הפריצה הנועזת למתקן האסטרטגי התרחשה בשעת בוקר מוקדמת בתחילת החודש שעבר. מתקן הקבלה של נובל אנרג'י באשדוד הוא אחד מנקודות התורפה של משק האנרגיה הישראלי: מי שיפגע בו עלול לגרום להשבתה מלאה של אספקת הגז למשק, לנזק כספי אדיר ולקריסת רשת החשמל.
משום כך נראה המתקן כמו בסיס צבאי קטן, מוקף מאבטחים ועמוס באמצעי אבטחה מהמשוכללים והיקרים מסוגם. כל אלה לא מנעו מחולייה בת ששה פעילים ופעילות מארגון הסביבה גרינפיס לחדור למתקן בתוך פחות מחמש דקות באמצעות סולמות. הפעילים לא התאמצו להתחמק מהשומרים: הם הודיעו למשטרה על הפריצה, ובמקום בגדי הסוואה הם עטו על עצמם תחפושות צבעוניות זורחות בדמות שמש. למרות זאת, הצליחו שניים מהם להסתובב במתקן שעה ארוכה עד שמישהו הבחין בהם.
"אם זה מה שהחבר'ה הנחמדים מגרינפיס יכולים לעשות במתקן שאחראי על אספקת הגז של מדינת ישראל, רק תחשבו מה יכול לעשות שם פעיל חמאס עם בקבוק תבערה, או עם משהו יותר רציני", מזהיר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית בישראל.
בראיון ל"גלובס" מסביר פרנס למה ההתמכרות לגז טבעי מסוכנת ומדוע הפריצה למתקן הקבלה באשדוד סוקרה בטעות בתקשורת כחלק מהמאבק נגד יצוא הגז. בפועל, היא הייתה חלק מקמפיין כמעט נואש בעד הפקת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת ונגד ההתמכרות לגז טבעי.
המסר פשוט: השמש בישראל, שמפיקה כאן יותר חשמל מאשר בכל מקום אחר בעולם המערבי, היא מקור בטוח יותר, נקי יותר ובסופו של דבר גם משתלם יותר כלכלית מגז טבעי לייצור חשמל ואספקת אנרגיה.
את הקמפיין מוביל האיגוד שמנהל פרנס, המייצג את 85 החברות הפעילות בתחום, מחברות ענק בינלאומיות כמו סימנס, ABB ו-EDF, חברת החשמל הלאומית של צרפת, ועד יזמים קטנים שמתקינים מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות על גגות.
- כיצד פוגעת האופוריה סביב הגז בקידום האנרגיה הסולארית?
"הגז עשה נזק אדיר כי הוא הכניס את מקבלי ההחלטות לתרדמה. אף אחד ממקבלי ההחלטות במדינת ישראל לא באמת מבין למה בכלל צריך אנרגיה מתחדשת כשיש לנו כל כך הרבה גז.
"אם יש בכלל ענף סולארי במדינת ישראל זה בגלל שהממשלה לא רוצה לפגר יותר מדי אחרי מה שנעשה באירופה וביתר העולם ובזכות פעילות ארגונים כמו שלנו. הענף הזה התפתח כאירוע מתגלגל ללא שום תכנון מראש. הוצאנו מפקידי האוצר בסחיטה 120 מגוואט.
"הבעיה שהנושא הסביבתי הוא לא 'אישיו' בישראל. תראו באיזה קלות גנזו את התוכנית להפחתת פליטות שפרס התחייב עליה בוועידת קופנהגן. הפוליטיקאים לא באמת רוצים לפתח כאן אנרגיה מתחדשת וירוקה".
האדישות של מקבלי ההחלטות לשיקולי איכות הסביבה מאלצת את פרנס וחבריו לעסוק יותר ויותר בתחום היחיד שנלקח כאן באמת ברצינות: הביטחון. פרנס משתמש במצגת עמוסה בתצלומי טילי הקרקע-ים שבשימוש חיזבאללה, טילים שמסוגלים לפגוע באסדות הגז ובשרטוטים הממחישים איך מרבית תחנות הכוח במדינה נמצאות בטווח הטילים של חמאס מרצועת עזה. דבריו נשמעים לעתים כמו תדרוך של קצין מודיעין לכתבים צבאיים.
"אבטחת מתקני הגז צפויה לעלות מיליארדים ועדיין אין אפשרות לספק הגנה הרמטית לאסדות הגז מפני טילים מתוחכמים, מל"טים או סירות עם מתאבדים", הוא אומר, "לכן הפגיעה בהם היא לא השערה, אלא תרחיש צפוי מראש. האנרגיה המתחדשת יכולה כבר היום להבטיח רציפות תפקודית ועצמאות אנרגטית למבנה בודד או לשטח מצומצם. האוצר ורשות החשמל מקדמים את הגז מתוך ראייה שמסתכלת רק על החור שבגרוש, ולא לוקחת בחשבון את הגורמים בעזה ובלבנון, שגם מסתכלים על הגז, אבל דרך החור בכוונת. אנחנו לא מצפים שהאוצר ישקול שיקולי ביטחון, בשביל זה יש שר אנרגיה וממשלה שרואים את הראייה הכוללת".
"מקבלי ההחלטות אדישים"
ובכל זאת, השורה התחתונה היא הקובעת היום בישראל ומשום כך תולים פרנס וחבריו תקוות רבות בדוח שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל (ראה מסגרת). הדוח הוא ניסיון רציני ראשון לתמחר את היתרונות של החשמל הסולארי על פני הגז הטבעי בתחומים "לא-כלכליים", כמו ביטחון אנרגטי והפחתת המזהמים. "באוצר לא אוהבים את הדוח הזה", אומר פרנס, "הוא מוגש לממשלה בעיכוב של למעלה משנה וגם זה רק בזכות שיעור הקומה של פרופ' קנדל".
- מה המסקנה העיקרית של הדוח בעיניך?
"הדוח קובע שהערך הכלכלי של החשמל הסולארי נע בין 45 אגורות לקוט"ש למתקן PV 'רגיל' ל-63.3 אגורות למתקן עם יכולת אגירת חשמל. יש כאן קביעה שלמדינת ישראל משתלם לשלם על חשמל סולארי מחיר גבוה עד פי שלושה מהמחיר שהיא משלמת על הגז הטבעי - וזה עוד מבלי שהדו"ח תמחר את התרומה הכלכלית של החשמל הסולארי לפריפריה. העובדה שכמעט כל השדות הסולאריים נבנים היום בנגב ובעוטף עזה וצפויים להכניס כסף ליישובים שמחזיקים בקרקע, כסף שיופנה לצריכה, ליזמות ולהשקעות בחינוך טוב יותר לדור הבא".
- אבל עובדה שתושבי הפריפריה לא נרתמו למאבק שלכם.
"הפריפריה מיואשת טוטאלית מהשלטון המרכזי. תראה איך ביטלו את מענקי הדיור. בפריפריה פשוט לא מאמינים שהמדינה באמת תיתן להם את הכסף שהיא מבטיחה".
- אלו השלכות יהיו לאישור דוח קנדל בממשלה?
"דוח קנדל יפתח עידן חדש. נעבור לשיטת מכרזים לרכישת חשמל מיצרנים סולאריים ורוח כשהתעריפים של קנדל ישמשו כמחיר תקרה".
- ראשי חברת החשמל מבטיחים שמחיר החשמל ירד בשנים הקרובות בזכות הרפורמה והגז. זה לא יפגע באטרקטיביות של החשמל הסולארי?
"הסיפור שמחירי החשמל הולכים להיות זולים זה אחד הבלופים הכי גדולים במדינה. בהחלטת הממשלה על הרפורמה בחברת החשמל ב-2006 נכתב בשורה התחתונה שלעלויות המוכרות של השינוי המבני יימצא ביטוי בתעריפי החשמל העתידיים. מדברים שהעובדים יקבלו הטבות בשווי 6 מיליארד שקל ויותר, ושוכחים שיש גם חוב 'קטן' שצריך לטפל בו של 70 ומשהו מיליארד שקל, שיחייב את המדינה להזרים הון לחברה. רק הריבית על חוב כזה היא סביב 3 מיליארד שקל לשנה ובקרוב החוב הכולל יעלה על 100 מיליארד שקל. לכן כשמדברים על העלות הכוללת של רפורמה, אני שומע מספרים בסדרי גודל של 30 מיליארד שקל".
- והציבור יסכים לממן את זה?
"הציבור הישראלי אדיש, כמעט אפאטי, לעליית מחירי החשמל. תעריף החשמל זינק ב-30% בשנתיים האחרונות, ועוד אף אחד לא יצא כאן לרחוב. אין בישראל גוף שמספק תחזית ביקושים לחשמל או תחזית מחירים לשנים הקרובות למרות שהציבור זכאי לכך".
- אתה נשמע מאוד פסימי.
"בסופו של דבר אני מאמין שיש עתיד גדול לאנרגיה מתחדשת בישראל כי אין למדינה שום אפשרות אחרת לגוון את מקורות האספקה שלה. היום מוקמות 20 תחנות כוח סולאריות בנגב שיצטרפו ל-300 מגוואט של מתקנים קטנים שמחוברים לרשת. אני מאמין שמכסות הייצור שרשות החשמל אישרה, בהיקף כולל של 2,400 מגוואט ימומשו עד 2020, שזה אומר שיהיו כאן השקעות של 15 מיליארד שקל בשנים הקרובות בהקמת מתקנים, וזה אומר פיתוח רשת חשמל חכמה, שבלעדיה לא ניתן לנהל את המערכת בצורה יעילה. כבר היום יש 10,000 יצרני חשמל סולארי ובעתיד יהיו אלפי מגוואטים נוספים ותהיה לכך משמעות עצומה. הבעיה שלוקח שנים לפתח תשתיות כאלה ורשת חכמה, ובינתיים יצטרכו לבנות תחנות כוח פחמיות כי אי אפשר לסמוך רק על הגז והגיבוי יהיה חייב לבוא מפחם".
דוח: החשמל הסולארי כלכלי יותר מחשמל שמופק מפחם או מגז
הדוח שתגיש לממשלה בקרוב המועצה הלאומית לכלכלה, ושממצאיו הסופיים מפורסמים כאן לראשונה, הוא ניסיון רציני ראשון לקבוע מהו השווי הכלכלי של חשמל שמופק מהשמש. ההנחה הבסיסית מאחורי התחשיב היא שחשמל סולארי עדיף על חשמל שמופק מגז או מפחם משום שהוא מיוצר בתהליך שאינו מזהם את הסביבה, הוא חוסך עלויות של אבטחה והקמת תחנות כוח גדולות ויקרות. הצוות הבינמשרדי שריכזה המועצה ניסה לאמוד בדיוק כמה שוות התועלות האלה, באגורות לקילו-ואט או קוט"ש.
הקביעה מהו השווי הכלכלי של החשמל הסולארי אמורה להכריע במאבק הגדול על עתיד הענף הצעיר הזה, שהחל את דרכו ב-2008. בשיטה הנוכחית - שיטת תעריפי ההזנה - המדינה מחייבת את חברת החשמל לרכוש את כל החשמל שיפיק מתקן סולארי מראש למשך 20 שנה בתעריף צמוד למדד. התשלום שמשלמת חברת החשמל ליצרנים מוחזר לה על ידי כלל צרכני החשמל, באמצעות תעריף החשמל. התעריפים במכסות האחרונות ליצרנים סולאריים נעו סביב 60 אגורות לקוט"ש - במחירים האלה היצרנים עדיין יכולים להרוויח יפה. אבל האוצר ורשות החשמל אינם מוכנים להמשיך במדיניות תעריפי ההזנה כי לטענתם היא תגרום להתייקרות תעריפי החשמל ב-15%. מבחינתם, הכי נכון לייצר את כל החשמל במדינה בדלק הכי זול, כלומר בגז טבעי, שנכון להיום עומד מחירו על 23 אגורות לקוט"ש. אלא שהיזמים וארגונים סביבתיים טוענים שהחשמל שמופק מגז ומפחם יקר בהרבה ממחירו הסופי כשמחשבים את מלוא העלויות הנזקים שנגרמים למשק בתהליכי ייצורו ובאספקתו.
הצוות של המועצה הלאומית לכלכלה קבע כי קוט"ש של חשמל המופק ממתקן PV סולארי רגיל בעל הספק של 200 מגוואט חוסך למשק עלויות של רכישת דלק אחר (גז או פחם) והוצאות על תפעול תחנת כוח בסכום של 27.8 אגורות. הוא חוסך עלויות של הקמת תחנת כוח ורכישת ציוד בסכום של 7.4 אגורות. את התועלת הכלכלית למשק בכך שייצור החשמל הסולארי פולט פחות מזהמים מייצור חשמל רגיל העריך הצוות ב-7.4 אגורות נוספות ואת התרומה לביטחון מקורות האנרגיה הוא אמד ב-2.6 אגורות. התוצאה - 45.6 אגורות - משמעותה שמתחת למחיר הזה המשק מרוויח מהחשמל הסולארי ומעל למחיר הזה המשק מסבסד אותו. הצוות תימחר תועלות נוספות שיש למתקנים סולאריים מסוימים. כך למשל, מתקנים שנמצאים קרוב לנקודת הצריכה, וחוסכים עלות הקמת קווי מתח, שווים עוד 3.5 אגורות לקוט"ש. מתקנים שמצוידים ביכולת לאגור חשמל שווים למשק עוד 17.7 אגורות לקוט"ש ו-63.3 אגורות בסך הכל.
בשורה התחתונה מראים ממצאי הדוח שכיום, כשתעריף החשמל עומד על 54.16 אגורות לקוט"ש, יש לחשמל הסולארי ערך כלכלי והוא אינו זקוק לסובסידיה כדי להמשיך ולהתקיים.
