לקיץ.

אם כך, למה השוק עדיין לא מתעורר? תשובה אחת עולה ממחקר שערך מכון שילוב מילוורד בראון עבור גוגל ישראל, המראה כי 60% מהרכישות של ישראלים באינטרנט נעשות בכלל באתרים בחו"ל. "הרבה זמן חיינו בתחושה שיש פער גדול בין המוכנות של הגולש והצרכן הישראלי להשתמש בכלים אינטרנטיים לקנייה ברשת, לבין המוכנות של העסקים בזירה הזו", אומר אהרון די קסטרו, סמנכ"ל לקוחות מקומיים בגוגל ישראל.

הנהירה של הגולשים הישראלים לאתרים בחו"ל נובעת, לדבריו, דווקא מחוסר מוכנות של הקמעונאים המקומיים לעלות לרשת. "יש פוטנציאל גדול לעסקים להרוויח ולעשות מסחר מקוון גדול בישראל. בינתיים, מי שנהנה מהפוטנציאל הזה הם אתרים גלובליים", הוא מוסיף.

עד כמה גדולה ההחמצה אפשר ללמוד מנתון מפתיע במחקר, במיוחד בקרב קהל שמאוד רגיש לנושא המחיר: 70% מהישראלים היו מוכנים לשלם 5% יותר על מוצר על מנת לרכוש אותו באתר בעברית. "לא רק שהקהל מוכן לקנות אונליין, אלא שהוא אפילו מעדיף לקנות מעסקים בארץ ולשלם יותר", מבהיר די קסטרו.

הסבר להעדפת אתרים ישראליים עולה ממחקר אחר, שערכה עבור "גלובס" חברת סאפיו מחקר ופיתוח באמצעות הפאנל האינטרנטי iPanel. מחקר זה מצביע על כך ש-63% מעדיפים לרכוש באתרים ישראליים פשוט כי יותר נוח לגלוש בעברית. 51% טענו, כי הם מעדיפים אתר ישראלי בגלל שיש מאחוריו מוקד שירות טלפוני, 29% אמרו כי נוכחות של חנות פיזית שמאפשרת לראות את המוצרים מוסיפה להעדפה, ו-26% טענו כי המשלוח מהיר יותר וזול יותר. רק 5% ציינו כי מדובר במוצרים שאי-אפשר להזמין בחו"ל, בעוד שרק 4% טענו לאמינות וביטחון בהזמנה מאתר ישראלי.

גלי הירשנזון, מנכ"לית חברת המחקר סאפיו ועורכת המחקר, סבורה כי עבור החברות הישראליות מדובר בלא פחות מהרמה להנחתה.

אז אם הצרכנים הישראלים מחפשים את אתרי הסחר העבריים, איפה נמצאים הקמעונאים? נראה שרובם יושבים על הגדר. "מצד אחד הצרכנים הישראלים נמצאים בין המובילים במדינות אירופה בכל הקשור לכמות ממוצעת של עסקאות וסכום הוצאה ממוצע לעסקה, אך מנגד, הקמעונאים הישראלים צריכים לסגור פער גדול כי הם מפגרים אחרי מדינות מערביות בעולם", אומר אפי דהן, מנהל אזור ישראל ואפריקה של פייפאל (Paypal).

"אחת הבעיות שאני רואה היא שאין באתרים המקומיים היצע מספיק גדול ומגוון ואז הישראלים רצים לקנות בחו"ל", הוא אומר ומוסיף כי הכניסה המאוחרת, אם בכלל, של בתי עסק לעולם המסחר האינטרנטי היא תולדה של ההשקעה הראשונית. "יש הרבה סוחרים שחיים משבוע לשבוע, מחודש לחודש ובתחומים שבהם שולי הרווח לא גדולים, קשה לעשות השקעה כזאת", הוא מציין. "צריך להבין שלא רואים פה את הכסף בחזרה מהיום הראשון".

סיגל כספי, מנכ"לית וואלה שופס, אתר הסחר הישראלי המוביל, מצביעה דווקא על אינטרסים כלכליים כמי שמונעים מהתחום להתפתח. "מדובר בקבוצת בעלי השפעה במשק, שבידם ההחלטה אם להיכנס לתחום הסחר המקוון או לא והם פועלים לפי אינטרסים כלכליים", היא מסבירה. "אופנה, למשל, היא אחד התחומים הגדולים בסחר האלקטרוני בארה"ב, אבל בישראל רשתות האופנה סירבו ולא רצו להיכנס לתחום הזה במשך שנים. היו להם אינטרסים שהלקוחות יגיעו לחנות ואז אולי זה יוסיף עוד כמה מספרים לחשבון הסופי בקופה.

"גם רשתות השיווק לא קידמו את הנושא. הן האמינו בחנויות עצמן. אולי חלקן היו שמרניות מדי, פחדו מהסחר המקוון. אבל בשנה-שנתיים האחרונות הן שינו את דעתן. פתאום חלק חידשו את האתר, מקדמות אותו".

גם יוסי אלבז, מנכ"ל דומינו'ס פיצה ישראל ואחד מבעליה, מפנה אצבע מאשימה לעסקים עצמם בכל הקשור לאימוץ המסחר האלקטרוני. "הכול עניין של מוטיבציה. דומינו'ס פיצה מוכרת היום ב-75 מדינות. בחלקן הדיגיטל מהווה 15% מהעוגה, אחרות עם 28%. בישראל אנחנו היום עם 54%. למה? כי ההחלטה הייתה אסטרטגית - להיות בראש המחנה של הדיגיטל", הוא אומר.

אלבז, שנחשב לאחד השחקנים המובילים בשוק המסחר הדיגיטלי בישראל, ממהר להרגיע עסקים שפוחדים מפגיעה במחזור הכספי השוטף ומירידה במספר הלקוחות שמגיעים לחנויות הפיזיות. "כל פלטפורמה דיגיטלית שנכנסנו אליה הגדילה את המכירות הכלליות וגם את אחוז הדיגיטל מסך העוגה שלנו", הוא מסביר.

"זה התחיל מאתר אינטרנט ו-35% דיגיטל מכלל העוגה, האייפון הקפיץ את זה ל-50% ויחד עם האנדרואיד והאייפד הגענו ל-54%. ככל שאתה משתמש בכלי הדיגיטל, חושב על הצרכן ובאמת מביא לו ערך אמיתי ולא נכנס אליו רק כדי להגיד שאתה שם - זה משרת אותך. אם תיתן לצרכן הסופי ערך - הוא שלך".

יש התקדמות, אבל איטית

תחומי הקנייה הפופולריים בקרב ישראלים כמעט לא השתנו בשנים האחרונות: כרטיסים לסרטים והופעות מובילים (48%), אחריהם דיסקים, גאדג'טים וצעצועים (35%) ובמקום השלישי מוצרי תיירות כמו טיסות והשכרת רכב (32%).

ענף המזון, שמהווה 13% מהשוק, חווה בשנים האחרונות רנסנס. הרשתות הגדולות, שופרסל ורבוע כחול, כבר פועלות בשוק יותר מעשור אבל בעיקר מאחורי הקלעים, בלי שבאמת יהיה להן אינטרס לדחוף פתרון שייקל אולי על הצרכנים, אך יקשה לוגיסטית על הרשתות וימנע מהן להרוויח מקנייה אימפולסיבית בסניפים עצמם.

בתקופה האחרונה, התמונה השתנתה וברשתות מיהרו למרק ולמתג מחדש את האתרים, כשאחרות קפצו גם הן על העגלה המקוונת, ונראה שלאט לאט הענף מיישר קו. "עדיין יש רשתות שאתה מקבל את הסחורה אחרי יומיים, במקום לקבל את המוצרים טריים ובאיכות טובה, אבל אין ספק שהדיגיטל עוזר לעסקים", אומר דהן. על-פי הערכות בשוק, ברבוע כחול, שמפעילה את האתר של מגה ועדן טבע מרקט, המכירות בדיגיטל כבר מהוות 3% מהמחזור הכספי - פער של כ-60% לעומת בריטניה, שמהווה את הסמן הימני בתחום.

תחום נוסף שהיה אמור להתעורר השנה הוא שוק האופנה המקומי, עם כניסה ראשונה של רשת גדולה בדמות קסטרו. אמנם יש רשתות אופנה אחרות שמכרו עוד קודם באינטרנט, אך מבין השחקניות הגדולות קסטרו הייתה הראשונה לקפוץ למים. חצי שנה אחרי, הענף לא התקדם יותר מדי:

המתחרות לא קפצו למים בעקבותיה, והיא עצמה מציעה את מרכולתה באותם מחירים כמו בחנות פיזית, לא כולל דמי משלוח. "זה תהליך וזה לוקח זמן", אומרת כספי. "גוף שמקבל החלטה להיכנס למסחר אלקטרוני צריך לעצב אתר, לתכנת אותו, ליצור תשתיות לוגיסטיות, לייצר מנגנון של שירות לקוחות שהוא גם אונליין וגם טלפוני. ובכלל, להיפרד מהרעיון של חנות פיזית ולעבור לדיגיטל".

באשר לנושא המחיר, כספי חולקת על האסטרטגיה. "אין הגיון למכור באינטרנט במחיר של החנות. אם זה היה נעשה דרכנו - אנחנו לא היינו נותנים לזה לקרות", היא אומרת.

אלבז דווקא חושב אחרת. "זה לא רק משחק סביב המחיר. האינטרנט גם יכול להיות חווייתי ובעל ערך אמיתי ללקוח. כשאני נותן ללקוח לראות באינטרנט איפה ההזמנה שלו נמצאת בכל רגע או להזמין פיצה ב-10 שניות על בסיס הזמנות קודמות, זה ערך אמיתי. זה ערך שיש לו עלות כספית מבחינת המערכות שעובדות מאחורי זה וזה לא רק הנחה במחיר. לכן, זה לא בהכרח נכון לטעון שהפלטפורמה הדיגיטלית חייבת להיות לגיטימית רק אם יש בה הצעת מכר".

לצד המזון והאופנה, כספי מצביעה גם על כניסה לתחומים חדשים שלאט לאט תופסים תאוצה - החל מתכשיטים וקוסמטיקה וכלה במכוניות, מזון לבעלי חיים ואופטיקה. "זה ממש טיפשי להיכנס לחנות בשביל לקנות עדשות מגע, שהרי בדרך-כלל אתה יודע מה המספר שאתה מרכיב", היא אומרת.

המובייל מופקר מאחור

אחד האתגרים הגדולים הוא המובייל, ששופך אור גם על מצב התעשייה. אף שאתרים רבים כבר עברו למסחר אלקטרוני, את המובייל רבים מהם הפקירו מאחור. אתרים כמו שופרסל, מגה, קסטרו או דלתא, אמנם מתפקדים כאתרי מסחר, אבל כשניגשים אליהם מהמובייל, משימת הקניות הופכת לכמעט בלתי אפשרית. "אם החוויה תהיה מהירה ונוחה אז הצרכנים יקנו, אבל אם אין אפליקציה והאתר לא מותאם וצריך להתחיל להזיז אותו ימינה ושמאלה, אז ינטשו אותו", אומר דהן.

נעם ענבר, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת הסליקה הסלולרית הישראלית Zooz, מצביעה על התחלה של הטמעת פתרונות בשוק. "בעלי עסקים מתחילים להבין שהם חייבים לתת חוויה חוצת-פלטפורמות ולא כזו שמוגבלת לערוץ אחד", היא אומרת. "אתה רואה קמעונאים שפועלים באינטרנט ובמקביל מגבשים אסטרטגיית מסחר במובייל.

מנגד, יש עסקים שפונים ישירות למובייל". לדבריה, חשוב לזכור שפעולת התשלום במובייל היא לא טכנית בלבד. "בעלי אתרים לא מבינים את החשיבות של יצירת חוויית משתמש אופטימלית בעת התשלום. החוויה הזו יכולה לייצר הבדל של 50% ביחס ההמרה של האתר (היחס בין הכניסות לאתר לעסקאות שנסגרו, ר"ג) ולהכניס יותר כסף לעסק".

מה שכבר פועל בשוק המובייל הן אפליקציות כמו פנגו לחניה, גט טקסי למוניות וכרטיסי קולנוע בסינמה סיטי ויס פלאנט. "ברגע שיש למשתמשים חוויה טובה ואמינה, שמקלה להם על החיים, והם רואים ששום דבר נורא לא קורה בעולם של התשלום, אז אין ספק שהמובייל מצליח במשימה לא פחות חשובה - מכניס צרכנים חדשים לתחום המסחר המקוון, שקודם לא טרחו להתנסות בו דרך האינטרנט", מסכם אלבז.

6 טיפים להצלחה של עסק ישראלי במסחר מקוון

1. המחישו את המוצר: 90% מהישראלים ציינו כי קיומן של תמונות המוצרים באתר שבו קנו בפעם האחרונה תרמו להחלטה שלהם לקנות שם - כך לפי מחקר של שילוב מילוורד בראון לחברת גוגל ישראל. לדברי אהרון די קסטרו, סמנכ"ל לקוחות מקומיים בגוגל ישראל, "הרבה אתרים חוטאים באי-המחשת מוצר וחבל, כי היום יש הרבה כלים שעוזרים להמחיש. היום כבר לא מסתפקים רק בתמונה אלא גם בתצוגת תלת-ממד". עוד עולה, כי סרטונים שממחישים את השימוש במוצר נתפסים כאלמנט המחשה חשוב בעיני 50% מהישראלים שרוכשים באינטרנט ובעיני 62% מאלה שלא רוכשים.

2. שלבו כלים חברתיים: שיטת השיווק "מפה לאוזן" לא נחה לרגע, גם לא באינטרנט. כפי שצרכנים ממליצים לחבריהם על מוצר או חנות מסוימים בעולם הפיזי, הדבר תופס גם לגבי האינטרנט. כך, 75% מהישראלים שרכשו מוצר ימליצו על האתר שבו קנו לחבריהם. לכן, מדגיש די קסטרו, עסקים צריכים לשלב כלים חברתיים לשיתוף קל של מוצרים או דפים מהאתר.

3. תנו אפשרות להתחרט: 90% היו מעדיפים לבצע רכישה באתר שמאפשר ביטול עסקה בקלות ושמציג מידע ברור בנוגע לאפשרות כזו או דומה לה. "יש כלל מדובר ברור: don't make me think", אומר די קסטרו וממהר להסביר: "צריך לשים את כל הקלפים על השולחן - להסביר מה הם חוקי העסקה ובלי אותיות קטנות שעלולות לפגוע בכמות הרכישות שיתבצעו באתר. עסקים חושבים שאם לא ניתן אפשרות לצרכן להתחרט, אז הוא לא יתחרט - אבל ההיפך הוא הנכון".

4. היו ישירים וענייניים: 70% מהישראלים לא היו מוכנים להשאיר פרטים באתר סחר רק כדי להיכנס אליו. לפיכך, העסקים לא צריכים לייצר מכשולים. "זה עלול להוות חסם כניסה ראשוני מאוד משמעותי", אומר די קסטרו. "פרטים כדאי לבקש מהגולש בשלב כמה שיותר מאוחר בתהליך הקנייה. גם בקשת הפרטים צריכה להיות תהליך קצר", הוא אומר ומוסיף, כי "אתרים שמגבילים כניסה רק דרך חשבון פייסבוק עלולים לאבד קהל שאינו משתמש ברשת החברתית הזו".

5. דאגו למשלוח יעיל: האם יש הבדל בין מוצר שעלותו היא 120 שקל כולל דמי משלוח לבין מוצר שעלותו 100 שקל ודמי המשלוח עומדים על 20 שקל? על פניו נראה שלא, אך המחקר של גוגל ישראל מראה שדווקא כאשר מחיר המשלוח מגולם במחיר המוצר, 60% היו מוכנים לרכוש אותו לעומת כשהוא מופיע בנפרד. די קסטרו מוסיף, כי גם זמן המשלוח בארץ הוא קריטריון מהותי. "באנגליה ובארה"ב יש מקומות שאני יכול להזמין מוצר ולקבל אותו מהיום להיום. בישראל לא רק שאין את זה, אלא שלפעמים במדינה כל-כך קטנה לוקח 14 ימים להעביר מוצר מפתח תקווה לתל אביב", הוא אומר.

6. הציגו חותמת איכות: השלב הרגיש ביותר בתהליך הקנייה הוא זה שבו מכניסים את פרטי כרטיס האשראי וכאן גם המקום לחפש חותמות, סמלים ואישורים שונים שמוצגים בדפדפן או באפליקציה, המראים שמספיק בטוח כדי לסמוך על אותו אתר. זה יכול להיות אישור של חברת אבטחה או אפילו של גורם צרכני מוביל כמו "תו אמון הציבור". למעשה, 72% מהישראלים שלא רכשו באינטרנט בחצי השנה האחרונה, טוענים כי הם מוכנים לשלם מחיר הגבוה ב-5% על מוצר אם הוא יוצע למכירה באתר בעל תו תקן.

פילוח רכישות מקוונות

אתרים ישראלים

אתרים מחול

רכישות מקוונות של ישראלים

עוד כתבות

עקרבים בנגב. כשמאירים עליהם באור אולטרה–סגול, הם זוהרים. עולם מלא דרמה של ציד והישרדות / צילום: נעם שלו

איך הפך העקרב לחיית המחמד הלאומית ו"ספארי עקרבים” ללהיט החם של הקיץ?

הוא מסוכן, הוא ארסי, הוא קניבל, יש בו משהו חייזרי והוא יכול להתקפל כמו רובוטריק ● אז איך זה שהעקרב הפך לכוכב-על ו"ספארי עקרבים" לילי במדבר זה הלהיט החם של הקיץ?

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

משפחת הדרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

“לא מאמינה שאלה החיים שלי. זה גיהינום"

איילה הדרי עבדה 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת, שכבר הוארך עד אמצע 2021. ● הקצבאות שבאמצעותן היא מתקיימת לא מאפשרות לה לטפל בבעלה החולה ולסייע לשני ילדיה, שגם הם בחל"ת: "הולכת נגד זרם חזק שאני לא יכולה להתגבר עליו" ● פרויקט מיוחד

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

גופה מתגלה על רצפת הסלון בדירה הקטנה בבודפשט. מה קרה שם?

הבחור הצעיר חוזר הביתה ומתמוטט כשמוצא את גופתו של ניר לאון ● ד"ר שחאדה מנסה לארגן לו טיסה לארץ, אבל המשטרה המקומית לא מאפשרת ● לנטע לי לוי נמאס, והיא מחליטה לפעול ● ומה חושפות התמונות מאבו כביר? ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

שיירת המחאה של יוצאי חיל הים הקוראת לחקירת פרשת הצוללות  / צילום:

"בידיים נקיות": שיירת מחאה של יוצאי חיל הים קוראת לחקור את פרשת הצוללות

השיירה יצאה בצהריים ביותר מ-100 מכוניות מחיפה, דרך לטרון, אל בית ראש הממשלה בירושלים ● מובילי המחאה דורשים "להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר תהליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והצבאי בקשר למכירת ורכישת כלי השיט האסטרטגיים"

משפחת הריס / צילום: איל יצהר, גלובס

"אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?"

איילת ואיתי הריס, בעלי משחקיית הילדים גליצ'ה בראשון לציון, משתכרים היום מינימום כעובדי סופר וכורעים תחת נטל ההלוואות ● "אנחנו מקבלים בשר מאמא שלי ופירות מאבא שלי, ועם המים שיוצאים מהמזגנים משקים את העציצים" ● פרויקט מיוחד

יו"ר הועדה המסדרת של הכנסת, ח״כ אבי ניסנקורן  / צילום: צילום מסך, ערוץ הכנסת

המסלול של נתניהו: להחליף שר משפטים, לפרק את הממשלה וללכת לבחירות

מבחינת בנימין נתניהו, אבי ניסנקורן הוא תקלה גדולה • כמי שצפוי להיות אחראי על מינוי היועץ המשפטי לממשלה שיחליף את מנדלבליט, ולבלום יוזמות חקיקה כמו שינוי שיטת הסניורטי במינוי נשיא ביהמ"ש העליון, צריך "לבלום" אותו • המוצא של ראש הממשלה: בחירות. שוב

מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי, גלובס

מפגינים ניתוק? החוק לא אוסר לכבות סלולרי בהפגנה

ארגוני זכויות אדם ממליצים למפגינים בבלפור על דרכים להתחמק ממעקב • השרה רגב טוענת שזו עבירה על החוק, אלא שאין שום סעיף שמחייב לאפשר איכון, או בכלל להסתובב עם מכשיר טלפון

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

מדד המיליארדרים: צוקרברג הגיע להון אישי של 100 מיליארד דולר

המיליארדר בן ה-36 מצטר לג'ף בזוס וביל גייטס, האנשים היחידים בעולם שיש להם כיום הון של מיליארד דולר ● צוקרברג צבר השנה כ-22 מיליארד דולר, בזוס הרוויח למעלה מ-75 מיליארד דולר

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם

הקרקע נשמטה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הקרקע נשמטה: כך נראים החיים של חמש משפחות ממעמד הביניים שאיבדו את פרנסתן

הם ניהלו חיים נוחים וטובים עם הכנסה קבועה ויציבה, ואז פרצה המגפה ● חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מחודש מרץ ועד היום ● "רבים ממעמד הביניים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני"

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

כ"ץ למרידור: "אם לא תשב בשקט אוציא אותך מהחדר"

המתיחות בין שרי הממשלה לפקידים מגיעה לשיא חדש - והפעם תורו של שר האוצר ישראל כ״ץ להיכנס לעימות עם ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור

מיטות אשפוז בבית חולים. / צילום: תמר מצפי

דוח הצוות המייעץ לגמזו: נדרשת חומת מגן מפני פנייה המונית לבתי החולים

במזרח ירושלים התחלואה עולה, בזמן שבתי החולים בעיר עמוסים וכעת מתקרבים לאי ספיקה: כך מתריע צוות מיוחד של רופאים שגויס על ידי גמזו כדי לנטר את התמודדות המערכת הרפואית עם הקורונה

ביירות ביום הפיצוץ. שיקום הנמל יעלה עשרות מיליארדי דולרים / צילום: Hassan Ammar, Associated Press

"בואו נחזור להיות צרפתים": הציבור בלבנון מביע חוסר אמון בממשלה

הכעס על אוזלת היד של הממשלה הביא להפצה ויראלית של עצומה הקוראת ללבנונים לדרוש את החזרת השלטון הקולוניאליסטי של צרפת על המדינה ● מקרון ביקר היום במדינה והבטיח רפורמה פוליטית

דירות למכירה ולהשכרה / צילום: פאול אורלייב

WeCheck: כוח המיקוח של השוכרים עולה, משפחות יחליפו את הצעירים שעזבו

מנתוני חברת WeCheck עולה כי נכון לחודש יוני שוק השכירות כמעט ולא נפגע מהשלכות מגפת הקורונה ● עם זאת, הירידה בהיקף השוכרים הצעירים בלמה את עליית מחירי השכירות

רועי רגרמן, מנכ”ל קבוצת חמת / צילום: יואב פרידלנד

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת: "האתגר המרכזי הוא האי ודאות"

אתגר המנכ"ל עם רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת, על ההסתגלות לעולם החדש שאחרי התפרצות הקורונה

משפחת רותם / צילום: איל יצהר, גלובס

"הבן שלי אמר לי: מה, אמא, זה מה שתעשי עכשיו? תהיי מנקה?"

טל רותם, יזמת בתחום התיירות, מצאה את עצמה ללא הכנסה עם סגירת השמים. היום היא עובדת בניקיון. "אנשים מסביבי אמרו לי 'תמציאי את עצמך מחדש, תהיי יצירתית'. מהר מאוד הבנתי שאין פה שום יצירתיות. אני צריכה כסף דחוף" ● פרויקט מיוחד

איסקו מריאל מדריד (מימין) מול קייל ווקר ממנצ’סטר סיטי. הקבוצות ינסו לסגור את הבור  / צילום: Daisuke Nakashima, רויטרס

המודל הבעייתי של ליגת האלופות: לא חייבים לנצח כדי לקבל כסף גדול

ליגת האלופות חוזרת לפעילות בסוף השבוע וזאת הזדמנות לבחון את השיטה שמתגמלת את הקבוצות הגדולות והעשירות, גם כשהן מפסידות ● וגם: המחיר הכלכלי הכבד שמשלמות קבוצות הכדורגל המקומיות על שנים של כשלונות

קיה נירו פלאג־אין  / צילום: יח"צ

קיה נירו גרסת הפלאג-אין: חשמלית מחוברת ועממית

גרסת הפלאג-אין של הקיה נירו המוכרת היא פיתרון מושלם למי שמחפש את היתרונות של רכב חשמלי בלי "לקפוץ למים הקרים" ● היא שימושיות, זריזה, לא תלויה בזמינות של נקודות טעינה ומתומחרת כמו היברידית רגילה

כיכר אתרים. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי, גלובס

חסרי המזל של מחיר למשתכן והצעירים ששבים הביתה. כותרות הנדל"ן

מדוע עוד ועוד צעירים חוזרים הביתה ● איך פגעה הקורונה בחלק מזכאי מחיר למשתכן ● ההחלטה של בית המשפט העליון ששולחת את עיריית תל אביב לפרסם מכרז על חניון כיכר אתרים ● ומדוע הוטל עיצום כספי על חברת אלדד פרי